הדחיינים ו"מאבדי הקבלות": כך מתנהלים המועמדים עם הכסף שלנו

בלשון רכה ועדינה פירט מבקר המדינה כיצד הפרו מועמדים בפריימריז ב-2019 את החוקים - וגם את הקנסות המגוחכים שהטיל עליהם • הדוח עצמו פורסם רק אחרי תזכורות רבות מ"שקוף" ואיום לעתור לבג"ץ • כך יכולים המועמדים לקחת את הכסף ולעשות איתו מה שבראש שלהם
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
קלפי, ארכיון. צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90

רק לאחר כמה תזכורות ממערכת "שקוף" ואיום בעתירה לבג"ץ של התנועה לטוהר המידות, בפברואר השנה פרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן דוחות על התנהלות המועמדים בפריימריז שהתקיימו לקראת הכנסת ה-21. כפי שצפינו, הדוח התפרסם יחד עם עוד שני דוחות אחרים על התנהלות המפלגות בשנת 2018 והבחירות לרשויות המקומיות באוקטובר 2018. 

הדוחות האלו פורסמו לאחר שהמפלגות דחו פעם אחר פעם את הגשת הדוחות שלהן למבקר המדינה, מה שהקשה עליו את עריכת הביקורת. שימו את זה יחד עם העובדה שהן פורסמו חודשיים לפני הבחירות, ואת לשונו העדינה של המבקר – ותקבלו תבשיל בטעם חוסר עניין משווע לציבור. 

עוד ב"שקוף":

• מבקר המדינה מסתיר ביקורת על ח"כים מהליכוד, העבודה ומרצ שקיבלו מימון לפריימריז
• מענק הפריימריז יצא מהכיס שלנו – אך מבקר המדינה לא מגלה מה קרה עם הכסף 
• מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מצא דרך מתוחכמת לרכך את דוחות הביקורת

כדי להשאיר את הנושא על סדר היום ולהמשיך לפעול לתיקון בנושא אנחנו מפרסמים שוב ושוב כתבות שמאירות את התנהלות המפלגות והח"כים בכסף שלנו. הפעם: מימון הפריימריז של המועמדים. מה הבעיות המרכזיות שמצא המבקר, מה אפשר עוד לתקן וגם מסדר בושה: הח"כים שעברו על החוק ונקנסו.

בעיה ראשונה – מועדון "מאבדי הקבלות"

הבעיה הראשונה היא שלמרות שמדובר בכסף ציבורי, חלק גדול מהמועמדים לא מנהלים חוזים ושומרים אסמכתאות להתקשרויות. "בביקורת הנוכחית עלה כי 26 מועמדים התקשרו עם נותן שירות לשם קבלת שירות תמורת סכום כולל, דוגמת ניהול קמפיין, ומתן השירות היה כרוך בביצוע הוצאות שונות עבור אותם מועמדים, בסך כולל של 1,483,746 שקלים. 

אולם בחשבונותיהם של אותם המועמדים לא פורטו ההוצאות שהוציא עבורם נותן השירות וסכומן, ולא נשמרו אסמכתאות להוצאות אלה", כותב המבקר. "רק לאחר פניות חוזרות ונשנות של עובדי משרדי והבהרה כי אי-המצאתם של מסמכים כאמור עלולה להיות כרוכה בעיצום כספי, המציאו רוב המועמדים מסמכים נוספים שאפשרו לוודא את שלמותם ונכונותם של הרישומים בדוח הכספי ואת התאמת התמורה לשירות שניתן בפועל".

זה כמו לשרשר את הכסף. מאחר שהמועמד מוגבל בסכום שקיבל, הוא עשוי לצאת "פראייר" אם לא מיצה אותו. דרך טובה לעקוף זאת היא לחתום עם, לדוגמה, חבר שיש לו שירותי דפוס על הסכם כולל – נגיד 100 אלף שקלים. ואז לנהל התחשבנות פנימית. אם יישאר כסף, הוא לא חוזר למשלם המיסים אלא לחבר שעכשיו חייב למועמד טובה על שירותי דפוס שאולי ישתמש בהם בהמשך. בסוף תצא קבלה על סכום כללי שרשום עליו שירותי דפוס מבלי לפרט את אותם שירותים.

