"כנסת משותקת זה חרפה, יש לנו חוב לאזרחים": יום עם אמילי מואטי במשכן הכנסת

יום רביעי בבוקר. אזרחי ישראל עובדים היום כרגיל, אבל בכנסת זו פלנטה אחרת. מיקי זוהר החליט השבוע שאם הליכוד לא מנהל את העניינים – אז אין עניינים, ונבחרי הציבור אנוסים להתבטל. בעשר וחצי בבוקר נוכחים במשכן כעשרים ח"כים. סדר היום הרשמי: נאום השבעה של גלית דיסטל ודיון בתקנות קורונה. 

"בראשון שעבר בבוקר מצאנו את עצמנו במשכן רק שלושה ח"כים – אורית סטרוק, גלעד קריב ואני. איזה חרפה", אומרת לי חברת הכנסת הטרייה מהעבודה אמילי מואטי.

אבל זה כבר שנתיים ככה

"ועדיין, אני מרגישה נורא, ונאלצת לעסוק במנהלות". כאילו כדי לאשר את דבריה צוות תחזוקה של הכנסת בדיוק מגיע כדי לתלות מדף. "עובדי הכנסת פשוט מדהימים. הם מגיעים תוך כמה דקות מהרגע שאני עושה קריאה. זה מהמם", מחמיאה להם מואטי ומתעקשת לקחת מהנגר את הפטיש ולתלות את המדף בעצמה. "אני עולה לך המון כסף כח"כית בזמן שהכנסת משותקת", היא אומרת לו בחיוך, "לפחות נתקזז".

לכבוד השבעת הכנסת החדשה החלטתי להתלוות לח"כים חדשים מסיעות מגוונות כדי להכיר אותם לעומק, וגם להבין מה נבחרי הציבור בכלל עושים בזמן שהמשכן משותק.

"מישהו משלם לך להיות כאן. ברגע שאתה מבריז – אתה מפנה לציבור עורף"

אני פוגש את מואטי ביום שעיקרו מנהלות – סידור ואבזור הלשכה, פגישות ראשונות, בקשת מחקרים. ובאמת, דקה אחריי מגיע ללשכה נציג של "פלאפון" ועושה לה מיגרציה לדגם חדש: S21 plus, אבל לא הכי חדש. "כי זה הכסף שלך", היא אומרת לי. 

עוד ב"שקוף":

• זוהר החליט: אם נתניהו לא יקבל מה שהוא רוצה – הכנסת לא תעבוד
• טריקים של הדרה – כך נדחקו שוב הנשים מחוץ לכנסת
• הדחיינים ו"מאבדי הקבלות": כך מתנהלים המועמדים עם הכסף שלנו

אנחנו יום אחרי נאום ההשבעה שלה שהפך לשלאגר ("הנוכחות שלי בכנסת היא טעות סטטיסטית") וזכה לתהודה רבה. רפי פרץ, היא מספרת לי, ניגש אליה עם דמעות בעיניים: "הוא אמר שהוא מאמין לי ולחוש הצדק שלי". ציפי לבני, דב חנין, חיים ילין ורבים אחרים בירכו אותה בוואטספ. ילין, מתברר, בירך אותה גם אחרי שזכתה במקום השני בפריימריז: "הוא הוסיף 'אמילי דעי לך שאת הולכת לאכול המון חרא'. איש מהמם".

הבנתי שאת ביחסים טובים עם מיקי זוהר והוא בירך אותך אחרי שזכית.

"יש יחסים קורקטיים. קיבלתי החלטה שאני לא מבזבזת זמן על מריבות. הדרך הטובה ביותר להילחם בחושך היא להגביר את האור".

אני מלווה אותה למליאה, שם תאזין לנאום ההשבעה של ח"כית חדשה נוספת – גלית  דיסטל אטבריאן. כשהיא יוצאת משם, היא נראית בהלם. אני שואל אם הפריע לה שכבר בנאום ההשבעה שלה דיסטל תקפה את מערכות אכיפת החוק. "נאום בכורה אמור להסביר את תפיסת העולם והחזון שלך דרך הרקע שלך", היא עונה בדיפלומטיות. מואטי בונה על שיתופי פעולה ומעדיפה לשמור על יחסים טובים. אנחנו משוטטים במסדרונות הריקים. חוץ מהשר אלי כהן ודובר הכנסת שמוליק דהן אנחנו רואים בעיקר סדרנים. מחרפן אותה שח"כים מפספסים אפילו את נאומי ההשבעה: "גם בימים שאין עבודה פרלמנטרית – צריך להגיע. יש כל כך הרבה מה לעשות – תענה להודעות, תקיים פגישות. אפילו באופן סמלי – מישהו משלם לך להיות כאן. ברגע שאתה נוסע לחו"ל או מבריז – אתה מפנה עורף לציבור". 

