ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

"כנסת משותקת זה חרפה, יש לנו חוב לאזרחים": יום עם אמילי מואטי במשכן הכנסת

פגישות בנושא מזון מזיק, התקנת מדף בלשכה ושיחות על מדונה: תומר אביטל בילה יום שלם במשכן עם הח"כ הטרייה אמילי מואטי ("עבודה") • הם דיברו על הון-שלטון ("אני בלתי ניתנת להזמנה לאירועים נוצצים"), מה לעשות לח"כים מבריזנים ("להגדיל את הקנסות"), וכיצד תנסה להילחם בעוני ולהחזיר את תהליך השלום לסדר היום • על הדרך מואטי חשפה את הונה ורשימת מקורביה • וגם: מדוע קיבלה קנס ממבקר המדינה ומה תעשה אם אבי גבאי יבקש עזרה עם סלקום?
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

יום בכנסת עם אמילי מואטי

יום רביעי בבוקר. אזרחי ישראל עובדים היום כרגיל, אבל בכנסת זו פלנטה אחרת. מיקי זוהר החליט השבוע שאם הליכוד לא מנהל את העניינים – אז אין עניינים, ונבחרי הציבור אנוסים להתבטל. בעשר וחצי בבוקר נוכחים במשכן כעשרים ח"כים. סדר היום הרשמי: נאום השבעה של גלית דיסטל ודיון בתקנות קורונה. 

"בראשון שעבר בבוקר מצאנו את עצמנו במשכן רק שלושה ח"כים – אורית סטרוק, גלעד קריב ואני. איזה חרפה", אומרת לי חברת הכנסת הטרייה מהעבודה אמילי מואטי.

אבל זה כבר שנתיים ככה

"ועדיין, אני מרגישה נורא, ונאלצת לעסוק במנהלות". כאילו כדי לאשר את דבריה צוות תחזוקה של הכנסת בדיוק מגיע כדי לתלות מדף. "עובדי הכנסת פשוט מדהימים. הם מגיעים תוך כמה דקות מהרגע שאני עושה קריאה. זה מהמם", מחמיאה להם מואטי ומתעקשת לקחת מהנגר את הפטיש ולתלות את המדף בעצמה. "אני עולה לך המון כסף כח"כית בזמן שהכנסת משותקת", היא אומרת לו בחיוך, "לפחות נתקזז".

לכבוד השבעת הכנסת החדשה החלטתי להתלוות לח"כים חדשים מסיעות מגוונות כדי להכיר אותם לעומק, וגם להבין מה נבחרי הציבור בכלל עושים בזמן שהמשכן משותק.

"מישהו משלם לך להיות כאן. ברגע שאתה מבריז – אתה מפנה לציבור עורף"

אני פוגש את מואטי ביום שעיקרו מנהלות – סידור ואבזור הלשכה, פגישות ראשונות, בקשת מחקרים. ובאמת, דקה אחריי מגיע ללשכה נציג של "פלאפון" ועושה לה מיגרציה לדגם חדש: S21 plus, אבל לא הכי חדש. "כי זה הכסף שלך", היא אומרת לי. 

עוד ב"שקוף":

אנחנו יום אחרי נאום ההשבעה שלה שהפך לשלאגר ("הנוכחות שלי בכנסת היא טעות סטטיסטית") וזכה לתהודה רבה. רפי פרץ, היא מספרת לי, ניגש אליה עם דמעות בעיניים: "הוא אמר שהוא מאמין לי ולחוש הצדק שלי". ציפי לבני, דב חנין, חיים ילין ורבים אחרים בירכו אותה בוואטספ. ילין, מתברר, בירך אותה גם אחרי שזכתה במקום השני בפריימריז: "הוא הוסיף 'אמילי דעי לך שאת הולכת לאכול המון חרא'. איש מהמם".

הבנתי שאת ביחסים טובים עם מיקי זוהר והוא בירך אותך אחרי שזכית.

"יש יחסים קורקטיים. קיבלתי החלטה שאני לא מבזבזת זמן על מריבות. הדרך הטובה ביותר להילחם בחושך היא להגביר את האור".