קרא לא הצהיר שהנתונים שמסר הם אמת, מארק הוציאה "הוצאות לא סבירות"

למעשה "אי שמירה של אסמכתאות" היא העבירה הפופולארית בקרב חברי הכנסת שלנו. יחד עם סאלח סעד ממפלגת העבודה שחרג גם מהסכום המותר, היו שותפים לעבירה זו גם לא מעט שותפים במפלגת הליכוד: נאווה בוקר ושרן השכל. עוזי דיין וניסים ואטורי גם הם במועדון "מאבדי הקבלות" אבל לפחות לא נהנו ממימון ציבורי לפריימריז. 

הוצאות לא סבירות. אסנת מארק. צילום: הדס פרוש, פלאש 90

על אסנת מארק כתב המבקר בהקשר הזה כי הוציאה "הוצאות לא סבירות". גם ירון מזוז לא דאג לאסוף את כל הקבלות. איוב קרא לא רשם הוצאות כנדרש, לא ניהל חשבון בנק ולא הציג אסמכתאות להוצאותיו. עד כמה התנהלותו של קרא (שר לשעבר) הייתה מפוקפקת? הוא עצמו לא הצהיר על נכונות הנתונים. המבקר כותב ש"המועמד לא הגיש תצהיר המאמת את נכונות ושלמות הנתונים בדוח הכספי". על כך הוא נקנס בסכום גבוה יחסית של 22 אלף שקלים.

פטין מולא (ליכוד, כיום סגן שר), על פי הדוח, לא ניהל חשבון בנק כנדרש, הוציא כסף על עניינים שבכלל לא קשורים לבחירות, לא החזיר תרומות לתורמים למרות שקיבל החזר מהמדינה, לא בדק מי התורמים שלו וקיבל תרומות מתאגידים – דבר שאסור על פי חוק. מבדיקה בדיווחיו למבקר נראה שמולא קיבל תרומה מעמותת ספורט לחינוך גופני בירכא, בסך 2,340 שקלים. על כך הוא נקנס ב-13 אלף שקלים בלבד. 

מה אפשר לעשות: שקיפות. כפי שציינו בהתחלה הכסף הזה לא שקוף. אנחנו לא יודעים למי שילמו וכמה. והמבקר לא באמת מסוגל לבדוק לעומק את כל ההוצאות. פרסום שקוף של ההוצאות יאפשר לעיתונאים לרחרח, לשאול ואולי לחשוף מעשים בעייתים כאלו, מה שיוביל את המועמדים עצמם לפעול ביתר זהירות וללכת בדרך המלך.

בעיה שנייה – כך אפשר לקחת 227 אלף שקלים מכספי הציבור לכיס ואף אחד לא ידע

הבעיה החמורה ביותר היא שאפשר לקחת 70% מהכסף ובכלל לא לדפוק חשבון למבקר, סכום שיכול להגיע עד ל-227 אלף שקלים: המבקר יכול להורות למועמד להשיב 30% מהכסף שאותו היה רשאי להוציא לקופת המדינה. במקרה של מועמדים שלא זכו מראש למימון אכן זו בעיה של המועמד. 

"מה עוצר פוליטיקאי מלקחת את כל הכסף, לשפץ את הבית או לטוס מסביב לעולם ולומר למבקר: "עזוב דוח, תקנוס אותי ב-100 אלף שקלים"? והאמת היא שהתשובה היא כלום"

אבל במקרה של מועמד שהיה זכאי לכסף מראש – ח"כ מכהן – זו בעיה של הציבור. מה עוצר פוליטיקאי מלקחת את כל הכסף, לשפץ את הבית או לטוס מסביב לעולם ולומר למבקר: "עזוב דוח, תקנוס אותי ב-100 אלף שקלים"? והאמת היא שהתשובה היא כלום. ואף אחד גם לא ידע מה הוא עשה עם הכסף. הכתם היחידי שיישאר על שמו הוא אמירה סתומה בדוח המבקר על כך ש"המועמד לא הגיש את הדוח הכספי". ואם נראה לכם שהמבקר סתם פרנואיד, הוא מציין בדוח שארבעה מועמדים לא הגישו בכלל דוחות (הבדיקה שלנו העלתה שאף אחד מהם הוא לא מועמד שזכאי למענק מראש). המבקר זועק למחוקק וכותב ש"מדובר בתוצאה בלתי סבירה שלא ניתן להשלים עימה". 

