אלה 5 התפקידים שהמפלגות מפספסות בריב על חלוקת התיקים

במוקד מריבות קואליצית השינוי-שעדיין-לא-קמה עומדים משרדי החינוך, הפנים, והמשפטים. אלו תיקים חשובים עם השפעה עצומה על אזרחי ישראל. 

גם תיק הבריאות התגלה כלא פופולרי על אף חשיבותו. אך בעוד שההתעלמות ממנו כבר זוכה לביקורת ציבורית, יש עוד שלושה תפקידים קריטיים שנבחרי ציבור מפספסים – ויכולים לאפשר צעדים מרחיקי לכת לטובת במלחמה בשחיתות למען כלל אזרחי ישראל:

1. יו"ר הכנסת

קשה להפריז בכוח האישה או האיש עם היד על שיבר החקיקה. יושבי ראש הכנסת האחרונים יולי אדלשטיין ויריב לוין השתייכו למפלגת השלטון. הם עסקו בעיקר בהרדמת הכנסת ובהכפפתה לרשות המבצעת. 

עוד ב"שקוף":

• מנדלבליט: ברוורמן לא יוכל לכהן בתפקיד כפול
• במקום לעסוק בוועדת החקירה – עוסקים בטרלול בוועדה
• לפני האסון הבא: הכבאות לא ערוכה לשריפות במאות אלפי מגדלים

לעומתם, יו"ר כנסת ראויה יכולה לעשות לא פחות ממהפכה. באפשרותה למשל להקפיא מהלכי ממשלה עד שיוגבל הכוח של ועדת השרים לחקיקה, שהופכת היום את הכנסת לחותמת גומי. בסמכות היו"ר לחשוף במחי יד את כלל פעילות הלוביסטים ומעורבתם בקבלת ההחלטות. בקצרה, בידיה הכוח להפוך את הכנסת ליותר מאשר תפאורה להחלטות ממשלה, ולייצר נורמות חדשות בהן יש אפס סובלנות לשחיתות ולקידום אינטרסים אישיים. 

זה לא בשמיים, ככה זה אמור להיות: תפקיד ראשת הרשות המחוקקת איננו ישיבה זקופה בטקסים. לא. עליה להבטיח פיקוח יעיל על הרשות המבצעת ולעגן את הפרדת הרשויות שכיום שתיים מהן – המבצעת והמחוקקת – מעורבבות עד לבלי הכר. והנה ממתק: לשם הדחת יו"ר כנסת מכהנת נדרש רוב מיוחד של 90 חברי כנסת.

2. יו"ר ועדת הכספים

האישה עם היד על שיבר התקציב. האם צריך להוסיף? לא ממש. ועדיין: היא חולשת על הפונקציה הדרמטית של העברת כספי הציבור ממקום אחד לשני. באפשרותה לשנות רפורמות מקצה לקצה בדיונים בוועדה, להגן על הפנסיות שלנו, לטפל בהון השחור ובעיוותי המס.

היו"רים האחרונים, בראשם ח"כ משה גפני שהעדיף את התפקיד גם על פני משרת שר, ניצלו את העוצמה הזו לא אחת כדי להשיג הטבות לסקטור אותו ייצגו בכנסת. אם תשב בכסא הזה אישה שמעוניינת לקדם את האינטרס הציבורי הרחב – השמיים הם רק נקודת פתיחה. 

3. יו"ר ועדת הכנסת

האישה עם היד על שאלטר הפרוצדורות. נשמע משעמם, נכון? אלא שהתפקיד הזה מכיל כוח עצום שרק שועלי כנסת ותיקים מבינים. באפשרותה בין היתר לקצר הליכי חקיקה, או לנתבם לוועדות אחרות. כולם זקוקים לה כדי לדאוג שדווקא החוק שלהם יעבור ומהר. לכן היא מרכזת עוצמה פוליטית בלתי רגילה, כולם זקוקים לקשרים טובים עמה. 

