אגודות עותמאניות בפנייה לגנץ: תבלום את המהלך לשקיפות

בלעדי: מסמך שהגיע לידי "שקוף" מתעד פנייה של אגודות עותמאניות לשר המשפטים בניסיון לבלום את חתימתו על החלת חובת שקיפות בהן ● ההסתדרות טוענת כי למדה על המהלך מהתקשורת, אך למעשה הגיבה לתקנות והשפיעה על גיבושן עוד ב-2018 ● בין הטענות במכתב לגנץ: הטלת חובת דיווח על ארגוני עובדים תהווה התערבות אסורה בניהול ארגוני עובדים ומנוגדת לאמנה בינלאומית
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
ארנון בר-דוד, יו"ר ההסתדרות. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד, ומזכ"ל הסתדרות המורים יפה בן דוד פנו לשר המשפטים בני גנץ בניסיון לטרפד את המהלך לחייב אגודות עותמאניות בשקיפות. כזכור, בפני גנץ מונחות כעת תקנות שקיפות שגובשו על ידי איילת שקד בטרם נכנס לתפקיד. חתימה עליהן תתקן עיוות משמעותי שחל עקב הפעלת חוק מימי האימפריה העותמאנית ומאפשר לארגונים מסוימים לפעול ללא שקיפות.

לא מעט בעלי תפקידים מתוך האגודות עצמן מסכימים שהגיע הזמן לשקיפות. אחד מהם חשף בפני "שקוף" מכתב ששלחו לשר המשפטים על מנת שיבלום את המהלך. במסמך מודגש בפני גנץ כי האגודות מאגדות תחתיהן גם את עובדי משרד הביטחון, אזרחים עובדי צה"ל ועובדי תעשייה אווירית. זאת, ככל הנראה כניסיון להפעיל מנוף לחץ לאור תפקידו המקביל של גנץ כשר הביטחון וכן שירותו כרמטכ"ל עוד קודם לכן.

שר המשפטים, בני גנץ. האם יתעלה על הלחצים ויוביל מהלך היסטורי? (צילום דוד כהן פלאש 90)

עוד כתבו במסמך, כי הטלת חובת דיווח על ארגוני עובדים תהווה התערבות אסורה בניהול ארגוני עובדים ופגיעה בחופש ההתארגנות. בנוסף, נטען כי הגשת דוחות כספיים ונתונים אחרים תייצר תלות של הארגון בגורם שלטוני ואף מנוגדת לאמנה בינ"ל מ-1948. במסמך מזכירים לגנץ שהוועדים "הגדולים והחזקים בישראל", במילים אלו ממש, הינם אגודות עותמאניות שייפגעו מהמהלך, בהם ההסתדרות הכללית, ההסתדרות הרפואית והסתדרות המורים. 

מי הן האגודות העותמאניות ומדוע חשוב שיפעלו בשקיפות?

אגודות עותמאניות הן אלפי עמותות שפועלות בישראל ללא שקיפות או דין וחשבון בחסות חוק מימי הטורקים, ביניהן מד"א, התאחדות המלונות, קופות חולים, ההסתדרות ועוד. באמצעות לובי חזק מול הכנסת, הארגונים האלו הצליחו להישאר עד היום תחת פרצה בחוק העמותות שמגדירה אותם כאגודות הכפופות לחוק העותמאני, ומכאן שלא חלות עליהם חובות העוסקות בשקיפות ובדיווח.

הם פטורים, למשל, מפרסום פרוטוקולים של ישיבות, מהצגת דוחות שנתיים, מביקורת רגולטורית של מבקר המדינה, וממתן מידע לציבור לפי חוק חופש המידע. התוצאה: אפלה כמעט מוחלטת שמובילה שוב ושוב לשחיתויות – על חשבון הציבור.

ב-2016 משרד המשפטים הוציא דו"ח המפרט מדוע חשוב להשקיף את האגודות העותמאניות. גם מבקר המדינה כתב על כך: בדו"ח מ-2017. המבקר מתח ביקורת חריפה על היעדר פיקוח על אגודות אלה, ובפרט על אלה המנהלות פעילות כספית בהיקף משמעותי. המבקר כינה את היעדר הפיקוח "ליקוי של ממש ברגולציה הממשלתית".

בשנים האחרונות פנינו אל כל שרי המשפטים המכהנים בנוגע להשקפת האגודות העות'מאניות, וכתבנו על הנושא בלי סוף. בתקופתה של השרה שקד, משרד המשפטים ביצע עבודת מטה מעמיקה בנושא ופרסם טיוטת תקנות להשקפתן. שר המשפטים הקודם אבי ניסנקורן לא חתם על המהלך, על אף שעבודת המטה כבר נעשתה. כל מה שדרוש משר המשפטים כעת הוא רק חתימה אחת שתשנה עיוות היסטורי.

"אף גוף לא אוהב שמבקרים אותו"

עוד ב-2018 לאחר פרסום ראשוני של התקנות, משרד המשפטים ערך הליך שיתוף ציבור במהלכו הובאו הערות והצעות לתיקונים, לרבות מההסתדרויות. חלקן אף התקבלו על ידי משרד המשפטים ונעשו החרגות והתאמות לכללי הדיווח. 

כך למשל, לאור בקשת ההסתדרות, קרן השביתה בארגוני עובדים לא תיחשף לציבור כדי לא לפגוע בזכות ההתארגנות והשביתה. הפרטים הייחודיים לארגוני עובדים יישארו חסויים. 