מה אפשר לעשות: כאן, באופן חריג, המבקר כותב פתרון ספציפי: "המחוקק יפעל לתיקון החוק ויקבע בו במפורש כי על מועמד שלא הגיש דוח כספי תחול החובה להשיב לאוצר המדינה את מלוא כספי המענק שקיבל, וזאת נוסף על סמכות מבקר המדינה להורות לו להעביר לאוצר המדינה סכום ששיעורו 30% מהתקרה בשל אי-הגשת דוח כספי כמתחייב בחוק". כלומר, לא הגשת דוח? תישלל ממך הזכאות לכל הסכום, בנוסף על קנס של 30% מההוצאות. סביר בהחלט. 

בעיה שלישית – התיקון שנתן לח"כים המכהנים את היתרון 

בואו נחזור רגע אחורה: בכנסת ה-20 חוקק יו"ר ועדת הפנים דוד אמסלם (ליכוד) חוק שמזכה חברי כנסת מכהנים במענק מאוצר המדינה אם עליהם להתמודד בבחירות מקדימות (פריימריז). המענק, שגובהו עד 324 אלף שקל במפלגה בה מספר החברים הגדול ביותר (הליכוד), ניתן ללא קשר לשאלה האם נבחר המועמד לכנסת או שלא. מועמדים חדשים נדרשים לגייס תרומות או לחילופין יכולים לקבל הלוואה מהכנסת. אם ייכנסו לכנסת בתוך שנה ממועד הבחירות – יקבלו זיכוי. 

מטרתו המוצהרת של החוק היא להפריד את התורמים מהפוליטיקאים מרגע שנבחרו. אך למרות שמדובר בכסף ציבורי, הוא אינו שקוף ולא ניתן לדעת כיצד בזבזו אותו. אלה הסכומים המדויקים שלהם היו זכאים במפלגות הרלוונטיות: בליכוד – 323,830 שקלים; בעבודה – 222,610 שקלים; ובמרצ 123,483 שקלים.

דוד אמסלם, ארכיון. צילום: אתר הכנסת

למעט פרסום יזום של המועמד, איך הוא הוציא את כספנו, הוא יכול לעשות איתו כמעט ככל העולה על רוחו, כשהיחידי שמבקר אותו הוא מבקר המדינה. אבל דוחות מבקר המדינה לא מספקים כדי לדעת ונשארים באמירות סתומות שלא באמת מספרות מה העבירות שבוצעו. במתכונתו הנוכחית, החוק נותן יתרון לא הוגן לח"כים מכהנים שממשיכים להנות מההטבות הציבוריות שלהם: רכב צמוד עם צ'ק פתוח לדלק, שלושה יועצים, לשכה, שכר יפה לפעילות פוליטית ועכשיו גם מאות אלפי שקלים, לא שקופים, מבלי לתת דין וחשבון. 

חריגות של עשרות אלפי שקלים – גם על ידי ח"כים מכהנים

זה היה אחד החששות שלנו, עוד מימי תיקון החוק: שהח"כים יקבלו את הטבת המימון בנוסף לכל שאר ההטבות שהם זכאים להן מתוקף היותם חברי כנסת. לחבר כנסת יש שורת הטבות שמטרתן פעילות פוליטית, הח"כים לא דיווחו עליהם כהוצאות – והמבקר לא הצליח לאכוף זאת. כלומר בזמן שלמועמדים חדשים אין שלושה עוזרים על חשבון משלם המיסים, רכב צמוד ועוד, חברי הכנסת נהנים משירותם, בנוסף למענק הפריימריז. כלומר, הם זוכים ליתרון משמעותי ולא הוגן.

כך כותב המבקר בדוח שלו: "קבלת שירותים מעוזרים פרלמנטריים ומעוזרי שרים ששכרם משולם מאוצר המדינה בלא ששווי שירותים אלה נשקף בחשבונותיהם של נבחרי הציבור מגדילה לכאורה את המשאבים העומדים לרשותם של נבחרי הציבור לעומת מועמדים אחרים שאינם זכאים למימון כאמור". 

יש חברי כנסת שלא הסתפקו בכך ואף הוציאו יותר ממה שנקבע בחוק. ח"כ סאלח סעד (העבודה) חרג ב-15 אלף שקלים מהמותר בחוק. יהודה גליק (ליכוד) חרג ב-18,713 שקלים. המבקר הצביע במפורש על כך שגליק ערך כנס לקראת הבחירות אבל לא כלל אותו בפירוט ההוצאות שלו, מה שהיה מגביה אותן עוד יותר. המבקר מציין שגליק טען שהכנס תוכנן "עוד בטרם היה ידוע על קיומן של הבחירות המקדימות במפלגה וכי אי הכללת הוצאה זו בדוח הכספי נעשתה בתום לב". הוא נקנס על כך ב-2,000 שקלים.

