פיקוח הכנסת על הממשלה? בדיון על שכחת ילדים ברכב שלט הפופוליזם

חברי הכנסת בוועדת הכלכלה נשאו נאומים חוצבי להבות, החמיאו אחד לשני על עבודתם המעמיקה, שמעו אנשי מקצוע - אבל קיבלו בסוף החלטה ללא כל בסיס מקצועי מאחוריה • עשינו עבורם את שיעורי הבית - אלה השאלות שהיו צריכות לעלות על המערכת שתעלה לכל משפחה אלפי שקלים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון, בדיון על תקנות המערכת למניעת שכחת ילדים ברכב (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

צפייה מקרית בדיון בוועדת הכלכלה אתמול (רביעי) בנושא המערכת למניעת שכחת ילדים ברכב, הייתה מעלה בטעות את המחשבה שהכנסת שלנו עושה עבודת פיקוח טובה על הממשלה. אבל זו מראית עין בלבד: אחרי דיון מלא בהצהרות פופוליסטיות – ובלי שעשו את שיעורי הבית – קיבלו הח"כים החלטה שכלל לא בטוח שתיטיב עם הציבור

היו בדיון הרבה מאפיינים חיוביים: נאום חוצב להבות של חבר הכנסת בועז טופורובסקי שמראה על אכפתיות רבה, הסכמה רחבה בין חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה על נושא הבטיחות בדרכים, נשות מקצוע שונות שהביעו את דעותיהן על הנושא. בין היתר התברר כי מאמצי השיווק של משרד התחבורה מוטלים בספק וכי אין מלאי מספיק של מערכות בטיחות שיאפשר לכל הנהגות והנהגים לממש את חובתם בחוק.

קראו עוד ב"שקוף":

לבסוף התקבלה ההחלטה להקדים את המועד להחלת התקנות – זה שנדחה לאחרונה לקיץ הבא – לחודש מרץ 2022. אבל מה הוביל לכך? חברי הכנסת אולי גרפו לייקים על הצהרות בדבר מניעת מוות של תינוקות, אך אף אחד מהם לא טרח לבחון לעומק את הביקורת הציבורית ואת תהליך קבלת ההחלטות של משרד התחבורה. ביניהם אפשר למצוא את יו"ר הוועדה מיכאל ביטון (כחול לבן) יעקב אשר (יהדות התורה) בועז טופורובסקי (יש עתיד), אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת), לימור מגן תלם (ישראל ביתנו), יבגני סובה (ישראל ביתנו) ורם שפע (העבודה).

יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל ביטון (כחול לבן) טען בתגובה כי הדיון עסק אך ורק בשאלת הזמן, כלומר מתי ייכנסו התקנות לתוקף (התגובה המלאה – בסוף הכתבה). אך גם אם כך הדבר – חברי הכנסת שהיו פעילים בדיון ויתרו על ההזדמנות לקשור שאלה זו במהות ההחלטה. את השאלות שהיו צריכות להישאל – נציג לכם אנחנו.

השאלות שלא נשאלו

1. מה הבעיה?

לפני שחברי הכנסת התחילו להתווכח בקולי קולות על מועד הכניסה לתוקף של התקנות, טוב היה אם הם היו בוחנים לעומק את התופעה: בעשור האחרון נפטרו כ-30 ילדים בישראל כתוצאה משכחתם ברכב חונה. לעומת זאת, אותה כמות של ילדים נהרגת בכל שנה כתוצאה מטביעה ומתאונות דרכים. בשום שלב בדיון לא הוגדר היקף התופעה, ולא הוצג ניתוח שלה.

על פי עמותת "רווח נקי", שמבקרת תהליכי רגולציה, הגורם המרכזי ששוכח ילדים (כ-75% מהמקרים) ברכב הוא אחד ההורים, או שניהם. עובדה זו מעלה את השאלה האם יש צורך ברגולציה שחלה על כל גורם המסיע ילד ברכב, ולא רק ברגולציה החלה על הורה או מטפל קבוע. בנוסף, חברי הכנסת היו צריכים לקבל מידע לגבי היקף התופעה על פי מגזרים, על המועד במהלך היום שבו מתרחשים האירועים, מה הסיבות המרכזיות לשכחה ועוד. 