אני מלווה אותה למליאה, שם תאזין לנאום ההשבעה של ח"כית חדשה נוספת – גלית  דיסטל אטבריאן. כשהיא יוצאת משם, היא נראית בהלם. אני שואל אם הפריע לה שכבר בנאום ההשבעה שלה דיסטל תקפה את מערכות אכיפת החוק. "נאום בכורה אמור להסביר את תפיסת העולם והחזון שלך דרך הרקע שלך", היא עונה בדיפלומטיות. מואטי בונה על שיתופי פעולה ומעדיפה לשמור על יחסים טובים. אנחנו משוטטים במסדרונות הריקים. חוץ מהשר אלי כהן ודובר הכנסת שמוליק דהן אנחנו רואים בעיקר סדרנים. מחרפן אותה שח"כים מפספסים אפילו את נאומי ההשבעה: "גם בימים שאין עבודה פרלמנטרית – צריך להגיע. יש כל כך הרבה מה לעשות – תענה להודעות, תקיים פגישות. אפילו באופן סמלי – מישהו משלם לך להיות כאן. ברגע שאתה נוסע לחו"ל או מבריז – אתה מפנה עורף לציבור". 

יש ח"כים שעורכים סיורים או עובדים מהבית.

"כל עוד אתה בסיור לימודי זה בסדר. אבל איזו הצדקה יש לעבודה מהבית? זו לא חברה פרטית. יש ערך לעבודה מכאן. תראה – אני ואתה יושבים כבר שלוש שעות. אנשים נכנסים ויוצאים. יש דפיקות בדלת, יש הצעות חוק שאפשר לדון עליהן ולהצטרף. לשבת בבית – גם מול המחשב זו הפניית עורף".

צריך לדעתך חוק נגד הברזות או שכל ח"כ יקבע את הסטנדרט שלו בעצמו?

"צריך להחמיר את תקנון הכנסת. להגביה את רף הקנסות על היעדרות מהמליאה. אין שום הצדקה לקבל כסף ציבורי ולא לנכוח בכנסת". אני מקניט אותה שזו ראייה של ח"כית חדשה. שגם היא תתרגל. "אי אפשר לשכוח שהציבור משלם לך", היא מתעקשת. "כל מה שכאן סביבי ציבורי. אתה לא יכול לעבוד פה ולשכוח את זה". מואטי שולפת קבלות שבתוכן מרקרה את הרכישות ללשכה – תה ועציצים – כדי לקבל החזר: "בכל פעולה כזו אני מקבלת תזכורת שאני עובדת ציבור". היא נזכרת לפתע בנשיא ראובן ריבלין, שהייתה היועצת האסטרטגית שלו כשהתמודד לנשיאות. לדבריה הוא היה "פנאט" בכל מה שנוגע לחיסכון בכספי ציבור ולכן מורה מצוין. הוא דאג, לדבריה, לשלם מכיסו הפרטי על כל הוצאה, לרבות שכרה, ומעולם לא עיגל פינות. 

היום המאושר בחייה הציבוריים

"העבודה" היא המפלגה היחידה שניהלה בחירות פנימיות בשנים האחרונות, ומואטי רואה בפריימריז את התזכורת הטובה ביותר לפוליטיקאים שהם אנשי ציבור. למעשה, היום בו נערכו הפריימריז שבהם לא נכנסה לכנסת (2019) היה היום המאושר בחייה הציבוריים. "אנשים אמרו לי בקלפי 'הצבעתי לך אמילי'", נזכרה. "אתה שומע את זה ומבין שאתה לא יכול לעשות שטויות או לעגל פינות. נגמר. מה ששלך – שלהם. זה מה שמיוחד למפלגות עם פריימריז – יום למחרת אתה כבר מייצג ציבור. בחרו בך, ויש אלפי אנשים שהמצפון והחזון שלהם יושב לך על הכתף". 

בימים אחרי הפריימריז שבהם נבחרה היא הייתה מבולבלת: "הגעתי לצמרת בבת אחת. לא היה לי את הגרביטציה והכובד הציבורי שמצדיק זאת – וראו את זה בריאיונות שלי. אז קיבלתי המון הערות בונות. מרב מיכאלי צלצלה אליי ואמרה לי 'תקשיבי את ערכית. את טובה. אני אגבה אותך. אבל את צריכה לשבת באולפן ולהרגיש משקולת על הכתפיים שמייצבת אותך'".

