רוטמן גוער בשומרי הסף במקום לפקח על הממשלה: "זה לא תפקיד הכנסת"

ישיבת פיקוח שהתקיימה השבוע (רביעי) בוועדת החוקה בנושא "התנהלות הפרקליטות, בתי המשפט ומערכת אכיפת החוק בחקירות הפוגעות בחסינות חברי הכנסת", הפכה למיצג הלקוח כמו מתוך הצגה. כאשר אחד מהנוכחים בדיון, נציג הפרקליטות, הבין שהוא חלק מההצגה שיו"ר הוועדה, שמחה רוטמן (הציונות הדתית) הוא הקובע הבלעדי בה את החוקים, הוא לא רצה להמשיך להשתתף בה, ואמר כי "אנחנו משמשים כשחקנים".

לכאורה היה אמור להיות דיון ענייני. רוטמן פרסם לקראת הישיבה מסמך ובו התייחס למקרים ספציפיים בהם חסינות חברי הכנסת נפגעה, והם נדרשו לחקירה ולצווי חיפוש לא חוקיים לטענתו.

• בקואליציה דוהרים לאשר את חוק גירוש משפחות מחבלים
• אושרו סופית: חוק גירוש משפחות המחבלים ועונש מאסר לרוצחים בני פחות מ-14
• מי יגרש את משפחות המחבלים ולאן: הפופוליזם של הקואליציה נתקל בשאלות אמיתיות

"מערכת אכיפת החוק פגעה בחסינות חברי הכנסת במסגרת ניהול ההליך ע"י המשטרה, הפרקליטות והיועצת המשפטית לממשלה. גם שופטי בית המשפט פעלו בעניין זה באופן שהוא לכאורה מנוגד באופן ישיר להוראות החוק", ח"כ רוטמן כתב במסמך. הוא ביקש לכנס את הישיבה ולקבל את התייחסות גורמי האכיפה להתנהלות זו, "ולראות כיצד לא נעשה שימוש לרעה".

קיצור תולדות החסינות

עוד לפני המופע של רוטמן, כדאי להכיר: חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, קובע כי לחבר הכנסת חסינות מהותית, הפוטרת אותו מאחריות פלילית או אזרחית בשל הבעת דעה או פעילות אחרת בעת מילוי תפקידו. החסינות פוטרת את הח"כים גם ממתן עדות, מחיפוש משטרתי, האזנת סתר ומעצר. 

"לא רק שהכנסת משמשת כלי בידי הממשלה בתור רוב שמשנה חוקים – כעת גם הכלי הפיקוחי שנועד לאזן את כוחם של השרים הופך לכלי שרת בידם, כי הכלי הפיקוחי מופנה כלפי כל שומרי הסף"

יחד עם זאת, היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש כתב אישום נגד חבר כנסת – במקרה כזה, חבר הכנסת יכול לפנות לוועדת הכנסת, שיכולה לאשר את חסינותו בהצבעה (שבה יש רוב לקואליציה). זה קרה, למשל, במקרה של חיים כץ, כשוועדת הכנסת החליטה להעניק לו חסינות וכך הוא חמק ממשפט.

מטרת חוק החסינות היא להגן על חברי הכנסת מפני הליכים משפטיים הקשורים לפעילותם הפרלמנטרית ולמנוע השפעה פוליטית על פעולתם. אולם יש מקרים בהם מתעוררת השאלה איפה עובר הגבול בין פעולה פרלמנטרית לבין עבירה על החוק, במיוחד כאשר מתקיימים חשדות להתנהלות פלילית. 

ד"ר עמיר פוקס, חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, אומר בשיחה עם "שקוף" כי בוועדת החוקה נעשית ביקורת קבועה על עבודת בית המשפט והפרקליטות שלא במסגרת אחריותה. "זה לא התפקיד של הכנסת. רוטמן מציג את זה בתור פיקוח, כי אכן הכנסת מפקחת על עבודת הממשלה", אומר ד"ר פוקס. "אבל חלק מהוועדות לא מפקחות על הממשלה, על השרים – הן מפקחות על שומרי הסף. הם אמנם חלק מהרשות המבצעת, אבל המטרה היא לחזק פוליטית את הממשלה".