יש ח"כים שעורכים סיורים או עובדים מהבית.

"כל עוד אתה בסיור לימודי זה בסדר. אבל איזו הצדקה יש לעבודה מהבית? זו לא חברה פרטית. יש ערך לעבודה מכאן. תראה – אני ואתה יושבים כבר שלוש שעות. אנשים נכנסים ויוצאים. יש דפיקות בדלת, יש הצעות חוק שאפשר לדון עליהן ולהצטרף. לשבת בבית – גם מול המחשב זו הפניית עורף".

צריך לדעתך חוק נגד הברזות או שכל ח"כ יקבע את הסטנדרט שלו בעצמו?

"צריך להחמיר את תקנון הכנסת. להגביה את רף הקנסות על היעדרות מהמליאה. אין שום הצדקה לקבל כסף ציבורי ולא לנכוח בכנסת". אני מקניט אותה שזו ראייה של ח"כית חדשה. שגם היא תתרגל. "אי אפשר לשכוח שהציבור משלם לך", היא מתעקשת. "כל מה שכאן סביבי ציבורי. אתה לא יכול לעבוד פה ולשכוח את זה". מואטי שולפת קבלות שבתוכן מרקרה את הרכישות ללשכה – תה ועציצים – כדי לקבל החזר: "בכל פעולה כזו אני מקבלת תזכורת שאני עובדת ציבור". היא נזכרת לפתע בנשיא ראובן ריבלין, שהייתה היועצת האסטרטגית שלו כשהתמודד לנשיאות. לדבריה הוא היה "פנאט" בכל מה שנוגע לחיסכון בכספי ציבור ולכן מורה מצוין. הוא דאג, לדבריה, לשלם מכיסו הפרטי על כל הוצאה, לרבות שכרה, ומעולם לא עיגל פינות. 

היום המאושר בחייה הציבוריים

"העבודה" היא המפלגה היחידה שניהלה בחירות פנימיות בשנים האחרונות, ומואטי רואה בפריימריז את התזכורת הטובה ביותר לפוליטיקאים שהם אנשי ציבור. למעשה, היום בו נערכו הפריימריז שבהם לא נכנסה לכנסת (2019) היה היום המאושר בחייה הציבוריים. "אנשים אמרו לי בקלפי 'הצבעתי לך אמילי'", נזכרה. "אתה שומע את זה ומבין שאתה לא יכול לעשות שטויות או לעגל פינות. נגמר. מה ששלך – שלהם. זה מה שמיוחד למפלגות עם פריימריז – יום למחרת אתה כבר מייצג ציבור. בחרו בך, ויש אלפי אנשים שהמצפון והחזון שלהם יושב לך על הכתף". 

בימים אחרי הפריימריז שבהם נבחרה היא הייתה מבולבלת: "הגעתי לצמרת בבת אחת. לא היה לי את הגרביטציה והכובד הציבורי שמצדיק זאת – וראו את זה בריאיונות שלי. אז קיבלתי המון הערות בונות. מרב מיכאלי צלצלה אליי ואמרה לי 'תקשיבי את ערכית. את טובה. אני אגבה אותך. אבל את צריכה לשבת באולפן ולהרגיש משקולת על הכתפיים שמייצבת אותך'".

המשקולת זה הבוחרים? 

"בדיוק. הבנתי שאני לא יושבת באולפן כאמילי שצריכה להגיד משהו עם משמעות. אני המשמעות. וזה מאוד הלחיץ אותי".

"אנחנו מפספסים הרבה מוחות מצוינים. המדינה צריכה לסייע לסופרים"

היום צפויות לה פגישות עם יאיר גולן וברק חכמוב, חגי לוין, והמכון לתרגום ספרות עברית. הפגישה האחרונה מרגשת במיוחד את מואטי, שפרסמה בעצמה ספר פרוזה, ויש לה כתב יד נוסף מוכן, אך היא תמתין איתו ("לא בא לי לעשות יח"צ לספר חדש בזמן שאני ח"כית"). אני שואל אם היא מתכננת לעסוק בענף: "אני חושבת שצריך להחזיר את חוק הספרים, לגעת בבעלות הצולבת בין החנויות לרשתות ובעיקר לסייע לענף. כיום כדי להוציא ספר צריך לפעמים להיות אמיד – ואנחנו מפספסים הרבה מוחות מצוינים. אני רוצה לייצר מצב שבו המדינה תיקח חלק. נגיד תשלח כתב יד להוצאה והיא תתעניין ותרצה לתת לסופר מקדמה – המדינה תכפיל את המקדמה כדי שהסופר לא יצטרך לשעבד את הכליות שלו כדי לסיים את זה. להפוך את הטקסט הכתוב לאינטרס לאומי".