המשקולת זה הבוחרים? 

"בדיוק. הבנתי שאני לא יושבת באולפן כאמילי שצריכה להגיד משהו עם משמעות. אני המשמעות. וזה מאוד הלחיץ אותי".

מדוע מואטי נקנסה על ידי מבקר המדינה?
לאחרונה פרסם מבקר המדינה דוח על מועמדים בפריימריז ב-2019. מואטי לא נכנסה לכנסת ה-21 ולא זכתה למימון ציבורי, אבל הוציאה 241 אלף שקלים ובכך חרגה מהתקרה המותרת. בנוסף, לא ניהלה חשבון בנק כפי שדורשים הכללים. מואטי נקנסה על כך ב-3,000 שקלים. "כשאתה רוצה להתמודד בפריימריז אתה משלם סכום מסוים ומקבל אישור מהמפלגה שאתה מועמד. ואז, עם האישור, אתה פותח חשבון מיוחד לפריימריז", מואטי מסבירה כשאני מעמת אותה מול הדוח. "התחלתי לעבוד במטרה להיבחר עוד לפני הפריימריז, אז לא היה לי עדיין חשבון מיוחד. אחר כך הבנתי שהייתי צריכה להגיד ליועץ ולחברת היח"צ ששכרתי מראש שאמנם התחלנו התקשרות באוקטובר – אך את הכסף הם יקבלו רק בינואר. אורי פרל, היועץ הפרלמנטרי, כבר עבד חודשיים וגם משרד היח"צ ולא רציתי להלין את שכרם. בגלל ששילמתי להם עוד לפני שפתחתי את החשבון – נקנסתי על זה".

למה הוצאת יותר מהתקרה?

"אתה יודע כמה עולה פריימריז? רק ביום הבחירות הוצאנו 80 אלף שקל". רוב הכסף, לדבריה, הלך על תשלום לצוות, קידומים בפייסבוק ומטה.

ידעת שאת חורגת?

"הייתי בטוחה שהעניין כאן הוא כספי ציבור שאקבל עד התקרה מול הכסף שלי. חשבתי שמה שאני מוציאה יותר, אז פשוט זה יצא מהכיס שלי. אז בבחירות הנוכחיות בדקתי מראש וגיליתי שההוצאה המקסימלית היא 175 אלף שקלים (החישוב הוא לפי סך חברי המפלגה בזמן הפריימריז). הפעם הוצאתי פחות מחצי מהתקרה המותרת".

"אנחנו מפספסים הרבה מוחות מצוינים. המדינה צריכה לסייע לסופרים"

היום צפויות לה פגישות עם יאיר גולן וברק חכמוב, חגי לוין, והמכון לתרגום ספרות עברית. הפגישה האחרונה מרגשת במיוחד את מואטי, שפרסמה בעצמה ספר פרוזה, ויש לה כתב יד נוסף מוכן, אך היא תמתין איתו ("לא בא לי לעשות יח"צ לספר חדש בזמן שאני ח"כית"). אני שואל אם היא מתכננת לעסוק בענף: "אני חושבת שצריך להחזיר את חוק הספרים, לגעת בבעלות הצולבת בין החנויות לרשתות ובעיקר לסייע לענף. כיום כדי להוציא ספר צריך לפעמים להיות אמיד – ואנחנו מפספסים הרבה מוחות מצוינים. אני רוצה לייצר מצב שבו המדינה תיקח חלק. נגיד תשלח כתב יד להוצאה והיא תתעניין ותרצה לתת לסופר מקדמה – המדינה תכפיל את המקדמה כדי שהסופר לא יצטרך לשעבד את הכליות שלו כדי לסיים את זה. להפוך את הטקסט הכתוב לאינטרס לאומי".

לפתע בתה מצלצלת. היא עצובה. בדיוק גנבו לה את האופניים – ניסרו את השרשרת עם דיסק. אני אומר לה שכעת כמעצבת מדיניות היא יכולה לטפל בגנבי האופניים. היא אומרת שזה מרגיש כמו צרות של עשירים. אני טוען שזו בעיה נפוצה ואפשר לפתור אותה, למשל דרך התקנת מקלטי GPS או לדרוש מהמשטרה לסייר במקומות שבהם מוכרים אופניים גנובים. "הצעה מעולה", מואטי אומרת ורושמת אותה. 