ד"ר פוקס מוסיף כי "לא רק שהכנסת משמשת כלי בידי הממשלה בתור רוב שמשנה חוקים – כעת גם הכלי הפיקוחי שנועד לאזן את כוחם של השרים הופך לכלי שרת בידם, כי הכלי הפיקוחי מופנה כלפי כל שומרי הסף, שיותר מדי מגבילים את הממשלה לטעמם".

בעיניך יש צורך בחוק החסינות?

"צריך אותו כדי לאפשר חופש פעולה יחסי לכנסת לעומת כל אזרח. תארי לך שכל יום מישהו היה יכול לתבוע תביעות סרק על הוצאות דיבה, או כל פעם שהח"כים מדברים על הדוכן הם היו צריכים נורא להיזהר. זה נועד כהגנה מפני רדיפה מצד רשויות האכיפה כלפי חברי הכנסת, להגן על חופש הפעולה שלהם. זה מאוד חשוב, אבל זה בוודאי לא הדבר היחיד שחשוב, כי הרי אם זה באמת הופך להיות חזות הכל, אז נפגע שלטון החוק. נפגע העיקרון הזה שכולנו כפופים לחוק, הח"כים גם כפופים לחוק".

קבלו את הכתבות ראשונים בוואטסאפ

יש לציין, ששרת התחבורה מירי רגב למשל, ניסתה להיעזר בחסינותה למול חקירה בלשכתה ותפיסת מסמכים בעקבות תחקיר "המקור" של רביב דרוקר, אך נדחתה פעמיים בבתי המשפט. במקרה אחר, ח"כ טלי גוטליב, מבקשת להשתמש בחסינות הפרלמנטרית מול תביעת לשון הרע של שקמה ברסלר.

"אם יגיע תיק תפור, הם יזרמו?"

רוטמן הגיע לדיון עם שאלות מוכנות מראש לנציגי הנהלת בתי המשפט, הפרקליטות ומשטרת ישראל, שאלות שחברי הוועדה מהאופוזיציה אמרו שהן לא לגיטימיות. לפי ניסוחן, ניתן לראות כי עצם העלאתן מביאה לשולחן כתב אישום חמור, ללא ראיות.

"כמה פסקי דין ניתנים בשנה ע"י שופטים שבעצם מקבלים את התובענה הטורדנית או הקנטרנית?", שאל רוטמן את עו"ד הילה בוסקילה, נציגת הנהלת בתי המשפט. היא השיבה: "השאלה אם תביעה היא קנטרנית כן או לא, היא שאלה משפטית".

רוטמן לא ויתר. הוא שאל אותה כמה שופטים יש בתוך מערכת המשפט וכמה מתוכם, "אם יגיע להם תיק תפור, הם יגידו 'אני זורם עם התפירה של התיק'?". חברי הכנסת מיש עתיד: יואב סגלוביץ' וולדימיר בליאק, התרעמו על כך ובהמשך הוצאו מהדיון, אך רוטמן המשיך והפעם פנה לסגן מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות, עו"ד איתמר גלבפיש. 

"למיטב ידיעתך, בכמה מקרים בשנה הפרקליטות מגישה לבית משפט כתבי אישום טורדניים או קנטרניים נגד אנשים בכלל ונגד נבחרי הציבור בפרט?". נציג הפרקליטות תהה איך זה קשור לנושא הדיון, והבהיר כי הם פועלים על פי הכללים: "כתבי אישום לא מוגשים מטעמים קנטרניים, הם מוגשים לפי מבחני הפסיקה".

גם במקרה זה רוטמן המשיך, ושאל אותו האם הוא מכיר מקרים של הטייה פוליטית בפרקליטות. עו"ד גלבפיש ענה כי "השאלה לא ראויה, ומניחה הנחות לא ראויות". ח"כ סגלוביץ' זעם ואמר שהוא דורש שהיועצת המשפטית של הכנסת תגיע, "זה שימוש לרעה בסמכות יושב ראש הוועדה".

כשהיועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד אפרת חקאק, התערבה ואמרה כי אופן ניסוח השאלות בדיון הוא "לא לכבודה של הוועדה", רוטמן ענה שהוא לא מסכים איתה: "אני לא חושב שדיון בשבתך כחנה בבלי (מי שכונתה 'כוהנת הנימוסים וההליכות' בשנות ה-60', ע"ל), אני לא מקבל הערות סגנון". עו"ד חקאק המשיכה ואמרה: "אני מבקשת שהשאלות יהיו שאלות שמאפשרות דיון ענייני".

אחרי שהיו"ר רוטמן המשיך עם שאלות ברוח זו גם לנציגת משטרת ישראל, הוא סיכם ואמר: "אני מאוד שמח לשמוע גם על בתי המשפט, גם על הפרקליטות וגם על המשטרה, שאתם תמיד פועלים בהתאם לנהלים, ולא מערבים שיקולים זרים באכיפת החוק. אם זה המצב, מדוע צריך שתהיה חסינות לחברי כנסת?".

נציג הפרקליטות השיב כי "אנחנו פועלים כדין ולא באופן קנטרני, אבל עדיין צריך את החוק כדי להבטיח במקרה הנדיר שכן או במקרה שנעשתה טעות, יהיה משהו שיגן על חברי הכנסת".

חברי האופוזיציה טענו כי מטרת הדיון להרתיע את גורמי אכיפת החוק מלחקור את נבחרי הציבור ולהיאבק בשחיתות ציבורית, במקום שהח"כים פשוט לא יעברו על החוק – כפי שאמרה ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "אם לא תעברו עבירות לא יהיו חקירות".

בסיום הישיבה רוטמן הודיע כי יזמן דיון נוסף בנושא. "בעיניי התשובות שניתנו פה מעידות על כשל עמוק שרואים אותו בא לידי ביטוי ביישום בשטח, בהתנהלות מערכות אכיפת החוק".

דה לגיטימציה למערכת המשפט

דיונים מסוג זה, בהם רוטמן וח"כים נוספים מהקואליציה, מעבירים ביקורת שיטתית לא עניינית על גורמי האכיפה והמשפט הולכות ומתגברות. כך למשל, בחודש אוגוסט התקיים דיון בנושא "מדיניות גופי התביעה האזרחיים והצבאיים לחקירת אזרחים וחיילים שנלחמו ב-7.10". במהלכו רוטמן ביקר בחריפות את עבודת הפרקליטות והמשטרה בחקר אירועים הקשורים לטבח. "אני מפחד פחד מוות מזה שחס ושלום באירוע דומה בעתיד מישהו יחשוב עליכם, על הפרקליטות והמשטרה", אמר. "אני מאוד מקווה שהציבור הישראלי ידחיק את מה שהפרקליטות והמשטרה עשתה כאן, בזה שהיא חוקרת את מי שירד לשטח ב 7.10".

בחודש יולי התקיים דיון – הצעה דחופה לסדר היום בנושא: "התנהלות הפרקליטות והמשטרה בחקירת הלוחמים בגין רצח מחבל נוח'בה". במהלך הדיון ח"כ משה סעדה (הליכוד) אמר כי פרקליט המדינה משקר, בניסיון אולי לפגום באמינותו. "נאמרים פה דברים לא נכונים בלשון המעטה. אני חייב לדייק כי הציבור לא יודע ומטעים אותו. יושב פה פרקליט המדינה ולצערי לא אומר לכם אמת". רוטמן הוסיף: "השאלה אם זה ליקוי מאורות של פרקליט המדינה או של מערכת שלמה". ח"כ אלמוג כהן (עוצמה יהודית), אמר לנציג היועמ"שית: "אתם לא תשפטו אותם, נסגור לכם את מקום העבודה, אל תשחקו בנו".

בדיוני וועדת הכנסת בראשות ח"כ אופיר כץ, עלו טיעונים קשים נגד מערכת המשפט, סביב הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים. חברי כנסת האשימו את נציגי משרד המשפטים באחריותם למצב הביטחוני ולרציחות, כשהשר איתמר בן גביר יושב בחדר ולא מופנות אליו כלל שאלות בנושא. גם שם, ח"כ כהן הגביר את הלהבות, כשאיים על שופטי בג"ץ בנוגע לאפשרות פסילת החוק: "אם בג"ץ יעז לשלוח ידיו אל הנער, בג"ץ ישלם את המחיר. הוא יבוא בחשבון איתנו, עם הציבור".