"שקוף" מציג: כך אפשר לחתוך בחצי את מספר משרדי הממשלה

הגירעון התקציבי התופח, לצד הוצאות המלחמה המאמירות, הציף מחדש את הדיון בממשלות מנופחות ובזבזניות. מממשלה לממשלה נוכח הציבור הישראלי לדעת עד כמה רופף הקשר בין צורך ממשי לבין הקמת משרד ממשלתי חדש. הממשלה הנוכחית היא המנופחת שידעה ישראל. גם לאחר שבוטלו לאחרונה שני משרדים (משרד ההסברה והמשרד לקידום מעמד האישה), בממשלת ישראל ה-37 מכהנים 38 שרים ב-33 משרדי ממשלה שונים.

השוואה למדינות המערב ממחישה את גודל הבעיה. מבין המדינות החברות בארגון ה-OECD, ישראל מתהדרת באחת הממשלות הגדולות ביותר. בארגון ממליצים על ממשלות צרות, של לא יותר מ-20 משרדים; ומדינות רבות – גם כאלה שבהן עשרות מיליוני אזרחים – מחזיקות במספר נמוך אף מזה.

ב-2020 פרסם פרופ' עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מחקר השוואתי שבסופו שתי הצעות לגבי מספר משרדי הממשלה הנדרשים בישראל. "גם ביחס למדינות דמוקרטיות הדומות לנו מבחינת גודל האוכלוסייה – המספר המסתמן של משרדי הממשלה בישראל קיצוני וחריג", קבע קניג במחקרו, תוך שהוא מדגיש כי ממשלות קטנות יעילות יותר, תורמות לחיסכון תקציבי ולהגברת האחריותיות, ומגבירות את האמון הציבור במוסדות הדמוקרטיים ובנבחרי הציבור.

מערכת "שקוף" בחרה לאמץ את ההמלצה הצרה יותר של קניג, לממשלה בת 15 משרדים בלבד. לאור השינויים שחלו בישראל ובעולם בזמן שעבר מאז פורסם מחקרו של קניג, "שקוף" מפרסמת המלצה מעודכנת, הממחישה כיצד ניתן היה לחתוך ביותר מחצי את מספר משרדי הממשלה. צמצום זה לא רק שהיה חוסך בהוצאות אלא גם מייעל את עבודת הממשלה. לצד זאת, עדכנו גם את הנתונים לגבי ממשלות אחרות במדינות ה-OECD, כך שיהיו רלוונטיים ל-2024. כך זה נראה כיום בעולם – וכך זה יכול להיות גם בישראל.

השוואה למדינות בסדר גודל דומה

במחקרו, קניג עורך השוואה בין ממשלת ישראל לבין ממשלות בעשר מדינות אחרות ב-OECD, שאוכלוסייתן נעה בין 5.5 ל-18 מיליון תושבים והן נחשבות בסדר גודל של מדינת ישראל. 

השוואה מעודכנת ל-2024 מדגישה שוב את הפער בין ישראל למדינות האחרות, בהן מספר משרדי הממשלה נע בין 11 ל-18 משרדים לכל היותר – בהשוואה ל-33 בישראל. גם מספר השרים נמוך בהתאמה, ונע במדינות אלה בין 16 ל-24, כאשר רק בשלושה מקרים הוא עולה על 20 (הולנד, דנמרק ושבדיה). מספר זה כולל גם את ראש הממשלה.

בכל המדינות שבדקנו, למעט סלובקיה, מספר השרים עולה על מספר משרדי הממשלה. חלק מהסיבות לכך הן מינוי ממלאי מקום לראש הממשלה (לעיתים יותר מאחד), לצד מינוי כמה שרים במשרד ממשלתי אחד, כשכל שר חולש על תחום אחר. אולם גם בהינתן שמספרם של השרים עולה על מספר משרדי הממשלה, המצב בישראל, שבה 38 שרים, חריג.

השוואה למדינות הגדולות באירופה

מערכת "שקוף" בחרה להשוות את המצב בישראל גם למדינות הגדולות והחזקות באירופה – מדינות בהן מתגוררים בין 48 מיליון (ספרד) ל-84 מיליון תושבים (גרמניה). זאת בהשוואה לישראל בה חיים עשרה מיליון תושבים בלבד.

אלא שמההשוואה עולה כי אין קשר הכרחי בין גודלה של המדינה לבין מספר משרדי הממשלה והשרים. כך למשל: בגרמניה, הגדולה והחזקה במדינות ובכלכלות אירופה, יש 15 משרדי ממשלה ומכהנים בה 17 שרים. 

בצרפת יש 19 משרדי ממשלה – מספר שאינו כולל את משרד הנשיא אבל כן את משרת ראש הממשלה. מספר השרים כרגע בממשלת צרפת עומד על 15 בלבד, אך קשור לחילופי ראשי הממשלה לאחרונה ולעובדה שראש הממשלה הנבחר, גבריאל אטאל, לא אייש עדיין את כל משרות השרים, שכנראה יגיעו ל-19 לפחות. כך או כך, מדובר במספרים קטנים משמעותית בהשוואה לממשלת ישראל המנופחת.

