ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

הפרט החשוב שהתקשורת מפספסת בדיון על המשרדים המיותרים

השיח התקשורתי על כמות משרדי ממשלה חייב להתמקד בנחיצות ולא בחיסכון הכלכלי. בישראל אין צורך בממשלה העולה על 15 משרדים ושרים. הגדלת הוצאות מדינה אינה מגונה כשקיים צורך, למשל בהגדלת מספר חברי הכנסת. מבחן הנחיצות הוא זה שהופך הגדלה אחת למושחתת ושנייה ללגיטימית
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

ממשלת ישראל ה-37, בטקס ההשבעה ב-29 בדצמבר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

השנה ימלא עשור לתיקון חקיקת חוק יסוד: הממשלה, שנועד להגביל את כמות שרי ממשלות ישראל למקסימום של 19 שרים, כולל ראש הממשלה. הקרדיט לחקיקה מגיע ליאיר לפיד, אז טירון פוליטי, שרכב על הזעם הציבורי שעוררה ממשלת נתניהו השנייה בה כיהנו מספר שיא של 30 שרים ותשעה סגני שרים. 

התחושה כי יש משהו מסואב בממשלה כה גדולה סייעה ללפיד להפוך כוח עולה בפוליטיקה, ואחרי בחירות 2013 הוא העמיד תנאי לכניסתו לממשלת נתניהו השלישית: קיום הבטחת הבחירות שלו להגבלת מספר השרים. הכנסת אמנם העבירה את החוק, שהגביל את הממשלה ל-19 שרים וארבעה סגנים בלבד, אולם הוא מעולם לא קוים. 

כבר בממשלה שכוננה אחרי בחירות 2013 כיהנו 21 שרים, ובכנסת הבאה הקפיא נתניהו את התיקון לחוק באמצעות הוראת שעה לפיה כניסת התיקון לתוקף תחול רק מהממשלה ה-35. בשנת 2019, עם כינון ממשלת נתניהו החמישית, ממשלת הקורונה עם בני גנץ, בוטל סופית התיקון לחוק. 

ובקיצור: ממשלת נתניהו השלישית חוקקה, ממשלת נתניהו הרביעית הקפיאה, וממשלת נתניהו החמישית ביטלה את הגבלת מספר השרים בממשלות ישראל. 

נתניהו ולפיד (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

החידלון הממשלתי לאחר מחדל ה-7 באוקטובר, והמשבר הכלכלי המתרקם בשל המלחמה בעזה, הציפו שוב את סוגיית גודל הממשלה, שמונה כעת לא פחות מ-38 שרים. אולם לפני שעוסקים בבזבוז הנגרם ממינוי שרים למשרדים כה רבים, חשוב לדון בשאלת עצם נחיצותם.

ישראל היא שיאנית הממשלות המנופחות בין מדינות ה-OECD, זאת בעוד הארגון ממליץ במפורש למדינות החברות בו לכונן ממשלות רזות, כיוון שהן יעילות יותר ותורמות למשילות. 

בארה"ב, המונה 340 מיליון אזרחים ונחשבת למעצמה הכלכלית מספר אחת בעולם, מכהנים 16 שרי קבינט. מדינת ישראל, על 10 מיליון תושביה, יכולה להתנהל היטב עם כמות זהה של שרים. ראש הממשלה הנצחי שלנו, נתניהו, יודע זאת היטב, כיוון שבממשלתו הראשונה כיהנו 18 שרים בלבד.

סוגיית גודל ממשלות ישראל מהווה נקודת הסכמה נדירה בין המכון הישראלי לדמוקרטיה לפורום קהלת. ב-2020 פרסם פרופ' עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מאמר השוואתי שבסופו המליץ על צמצום מספר השרים ל-15 או 18. ב-2023 פרסם ניסן אברהם מפורום קהלת עמדה דומה, לפיה ממשלה בישראל אמורה למנות 18 שרים. שני המכונים ממעטים להסכים ביניהם ונבחרי הציבור נשענים פעמים רבות על המלצותיהם, אבל בסוגיה הזו הם זוכים להתעלמות מכל הצדדים. 

האשמת פוליטיקאי בתאוות כוח משולה להאשמת ילד בתשוקה לגלידה. כמות הגלידה שתעבור בסוף בגרונו תלויה במי שאיפשר לו להכניס אותה לפה. לכן השאלה שהתקשורת והחברה הישראלית צריכות לשאול את עצמן היא מה השתנה מבחינתן בעשור האחרון? כיצד ממשלת נתניהו המנופחת עוררה זעקה ציבורית והתנגדות פוליטית ב-2013 והממשלות המנופחות שכיהנו מאז אינן סופגות את אותה ביקורת?

חברי כנסת עומדים דקת דומייה ב-16 באוקטובר, לזכר הרוגי הטבח (צילום: נעם ריבקין פנטון, פלאש 90)

הפוך גוטה: ממשלה רזה – כנסת גדולה

אפילו כעת, כשהסוגיה שבה לסדר היום הציבורי, ניתן לראות כיצד מחמיצה התקשורת את הדיון הנצרך כל כך. העיתונאים מעדיפים לעסוק בריאל-פוליטיק קצר הטווח ולשים את הדגש על סוגיית החיסכון הכלכלי בביטול משרד כזה או אחר, במקום לענות על השאלה האמיתית: כמה משרדי ממשלה באמת צריך.  

הרי הוצאה כלכלית, גם אם היא אדירה, אינה מושחתת אם היא נחוצה. בדיוק להיפך. קחו למשל את סוגיית גודל הכנסת. בהשוואה ל-18 מדינות דמוקרטיות בעולם עם גודל אוכלוסין דומה לזה של ישראל, מספר נבחרי הציבור בישראל הוא הנמוך מכולן. למרות שכמות האוכלוסייה גדלה בישראל פי עשר מאז 1948, מספר הנציגים המייצגים אותה בפרלמנט נותר על כנו. 

לא צריך נתונים וסטטיסטיקות כדי לדעת שמדובר בנתון שלילי, מספיק להגיע לכנסת ולראות בעיניים כיצד הפרלמנט שלנו (לא) מתפקד. אף חבר כנסת לא מסוגל להגיע לכל הדיונים בוועדות שהוא חבר בהן, לשמוע את הגורמים המושפעים מהחקיקות, ללמוד לעומק את החומר המקיף הנוגע לסוגיה הנדונה ולהצביע באופן מיודע ומושכל. מציאות כזו מעודדת חברי כנסת להפוך למאעכרים, שמצביעים על פי כדאיות אישית ורצון המחנה, או לפי נתונים ששדלנים מטעם בעלי הון מזינים אותם בהם, במקום לפי האינטרס הציבורי. לכן, מומחים ממליצים להגדיל פי כמה את מספר חברי הכנסת, למרות שהדבר יגרור איתו עלויות תקציביות.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת שבי גטניו

שבי גטניו
עיתונאי ב"שקוף", מסקר את הכנסת, עבודת הלוביסטים והקשרים בין הון-שלטון-עיתון. החל מ-2008 פעיל בסוגיות תחלואי קשרי הון-שלטון-עיתונות ואסדרת פעילות השדלנים בישראל. בין השנים 1998-2008 פעיל במאבק לקידום זכויות להט"ב (יוצר הקיצור להט"ב). דובר לשעבר של עמותת 'רופאים לזכויות אדם'. בוגר תואר ראשון במדעי החברה והרוח ובדרך לסיום תואר שני במסלול מצטיינים עם תזה בלימודי דמוקרטיה בין-תחומיים באוניברסיטה הפתוחה. גר בתל אביב, אב לילד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,992 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!