אז הקואליציה ניצחה או הפסידה? זו לא השאלה הנכונה

מראה חברי הרשימה המשותפת חוגגים לצד חברי הליכוד במליאת הכנסת הבוקר צריך לעורר אותנו לשאול את השאלה החשובה באמת - האם החוק הזה, חוק איחוד משפחות, טוב לציבור? • כותרות כמו "ניצחון לקואליציה" או "ניצחון לאופוזיציה" מסיטות את הדיון למחוזות הקוסמטיקה, והרחק מהמהות • וכמה עצות פשוטות: איך תדעו האם ה"ניצחון" הוא שלכם?
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
מירי רגב חוגגת, וגם הרשימה המשותפת. צילום: דוברות הכנסת

"ניצחון לקואליציה", זועקות הכותרות באתרי החדשות ובדברי הפרשנים הפוליטיים כשעוברת הצבעה בהצלחה בוועדה בכנסת או במליאה. "ניצחון לאופוזיציה", נכתב בכותרת כשזו מצליחה לעכב או להפיל הצבעה. העיסוק האובססיבי בניצחונות והפסדים של האופוזיציה והקואליציה מאפשרים לחלק גדול מהכתבים והעורכים לברוח מהמהות – האם זה טוב לציבור או לא? מי מרוויח ומי נפגע ולמה זה בכלל חשוב? מה בכלל אכפת לי אם הקואליציה ניצחה, אם אני, האזרח בקצה – הוא זה שהפסיד?

נכון, זה לא חדש. זירת הכנסת נראית, לא מהיום, כזירת התגוששות. הלילה ההצגה הזאת התחדדה עוד יותר, כשנחשפנו למראות שלא רואים כל יום – מירי רגב חוגגת לצד איימן עודה את ה"ניצחון" של שניהם. ומי סייע ל"ניצחון" הזה? חבר במפלגת השלטון, עמיחי שיקלי. מבולבלים? גם אנחנו. זה חשוב? לא בטוח.

אז הקואליציה הפסידה או ניצחה? בכירי הממשלה בכנסת, אתמול. צילום: דוברות הכנסת

אחת הסיבות, לדעתי, היא שהתקשורת משוועת לזה. נוח וקל להוציא ציטוט אחד מעורר חמלה או כעס מערוץ הטלגרם של הכנסת ולרוץ לשורה התחתונה – מי הפסיד ומי ניצח בכנסת. אבל זה חסר ערך כי השאלה האמיתית היא מי ניצח ומי הפסיד בציבור.

התפיסה כאילו המרוויחים או המפסידים הם חברי הכנסת היא תפיסה עריצותית. כאילו הציבור נועד לעבוד בשביל נבחריו ולא ההפך. כאילו עסקנו בסכסוך בבית המלוכה. האמת המרה היא שזה (לפעמים) משפיע עלינו. 

אבל, כשתשימו לב לזה, תתחילו לראות את זה בכל מקום. והנה כמה עצות כשזה קורה:

  1. נסו להבין – מה באמת אומר החוק או על מה בדיוק הייתה ההצבעה – עוד לפני שתשאלו אם זה טוב או רע נסו להבין את התוכן.
  2. שאלו את עצמכם – מי מרוויח מהחוק או מהמהלך ומי מפסיד ממנו?
  3. האם לאור סעיף 2 החוק עדיין שווה את זה? 
  4. האם אף שהוא חוק טוב נכון שהנציגים שלי יצביעו נגדו? או לחילופין, האם אף שהוא חוק רע נכון להצביע בעדו? 
  5. האם הנציגים שלי בכנסת הגיעו לאותה מסקנה כמוני? 

בשורה התחתונה: זה לא באמת חשוב מי הפסיד או מי ניצח בכנסת (להוציא הצבעות אי אמון שזו תכליתן). מה שחשוב הוא מי ניצח ומי הפסיד מחוץ לכנסת. 

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
עידן בנימין

כתב לתיקון הכנסת

ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד.

מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

4 תגובות

  1. כשאתה אומר ״זה התקשורת… כיף לתקשורת לדבר על זה״ (התקשורת משוועת לזה), זה מזכיר לי שלפני חודשיים, בזמן שעדיין לא הייתה ממשלה, כולם אמרו ״התקשורת מדברת כן בנט/לא בנט, ולאף אחד לא אכפת, לאנשים אכפת מהכלכלה״, ובכן בסופו של דבר קרה מה שקרה והיום בנט הוא ראש הממשלה.
    לא אוהב שתמיד אומרים ״זה התקשורת״. התקשורת אולי לפעמים באמת עושה הר מעכבר, אבל לפעמים גם כדאי להקשיב למה שהיא אומרת.

  2. "התפיסה כאילו המרוויחים או המפסידים הם חברי הכנסת היא תפיסה עריצותית. כאילו הציבור נועד לעבוד בשביל נבחריו ולא ההפך." – פה אתה נוגע במהות.
    העובדה היא ש"נבחרינו" מעולם לא עבדו עבורנו. מאז ומעולם היתה להם אג'נדה נסתרת. היום גם יש לה שם נחמד – אג'נדה 21, וגם ארגון בינלאומי תמים למראה שמקדם אותה בכל העולם.

    חוקים הם רלוונטיים רק במדינת חוק. אנחנו לא מדינת חוק. ממש לא משנה לי אילו חוקים נוכלינו יעבירו, מי יצביע בעד, ומי יצביע נגד. זה לא רלוונטי, הם גם ככה לא מקיימים את החוקים, ובית המשפט אוכף מה שבא לו, בהתאם לאינטרס של אותם נוכלים שמפעילים את חברי הכנסת.

    זאת הצגה, ולהערכתי גם העיתון שלכם הוא חלק ממנה, מסיבה פשוטה: את הדברים המהותיים אתם לא ממש מסקרים.
    חוק הסמכויות לא זוכה אצלכם להתיחסות רצינית. כמובן שזה חוק שוליף שרק במקרה, ממש ממש במקרה, הוא כמעט מלה במלה חוק ההסמכה של גרמניה הנאצית.
    תרמית הקורונה, אינה תרמית אצלכם, היא רק "ניהול בעייתי."

    המשיכו לזרות חול בעיני הקוראים. בואו נמשיך לדבר על הדברים הקטנים, בזמן שמתחת לרדאר של העיתונות המיינסטרימית עוברים דברים גדולים.

  3. מה קורה פה ?
    למה שלא תכתוב מה החוק ?
    בכתבה שלך מכתיבה לקורא מה לחשוב.
    ראוי שתסביר למה הקואליציה בעד ולמה האופוזיציה נגד .

  4. שלום לכם.
    הסקנדלים רבים ומתרבים. קפיצה מאחד לשני מונעת הטיפול בהם.
    עצתי לכם, לבחור סקנדל אחד-הייתי מתחיל בתחבורה- עוסק בו בכתבות קצרות ולא טרחניות ללא הפסק. תחשפו מי אחראי, מי נכשל, מי מרוויח ואיך הציבור מפסיד מהמצב. עד שהאבסורדיות והשחיתויות יהיו ברורות לכל והעניינים יתחילו לזוז בכיוון הבריא. ואז בחרו נושא חדש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,692 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.