לעומת זאת, לאחר חתימתו של שר המשפטים האגודות יחוייבו לפרסם דוחות כספיים ונכסים שברשותן. חשיפת נתונים בסיסיים אלה ואחרים יכולים דווקא לחזק את העובדים, שיהיו מעורים במידע אודות התנהלות האיגודים להם הם משלמים.

"אין סיבה שלא תהיה שקיפות בהסתדרות", אמר ל"שקוף" חשב ההסתדרות לשעבר רו"ח שלומי נידם, שכבר יצא לפנסיה. "כל אחד מעדיף שלא ישאלו אותו שאלות. אף גוף לא אוהב שמבקרים אותו". נידם לא מאמין שיתגלו שחיתויות אך טוען שיש לחייב אותם מבחינת שקיפות. "כל גוף ציבורי חייב להיות מבוקר ומפוקח", סיכם.

שקיפות כזו יכולה למנוע את השחיתות הבאה, שלא נעדרת בחלק מהאגודות. ראש הסתדרות המורים הקודם יוסי וסרמן, למשל, הורשע על עבירות מרמה, כאשר קיבל בחסות האפלה טובות הנאה ובזבז כספי מורים לצרכיו הפרטיים.

תגובת ההסתדרות: למדנו על כך מהתקשורת

מההסתדרות נמסר בתגובה: "כמו גורמים רבים אחרים שלכאורה מעורבים בנושא, גם ההסתדרות למדה על התקנות שהונחו על שולחנו של שר המשפטים, מהתקשורת. כל ניסיון להציג מצג שווא על התנהלות כלשהי בין יו"ר ההסתדרות לבין שר המשפטים בנושא, נשען על שמועות וחוטא למציאות. חוץ מההסתדרות פועלים היום בישראל אלפי ארגונים וגופים גדולים במעמד של אגודה עותומאנית, בהם ההסתדרות הרפואית, קופות החולים, ארגוני מעסיקים ועוד".

לשאלה מדוע ארנון בר דוד מסתייג מפיקוח על כספי העובדים, השיבו כי "בהקשר לניהול מפוקח של כספי ההסתדרות, יודגש כי התקציב השנתי של הארגון, שמאושר על ידי חברי בית הנבחרים וההנהגה של ההסתדרות, מפורסם מדי שנה בכלי התקשורת ונמצא תחת פיקוח, בחלקו אף תחת פיקוח חיצוני, כמו למשל במקרה של עמותות לקידום מקצועי. חשוב להדגיש כי מאז כניסתו לתפקיד, יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, פועל לכינון סטנדרטים מקצועיים שמקדמים פתיחות ושקיפות ארגונית. כל ניסיון לשנות את החקיקה בנושא, חייב להתבצע בהידברות, תוך הבנה מעמיקה של מכלול השיקולים".

מזכ"ל הסתדרות המורים יפה בן דוד סירבה להתראיין או להגיב. 

לשר המשפטים גנץ יש הזדמנות היסטורית לפעול למען הציבור הרחב – עוד היום, לפני הבחירות. לאחרונה הניחו על שולחנו תקנות להחלת שקיפות באגודות עותמאניות. מדובר באלפי עמותות שניזונות מכספי ציבור אך פועלות באפלה. גנץ מכיר את הנושא וכבר ערך ישיבות בנושא. הוא יודע שחתימה אחת תאפשר לציבור לדעת מה עושים בכסף שלו במקומות כמו ההסתדרות. 

יש לציבור זכות לדעת לאן זורם כספו. אחרת, כפי שהראינו בכתבות מרובות, התקציבים באגודות האלו מתבזבז לעתים באפלה וחלקו עובר לכיסי מקרובים. אז למה אתה מחכה כבוד השר?

אזמ"ע?

(איך זה משפיע עליך)

שחיתות באגודות עותמאניות, כמו זו שהתגלתה בהסתדרות המורים בתקופת כהונתו של יוסי וסרמן, יכולה להימנע אם תהיה חובת שקיפות. אם את עובדת ומשלמת לאיגוד עובדים, תרצי לוודא שכספך מנוהל כראוי ולהביע ביקורת במקרה הצורך.

מעש"י

(מה עושים כדי שיתוקן)

"שקוף" מפרסמת שוב ושוב כתבות בנושא ופועלת שנים מול משרד המשפטים כדי להוביל מהלך שיחייב שקיפות – שהבשיל בתקופת כהונתה של איילת שקד כשרה לכדי תקנות כתובות. "סיירת השקיפות" לוחצת על בני גנץ וסיעת "כחול לבן" לעשות מהלך היסטורי על ידי חתימה אחת. מוזמנים להצטרף!

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
תומר אביטל
מייסד-שותף, כתב גדלתי במקומונים - שם התאהבתי בעיתונות ולמדתי להשתמש בה לתיקון עולם. בהמשך עבדתי ב"מבט", "כלכליסט" ו"עובדה". סיקרתי את השלטון והבנתי שכלי תקשורת עצמאית ואקטיביסטי יכול להגביר את מחויבות נבחרי הציבור - לציבור. הבנתי שיחד אנחנו יכולים למנוע החלטות שלטוניות גרועות. אז ב-2014 ייסדתי את "מאה ימים של שקיפות" שבהמשך גדל ל"שקוף" ובזכות המו"לים שלנו - מייצר פוליטיקה איכותית יותר. אני מאמין בכוחה של העיתונות העצמאית - לתקן את העולם. לא פחות. בין לבין אני כותב פרוזה (חיברתי ספר מתח בשם "המשכן"), מוביל את נשנושי שירה ומרצה בסמינר הקיבוצים ובמרכז הבינתחומי. אפשר לקרוא עלי עוד פה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,709 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.