ממשיך לצפצף על החוק: השר אמסלם מסרב להגיש הצהרת הון

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם נמנע מלהגיש הצהרת הון מאז הושבע לשר בממשלה ה-37. זאת בניגוד לכללים למניעת ניגוד עניינים שקבעה הממשלה. כך עולה מתשובת לשכת מבקר המדינה לפניית "שקוף". 

זו אינה הפעם הראשונה שבה אמסלם מפר את כללי הממשלה. כפי שחזרנו ודיווחנו, גם כשאמסלם היה חבר בממשלה ה-35 (ממשלת נתניהו-גנץ) הוא נמנע מלהגיש הצהרת הון. ומכאן שבחישוב כללי, זה 867 יום שאמסלם לא הגיש הצהרת הון כמחויב. 

לנוכח הממצאים, "שקוף" פנה לדוברות משרד ראש הממשלה בבקשה לדעת אם בכוונת ראש הממשלה להורות לאמסלם להגיש לאלתר את הצהרות ההון הנדרשות, גם הנוכחית וגם הקודמת, ואף להתנות בפניו את המשך כהונתו בהגשת ההצהרות. עד פרסום ידיעה זו לא התקבלה תשובה ממשרד ראש הממשלה. פנייה ללשכתו של השר אמסלם לקבלת תגובה העלתה גם היא חרס.  

חוסר האונים של מבקר המדינה

הצהרת ההון מהווה כלי לאיתור הפרשי הון בנכסיהם של חברי ממשלה האחראים על החלטות בעלות משמעות כלכלית עבור אזרחי ישראל. וזאת כדי לאותת לציבור אם קיימת סכנה שהללו עושים שימוש לא ראוי בכוחם, להעצמת הונם האישי.

בכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים שהתקינה הממשלה ב-2002 ונכנסו לתוקף ב-2003, והמבוססים על המלצות דוח ועדת אשר מ-1977, נקבע כי ראש הממשלה, שרי הממשלה וסגניהם, מחויבים בהגשתה למבקר המדינה של הצהרה הון שנתית. את ההצהרה עליהם להגיש למבקר לא יאוחר מ-60 יום מכניסתם לתפקידו, 60 יום מתום כל שנת כהונה במשרת שר, ו-60 יום לאחר סיום כהונה כשר. 

בסעיף 17 לכללים נקבע כי בתוך 60 ימים מתחילת כהונתו, יצהיר השר למבקר המדינה, בין היתר, על עניינים אלו: ההון, הנכסים, הזכויות, וההתחייבויות שיש לשר ולבני משפחתו ביום כניסתו לתפקיד, מקורות ההכנסה שלו ושל בני משפחתו בשנה שקדמה למינויו כשר, ופרטים נוספים כפי שקבע המבקר.

אלא שמוסד מבקר המדינה חסר אונים מול שרים המפרים את הכלל הנוגע לחובה האמורה. זאת כיוון שכללי הממשלה והחוק בישראל אינם מעניקים למוסד המבקר סמכויות ענישה והטלת סנקציות על מפרי הכללים. 

אפשר כי הנחת המוצא הייתה שדי בפרסום שמו של שר שמפר את הכללים על מנת שהוא יגיש לבסוף את הצהרת ההון, כנדרש. אולם אנו חיים בעידן בו חלק מנבחרי הציבור סבורים שהם מעל החוק, וכשהם יודעים שאין למעשיהם השלכות אישיות הם נוטים, כך נראה, להתחמק מאחריות.