בניגוד לחוק: בממשלה מדלגים על השלב החשוב בקבלת החלטות

בקיץ תחויבו לרכוש מערכת בטיחות נגד שכחת ילדים לרכב - ולא בטוח שזו הדרך היעילה לצמצם את התופעה ● לפני כל רגולציה כזו הממשלה חייבת לבחון את החלופות, המחירים והמחקרים - ולדווח לנו ● מרבית המשרדים לא עושים זאת - מעקב "שקוף"
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שאלות נותרו ללא מענה. מירי רגב. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

החל מה-1 לאוגוסט, כל נהג או נהגת שיסיעו ילד מתחת לגיל 4 יהיו מחויבים להתקין מערכת בטיחות נגד שכחת ילדים ברכב. העלות הממוצעת של המערכת היא 500 ש"ח לכיסא בטיחות אחד, והעלות שתוטל על כלל ההורים בעקבות ההחלטה מתקרבת למיליארד שקלים. ממבט ראשון, החוק נראה כמו פתרון חכם לבעיה קשה וכואבת, רק שלפי רווח נקי, העמותה הפועלת לשפר את תהליך גיבוש הרגולציה במדינה, החשיבה מאחוריו לא הייתה מספקת.

בדיון שנערך בכנסת בנושא, ראש אגף בכיר למדיניות רגולציה במשרד ראש הממשלה הבהיר לחברי הכנסת כי יתכן שהרגולציה דווקא תפגע בילדים – הורים עלולים לקנות כסא בטיחות זול יותר על חשבון רכישת ההתקן, כך שילדים עשויים להיפגע יותר מתאונות דרכים ולא משכחה ברכב. משרד התחבורה סרב לענות על שאלות כמו האם יש פתרון זול ואפקטיבי יותר, כמו התראה בטלפון הסלולרי או קמפיין הסברה.

"משרד התחבורה לא ביצע אף מחקר או בדיקה משל עצמו על בעיית שכחת הילדים ברכב, והנתונים עליהם התבסס שייכים לארגון 'בטרם', שאסף אותם מהתקשורת", מסבירה נילי אבן חן, מנכ"לית רווח נקי. לדבריה, התקנות החדשות לגבי מערכת הבטיחות נחקקו בחיפזון, ללא הליך קבלת החלטות סדור מאחוריהן ובניגוד לדעת כלל הגורמים המקצועיים.

יכול להיות שחובת ההתקנה דווקא תזיק לילדים (צילום: אילוסטרציה)

זו דוגמה טובה לאיך החלטה אחת, שלעיתים מסתכמת בשורות או עמודים בודדים, משפיעה על הכיס והבטיחות של כולנו. רגולציות כאלו יכולות לפתוח שערי יבוא ויצוא, לעודד או לדכא תחרות, להגן על עסקים קטנים או להביאם לפשיטת רגל, ולכן חשוב שכל רגולציה תעבור תהליך מחשבתי מעמיק במהלך גיבושה. 

זו הסיבה שב-2018 אושרה החלטת ממשלה 4398 לממש תהליכי RIA בכלל משרדי הממשלה, שמטרתם היא להנחיל תהליך סדור ומעמיק לתכנון חוקים ונהלים לפני שהם מייצרים רגולציה גרועה – ולפרסם אותו לציבור. "האם זה הפתרון היעיל ביותר, הזול ביותר, המומלץ על ידי מחקרים?" – על שאלות אלו ואחרות צריכים המשרדים להשיב. נכון להיום רוב מוסדות המדינה מצפצפים על ההחלטה או מבצעים אותה באופן חלקי למדי. לכן נושא זה נבחר למעקב "שקוף" ואנו נפנה למשרדי הממשלה שוב ושוב עד שהמצב יתוקן.

תשאלו את עצמכם: האם זה יעיל?

בתהליך ה-RIA כל משרד נדרש לעבוד לפי מנגנון מוסדר ולבחון את המשמעויות, הסיכון, העלות והתועלת של כל רגולציה, לדאוג שהיא ממלאת את מטרתה ובמינימום עלות ציבורית. ארגון ה-OECD ממליץ להטמיע את התהליך הזה, ואנחנו צריכים אותו במיוחד. בשנת 2018, ישראל דורגה מקום 59 מבין 140 מדינות בקריטריון "נטל הרגולציה" על ידי סקר של הפורום הכללי העולמי. לתהליך הזה יכולות להיות השפעות חיוביות רחבות היקף על החיים של כולנו ועל המשק הישראלי.