סאלח סעד. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

שרן השכל, שכיהנה אז בליכוד, חרגה בכ-59 אלף שקלים בגלל מאבק משפטי שניהלה לאחר הבחירות: היא נדחקה לתחתית רשימת המפלגה בגלל שיריונה של קרן ברק על תקן "אישה חדשה ברשימה". המבקר קיבל זאת, אבל כתב כי בכל מקרה היה עליה לכלול את הוצאות ההליך. אנגלמן כתב ש"השתכנעתי כי לא היה באפשרות המועמדת לצפות כי היא תזדקק לייצוג משפטי, מצאתי לנכון במקרה האמור להתחשב בהסברי המועמדת בקביעת גובה הסכום שיהיה עליה להעביר לאוצר המדינה". 

השכל נקנסה ב-5,000 שקלים. החריגה של השכל הייתה צפויה עוד בזמן אמת. אנחנו יכולים לדעת זאת מכיוון שהשכל הייתה אחת מחברות הכנסת השקופות הבודדות שחשפו בפנינו את הוצאות הפריימריז שלה. שם מצאנו הוצאה חריגה באופייה: 41 

אלף שקלים למשרד ברנדס אמיר לטובת ייצוג לאחר הפריימריז. הנחנו כבר אז כי היא תחרוג מהתקרה המותרת. איוב קרא (ליכוד) גם הוא זכה למימון ציבורי בהיותו ח"כ מכהן. קרא חרג ב-122 אלף שקלים ולא ברור מהיכן כוסה ההפרש. קטי שטרית וניר ברקת חרגו גם הם במאות אלפי שקלים מהמותר בחוק – בזכות ההון והקשרים של ברקת. 

מה אפשר לעשות: המבקר לא נותן פתרון ברור אבל הוא "קורא למחוקק לתת דעתו להסדרת הנושא ולבחון אפשרויות שונות לצמצום הפגיעה בשוויון". האמת שקשה להפריד בין העוזרים של חבר הכנסת לפעילותו הפוליטית ולכן עדיף שדוח המבקר ינקוב מראש בסכום הוצאת השכר שלהם. נגיד, אם עלות שכר העוזר שווה ל-12 אלף שקל בחודש, יחושבו בדיווח שלושה חודשים של שכרם.

בעיה רביעית – ההתחמקויות והדחיות

המבקר מציין בדוח שיש לא מעט מועמדים שפשוט שמו פס על חובתם החוקית וניסו להתחמק מהגשת הדוחות. חלקם הגישו אותם באיחור רב. "לפי החוק, מועמד שאינו מוסר דוח למשרדי עובר עבירה פלילית, ומבקר המדינה מוסמך לקבוע כי עליו להעביר לאוצר המדינה סכום ששיעורו 30% מסך הוצאות הבחירות שהיה רשאי להוציא", כותב המבקר. "לעיתים פרטי ההתקשרות של המועמדים שמסרו למשרדי המפלגות לא היו מעודכנים, ונדרשו פעולות נוספות לאיתור המועמדים". בקיצור, שכונה.

האיחורים האלו היו כל כך שגרתיים שרובם לא מצוינים בכלל בדוחות. המבקר מציין רק את אלו שהגישו את הדוח באיחור רב, כמו אסנת הילה מארק ש"איחרה באופן ניכר בהגשת הדוח". יחד עם עוד שורת עבירות היא נקנסה בסך של 13 אלף שקלים.

מה אפשר לעשות: הקנסות שהמבקר נותן למתמודדים הם מגוחכים. הקנס הכי גבוה שקיבל מועמד היה 25 אלף שקלים. סכום פעוט. הסנקציה חייבת להיות אישית ומציקה – לדוגמא פגיעה בשכר, או קנס לפי ימי האיחור. כל איחור מעבר לתאריך שנקבע בחוק צריך לגרור הורדה בשכר באופן דרקוני. נגיד 50 שקל על כל יום איחור בחודש הראשון, 100 שקל על כל יום בחודש השני ו-300 שקל על כל יום איחור בחודש השלישי והלאה. עד שתוסדר הגשת הדוחות. וכך גם קנס לחבר כנסת שהיה זכאי למימון ולא נבחר. לא קנס כללי, אלא קנס על כל יום איחור – עד שישלים את הגשת הדוח.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