לוביסטים? "בעולם מתוקן אתה צריך להשתמש בידע שצברת ובהגיון כדי לקבוע מה טוב וראוי"

בין לבין מואטי פונה לצוות של ועדת האתיקה (הוועדה עצמה לא קיימת כי הליכוד תוקע את הקמתה), ושואלת אם זה תקין להשתתף בכנס לשכת עו"ד באילת שכולל לינה. הבקשה מאושרת. לאחר מכן היא עוברת על מיילים בעצמה – כי היועצים עדיין לא קיבלו גישה למייל הלשכתי. 

אנחנו מעיינים בבקשה לפגישה דחופה עם ארגון הרופאים עובדי המדינה. היא משיבה להם בחיוב. היא גם מסכימה לפגישה עם ארגון מורים כלשהו, "היוזמה לצמצום הסכסוך" ו"מפקדים למען ישראל". במקביל, הנחתה את הצוות להתרחק מכל מה שיש מאחוריו אינטרס מסחרי, ולבדוק היטב מי עומד מאחורי כל עמותה. 

מה דעתך על לוביסטים?

"בעולם מתוקן אתה צריך להשתמש בידע שצברת ובהגיון כדי לקבוע מה טוב וראוי. אין לי עדיין דעה נחרצת. פנו אלי לוביסטים של ארגוני בעלי חיים, סרטן השד שאני רוצה לפגוש. לא פנו אלי המסחריים".

אני שואל במה תתמקד בכנסת: "חינוך, רווחה על כל נדבכיה, ותהליך השלום". היא שואפת להיות חברה בוועדת החוץ והביטחון. אם העבודה תהיה חלק מהממשלה, היא מקווה שהאופציה הזו תיבדק.

אני אומר לה שלא דיברו במשכן הרבה על שלום בשנים האחרונות. "זה נכון, לצערי, מאז שציפי לבני (שגם לה מואטי ייעצה, ת.א) הייתה פה". 

ממשיכים במיילים. מציעים לה להצטרף לחוק שיאפשר ללוקה בנפשו לבחור בעצמו את המוסד שיתאשפז בו, ומואטי תוהה מה הטעם להצטרף לחוק שכבר חתמה עליו. אורי פרל, היועץ הפרלמנטרי שלה שעשה בעבר התמחות בלשכתו של ח"כ ברלב, מסביר שאפשר להצמיד שתי הצעות חוק דומות.

הצהרת הון שקופה לציבור? למה לא, הנה

הצעות החוק תקועות עד שתהיה ממשלה מתפקדת, אז מואטי בינתיים הגישה משהו אחר – הצהרת הון. אלא שההצהרות החשובות האלו של הח"כים נעולות בכספת. לציבור אין דרך לדעת מה רשום בהן (אלא אם נפתחת חקירת משטרה ושופט מכריע אחרת), וגם לא מה ההפרשים בין ההצהרות לאורך השנים.

תסכימי לפרסם את הונך או את האינטרסים הכלכליים שלך?

"הנה, תרשום: לבעלי ולי יש חסכונות בשווי 650 אלף שקלים. אין לנו מניות. אין לנו נכסים או קרקעות. הצהרתי על חפצי ערך". מואטי מראה לי את ההצהרה הרשמית שהגישה בנוגע לחפצי ערך – יצירות אמנות, שעונים, תכשיטים ותיקים בשווי 570 אלף שקלים. בין יצירות האמנות שתיים של גידי רובין, הנכד של ראובן רובין, תלויות בלשכה, ובביתה שתי יצירות נוספות שלו ושל טליה ישראלי.

יש לך חובות? 

"הייתה לי הלוואה של 220 אלף שקלים לפריימריז 2019 מחשב הכנסת. לקחתי במאי 2019 הלוואה מבנק הפועלים כדי לכסות אותה ולהחזיר לכנסת. עכשיו הוצאתי 80 אלף שקלים על הפריימריז. הפעם אקבל החזר כי נבחרתי. לקחתי הלוואת גישור של 20 אלף שקלים מבנק הפועלים".

מואטי מראה לי בשמחה קבלות ופירוט החפצים שבבעלותה. אני מתרשם מהשקיפות המיידית ואומר לה שלא מעט ח"כים מפחדים לפרסם את הונם.