לפתע בתה מצלצלת. היא עצובה. בדיוק גנבו לה את האופניים – ניסרו את השרשרת עם דיסק. אני אומר לה שכעת כמעצבת מדיניות היא יכולה לטפל בגנבי האופניים. היא אומרת שזה מרגיש כמו צרות של עשירים. אני טוען שזו בעיה נפוצה ואפשר לפתור אותה, למשל דרך התקנת מקלטי GPS או לדרוש מהמשטרה לסייר במקומות שבהם מוכרים אופניים גנובים. "הצעה מעולה", מואטי אומרת ורושמת אותה. 

לוביסטים? "בעולם מתוקן אתה צריך להשתמש בידע שצברת ובהגיון כדי לקבוע מה טוב וראוי"

בין לבין מואטי פונה לצוות של ועדת האתיקה (הוועדה עצמה לא קיימת כי הליכוד תוקע את הקמתה), ושואלת אם זה תקין להשתתף בכנס לשכת עו"ד באילת שכולל לינה. הבקשה מאושרת. לאחר מכן היא עוברת על מיילים בעצמה – כי היועצים עדיין לא קיבלו גישה למייל הלשכתי. 

אנחנו מעיינים בבקשה לפגישה דחופה עם ארגון הרופאים עובדי המדינה. היא משיבה להם בחיוב. היא גם מסכימה לפגישה עם ארגון מורים כלשהו, "היוזמה לצמצום הסכסוך" ו"מפקדים למען ישראל". במקביל, הנחתה את הצוות להתרחק מכל מה שיש מאחוריו אינטרס מסחרי, ולבדוק היטב מי עומד מאחורי כל עמותה. 

מה דעתך על לוביסטים?

"בעולם מתוקן אתה צריך להשתמש בידע שצברת ובהגיון כדי לקבוע מה טוב וראוי. אין לי עדיין דעה נחרצת. פנו אלי לוביסטים של ארגוני בעלי חיים, סרטן השד שאני רוצה לפגוש. לא פנו אלי המסחריים".

אני שואל במה תתמקד בכנסת: "חינוך, רווחה על כל נדבכיה, ותהליך השלום". היא שואפת להיות חברה בוועדת החוץ והביטחון. אם העבודה תהיה חלק מהממשלה, היא מקווה שהאופציה הזו תיבדק.

אני אומר לה שלא דיברו במשכן הרבה על שלום בשנים האחרונות. "זה נכון, לצערי, מאז שציפי לבני (שגם לה מואטי ייעצה, ת.א) הייתה פה". 

ממשיכים במיילים. מציעים לה להצטרף לחוק שיאפשר ללוקה בנפשו לבחור בעצמו את המוסד שיתאשפז בו, ומואטי תוהה מה הטעם להצטרף לחוק שכבר חתמה עליו. אורי פרל, היועץ הפרלמנטרי שלה שעשה בעבר התמחות בלשכתו של ח"כ ברלב, מסביר שאפשר להצמיד שתי הצעות חוק דומות.

הצהרת הון שקופה לציבור? למה לא, הנה

הצעות החוק תקועות עד שתהיה ממשלה מתפקדת, אז מואטי בינתיים הגישה משהו אחר – הצהרת הון. אלא שההצהרות החשובות האלו של הח"כים נעולות בכספת. לציבור אין דרך לדעת מה רשום בהן (אלא אם נפתחת חקירת משטרה ושופט מכריע אחרת), וגם לא מה ההפרשים בין ההצהרות לאורך השנים.

תסכימי לפרסם את הונך או את האינטרסים הכלכליים שלך?

"הנה, תרשום: לבעלי ולי יש חסכונות בשווי 650 אלף שקלים. אין לנו מניות. אין לנו נכסים או קרקעות. הצהרתי על חפצי ערך". מואטי מראה לי את ההצהרה הרשמית שהגישה בנוגע לחפצי ערך – יצירות אמנות, שעונים, תכשיטים ותיקים בשווי 570 אלף שקלים. בין יצירות האמנות שתיים של גידי רובין, הנכד של ראובן רובין, תלויות בלשכה, ובביתה שתי יצירות נוספות שלו ושל טליה ישראלי.