מצעד הבושה של דוח המבקר – והקנסות ה(לא כל כך) כבדים

מפלגת העבודה

סאלח סעד
כיהן כח"כ ולכן זכה למימון ציבורי. למרות זאת הוא חרג ב-15 אלף שקלים מהמותר בחוק (223 אלף שקלים). בנוסף הוא לא ניהל חשבון בנק כנדרש ולא הציג קבלות להוצאותיו. סעד נקנס ב-12 אלף שקלים בלבד.
אמילי מואטי
לא נכנסה לכנסת ה-21 ולא זכתה למימון ציבורי, אבל היא הוציאה 241 אלף שקלים ובכך חרגה מהתקרה המותרת. בנוסף, היא לא ניהלה חשבון בנק כנדרש. מואטי נקנסה על כך ב-3,000 שקלים.
גלעד קריב
ניהל את החשבונות כנדרש אבל חרג בסכום הזוי של 152 אלף שקלים, הוא הוציא כ-375 אלף שקלים לעומת 223. על כך הוא נקנס בסכום של 5,000 שקלים בלבד.

מואטי וקריב שניהם נבחרו לכנסת ה-24 לאחר שהתמודדו בפריימריז. לכן יהיו זכאים להחזר מקופת המדינה. נותר לנו לראות אם למדו את הלקח ולא קנו את מקומם בכנסת כפי שניסו לעשות בכנסת ה-21.

מפלגת הליכוד

נאווה בוקר
הייתה חברת כנסת בבחירות לכנסת ה-21. לזכותה ייאמר שלא מיצתה את כל הסכום שהוקצה לה (323 אלף שקלים) והוציאה 312 אלף שקלים. אבל היא לא הציגה חלק מהקבלות למבקר המדינה על אותן הוצאות. בנוסף, היא הוציאה כסף גם לאחר הפריימריז. על כך קנס אותה המבקר ב-5,000 שקלים.
יהודה גליק
היה חבר כנסת ולכן זכה למימון ציבורי מלא. למרות זאת הוא חרג ב-18,713 שקלים. המבקר אף הצביע במפורש על כך שגליק ערך כנס לקראת הבחירות אבל לא כלל אותו בפירוט ההוצאות שלו, מה שהיה מגביה אותן עוד יותר. המבקר מציין שגליק טען כי הכנס תוכנן "עוד בטרם היה ידוע על קיומן של הבחירות המקדימות במפלגה וכי אי הכללת הוצאה זו בדוח הכספי נעשתה בתום לב". הוא נקנס על כך ב-2,000 שקלים.
עוזי דיין
נבחר לכנסת ה-21 אבל לא היה זכאי למימון ציבורי מאחר והתמודד במשבצת אזורית (מישור החוף) בליכוד, ולכן התמודד במסגרת גוף בוחרים מצומצם. דיין לא הציג את מלוא האסמכתאות על ההוצאות למבקר ולא רשם את חלקן. על כך נקנס ב-2,000 שקלים.
שרן השכל
כיהנה כחברת כנסת ולכן הייתה זכאית למימון ציבורי. השכל לא הציגה את כל הקבלות למבקר ולא רשמה את חלקן. בנוסף היא חרגה בקרוב ל-59 אלף שקלים בגלל מאבק משפטי שניהלה: היא נדחקה לתחתית הרשימה בגלל שיריונה של קרן ברק על תקן "אישה חדשה ברשימה". המבקר קיבל זאת אבל כתב כי בכל מקרה היה עליה לכלול את הוצאות ההליך וכתב ש"השתכנעתי כי לא היה באפשרות המועמדת לצפות כי היא תזדקק לייצוג משפטי, מצאתי לנכון במקרה האמור להתחשב בהסברי המועמדת בקביעת גובה הסכום שיהיה עליה להעביר לאוצר המדינה". השכל נקנסה ב-5,000 שקלים.
ניסים ואטורי
לא היה ח"כ ואף התמודד בבחירות לכנסת ה-21 כנציג של מרכז המפלגה ולכן לא היה זכאי למימון ציבורי. ואטורי לא ניהל חשבון בנק כנדרש ולא הציג את מלוא האסמכתאות על ההוצאות. על כך נקנס ב-1,000 שקלים.
אסנת מארק
מארק לא כיהנה כחברת כנסת אבל נבחרה בכנסת ה-21 ולכן זכתה למימון ציבורי. היא לא חרגה מתקרת ההוצאות המותרת אבל היא איחרה באופן ניכר בהגשת הדוח. גם היא לא הציגה את כל האסמכתאות להוצאותיה. בנוסף מבקר המדינה כותב עליה משפט אנמי יחסית: "הוצאות לא סבירות". זה יכול להיות ניפוח תשלום לספקים או הוצאות על עניינים שלא קשורים להתמודדותה. רק גובה הקנס החריג יכול ללמד משהו על חומרתן של העבירות – 13,000 שקלים.
ירון מזוז
זכה למימון ציבורי מכיוון שהיה ח"כ מכהן. מזוז חרג במקצת מההוצאה המותרת (כ-3,000 שקלים), אבל לא הציג את מלוא הקבלות למבקר המדינה. גם כאן אפשר לראות עד כמה היקף ההתעלמות מהחוק היה חריג. מזוז נקנס ב-6,000 שקלים.
איוב קרא
זכה למימון ציבורי מכיוון שהיה ח"כ מכהן. קרא חרג ב-122 אלף שקלים ולא ברור מהיכן כוסה ההפרש. המבקר כותב כי קרא לא רשם הוצאות כנדרש, לא ניהל חשבון בנק ולא הציג אסמכתאות להוצאותיו. עד כמה התנהלותו של קרא (שר לשעבר), הייתה מפוקפקת? הוא עצמו לא הצהיר על נכונות הנתונים. המבקר כותב ש"המועמד לא הגיש תצהיר המאמת את נכונות ושלמות הנתונים בדוח הכספי". על כך הוא נקנס בסכום גבוה יחסית של 22 אלף שקלים.
פטין מולא
נבחר לכנסת ה-21 ולכן זכה למימון ציבורי. מולא הוציא רק חלק מהסכום המותר בחוק, כ-159 אלף שקלים, אבל גם אצלו חגג הבלאגן, כך שגם הדיווח הזה מוטל בספק. מולא (כיום סגן שר) לא ניהל חשבון בנק כנדרש, הוציא כסף על עניינים שבכלל לא קשורים לבחירות, לא החזיר תרומות לתורמים למרות שקיבל החזר מהמדינה, לא בדק מי התורמים שלו וקיבל תרומות מתאגידים – דבר שאסור על פי חוק. מבדיקה בדיווחיו למבקר נראה שמולא קיבל תרומה מעמותת ספורט לחינוך גופני בירכא. על כך נקנס ב-13 אלף שקלים בלבד.
קטי שטרית וניר ברקת
שטרית וברקת ניהלו קמפיין משותף לאחר ששטרית הועסקה עד סמוך לבחירות בחברה הפרטית של ברקת, BRM במקביל לניהול מטה הבחירות שלו. מכיוון שהתנהלות זו הייתה המוזרה ביותר, עליה קיבל ברקת גם את הקנס הגבוה ביותר.

