ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
בתום דרמה של ממש בכנסת ישראל הוחלט אתמול (שני) להקים את הוועדה המסדרת. משמח. אבל מה שקורה כרגע בכנסת הוא למעשה הצגה של דמוקרטיה ולא דמוקרטיה אמיתית. ולמה? כי יו"ר הוועדה מיקי זוהר מהליכוד החליט שאם ראש הממשלה בנימין נתניהו לא יקבל את מה שהוא רוצה – אז הוא, זוהר, פשוט לא יכנס את הוועדה וימנע למעשה מהכנסת לעבוד. והוא יכול להמשיך בכך עד שהמנדט יעבור לח"כ אחר – או אפילו עד הבחירות הבאות אם המנדט יחזור לכנסת.
הוועדה המסדרת היא הוועדה שמניעה את עבודת הכנסת: היא בוחרת סגנים זמניים ליו"ר הכנסת ובכך מקימה את מה שנקרא נשיאות הכנסת, אותו פורום שאמור לקבוע תאריך לבחירת נשיא המדינה. הוועדה המסדרת בוחרת יו"ר וקובעת את הרכב הוועדות שאמורות לפעול כל הזמן – כספים וחוץ וביטחון. ובכלל, יש לה גם את כל סמכויות ועדת הכנסת – פיצול ואיחוד סיעות, זירוז חקיקה – בקיצור כל מה שנוגע לבית הנבחרים והנבחרות של מדינת ישראל.
• מיקי זוהר רוצה לחזור להיות אהוב: על פופולריות ותוקפנות בפוליטיקה
• ללא ממשלה: המהלכים שהח"כים יכולים לקדם עוד השבוע
• מיקי זוהר משחית את מדינת ישראל ומייקר לנו את החיים
"אני לא מתכוון לערוך הצבעות של בעד ונגד אם אין עליהן סיכום, כי זה דבר מיותר"
מתוקף חוק הכנסת, יו"ר הוועדה המסדרת הוא ח"כ מהסיעה של חבר הכנסת שעליו הטיל הנשיא את מלאכת הרכבת הממשלה, ומפתח החברים בה אמור לשקף את התפלגות החברים בכנסת, לפחות נציג אחד לכל ארבעה חברי כנסת. אבל אפשר גם 1:5 או 1:10. המשמעות ביחס שונה היא הטיה של הרכב הוועדה לפי תוצאות הבחירות ובאופן חוקי לגמרי. שתי הצעות עמדו על השולחן הפעם: 1:5 של הליכוד ו-1:4 של יש עתיד. בסופו של דבר, לאחר כל הדרמה, התהפוכות והפרשנויות הפוליטיות זכתה ההצעה של יש עתיד והוועדה יכולה הייתה להתכנס ולהקים את הנשיאות וועדות הכנסת.
אבל הליכוד איבד אתמול את האחיזה שלו בהליכי הכנסת. אם הייתה מתקבלת הצעת הליכוד, הוועדה הייתה שוויונית, כשימינה ורע"מ הן לשון המאזניים. בשלב מסוים הציע נתניהו לימינה נציג אחד על חשבון הליכוד, כך שימינה הייתה מקבלת כוח גדול יותר מרע"מ. ברע"מ התקוממו, עשו אחורה פנה והצביעו עם גוש השינוי. וכך ההחלטה שאושרה לבסוף מקנה לגוש נתניהו 14 חברים, לגוש השינוי 16, לימינה 2 ולרע"מ 1. כלומר, גוש השינוי צריך את רע"מ או ימינה כדי להעביר החלטות, ולא את שניהם.
בוועדות היו יכולים נבחרי הציבור לבדוק איך פועלת הממשלה אל מול ההסכם המתגבש עם אירן ומה עמדתה, איך היא מתנהלת מול בית הדין הבין לאומי בהאג, לאן היא מעבירה את הכסף שלנו, איך היא מטפלת בפשיעה ועוד. אבל לליכוד היו תוכניות אחרות. "אני לא מתכוון לערוך הצבעות של בעד ונגד אם אין עליהן סיכום, כי זה דבר מיותר", אמר זוהר.
בנקודה זו צריך לעצור ולומר אולי את המובן מאליו. ח"כ זוהר לא מקבל החלטות על דעת עצמו, הוא צריך לשאול את רה"מ מה רצונו ואז נשלח לבצע את החלטתו בכנסת. במצב העניינים הנוכחי אין לו יכולת לגבש הסכמה בוועדה. את הסגירות יעשו מאחורי הקלעים ורק אז יציגו לציבור מצג של דיון והצבעה. ואם לא יקיימו את הכנסת החלופית שהוא מבקש מאחורי הקלעים, כנראה שלא תוקם גם הכנסת שאנחנו מכירים.
אולי אין בכך פסול לנסות להגיע להסכמות מאחורי הקלעים, אבל עצם זה שלא הגעת להסכמה אין זה אומר שאתה יכול להשבית את ההליך הדמוקרטי. וזה מה שזוהר, ככל הנראה בשליחות רה"מ, עשה אתמול – הוא נעל את הכנסת בלי להשתמש במפתח – ובכך גם ייתר את הליך הבחירות שהתקיים לא מזמן. הציבור הלך להצביע אבל הנציגים שלו לא יכולים לייצג אותו – כי רה"מ לא קיבל את מה שהוא רצה.
כל זה לא קורה בחלל ריק. גם עבודת הממשלה הזמנית מושבתת: אין ישיבות ממשלה, הקבינט המדיני ביטחוני לא מתכנס, אין שר משפטים, אין שר תקשורת והדרג הבכיר בשירות הציבורי מפוצץ בממלאי מקום זמניים. עכשיו גם הכנסת הושבתה, בהחלטתו של רה"מ.
בעוד כשבועיים יפוג המנדט של נתניהו להרכבת ממשלה ואז יכול לקרות אחד משני הדברים: הנשיא יעביר את המנדט לחבר כנסת אחר ובכך יעבור גם תפקיד יו"ר הוועדה. אבל הוא גם יכול להחזיר את המנדט לכנסת וכל מועמד שירצה לקבל את המנדט יידרש להשיג 61 חתימות.
במקרה שהנשיא יחזיר את המנדט לכנסת המפתחות לפעילות שלה יישארו בידי נתניהו, שיכול להחזיק את הכנסת בת ערובה בין שבועיים לבין חצי שנה – תלוי מתי יהיו הבחירות הבאות. אפשרות שהכנסת תפזר את עצמה כדי למנוע את העברת המנדט והשליטה בכנסת אומנם לא נראית ריאלית בשלב זה אבל צריך לזכור שזה כבר קרה – ולכן – הכול אפשרי.
(איך זה משפיע עליך)
הכנסת מושבתת ונבחרי הציבור משותקים. אין פיקוח על הממשלה, אין חקיקה, אין ועדות. אם תיפתח מלחמה עם אירן זה יהיה בלי שנציגי הציבור יוכלו לתת את דעתם לכך. הקבינט הביטחוני גם הוא משותק ואדם אחד מקבל החלטות לבדו.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק