ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

הכל דיבורים: חברי הליכוד שהיו בעד סגירת משרדים מיותרים – והצביעו נגד

חרף התבטאויות של חברי קואליציה בעד צמצום משרדים ממשלתיים מיותרים בתקופת המלחמה, הצעת חוק בנושא נדחתה ברוב של 44 ח"כים. בין חברי מפלגת השלטון שהתבטאו בעד המהלך, אך הצביעו נגד: שר התפוצות עמיחי שיקלי ושרת ההסברה לשעבר, גלית דיסטל-אטבריאן. חברי סיעת המחנה הממלכתי, שהצטרפו לממשלת החירום, בחרו להיעדר מההצבעה
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שר התפוצות עמיחי שיקלי ושרת ההסברה לשעבר, גלית דיסטל-אטבריאן (צילומים: פלאש 90)

הצעת חוק לצמצום משרדי הממשלה ולשכות חברי הממשלה, כך שתקציבם יועבר למאמץ המלחמתי, עלתה להצבעה אתמול (רביעי) במליאה ביוזמת חברי הכנסת אפרת רייטן-מרום (העבודה), רם בן ברק (יש עתיד) ואורית פרקש-הכהן (המחנה הממלכתי), ובשיתוף התנועה לאיכות השלטון. חרף התבטאויות של חברי קואליציה בעד צמצום המשרדים הממשלתיים בתקופת המלחמה, נדחתה ההצעה ברוב של 44 נגד ו-30 בעד.

לצד חברי הקואליציה המתנדנדים, מי שבלטו בחסרונם היו חברי סיעת המחנה הממלכתי שבחרו להיעדר מההצבעה. וזאת על אף שחברתם לסיעה, ח"כ פרקש-הכהן, נמצאת בין יוזמי החוק, והצביעה בעד. סיעת המחנה הממלכתי סירבה להגיב בנושא לפניית "שקוף".

אלא שמאז פרוץ המלחמה, חברי קואליציה רבים – ובפרט כאלה שמשתייכים למפלגת השלטון – מתבטאים באמצעי התקשורת והמדיה החברתית בעד צמצום משרדי ממשלה מיותרים – צמצום שנועד לסייע בהקטנת הגירעון הטופח. התבטאויות אלה גורפות אהדה מימין ומשמאל. 

ברגע האמת, כשהצעת חוק קונקרטית עלתה להצבעה, חברי הכנסת בחרו שלא להצביע בעדה – הצבעה שהייתה גובה מהם מחיר פוליטי. מערכת "שקוף" בחרה לשפוך אור על התבטאויות של ארבעה ח"כים מהליכוד שאמרו דבר אחד ועשו דבר אחר.

"לבטל משרדי ממשלה שלא מייצרים ערך"

ראשון בין חברי הכנסת הוא אלי דלל (הליכוד). בציוץ של העיתונאי עקיבא נוביק מתחילת דצמבר, נוביק ייחס לדלל את הציטוט הבא, שנאמר בישיבת סיעת הליכוד: "האסון הזה קרה במשמרת שלנו ואנחנו צריכים לנקוט בצעדים מנהיגותיים כמו לסגור משרדי ממשלה". ח"כ רייטן-מרום ריטווטה את הציוץ של נוביק והציעה לח"כ דלל פומבית להצטרף אליה להצעת החוק שהיא מקדמת לצמצום משרדי הממשלה. בתגובה השיב דלל: "באופן אישי אני חושב שזה לא צריך להתבצע בחקיקה אך אם יש הצעה שכזו אני אחתום". ואולם, ברגע האמת דלל נעדר מההצבעה.

גם שר התפוצות עמיחי שיקלי (הליכוד) התבטא פומבית בעניין המשרדים המיותרים. בראיון לגלצ בחודש אוקטובר, אמר שיקלי כי "נכון לבטל משרדי ממשלה שלא מייצרים ערך". עם זאת, במבחן המעשה, ועדת השרים לחקיקה שבה הוא חבר, המוסמכת לגבש את עמדת הממשלה בנוגע להצעות חוק ולהורות לקואליציה כיצד להצביע, החליטה למסמס את ההצעה ולדחות את הדיון בה בחודש, ובינתיים הורתה לקואליציה להצביע נגדה במליאה. 

שרת ההסברה לשעבר, גלית דיסטל-אטבריאן (הליכוד), נקטה בקו דומה. "אני מבקשת לשקול לסגור משרדים שאין להם נחיצות, או לפחות תקצו את הכספים של המשרדים למען שיקום עוטף ישראל", צוטטה בישיבת סיעת הליכוד בכנסת בדצמבר, לאחר שהתפטרה מהממשלה. אלא שחרף בקשותיה, דיסטל-אטבריאן בחרה להצביע נגד הצעת החוק שהועלתה כעת. 

כך נהג גם ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד), שהפיץ בחודש שעבר סרטון שלו בוועדת הכנסת, שבו הוא טוען את הדברים הבאים: "לא ראיתי שנעשה איזשהו סדר משמעותי במשרדים. לא ראיתי שהיה איזשהו קיפול משרדים להראות התייעלות… אנחנו בטח לא ניתן יד להמשך ההתנהלות הזאת, אני (לא אתן – א"א) – לא רוצה לדבר בשם אף אחד". לדבריו הצטרף ח"כ נוסף מהסיעה שציין: "אתה מדבר בשם כל חברי סיעת הליכוד בוועדה". בראיון לגלצ בחודש דצמבר אמר מילביצקי: "אם משרדים לא יבוטלו אני ארצה להבין למה זה לא קורה". בפועל גם מילביצקי הצביע נגד ההצעה לקצץ במשרדים מיותרים.