יש לך חובות? 

"הייתה לי הלוואה של 220 אלף שקלים לפריימריז 2019 מחשב הכנסת. לקחתי במאי 2019 הלוואה מבנק הפועלים כדי לכסות אותה ולהחזיר לכנסת. עכשיו הוצאתי 80 אלף שקלים על הפריימריז. הפעם אקבל החזר כי נבחרתי. לקחתי הלוואת גישור של 20 אלף שקלים מבנק הפועלים".

מואטי מראה לי בשמחה קבלות ופירוט החפצים שבבעלותה. אני מתרשם מהשקיפות המיידית ואומר לה שלא מעט ח"כים מפחדים לפרסם את הונם.

"אגיד לך למה לדעתי זה חשוב. מחר תומר אביטל רואה אותי עם השעון הזה, ותוהה מי נתן לי אותו? בשביל זה יש הצהרת הון. אם מישהו יראה אותי עם חפץ מסוים – שלא יחשוב שקיבלתי אותו כח"כית. שיידע שזה היה לפני. ככה גם לא יתנו לי מתנות. אני חושבת שצריך לעשות גם הצהרת מקורבים".

תמונה עם קייטי ספנסר, חברות עם מנכ"ל סלקום ופינה חמה בלב למדונה

אני מספר למואטי שב"שקוף" אנחנו בהחלט מעודדים לפרסם את שמות האנשים שעלולים להציב אותך בניגוד עניינים. ראשת מפלגתה מיכאלי, למשל, פרסמה הצהרה כזאת אצלנו. ומפציר בה לפרסם את שמות המקורבים אליה כבר עכשיו. חלק כבר הרכבתי בעצמי: היא הזכירה בנאומה את ליסה פרץ, עורכת "גלריה" ב"הארץ", ציפי לבני, ענת אגמון ואבי גבאי: "כן, כל אלו ברשימה", היא מאשרת. אני שואל על גבאי. "אנחנו חברים טובים. הוא הרים בשבילי טלפונים בפריימריז. אוהבת אותו אהבת נפש".

ואם גבאי יבקש ממך לעזור בדיונים בכנסת למען סלקום?

"אמשוך ידי מהדיון".

כל עוד את מצהירה על ניגוד עניינים וזיקה, מותר לך לעסוק במה שתרצי.

"עזוב. לא רוצה להגיע לסיטואציה, והוא לדעתי לא יביא אותי לסיטואציה כזו".

באינסטגרם שלך יש תמונה עם קיטי ספנסר, אחיינית של דיאנה, גם היא ברשימה?

"היא ומייקל לואיס, טייקון אופנה שחי בלונדון, מאורסים. הוא חבר ותיק של בן זוגי".

למה לדעתך חשוב שהציבור ידע את רשימת מקורבייך?

"נגיד שבקיץ אסע לחופשה בביתו של אחד מחברינו בדרום צרפת. אתה תראה תמונה בפייסבוק, ותתהה על הביקור. חשוב שידעו שמדובר בביקור על רקע חברות עמוקה ולא ניסיון שוחד". 

הזמינו אותך לאירועים נוצצים מאז שנבחרת?

"אני בלתי ניתנת להזמנה. אני הולכת לישון כל לילה בתשע וחצי אלא אם יש משהו חשוב. אני נרדמת בקלות תמיד, וקמה בחמש וחצי בבוקר. אני אוהבת את האוכל של מזנון הכנסת".

מה האירוע היוקרתי האחרון שהיית בו?

"לא זוכרת. הופעה של מדונה בפברואר 2020 בליסבון. זכיתי להיות בהופעה האחרונה שלה לפני שהכל בוטל בקורונה". מואטי אכן חולה על מדונה. אלבום שלה תלוי כבר בלשכה. לדעתה, מדובר ביוצרת אדירה שהפכה את הביוגרפיה האישית שלה לכוח: "היא הייתה מהפכנית לפני כל כוכבי הרשת. אין הרבה אמנים בפסגות האלו שהם גם מלחינים, כותבים ומבצעים". 

