ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
"ניצחון לקואליציה", זועקות הכותרות באתרי החדשות ובדברי הפרשנים הפוליטיים כשעוברת הצבעה בהצלחה בוועדה בכנסת או במליאה. "ניצחון לאופוזיציה", נכתב בכותרת כשזו מצליחה לעכב או להפיל הצבעה. העיסוק האובססיבי בניצחונות והפסדים של האופוזיציה והקואליציה מאפשרים לחלק גדול מהכתבים והעורכים לברוח מהמהות – האם זה טוב לציבור או לא? מי מרוויח ומי נפגע ולמה זה בכלל חשוב? מה בכלל אכפת לי אם הקואליציה ניצחה, אם אני, האזרח בקצה – הוא זה שהפסיד?
נכון, זה לא חדש. זירת הכנסת נראית, לא מהיום, כזירת התגוששות. הלילה ההצגה הזאת התחדדה עוד יותר, כשנחשפנו למראות שלא רואים כל יום – מירי רגב חוגגת לצד איימן עודה את ה"ניצחון" של שניהם. ומי סייע ל"ניצחון" הזה? חבר במפלגת השלטון, עמיחי שיקלי. מבולבלים? גם אנחנו. זה חשוב? לא בטוח.
אחת הסיבות, לדעתי, היא שהתקשורת משוועת לזה. נוח וקל להוציא ציטוט אחד מעורר חמלה או כעס מערוץ הטלגרם של הכנסת ולרוץ לשורה התחתונה – מי הפסיד ומי ניצח בכנסת. אבל זה חסר ערך כי השאלה האמיתית היא מי ניצח ומי הפסיד בציבור.
התפיסה כאילו המרוויחים או המפסידים הם חברי הכנסת היא תפיסה עריצותית. כאילו הציבור נועד לעבוד בשביל נבחריו ולא ההפך. כאילו עסקנו בסכסוך בבית המלוכה. האמת המרה היא שזה (לפעמים) משפיע עלינו.
אבל, כשתשימו לב לזה, תתחילו לראות את זה בכל מקום. והנה כמה עצות כשזה קורה:
בשורה התחתונה: זה לא באמת חשוב מי הפסיד או מי ניצח בכנסת (להוציא הצבעות אי אמון שזו תכליתן). מה שחשוב הוא מי ניצח ומי הפסיד מחוץ לכנסת.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
4 תגובות
כשאתה אומר ״זה התקשורת… כיף לתקשורת לדבר על זה״ (התקשורת משוועת לזה), זה מזכיר לי שלפני חודשיים, בזמן שעדיין לא הייתה ממשלה, כולם אמרו ״התקשורת מדברת כן בנט/לא בנט, ולאף אחד לא אכפת, לאנשים אכפת מהכלכלה״, ובכן בסופו של דבר קרה מה שקרה והיום בנט הוא ראש הממשלה.
לא אוהב שתמיד אומרים ״זה התקשורת״. התקשורת אולי לפעמים באמת עושה הר מעכבר, אבל לפעמים גם כדאי להקשיב למה שהיא אומרת.
"התפיסה כאילו המרוויחים או המפסידים הם חברי הכנסת היא תפיסה עריצותית. כאילו הציבור נועד לעבוד בשביל נבחריו ולא ההפך." – פה אתה נוגע במהות.
העובדה היא ש"נבחרינו" מעולם לא עבדו עבורנו. מאז ומעולם היתה להם אג'נדה נסתרת. היום גם יש לה שם נחמד – אג'נדה 21, וגם ארגון בינלאומי תמים למראה שמקדם אותה בכל העולם.
חוקים הם רלוונטיים רק במדינת חוק. אנחנו לא מדינת חוק. ממש לא משנה לי אילו חוקים נוכלינו יעבירו, מי יצביע בעד, ומי יצביע נגד. זה לא רלוונטי, הם גם ככה לא מקיימים את החוקים, ובית המשפט אוכף מה שבא לו, בהתאם לאינטרס של אותם נוכלים שמפעילים את חברי הכנסת.
זאת הצגה, ולהערכתי גם העיתון שלכם הוא חלק ממנה, מסיבה פשוטה: את הדברים המהותיים אתם לא ממש מסקרים.
חוק הסמכויות לא זוכה אצלכם להתיחסות רצינית. כמובן שזה חוק שוליף שרק במקרה, ממש ממש במקרה, הוא כמעט מלה במלה חוק ההסמכה של גרמניה הנאצית.
תרמית הקורונה, אינה תרמית אצלכם, היא רק "ניהול בעייתי."
המשיכו לזרות חול בעיני הקוראים. בואו נמשיך לדבר על הדברים הקטנים, בזמן שמתחת לרדאר של העיתונות המיינסטרימית עוברים דברים גדולים.
מה קורה פה ?
למה שלא תכתוב מה החוק ?
בכתבה שלך מכתיבה לקורא מה לחשוב.
ראוי שתסביר למה הקואליציה בעד ולמה האופוזיציה נגד .
שלום לכם.
הסקנדלים רבים ומתרבים. קפיצה מאחד לשני מונעת הטיפול בהם.
עצתי לכם, לבחור סקנדל אחד-הייתי מתחיל בתחבורה- עוסק בו בכתבות קצרות ולא טרחניות ללא הפסק. תחשפו מי אחראי, מי נכשל, מי מרוויח ואיך הציבור מפסיד מהמצב. עד שהאבסורדיות והשחיתויות יהיו ברורות לכל והעניינים יתחילו לזוז בכיוון הבריא. ואז בחרו נושא חדש.