לשאלות האלה יש פוטנציאל לסייע במציאת פתרונות יצירתיים להתמודד עם התופעה בלי ההשלכות הכלכליות שיש למתווה הנוכחי, והסיבה שהן טרם נשאלו היא שהליך גיבוש הרגולציה במשרד התחבורה התבצע באופן חלקי ושטחי. 

2. האם המחיר שווה את זה?

נוח להצהיר בהחלטיות ש"אין מחיר לחיי אדם" ושאסור לבחול באמצעים כשמגנים על חייהם של ילדים, אבל זו לא דרך הגיונית לקבל החלטות. למעשה, מכיוון שמשרד התחבורה נדרש להתמודד עם השאלה הזו באופן יום יומי, הוא פיתח לעצמו שיטה לבחון את המחיר שאותו הוא מוכן ויכול להקצות להצלת חיי אדם – נוהל פר"ת.

על פי עמותת "רווח נקי", המחיר להצלת חיי אדם בתקנות לשכחת ילדים ברכב גדול בעשרות מונים מכל פרויקט אחר. נזכיר כי מחיר המערכת למשפחה עם שלושה ילדים ושני כלי רכב יהיה 1,800 שקלים, מבלי שהתייחסנו לעלות לסבא וסבתא או מטפל חיצוני שיידרשו גם הם לרכוש מערכות, וללא עלות שנתית הנובעת מבלאי ותיקון.

3. האם המערכת בכלל תסכן את הילד שלכם?

הרגולציה נועדה להגן על ילדים מסכנה מסוימת, אך ככל הנראה חושפת אותם לסכנה אחרת, גדולה יותר: לפי הוראות הבטיחות של מספר יצרני מושבי בטיחות לילדים, אסור להניח דבר בין מושב הבטיחות לבין הילד היושב עליו, בלי ביצוע מבחני ריסוק מתאימים. החשש הוא שהנחת חפץ כלשהו בין הילד למושב עלולה להפחית מההגנה שמספק מושב הבטיחות לילד. מאז אושרו התקנות החדשות בוועדת הכלכלה, משווקות בישראל מערכות למניעת שכחת ילדים ברכב, הכוללות חלק שיש להניח בין מושב הבטיחות לבין הילד, בניגוד לאזהרות האמורות. 

4. יש מקרי בוחן בעולם?

אפשר ללמוד המון מהנעשה במדינות אחרות, ולכן כשמגבשים רגולציה חדשה, קיימת חובה לבחון את המצב במדינות שונות בעולם. אם הנוכחים היו מתעקשים לקבל ממשרד התחבורה תשובות בנושא, היתה מתגלה תמונה עגומה: המשרד לא טרח לבצע השוואה בינלאומית מעמיקה. המדינות היחידות שאליהן התייחס הן איטליה, שבה קיימת חובה להתקנת מערכת, וארצות הברית, שבה יש ארגונים שמקדמים הצעת חוק בנושא.

החליטה לדחות את התקנת המערכת. שרת התחבורה מרב מיכאלי (צילום: אתר הכנסת)

אף אחד מיושבי הדיון לא טרח לשאול איך מדינות נוספות מתמודדות עם התופעה, האם בוצעו ברחבי העולם פתרונות יעילים שאינם כוללים ענישה פלילית או אפילו האם החובה הדומה באיטליה סייעה בכלל לצמצום התופעה. באיטליה, אגב, עלות המערכת זולה משמעותית מעלותה בישראל כיום.

5. האם יש פתרון שלא יכאיב בכיס?

הטענה המרכזית של המשתתפים בדיון הייתה שאסור לוותר על הרגולציה רק בגלל הביקורת הציבורית על עלותה. בראייתם, לא ייתכן שהממשלה לא תפעיל סנקציה פלילית רק בגלל לחץ ציבורי. אבל שורש הביקורת הציבורית לא התמקד בעלות המערכת, אלא באופן שבו התקבלה החלטה: אף לא גורם אחד בתהליך גיבוש הרגולציה לא עצר ושאל את עצמו האם יש פתרון אחר.