"אגיד לך למה לדעתי זה חשוב. מחר תומר אביטל רואה אותי עם השעון הזה, ותוהה מי נתן לי אותו? בשביל זה יש הצהרת הון. אם מישהו יראה אותי עם חפץ מסוים – שלא יחשוב שקיבלתי אותו כח"כית. שיידע שזה היה לפני. ככה גם לא יתנו לי מתנות. אני חושבת שצריך לעשות גם הצהרת מקורבים".

תמונה עם קייטי ספנסר, חברות עם מנכ"ל סלקום ופינה חמה בלב למדונה

אני מספר למואטי שב"שקוף" אנחנו בהחלט מעודדים לפרסם את שמות האנשים שעלולים להציב אותך בניגוד עניינים. ראשת מפלגתה מיכאלי, למשל, פרסמה הצהרה כזאת אצלנו. ומפציר בה לפרסם את שמות המקורבים אליה כבר עכשיו. חלק כבר הרכבתי בעצמי: היא הזכירה בנאומה את ליסה פרץ, עורכת "גלריה" ב"הארץ", ציפי לבני, ענת אגמון ואבי גבאי: "כן, כל אלו ברשימה", היא מאשרת. אני שואל על גבאי. "אנחנו חברים טובים. הוא הרים בשבילי טלפונים בפריימריז. אוהבת אותו אהבת נפש".

ואם גבאי יבקש ממך לעזור בדיונים בכנסת למען סלקום?

"אמשוך ידי מהדיון".

כל עוד את מצהירה על ניגוד עניינים וזיקה, מותר לך לעסוק במה שתרצי.

"עזוב. לא רוצה להגיע לסיטואציה, והוא לדעתי לא יביא אותי לסיטואציה כזו".

באינסטגרם שלך יש תמונה עם קיטי ספנסר, אחיינית של דיאנה, גם היא ברשימה?

"היא ומייקל לואיס, טייקון אופנה שחי בלונדון, מאורסים. הוא חבר ותיק של בן זוגי".

התמונה עם קיטי ספנסר

למה לדעתך חשוב שהציבור ידע את רשימת מקורבייך?

"נגיד שבקיץ אסע לחופשה בביתו של אחד מחברינו בדרום צרפת. אתה תראה תמונה בפייסבוק, ותתהה על הביקור. חשוב שידעו שמדובר בביקור על רקע חברות עמוקה ולא ניסיון שוחד". 

הזמינו אותך לאירועים נוצצים מאז שנבחרת?

"אני בלתי ניתנת להזמנה. אני הולכת לישון כל לילה בתשע וחצי אלא אם יש משהו חשוב. אני נרדמת בקלות תמיד, וקמה בחמש וחצי בבוקר. אני אוהבת את האוכל של מזנון הכנסת".

מה האירוע היוקרתי האחרון שהיית בו?

"לא זוכרת. הופעה של מדונה בפברואר 2020 בליסבון. זכיתי להיות בהופעה האחרונה שלה לפני שהכל בוטל בקורונה". מואטי אכן חולה על מדונה. אלבום שלה תלוי כבר בלשכה. לדעתה, מדובר ביוצרת אדירה שהפכה את הביוגרפיה האישית שלה לכוח: "היא הייתה מהפכנית לפני כל כוכבי הרשת. אין הרבה אמנים בפסגות האלו שהם גם מלחינים, כותבים ומבצעים". 

"אם הכנסת תתפזר נקבל כסף בשביל לא לעשות כלום חוץ מלקדם את עצמנו. מופרע לגמרי"

מואטי מנגנת ברקע את השיר של מדונה שהיא הכי אוהבת: LIVE TO TELL, ואני מברר אם עובר לה בראש שאולי כל הכנסת הזו תהיה הרפתקה קצרה ושעוד כמה חודשים היא עלולה למצוא את עצמה בחוץ כפי שקרה ללא מעט נבחרים לאחרונה: "לא. לא יהיו פריימריז בעבודה לדעתי, אבל כאזרחית המצב הזה מאוד מעציב אותי". היא שוב מלינה על המצב. על התקיעות: "יש לי חוב כלפי המצביעים וגם כלפי האזרחים שלא הצביעו לי, ואתה לא יכול לעשות כלום. אם הכנסת תתפזר אני והצוות שלי נקבל כסף בשביל לא לעשות כלום חוץ מלקדם את עצמנו בעוד בחירות. מופרע לגמרי. אם אתה נבחר ציבור מכהן כשיש רעבים – ואתה לא דופק את הראש בקיר, אז בשביל מה אתה פה?"