"אם הכנסת תתפזר נקבל כסף בשביל לא לעשות כלום חוץ מלקדם את עצמנו. מופרע לגמרי"

מואטי מנגנת ברקע את השיר של מדונה שהיא הכי אוהבת: LIVE TO TELL, ואני מברר אם עובר לה בראש שאולי כל הכנסת הזו תהיה הרפתקה קצרה ושעוד כמה חודשים היא עלולה למצוא את עצמה בחוץ כפי שקרה ללא מעט נבחרים לאחרונה: "לא. לא יהיו פריימריז בעבודה לדעתי, אבל כאזרחית המצב הזה מאוד מעציב אותי". היא שוב מלינה על המצב. על התקיעות: "יש לי חוב כלפי המצביעים וגם כלפי האזרחים שלא הצביעו לי, ואתה לא יכול לעשות כלום. אם הכנסת תתפזר אני והצוות שלי נקבל כסף בשביל לא לעשות כלום חוץ מלקדם את עצמנו בעוד בחירות. מופרע לגמרי. אם אתה נבחר ציבור מכהן כשיש רעבים – ואתה לא דופק את הראש בקיר, אז בשביל מה אתה פה?"

זה אשמת הח"כים? הכל תקוע.

"עמותות המזון לא נפתחו אתמול. הרעב הוא לא המצאה של שלשום. זה נורא, זה מחריד. יכול להיות שהרגישות שלי לנושא יוצאת דופן בגלל התקופה שבה אחי הצעיר חלה בסרטן. הייתי בת 16 והוא 15. הבית היה משותק. אמי הייתה קופאית בסופר והפסיקה לעבוד אבל יש שכירות לשלם. זו תקופה שקיבלנו כל שבוע מעזר מציון חבילות מזון".

"תקום ממשלה. לא ממשלת חלומות אבל אני לא רואה את הסאגה הזאת נמשכת"

יש כלים פרלמנטריים שח"כ יכול להשתמש בהם גם כשהכנסת תקועה. בין היתר הגשת שאילתות לשרים כדי לפקח על עבודת הממשלה, ובקשת מחקרים ממרכז המחקר והמידע של הכנסת (הממ"מ). מואטי עושה צעדים ראשונים בכל הכיוונים. היא מראה לי את המחקרים הראשונים שביקשה: הכנסות של כל עשירון בישראל, ועלות סל מזון בסיסי למשפחה ממוצעת. "יש לי מחשבה מהפכנית לסבסד סלי מזון בסיסיים – אבל לא רק למתחת לקו עוני כי זה יוצר מאבק", היא מסבירה. "נרווח את זה לעוד עשירונים". 

זה מתסכל סוף סוף להיבחר – אבל לכנסת לא מתפקדת.

"נראה לי שזה הסוף. אני לא רואה את הסאגה הזו נמשכת. תקום ממשלה. לא ממשלת חלומות אבל ממשלה כלשהי, ועוד שנתיים נהיה בבחירות. ובימים אחרי נתניהו יהיה לשמאל ולימין הרבה יותר קל. תמיד אומרים לנו שנתניהו משרת את השמאל כי הוא לא מספח וזהיר ביטחונית. אבל כאשת שמאל ואזרחית במדינה אני לא מרגישה שהוא משרת אותי. כשיש גזענות צריך לתקן אותה. אם אזרח כלשהו לא מרגיש חיבור לאתוס הלאומי – אנחנו צריכים לבדוק את עצמנו ולא לבעוט לו בראש כפי שעשו פה ממשלות קודמות".

אם בנט יהיה רה"מ, החלומות שלך לקדם שלום יתגשמו?

"העבודה תהיה חלק מכל ממשלה שתהווה אלטרנטיבה ראויה לשלטון הנוכחי. סומכת על יו"ר המפלגה שלי, מרב מיכאלי, שתדע לקבל את ההחלטה הטובה ביותר למדינה ולמפלגה".

אנחנו קמים לחלץ איברים אחרי הישיבה הממושכת. אני תוהה לגבי פעילות גופנית. לפני הכנסת מואטי עשתה שלושה שיעורי פילאטיס בשבוע. עכשיו יש לה חלום – להתאמן בכנסת. רק שחדר הכושר המפורסם של הכנסת, שבו נתניהו נהג לרוץ בבקרים – סגור בגלל הקורונה. אנחנו יוצאים לברר מתי הגזרה תוסר, ומגיעים למוחמד שמייה מלשכת מנכ"ל הכנסת. שמייה עושה בדיקה מהירה ומבשר למואטי המאושרת שהוא ייפתח החל ממחר. נו, דברים מתחילים לזוז.