בדוח ה-RIA של משרד התחבורה, דוח שמחייב תהליך גיבוש הרגולציה שעונה על כל השאלות הללו, אמנם מוצע הרעיון של עידוד התקנת המערכת באופן וולנטרי אבל באופן שטחי למדי. חברי הכנסת זעמו על כך שעד כה רק 6% מהלקוחות האפשריים של המערכת אכן רכשו אותה, אבל הדיון על הצעדים שבוצעו עד עכשיו היה כמעט מגוחך. 

לא הוקדשה דרה בדיון למחשבה על עידוד קניית המערכת ללא אכיפה (אילוסטרציה)

משרד התחבורה לא נדרש להציג את כל הצעדים שביצע כדי לעודד את הרכישה של המערכות ולא הציג את היעדים והתוצאות של קמפיין ההסברה שערך. לא הייתה אפילו דקה אחת בדיון שהוקדשה למחשבה על פעולות נוספות, שאינן כל כך יקרות למשק, אך יכולות לעודד קנייה של המערכת ללא אכיפה.

6. האם תיפגע פרטיות הנהגים?

ארגון "פרטיות ישראל" מתריע כי מערכות רבות שאושרו לשימוש בישראל עושות שימוש בטלפון הנייד של המשתמש ובהתאם כוללות איסוף מידע אישי, ולעיתים מידע רגיש על הנוהג ברכב, הנוסעים בו, ואנשי הקשר שלהם למקרה חירום. אף על פי כן, הנושא לא עלה במסגרת הדיון ולכן לא זכה להתייחסות.

פיקוח על הממשלה הוא הכרחי ונדרש. היה זה חריג לראות כמה הנושא נמצא בליבם של חברי הכנסת, ולצפות בהם מסכימים על כך שהוא צריך לחצות מחלוקות פוליטיות. אך לצד זאת, הח"כים פספסו את הכוח שנמצא בידיים שלהם – לגרום לגורמים המקצועיים במשרדי הממשלה לעבוד טוב יותר.

הדיון השטחי שהתרחש אתמול ממחיש יותר מכל את האופן הלקוי שבו מתגבשת הרגולציה בממשלה, ואת החשיבות של התוכנית להפחתת הנטל הרגולטורי שמטרתה, בין היתר, להנחיל תרבות של גיבוש רגולציה באופן מעמיק תוך שאלת השאלות הנכונות. אם תמומש כראוי, התוכנית הזאת תחייב את משרדי הממשלה לשאול את כל השאלות ולבחון את כל האפשרויות בהליך גיבוש הרגולציה, ותכניס המון היגיון לחיים של כולנו. עד אז, אנחנו כאן כדי לפרק את הפופוליזם מאחורי המילים של חברי הכנסת, ולבקר כל רגולציה חדשה שגובשה באופן חלקי ורדוד.

תגובתו המלאה של יושב ראש ועדת הכלכלה

"הדיון עסק בתקנות שהגישה שרת התחבורה לאישורה, שנוגעות אך ורק למועד הכניסה לתוקף של החובה האמורה. לכן הדבר היחיד שעמד על שולחן הוועדה והדבר היחיד בו יכלה לדון ולהכריע הוא שאלת הזמן. האם לאשר את בקשת השרה לדחייה של שנה, לדחות את הבקשה או לאשרה בשינוי לוח הזמנים – כפי שהחליטו חברי הוועדה".

"ראשית הדיון עסק בתקנות שהגישה שרת התחבורה לאישורה, שנוגעות אך ורק למועד הכניסה לתוקף של החובה האמורה. לכן הדבר היחיד שעמד על שולחן הוועדה והדבר היחיד בו יכלה לדון ולהכריע הוא שאלת הזמן. האם לאשר את בקשת השרה לדחייה של שנה, לדחות את הבקשה או לאשרה בשינוי לוח הזמנים – כפי שהחליטו חברי הוועדה.

"באשר לשאלות העוסקות באופן עקרוני בתקנות – הדברים עלו באין ספור דיונים בכנסת בעשור האחרון, בשורה של ועדות בנוסף לוועדת הכלכלה, בהן, בין היתר, ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה לזכויות הילד. בכל השנים ובכל הישיבות שהתקיימו עלתה זעקה של ממש מהשטח בדרישה לעשות הכל כדי לשים סוף למקרים הקשים של פעוטות שמתים בייסורים או נותרים בפציעות קשות. כך שהצורך ברגולציה נבחן במשך שנים רבות וכן נבחנו גם פתרונות אחרים, ועל כך ניתן ללמוד מעיון בפרוטוקולים של הוועדות השונות בעשור האחרון.

"נושא הצלת חיים בחופי הים אינו מתחומי עניינה ומסמכויותיה של הוועדה, לפי תקנון הכנסת, ונושא הבטיחות בדרכים הוא אחד הנושאים המרכזיים בהם דנה הוועדה באופן קבוע. הטיפול הרצוף בנושאים הללו לא קשור לתופעת שכחת ילדים ולא מעלה ולא מוריד מהצורך לטפל בכל תופעה שגורמת לאבדן חיי אדם.

"באשר לטענת עמותת רווח נקי, יש להפנות את הדברים למשרד התחבורה. הוועדה אינה אחראית על סדרי העבודה הפנימיים במשרד. עם זאת אציין כי בחיפוש פשוט בגוגל ניתן למצוא מערכות המשווקות בעלויות נמוכות של 80 עד 180 שקלים. באשר לטענות של יצרני מושבי בטיחות, הכתובת היא משרד התחבורה שמאשר את המערכות לשימוש. הוועדה סמוכה ובטוחה שכל מערכת שמאשר המשרד לשימוש עברה את הבדיקות המתאימות, ואין ברצונה או ביכולתה להחליף את אנשי המקצוע במשרד.

"כמו כן, שום טענה מהטענות הללו לא הועלו לא בדיון היום, שכאמור עסק אך ורק בנושא מועד התחילה, ולא בדיונים הקודמים שעסקו גם במהות.

"באשר להתמודדות מדינות אחרות – נזכיר שוב, בדיון היום יכלה הוועדה לעסוק אך ורק בבקשת השרה באשר לתיקון מועד הכניסה לתוקף של התקנות. נושא זה עלה בישיבות קודמות בכנסת ה-23, ואף הביא את הוועדה לדרוש ממשרד התחבורה לשנות את התקנות – ואכן כך היה.

"בכל הנוגע להיערכות המשרד, הוועדה שאלה את השאלות ואף מספר חברי כנסת בוועדה אכן הביעו חוסר שביעות רצון מתשובת משרד התחבורה בנושא. אזכיר כי בדיונים בכנסת הקודמת דרשה הוועדה דיווח של השרה, שהיה אמור להתקיים בדצמבר השנה ככל שהתקנות היו נכנסות לתוקף במועד המקורי, כך שהנושא בהחלט על סדר יומה. לנוכח העובדה כי זה לא היה נושא הדיון ועל רקע דרישות חברי הכנסת – התקבלה הצעתו של היו"ר, ח"כ מיכאל ביטון, לפיה השרה תדווח לוועדה פעמיים. פעם אחת בנובמבר, עוד לפני כניסת התקנות לתוקף, ופעם נוספת במרץ 2022.

"כאמור, אין זה מתפקיד הוועדה לבחון כל מערכת ומערכת. ככל שיש מערכות שמישהו חושש כי יפגעו בפרטיותו הוא ראשי לבחור במערכות אחרות. גם טענה זו לא עלתה מצד שום גורם, לא בדיון היום ולא בדיונים קודמים".

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
מאיה כהן

אחראית גדילה בשקוף

גדלתי במושב לכיש ובצבא שרתתי כחוקרת מודיעין. כיום גרה בתל אביב, עם 40 עציצים ושני שותפים.
אוהבת כתיבה בכל צורה שהיא. החל מתחרויות פואטרי סלאם, שירה, ועד מחקר ועיתונות.

מכורה לחדשות ומתעבת אותן בו זמנית. עד שהכרתי את שקוף, לא האמנתי שאפשר לקיים גוף תקשורת ביקורתי, חכם ומעמיק. כזה שבאמת משתדל לא להביט על המציאות מבעד למשקפיים של אף מחנה פוליטי ופועל רק למען הציבור. טעיתי. גאה כל כך להיות חלק מזה ולעזור לעוד אנשים לראות שאפשר אחרת.

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,729 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.