המצב הרצוי: עדכון ההמלצה של קניג

במחקרו הראה פרופ' קניג כיצד ניתן לצמצם את הממשלה ה-34 – ממשלת נתניהו הרביעית – בשני אופנים: תרחיש של 18 משרדים ותרחיש של 15 משרדים. מערכת "שקוף", בחרה בהמלצה הצרה יותר ועדכנה אותה לממשלה ה-37 בישראל.

ההשוואה לממשלות העולם, ביחד עם המלצותיו של קניג, מצביעה על כך שחצי ממשרדי הממשלה בישראל אינם נחוצים כמשרדים נפרדים, הפועלים באופן עצמאי. הממשלה הנוכחית היא סוף של תהליך ארוך שנים בו המערכת הפוליטית קרעה ממשרדי הממשלה אגפים ומחלקות על מנת להקים באופן מאולץ משרדי ממשלה שיספקו משרות לחברי הסיעות הפוליטיות המרכיבות את הממשלה. 

כך למשל, גם אחרי סגירת המשרד לקידום מעמד האישה ומיזוגו עם המשרד לשוויון חברתי, שממנו הוא נקרע בעבר, הרי שהמשרד הנוכחי גם הוא אמור להיסגר ולחזור להיות אגף במשרד העבודה והרווחה. 

את משרד הרווחה היטיבו הפוליטיקאים לפרק לאורך השנים, תוך הפרדתו ממשרד העבודה. מעבר למשרד לשוויון חברתי ומעמד האישה, המלצת "שקוף" היא שמשרד העבודה ישוב להיות משרד העבודה והרווחה ויקבל אליו את סמכויות משרד העלייה והקליטה, וכן את סמכויותיו של משרד הרווחה והביטחון החברתי. 

עוד משרד שפורק מסמכויותיו הוא משרד החוץ שאליו יש להחזיר את סמכויות המשרד לשיתוף פעולה אזורי, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, והמשרד לעניינים אסטרטגיים.

גם משרד ראש הממשלה צריך להחזיר לעצמו סמכויות שהועברו למשרדים נפרדים בלי שתהיה לכך סיבה טובה. משרדים אלה כוללים את משרד המודיעין, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות ומשרד ירושלים ומסורת ישראל. 

גם משרד התקשורת אמור להיות תחת סמכויות משרד ראש הממשלה, אך מיזוג זה אינו אפשרי כרגע בשל המשפטים שמתנהלים כרגע נגד בנימין נתניהו (תיק נתניהו-מוזס ותיק בזק-וואלה), וניגוד העניינים בו מצוי ראש הממשלה.

חזרה לחוק של יאיר לפיד

לצורך הפוליטי ותאוות הכוח והשררה של פוליטיקאים בישראל יש חלק בגדול בניפוח ממשלות ישראל. מאחורי שמות מפוצצים כמו "התיישבות ומשימות לאומיות", "חוסן לאומי", "מאבק באנטישמיות", "מורשת", "מסורת", ו"מודיעין", מסתתר סיפור ההסתאבות והתרבות המושחתת ששמה את צרכי הפוליטיקאי לפני הצורך של האזרח.

הסיכוי לקפל יותר ממחצית משרי הממשלה ומשרדיהם כרגע, מבלי שהממשלה הנוכחית תיפול, הוא אפסי. אך אם הכנסת תרצה בכך, ואם הלחץ הציבורי בנושא יגבר, ניתן לתקן למען הממשלות הבאות.

ממשלתו השישית של נתניהו יכולה לחוקק מחדש את החוק שחוקקה ממשלתו השלישית של נתניהו, שהבטיח ממשלה צרה בהרבה. החוק נחקק בזמנו בלחץ יאיר לפיד, אז שר בממשלה, שהבטיח לבוחריו במערכת הבחירות ב-2013 לדאוג לצמצום מספר השרים בישראל. 

בממשלה אליה נכנס לפיד ב-2013 כיהנו 21 שרים, והחוק שעבר נועד להבטיח כי בכנסת הבאה יכהנו עד 19 שרים. אלא שבממשלה הבאה, ה-34 של ישראל, הקפיא ראש הממשלה נתניהו את התיקון לחוק באמצעות הוראת שעה לפיה כניסת התיקון לתוקף תחול רק מהממשלה ה-35. בשנת 2019, עם כינון ממשלת נתניהו החמישית, ממשלת הקורונה עם בני גנץ, בוטל סופית התיקון לחוק. 

צמצום מספר השרים כך שלא יעלה על 19, יוביל בהכרח לצמצום מספר משרדי הממשלה ל-15 עד 18 בלבד. כך עושים ברוב מדינות אירופה, וכך ראוי שתעשה ישראל. כנראה מדובר במהלך בעל הסיכויים הגדולים ביותר שניתן לקדם בכנסת הנוכחית, כדי להוביל לכך שבממשלות ישראל העתידיות יהיה מספר הגיוני של שרים.