לדוגמה, אם משרד התחבורה היה מבצע הליך RIA ראוי ומעמיק לחוק שכחת ילדים ברכב, הוא היה מתחיל בלתאר את הבעיה הספציפית שהוא מעוניין לפתור ולסמן את המטרה. בהתאם הוא היה בוחן את המשמעות הכלכלית של ההחלטה אל מול התועלת שלה, מעלה רעיונות לרגולציות חלופות טובות יותר שמרתות את אותה המטרה תוך התייעצות עם מומחים חיצוניים.

"האם זה הפתרון היעיל ביותר, הזול ביותר, המומלץ על ידי מחקרים?" – על שאלות אלו ואחרות צריכים המשרדים להשיב. נכון להיום רוב מוסדות המדינה מצפצפים על ההחלטה או מבצעים אותה באופן חלקי למדי

האם הנטל הכלכלי הגדול של החוק באמת יועיל למניעת התופעה? היו שואלים במשרד. התשובה הייתה נבחנת מול אפשרות חלופית של קמפיין הסברה בחברה הערבית, בה מתרחשים חמישים אחוזים ממקרי המוות בעקבות שכחת ילדים ברכב, או באפליקציה ייעודית.

רק 9 מתוך 30 פרסמו את הדוח

כדי לאפשר ביקורת ציבורית, כל משרד ממשלה נדרש לפרסם דיווח על תהליך ה-RIA שנעשה לכל רגולציה חדשה ולרכז פעם בשנה דיווח שנתי על כלל הרגולציות שעברו את התהליך תחת המשרד. בפרסום השקוף לציבור המשרד מתבקש לפרט איזה נהלים וחוקים בשנה החולפת עברו תהליך של RIA ואילו קיבלו פטור ממנו – ומאיזו סיבה.

שר האנרגיה יובל שטייניץ. משרדו לא הגיש את הדוח (צילום: אתר הכנסת)

חשיפת המשרדים לביקורת חשובה מכיוון שהיא מעודדת אותם לבצע את התהליך על כל רגולציה לפי החוק, ומאפשרת לציבור ללחוץ על המשרדים שלא עשו זאת. אך בפרסום המידע לציבור טמון יש ערך נוסף: טמון בו פוטנציאל להבנה של הציבור את נחיצות הרגולציה. ברגע שנוכל להיות בטוחים שמאחורי כל חוק ונוהל חדש יש תהליך מחשבתי מעמיק, נוכל לפתח בהם אמון. 

אף על פי כן, בשנה שעברה רק תשעה מתוך שלושים רגולטורים פעלו לפי החוק ופרסמו דו"ח שנתי על תהליך ה-RIA שנעשה במשרדם במהלך שנת 2019.


התחלה טובה: שמות המשרדים שפרסמו את הדוח ל-2019

משרד התחבורה
משרד הפנים
מנהל התכנון
משרד הבינוי והשיכון
רשות התחרות
משרד התקשורת
משרד החקלאות
משרד הכלכלה
משרד המשפטים


עוברים על החוק: המשרדים שלא פרסמו את הדוח ל-2019

משרד הביטחון
המשרד לביטחון פנים
משרד הבריאות
משרד ההשכלה הגבוהה
משרד הרווחה
משרד המדע והחלל
משרד התרבות
משרד העלייה והקליטה
משרד החוץ
משרד האוכלוסין וההגירה
משרד האנרגיה
המשרד לשירותי דת
המשרד להגנת הסביבה
משרד התיירות
רשות המיסוי
משרד ההסברה
משרד התפוצות
המשרד להגנת הסביבה
משרד ירושלים
המשרד לנושאים אסטרטגיים
המשרד לשיוויון חברתי

על אף שמועד הדיווח נדחה מסוף חודש מרץ 2020 לסוף חודש יולי, עד היום מרבית המשרדים מצפצפים על החוק החשוב הזה ומשאירים בחשכה את תהליך הגיבוש של חוקים ונהלים רבים שהשפיעו על חיינו. מה לגבי ההליכים שכן פורסמו? 

"רגולציות רבות ויקרות גובשו מבלי שהוגדרה כראוי הבעיה שיש לפתור ומבלי שזוהו הגורמים לבעיה", מפרטת אבן חן מ"רווח נקי" את שורת הכשלים המרכיבה תמונה עגומה. "בחלק מהרגולציות לא התבצע ניתוח עלות תועלת מקדים, לא בוצע הליך שיתוף ציבור ראוי בשלב מוקדם מספיק של גיבוש הרגולציה. 90% מהן גובשו מבלי שהוגדרו יעדים קונקרטיים שניתן למדוד ולהעריך את העמידה בהם".