זה אשמת הח"כים? הכל תקוע.

"עמותות המזון לא נפתחו אתמול. הרעב הוא לא המצאה של שלשום. זה נורא, זה מחריד. יכול להיות שהרגישות שלי לנושא יוצאת דופן בגלל התקופה שבה אחי הצעיר חלה בסרטן. הייתי בת 16 והוא 15. הבית היה משותק. אמי הייתה קופאית בסופר והפסיקה לעבוד אבל יש שכירות לשלם. זו תקופה שקיבלנו כל שבוע מעזר מציון חבילות מזון".

"תקום ממשלה. לא ממשלת חלומות אבל אני לא רואה את הסאגה הזאת נמשכת"

יש כלים פרלמנטריים שח"כ יכול להשתמש בהם גם כשהכנסת תקועה. בין היתר הגשת שאילתות לשרים כדי לפקח על עבודת הממשלה, ובקשת מחקרים ממרכז המחקר והמידע של הכנסת (הממ"מ). מואטי עושה צעדים ראשונים בכל הכיוונים. היא מראה לי את המחקרים הראשונים שביקשה: הכנסות של כל עשירון בישראל, ועלות סל מזון בסיסי למשפחה ממוצעת. "יש לי מחשבה מהפכנית לסבסד סלי מזון בסיסיים – אבל לא רק למתחת לקו עוני כי זה יוצר מאבק", היא מסבירה. "נרווח את זה לעוד עשירונים". 

זה מתסכל סוף סוף להיבחר – אבל לכנסת לא מתפקדת.

"נראה לי שזה הסוף. אני לא רואה את הסאגה הזו נמשכת. תקום ממשלה. לא ממשלת חלומות אבל ממשלה כלשהי, ועוד שנתיים נהיה בבחירות. ובימים אחרי נתניהו יהיה לשמאל ולימין הרבה יותר קל. תמיד אומרים לנו שנתניהו משרת את השמאל כי הוא לא מספח וזהיר ביטחונית. אבל כאשת שמאל ואזרחית במדינה אני לא מרגישה שהוא משרת אותי. כשיש גזענות צריך לתקן אותה. אם אזרח כלשהו לא מרגיש חיבור לאתוס הלאומי – אנחנו צריכים לבדוק את עצמנו ולא לבעוט לו בראש כפי שעשו פה ממשלות קודמות".

אם בנט יהיה רה"מ, החלומות שלך לקדם שלום יתגשמו?

"העבודה תהיה חלק מכל ממשלה שתהווה אלטרנטיבה ראויה לשלטון הנוכחי. סומכת על יו"ר המפלגה שלי, מרב מיכאלי, שתדע לקבל את ההחלטה הטובה ביותר למדינה ולמפלגה".

הפגישה עם פרופסור חגי לוין
בצהריים יושבת מואטי עם פרופסור חגי לוין, חבר איגוד רופאי בריאות הציבור ולשעבר המנכ"ל. הם "מכירים ומוקירים כבר שנים מהטוויטר ומהאולפנים", וכעת לוין מעוניין שמואטי תקדם מהלכים נגד מזון מזיק (נושא עליו כתבנו לאחרונה). הוא מספר לה שבמדינת ישראל מתים אלפי אנשים בשנה ממזון מזיק ושאפשר לעצור את זה. "אנחנו צריכים לייצר סביבה בריאה", הוא אומר לה. "כזו שהופכת את הבחירה הבריאה לבחירה הקלה. המציאות היום מעודדת השמנה. למה? כי המזון המשמין נגיש". מואטי עונה לו שהוא מתפרץ לדלת פתוחה. זה מתקשר לנושאי הרווחה שהיא מקדמת: "ככל שאתה מגיע מרקע סוציו-אקונומי נמוך יותר, קל יותר לרכוש מזון מזיק". לוין מהנהן ומציין שדווקא סל המזון המפוקח לא בריא: "אנחנו מפקחים על המזון הלא בריא במקום לסבסד מזון בריא ולייקר את המזיק". לוין מספר שבוועדה שדנה במדבקות האדומות הוא ראה מקרוב את ההון שלטון: "הדיונים היו גרועים יותר ממה שרואים בסדרה מותק בול באמצע. מנכ"ל פוליסי דיבר צפוף עם מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב".