מה אפשר לעשות עם העוצמה הזו? המון. עד היום מרבית היו"רים ידעו היטב לסחור בכוח שניתן להם מול ח"כים אחרים מאחורי הקלעים: אני אקצר לך הליכי חקיקה, אמרו, ואתה או מפלגתך תקדמו את מה שחשוב לי. 

אבל ליושבת הראש שתיבחר יש עוד כוח, שהוא כמעט בגדר סוד: ועדת הכנסת יכולה להגיש בעצמה חוקים שקשורים לעבודת הח"כים, ולהעבירם במסלול מקוצר שמדלג על הקריאה הטרומית ועל ועדת השרים. כוח העל הזה מאפשר ליו"ר להגיש חוקים שיכולים אחת ולתמיד לטפל בנושאים הרגישים ביותר שמעסיקים את הציבור.

יו"ר ועדת כנסת רצינית תוכל למשל לקחת מהח"כים את האפשרות לקבוע את שכרם, לקדם חוקי שקיפות שיחשפו את האינטרסים הכלכליים של הח"כים (כמו מניות), לקדם נוהל לפרסום יומניהם ולתת פומבי לקיזוזים. בסמכותה לחזק את ועדת האתיקה, לאפשר לציבור להיות מעורב בקבלת ההחלטות, ואפילו לתקן את שיטת הבחירות. 

אחרי שיו"ר הוועדה תגיש את החוקים – הם ינחתו מיד במליאה לאישור בקריאה ראשונה. מי יעז להתנגד? כולם כאמור זקוקים לה. 

בכנסת ה-18 התקבלו ככה 7 חוקים מתוך 597, ורובם נועדו להבכת האופוזיציה. יו"ר ועדה אמיצה תוכל להשתמש בכלי הזה כדי לעדכן את הכנסת למאה ה-21 ולחולל שינוי אדיר בבית הנבחרים.

ושני תפקידים בונוס:

1. המשרד להגנת הסביבה

זה נשמע פחות סקסי ממשרד המשפטים, אבל זה הדבר הכי חשוב כרגע. משבר האקלים הורג אותנו. אין זמן לבזבז. הרוח שמוביל הנשיא החדש של ארה"ב, שהציב את הנושא בראש סדרי העדיפויות, חייבת להתחיל לנשוב גם כאן. 

שרה אמיצה להגנת הסביבה תוכל לקדם מהלכים קריטיים שיגבילו חברות מזהמות, יילחמו לטובת שימוש באנרגיות ירוקות במקום משאב הגז אליו כבלה עצמה ישראל ולקדם כלכלה דלת פחמן שתנקה את האוויר שאנחנו נושמים.

המשרד הזה הוא כעצם בגרונם של התאגידים הגדולים שמפחדים מפוליטיקאית נועזת עם עמוד שדרה. הלחצים מגיעים מכל הכיוונים: חברות מזהמות, אוכלוסיות שרוצות לשמר את הסטטוס קוו, מדינות שמייצרות מוצרים מזיקים. לכן את התפקיד הזה חייבת לקבל אישה שסוגיית האקלים בנפשה. 

ויש גם בונוס: זה באמת מעניין את הציבור. סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה גילה ש-44% מהציבור מתחשב בסוגיות אקלים בקלפי. גם הבחירות האחרונות שערכנו מול תומכות ותומכי שקוף מראות מגמה ברורה: לאזרחי ישראל אכפת מכדור הארץ לא פחות מאשר מהסכסוך הפלסטיני. 

2. משרד האנרגיה

משרד האנרגיה משלים את התמונה. כיום הוא הגוף שאחראי להשקעות של ישראל בשימוש בגז על פני החלופות, על אף שהוא מזהם יותר. כיום יש חילוקי דעות מרים בין המשרדים – משרד האנרגיה מחזיק בסמכות בלעדית בכל הקשור לקידום תכניות פוסיליות, ובולם כל ניסיון התערבות של המשרד להגנת הסביבה. רק שליטה ושיתוף פעולה בשני המשרדים יחד יכולה להקפיץ את ישראל קדימה במאבק למען הסביבה.

הטור כתוב בלשון נקבה אך מיועד לשני המינים.