דוברו של שר הדיגיטל מודה: אין לנו באמת משרד

שבעה חודשים לאחר שהוקם, כחלק מההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן, למשרד הדיגיטל אין משרד פיזי, אין מטה, והוא פועל ללא תקציב, וללא צוותים מקצועיים או כוח אדם. בניגוד לחוק, אין דרך להגיש למשרד בקשות חופש מידע, והדוברת של המשרד היא לא באמת הדוברת. 

ככה נראית עבודה בעיניים.

לדבר לקיר

לפני כחמישה חודשים ניסינו לראשונה להגיש בקשת חופש מידע למשרד הדיגיטל ונחלנו כישלון. ביקשנו לקבל מידע שגרתי למדי שכל משרד מחוייב לספק על פי חוק: הסדר ניגוד העניינים ואת היומנים של המנכ"ל והשר. גילינו שאין עם מי לדבר. במשרד הדיגיטל הפנו אותנו ללשכת ראש הממשלה, בטענה כי משרד רה"מ נותן שירותים למשרד הדיגיטל. חלפו חמישה חודשים ובמשרד רה"מ – כרגיל – לא מגיבים לבקשות חופש מידע.

חוק חופש המידע אינו המלצה למשרדי הממשלה. הוא מחוייב בחוק: "ראש רשות ציבורית ימנה, מקרב עובדי הרשות, ממונה על העמדת מידע לרשות הציבור, על טיפול בבקשות לקבלת מידע ועל יישום הוראות חוק זה". במידה וטרם מונה מסיבות שונות, ראש הרשות הציבורית (המנכ"ל) הוא ממונה חופש המידע. זהו מצב בעייתי אך נסבל אם הוא זמני. משרד הדיגיטל של דוד אמסלם, לא מקיים אף אחד מהכללים האלו. 

גם במשרד המשפטים, שם יושבת היחידה הממשלתית לחופש המידע שאמונה על החוק, הבהירו במענה לפניית "שקוף" כי על משרדי הממשלה לענות לבקשות חופש מידע, בין אם מדובר במשרד ישן, ובין אם חדש. 

המידע הממשלתי אינו שייך לממשלה אלא לציבור. בקשת חופש מידע היא דרך לקבל מידע מקצועי ומלא על האופן שבו מתנהלים המשרדים. לפעמים זו הדרך היחידה של הציבור, והסוכנים שלו כמו עיתונאים, חוקרים וארגונים, כמו גם אקטיביסטים עצמאיים – לפקח על עבודת הממשלה. 

"משרד הביטחון הבא"

במהלך הכנת הכתבה, גילינו גם כי דוברת המשרד היא לא באמת דוברת המשרד הדיגיטל ורשות החברות אלא אחראית שיווק ברשות התקשוב שהתפקיד הזמני "נפל עליה". למשרד שאינו משרד אפילו אין דוברת, קבועה או אפילו זמנית. מכאן שלא מתאפשר בכלל לקבל מענה מקצועי לחלק גדול מהשאלות, אלא רק תגובות מלשכת השר של דוד אמסלם שמטבען יהיו פוליטיות. 

ואכן, היחיד שנענה לפנייתנו היה יועצו ודובר הפוליטי של השר, נמרוד אלירן סבח, שבכלל מועסק כספק חיצוני (המינוי שלו בוצע בהליך שקוף שיש לברך עליו). 

"תשאל גם מדוע אין משרד בפועל ואנחנו מנהלים את המשרד מהמשרד הקטן בכנסת", הוא הגיב להודעתנו. סבח הסביר כי "כרגע אין מטה במשרד. אנחנו נמצאים בצוות הקמה הרבה מאוד זמן בגלל כל מיני עניינים בירוקרטיים הזויים ומסובכים מאוד". הוא הוסיף כי "חוץ ממנכ"ל וצוות העוזרים שלו, ואנחנו כלשכת שר, עדיין לא הוקם בעצם המטה המקצועי של המשרד. אין לנו גם מקום לשבת בו". 

עוד בשקוף:

• משרד הדיגיטל: ים של ג'ובים והזדמנות לשפר את השירות לאזרח
• כמה כסף חייבות המפלגות לציבור?
• חדש מ"שקוף": תוסף לדפדפן יאפשר לכם לקבל מידע על הח"כים

עוד הוא הוסיף כי "משרד דיגיטל הוא לא פחות ולא יותר הוא כמו משרד הביטחון הבא. הוא בעצם נותן את כל הכלים הגדולים, והוא צריך להיות משהו מאוד מורכב. גם מהבחינה שזה משרד שצריך לאחד בתוכו גם את התקשורת, גם את הסייבר, וכמובן את הדיגיטל. כל הטרנספורמציה הדיגיטלית, הפעילות הדיגיטלית, ברשויות המקומיות, במרחב הממשלתי, וזה מצריך משרד גדול מאוד. ולא משנה מי שיבוא, גם אם תשב ממשלה אחרת. זה לא משנה. כמדיניות. ואנחנו לא שם. אנחנו תקועים בפערים. אז אנחנו בלי משרד, אין לנו צוותים, אין לנו אנשים, אנחנו בקושי נעזרים בצוות שיש לנו בלשכה, אז תבין את האילוצים שיש לנו. לשר במדינת ישראל אין משרד".

*

סיפורו של משרד הדיגיטל הוא גם, ככל הנראה, הסיפור של משרדים נוספים ומיותרים לגמרי כמו משרד הלק"ק (המשרד לקידום קהילתי), משרד משאבי המים ועוד. העובדה ששר האוצר, ישראל כ"ץ ורה"מ, בנימין נתניהו, לקחו את תקציב המדינה כבן ערובה הביאה לכך שהמשרדים שנולדו פיקציה נשארו פיקציה – על חשבוננו. 

הצעה לפעם הבאה שתבוא עלינו ממש בחודשים הקרובים: משרד שלא נמצא בתקציב המדינה – שלא יוקם בכלל.