מואטי רושמת לעצמה לראות את הסדרה החדשה של "כאן", ושואלת אותו מי אלו פוליסי, והוא מספר שזו חברת לובינג עצומה שמייצגת תאגידי מזון וגם סיגריות, וניגש לעניינים: "צריך לאסור על פרסום מזון מזיק, במיוחד לילדים, ולקדם מדיניות מיסוי חכמה שהופכת את הבחירה הבריאותית לכזו שעניים יכולים לרכוש אותה".

מואטי מזכירה עוולות נוספות: "למשל ויסוצקי – תה של ויסוצקי עולה בארץ הרבה יותר ממה ששילמתי עליו בפריז. יש שם תחרות, אפשרויות והכל זול יותר. אתה קונה ריבה בפריז ב-1.2 אירו, בארץ אותה ריבה עולה 28 שקלים".

לוין: "צריך לשים את הציבור במרכז, גם דרך חינוך בבתי ספר. איסור פרסום זה צעד קריטי".
מואטי מנסה לברר האם איסור פרסום השפיע על צריכת סיגריות. מחקרים מוכיחים שזה משפיע, עונה לוין, אבל שיש פרצות. למשל מותר לעשות שיווק ישיר לאנשים מעל גיל 21. הסיפור זה תוכנית סדורה מכל הכיוונים. במקרה של סיגריות זה אומר איך לספק שירותי גמילה מעישון, אזהרות גרפיות, איסור פרסומות, ולהעלות בהדרגה את המחיר. מספיק שיש מוצר טבק אחד בזול, ואנשים יקנו אותו. צריך תוכנית.

מואטי מציינת שהצרפתים אסרו שיווק של סיגריות לייט או מנטה ושאר חלופות: "אם אתה רוצה לעשן – אז תסבול".

לוין מסכים שזה צעד נבון אבל מזכיר שבגלל ח"כ לשעבר אסנת מארק הוא לא עבר בארץ: "בזמן שהעבירו חקיקה להגבלת שיווק סיגריות היה הצעה לאיסור טעמים שונים – משרד הבריאות תמך, אבל מארק באה לדיון, והתנגדה. יהודה גליק ואיתן כבל היו לחוצים שלא יספיקו לחוקק את החוק לפני שהכנסת תתפזר, וויתרו על איסור טעמים. בגלל מארק זה המצב היום. גם אזהרות גרפיות יכולות לעזור. זה עוזר ביותר מ-120 מדינות, אבל בארץ ליצמן טען שאזהרות גרפיות לא טובות וזהו".

"זה היה הנימוק – 'לא טוב', וזה היה מקובל?", מתפלאת מואטי. ולוין עונה: "אי אפשר היה לנצח אותו פוליטית אז הטענה הזו התקבלה".

"הוא אמר 'זה מכוער' וזהו?", מואטי מתעקשת לא להאמין.

"כן. אני יכול להציע לך את הידע המדעי כדי לתמוך בקידום תהליכים כאלו כדי שדברים יהיו מנומקים. זה לפעמים יכול להפתיע מה מחקרים אומרים. למשל לחייב חבישת קסדות לרוכבי אופניים – מחקרים אוסטרליים הראו שזה יכול דווקא להגדיל את כמות הפגיעות, כי אז נהגי מכוניות פחות נזהרים על הרוכבים. אני מקפיד על ידע מדעי ולא על מה שאני חושב שנכון. אני אישית חובש קסדה, השאלה אם צריך לחייב בזה. אז אזהרות גרפיות – בדקנו. זה עוזר וזה מוכח. זה דבר שכדאי לך לאתגר ולהעלות אותו".