ההצעה שנדחתה

בהצעת החוק שנדחתה הוצע שבתקופה שבה מוכרז על מצב חירום כדוגמת מלחמה או נקיטת פעולה צבאית משמעותית יבוטלו שבעה משרדי הממשלה והיחידות ממשלתיות הבאות: משרד המודיעין בראשות גילה גמליאל (הליכוד), המשרד לשיתוף פעולה אזורי בראשות דודי אמסלם (הליכוד), משרד ירושלים ומסורת ישראל בראשות מאיר פרוש (יהדות התורה), משרד המורשת בראשות עמיחי אליהו (עוצמה יהודית), משרד התיישבות והמשימות הלאומיות בראשות אורית סטרוק (עוצמה יהודית), המשרד לקידום מעמד האישה בראשות מאי גולן מהליכוד (שהתמזג לאחרונה עם המשרד לשוויון חברתי) והרשות לזהות לאומית יהודית במשרד ראש הממשלה תחת אבי מעוז (נעם). 

לפי ההערכות של ח"כ רייטן-מרום, 1.3 מיליארד מוקצים למשרדים אלה – עול תקציבי לא מבוטל גם בימי שגרה. אלא שלדברי חברת הכנסת, לצד העלות הישירה קיימת פגיעה כלכלית היקפית וכן פגיעה במתן השירותים לאזרח בשל הפיזור הניהולי של סמכויות השלטון. "קשה לכמת את מחיר הבירוקרטיה, הכפל ובפשטות – הבלאגן – שנוצר מהמשרדים האלה", אומרת ח"כ רייטן-מרום בשיחה עם "שקוף".

בהצעת החוק הוצע בנוסף לבטל רשימה ארוכה של לשכות סגני שרים ושרים נוספים במשרדי הממשלה: שר נוסף במשרד הביטחון (בצלאל סמוטריץ, יו"ר הציונות הדתית), שר נוסף במשרד המשפטים (דודי אמסלם מהליכוד), שר נוסף במשרד ראש הממשלה (יצחק גולדקנופף, יו"ר יהדות התורה), שר נוסף במשרד החינוך (חיים ביטון מש"ס), סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר (משה אבוטבול מש"ס), סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים (אורי מקלב מיהדות התורה, שמכהן גם כסגן שר לפיתוח ותחבורה חרדית במשרד ראש הממשלה), סגן שר התרבות והספורט (יעקב טסלר מיהדות התורה), סגן שר במשרד ראש הממשלה (יריב לוין מהליכוד).  

"עלות שנתית של לשכת סגן שר היא 2.2 מיליון שקל, ושר נוסף במשרד עולה 1.7 מיליון שקל", מסבירה ח"כ רייטן-מרום. "מדובר בשמונה תקנים כאלה במשרדים השונים, שראוי פשוט לסגור בעת הזאת". 

חברת הכנסת אפרת רייטן-מרום
חברת הכנסת אפרת רייטן-מרום, ביולי 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

הסכמה עקרונית מימין ומשמאל

כפי שכתבנו בעבר ב"שקוף", כשזה נוגע לסוגיית ממשלות ישראל המנופחות, קיימת נקודת הסכמה נדירה בין המכון הישראלי לדמוקרטיה לפורום קהלת. ב-2020 פרסם פרופ' עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מאמר השוואתי שבסופו המליץ על צמצום מספר השרים ל-15 או 18. ב-2023 פרסם ניסן אברהם מפורום קהלת עמדה דומה, לפיה ממשלה בישראל אמורה להסתפק ב-18 שרים. 

שני המכונים ממעטים להסכים ביניהם ונבחרי הציבור מימין ומשמאל נשענים פעמים רבות על המלצותיהם. אלא שבסוגייה הזו הם זוכים להתעלמות מכל הצדדים. כך, הממשלה ה-35 (נתניהו-גנץ) מנתה בראשיתה 34 שרים – מספר שיא של שרים עד אז. הממשלה ה-36 (בנט-לפיד) מנתה בראשיתה 27 שרים, והממשלה ה-37 (נתניהו) מנתה בראשיתה 31 שרים (לפני הצטרפות המחנה הממלכתי לאחר השביעי באוקטובר), אף אחת מהממשלות לא העלתה בדעתה להתייעל.

בעקבות המלחמה, סוגיית משרדי הממשלה המיותרים והרכב חברי הממשלה עלתה שוב ביתר שאת בשיח הציבורי בכלל ובכנסת בפרט. אלא שבפועל, דבר לא השתנה.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת אפרת אביבי

אפרת אביבי
כתבת כנסת, שקוף. בוגרת תואר משפטים בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית, ועו״ד מוסמכת. לשעבר תחקירנית וכתבת מגזין בערוץ 13. מאמינה שפיקוח ושקיפות הן המצפן של האנושות לבחירה בטוב. סביר להניח שתמצאו אותי בדיוני ועדות הכנסת עם לפטופ על הברכיים ופופקורן ביד.

2 תגובות

  1. המחנה הממלכתי שומר על אנמיות, על ערכים גמישים ודלילים ועל התנהלות המאפיינת את העומד בראשו, של הליכה בין הטיפות, בלי שום אג'נדה אמיתית ובלי שום יושרה, חוזק או יכולת הנהגה. וכזו החלופה היחידה לממשלת הגהינום, כך עתידנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,992 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!