אזמ"ע?

(איך זה משפיע עליך)

כסף לא שקוף הוא פתח לשחיתות ועושק הכסף הציבורי. אין סיבה שהכסף שמימן את ההתמודדות הפוליטיקאים לא יהיה כפוף לביקורת ציבורית כמו כל תקציב ממשלתי. המבקר מצביע על לקונה מהותית בחוק שבה מועמד יכול ממש לברוח עם 227 אלף שקלים בלי להשאיר עקבות, למעט שורה חלולה בדוח המבקר. סכום שווה ערך לשלוש וחצי שנות עבודה בשכר מינימום.

מעש"י

(מה עושים כדי שיתוקן)

אנחנו נמשיך לכתוב על הנושא ונפעל לשקיפות בכספי הפריימריז, כמו גם בכספי מימון מפלגות בטווח הרחוק. בטווח הקצר אנו קוראים לחברי הכנסת לסתום את הפרצה שעליה מצביע המבקר.

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
עידן בנימין

כתב לתיקון הכנסת

ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד.

מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

2 תגובות

  1. הבעיה המרכזית היא היעדרותו של הפריימריז מרוב המפלגות, אילו היו נפוצים יותר למפלגות היה אינטרס לפקח על המועמדים שלהם כי אחרות היו מפרסמות את החריגות.

  2. סליחה אבל מה זה הטמטום הזה שאתם מעודדים.
    חבר כנסת שלא ממלא את חובותיו כמו הגשת דוחות בזמן, לפי כל הגיון בריא צריך לאבד את חברותו בכנסת.
    לא מעניין מה החוק\תקנה המושחת אומר כרגע.
    תכתבו את זה!
    תזכירו לציבור שעדיין יש פה אנשים נורמלים, שרוצים לחזור לשפיות.
    או שהשטלתו גם על הערוץ שלכם…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.