מואטי מהנהנת ורושמת את הרעיון, ולוין חוזר לפרסום מזון מזיק. לדבריו, בקנדה ובקוויבק אסרו על פרסום מזון מזיק בשעות שבהן ילדים מתחת לגיל 12 צופים בטלוויזיה, וזה עובד. לדעתו כדאי לאסור לגמרי פרסום מוצרים עם סימון אדום: "אפשר למכור אותם, אבל למה לפרסם?". אבל הוא מודע לכך שזה צעד רדיקלי ומציע להתחיל בצעדים פשוטים – איסור פרסום מזון מזיק לילדים: "זה תלוי בח"כים, כי מנכ"ל משרד הבריאות התחייב לזה, אבל זה לא קרה".

מואטי אומרת ללוין שזה פספוס שהוא בצד השני של השולחן ולא יושב לידה. לוין מחייך אבל אומר שיש טענה שבצד המקצועי אפשר להשפיע יותר. "זו טענה של עצלנים", היא מגיבה בחיוך.

לבסוף שניהם מסכימים שהחקיקה היא אמצעי לקביעת נורמה חברתית, והשיחה גולשת לכמה שנראות חשובה. מואטי מספרת שבצעירותה חשבה שצריך לחייב ח"כים שנולדו בארץ לדבר עברית תקינה. לדבריה, אין סיבה שח"כ יהיה עילג. לוין זורם ומציע שלח"כ חדש יוצע קורס שפה. אז מואטי מספרת שהכנסת מציעה לממן רק קורס לשפה שאיננה שפת אם, ומעדכנת שהיא משפצת את האנגלית מתקציב קשר עם הבוחר: "אבל אולי כדאי שיאפשרו גם ללמוד עברית תקינה, כמו בקורס לקרייני גל"צ. ילדים מקשיבים לנו". משם השיחה מדלגת לנראות בתחומים נוספים, כמו אקלים – ומואטי מלינה שח"כ חדש מקבל מעין ארגז "התחיילות" מהכנסת עם כלים חד פעמיים. "אנחנו החלטנו להיות לשכה ירוקה", היא אומרת בגאווה. "בלשכה שלנו אין לנו חד פעמי".

"מופרך שדווקא בכנסת נותנים ארגז כזה", מתרעם לוין ומנווט את השיחה חזרה למזון מזיק. "הקורונה זו הזדמנות פז לשנות את הדרך שבה אנו מתייחסים לבריאות, אבל צריך מאמץ מאורגן לכך". לסיכום לוין מבטיח לשלוח לה חומרים. מואטי מציעה שיתמודד בפריימריז הבאים, ובינתיים שיגיע לכנסת כמה שיותר.

חגי לוין

אנחנו קמים לחלץ איברים אחרי הישיבה הממושכת. אני תוהה לגבי פעילות גופנית. לפני הכנסת מואטי עשתה שלושה שיעורי פילאטיס בשבוע. עכשיו יש לה חלום – להתאמן בכנסת. רק שחדר הכושר המפורסם של הכנסת, שבו נתניהו נהג לרוץ בבקרים – סגור בגלל הקורונה. אנחנו יוצאים לברר מתי הגזרה תוסר, ומגיעים למוחמד שמייה מלשכת מנכ"ל הכנסת. שמייה עושה בדיקה מהירה ומבשר למואטי המאושרת שהוא ייפתח החל ממחר. נו, דברים מתחילים לזוז.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת תומר אביטל

תומר אביטל
מייסד-שותף, לשעבר כתב ועורך ב"שקוף".

4 תגובות

  1. התאהבתי באמילי לפני מספר שנים לאחר שראיתי ראיון שלה בטלוויזיה. התאכזבתי כשנכשלה בנסיון הראשון להכנס לכנסת, ושמחתי מאוד כשהצליחה עכשיו להכנס.
    עם זאת, הטענה שבמפלגת העבודה נערכו בחירות פנימיות לשם הרכבת רשימת המועמדים מופרכת מיסודה. בבחירות דמוקרטיות אין מקום לשריונים למיניהם, ובוודאי שלא באופן בוטה כמו אלה שהתקיימו במפלגת העבודה בשיטת הריצ'רץ'.
    אם בכלל יש מקום לשריונים הרי שהם צריכים להעשות במינון זעיר וזהיר, ורק כלפי סקטורים שבאמת סובלים מהעדר ייצוג. נשים חזקות ובולטות כמו אמילי, [וכמו אחרות ברשימה], לא אמורות להנות מקידום רק משום שנולדו נשים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,957 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!