אבל הבעיה החמורה ביותר היא חוסר הפרסום – אם משרד לא פרסם את הליך ה-RIA שנעשה במשרדו, ייתכן ולא נעשה כזה כלל. ללא דיווח שוטף, כלל לא בטוח שהתהליך הזה יוטמע בקרב משרדי הממשלה כשגרה.

אזמ"ע?

(איך זה משפיע עליך)

הממשלה מחליטה להעביר תקנות שמשנות את החיים שלנו – מעמיסות בירוקרטיה או מחייבות אותנו ברכישה של מוצרים מסוימים. לעיתים היא עושה החלטה מצוינת – אבל לא תמיד. לשם כך נועד תהליך ה-RIA שמכריח אותה לבחון חלופות לכל הצעה ולהיעזר במומחים – ולדווח לציבור כיצד יתקבלו ההחלטות.

מעש"י

(מה עושים כדי שיתוקן)

ב-31.3.2021, משרדי הממשלה יידרשו להגיש את דיווחי ה-RIA לשנת 2020, ואין שום סיבה שכל המשרדים לא יעשו זאת. הציבור זכאי לדעת שנעשה הליך חשיבה מעמיק מאחורי תקנות וחוקים שישנו את חיינו, לכן צריך להזכיר לממשלה שאנחנו פוקחים עליה עין. הנושא הזה לא אפור, ולמרות שהוא לא מככב במהדורות החדשות, אכפת לנו ממנו, כי הוא משפיע על החיים של כל אחת ואחד מאיתנו.

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
מאיה כהן

אחראית גדילה בשקוף

גדלתי במושב לכיש ובצבא שרתתי כחוקרת מודיעין. כיום גרה בתל אביב, עם 40 עציצים ושני שותפים.
אוהבת כתיבה בכל צורה שהיא. החל מתחרויות פואטרי סלאם, שירה, ועד מחקר ועיתונות.

מכורה לחדשות ומתעבת אותן בו זמנית. עד שהכרתי את שקוף, לא האמנתי שאפשר לקיים גוף תקשורת ביקורתי, חכם ומעמיק. כזה שבאמת משתדל לא להביט על המציאות מבעד למשקפיים של אף מחנה פוליטי ופועל רק למען הציבור. טעיתי. גאה כל כך להיות חלק מזה ולעזור לעוד אנשים לראות שאפשר אחרת.

3 תגובות

  1. וואו, לא יאמן איך מתקבלות החלטות. מי בדק שאותה מערכת שרוצים שתותקן בכל רכב, לא מיובאת/מיוצרת ע"י מקורבים של…?

    1. ברור כשמש שמדובר בשידור חוזר של סיפור האפודים הזוהרים: חברה מסחרית משלמת ללוביסטים, נבחרי ציבור מקבלים שוחד, וחוק מיותר מקודם וממלא את כיסי היזמים על חשבון הציבור. אל תתבלבלו מקישקושי ה"הייטק ניישן". אנשי עסקים במדינות מפותחות מסתכלים על ישראל כמו על רפובליקת בננות, מקום בו בלי שוחד ומאכערים אי אפשר לעשות עסקים.

      1. מעניין שהמשרד, שאיתו התחלתם את הטענות הראויות על העדר שקיפות ותהליך חשיבה תקין – משרד התחבורה, בהקשר של ההתקן למניעת שכחת ילדים, דווקא נמצא ברשימה של המשרדים שכן פרסמו את הדו"ח של 2019… ודווקא עם ההרשעה כלפיהם בחרתם להתחיל – אולי לא כדאי למהר להרשיע כל כך, ובייחוד דווקא את אלה שכבר עושים צעדים בכיוון הנכון…
        בעיה משונה עם משרד הביטחון והמשרד לאסטרטגיה – שכידוע "מידי פעם" עסוקים בנושאים שהשתיקה והעמימות נחוצים מאוד בהם…
        האם יש לציבור כלים להבין את מה שהוא קורא לגבי תהליך החשיבה וכו'?
        למה לא להתחיל לחוקק רגולציות אבסטרקטיות יותר – כלומר הרגולציה תהיה קו מנחה ועקרון, ואת הדרך נשאיר לבנאדם שמודע למגבלותיו הפרטיות? למשל יכולות כספיות, למשל תכיפות שימוש וכו'…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.