הח"כים הערבים דואגים רק לפלסטינים? תחשבו שוב

עם עליית קרנו של יושב ראש מפלגת רע"מ מנסור עבאס צפה ועלתה אותה ביקורת נושנה כלפי חברי הכנסת הערבים. לפי הטענות, הללו חוטאים כלפי ציבור המצביעים שלהם בכך שהם דואגים בעיקר לפלסטינים מהשטחים במקום לערביי ישראל. אביגדור ליברמן, למשל, חזר לא פעם על הטענה שהח"כים הערבים הם לא יותר מנציגי טרור בכנסת. "את מי הם מייצגים?" תהה בקול רם יו"ר ישראל ביתנו שוב ושוב.

אך האם נכונה הטענה שהח"כים דואגים רק לפלסטינים? הפעם ב-#טרחנות_לשבת נבדוק איזה נושאים מקדמים חברי הכנסת הערבים בפועל.

עוד במדור "טרחנות לשבת":

• שבע הערות לאחר הבחירות לכנסת ה-23
• ועדת חקירה אחרי משבר הקורונה? תשכחו מזה
• חוץ מראש הממשלה, 2 שרים ו-2 ח"כים עשויים לעמוד לדין השנה

(1) קודם כל חברתיים: כשזה נוגע לעשיית הח"כים בכנסת, לא צריך להתבסס על ניחושים ותחושות בטן – יש בידינו נתונים רלוונטיים. כך למשל, מחקר חדש של עמותת יוזמות אברהם מצא ש-91% מהצעות החוק ו-97% מההצעות לסדר של הח"כים הערבים עסקו בנושאים חברתיים גרידא – נושאים הנוגעים לכלל אזרחי המדינה.

במסגרת המחקר נבחנה עבודתם הפרלמנטרית של כל 22 חברי הכנסת הערבים שכיהנו בכנסת בשני מושבים שונים: מושב הקיץ של הכנסת ה-20 והכנסת ה-23. במושבים אלה היו בסך הכל 1,914 הצעות חוק ו-344 הצעות לסדר מטעם חברי הכנסת הערבים.

ההצעות עסקו בסוגיות רחבות שנוגעות לכלל האוכלוסיה כגון פיצויים לעצמאיים, הקפאת פוליסות ביטוחי הרכב של מי שהפסיק לנהוג בקורונה, שדרוג מערכת הבריאות וסיוע לזוגות צעירים.

(2) כולם מרוויחים: עבודת הח"כים הערבים מורגשת לעתים בשטח, לרווחת כולנו. ח"כ אחמד טיבי השיג למשל תוספת תקציב של 5 מיליון שקל לליגות הנמוכות במסגרת סל הספורט ב-2020. ח"כ עאידה תומא סלימאן הובילה להסכם שכר לצוותים רפואיים שנשלחו לבידוד. ח"כ יוסף ג'בארין פיקח על מחדלי משרד החינוך בחלוקת מחשבים לתלמידים כדי לאפשר למידה מרחוק. למעשה, שלושה ח"כים מהרשימה המשותפת הם שיאני השאילתות מקרב כלל חברי הכנסת (יהודים וערבים כאחד): טיבי, אוסאמה סעדי וג'בארין.

(3) דואגים למגזר: כשמשווים בין חקיקה חברתית למען כלל האוכלוסייה הישראלית לבין חקיקה למען החברה הערבית בפרט, רואים כי חברי הכנסת מקדישים זמן רב לקידום נושאים מגזריים אך עשייתם החברתית גרידא רחבה יותר. כיוזמים ראשיים של הצעות חוק, 84% עסקו בנושאים פנים ישראלים, מתוכם 26% הוקדשו לחברה הערבית באופן בלעדי. כיוזמים נוספים של הצעות חקיקה, 93% עסקו בנושאי פנים של מדינת ישראל.

בין הנושאים המגזריים שהעסיקו את חברי הכנסת הערבים: תעסוקת נשים ערביות, מיגור הפשיעה בחברה הערבית, פריסת סיבים אופטיים והפעלת תחבורה ציבורית בשבת ביישובים ערביים, קידום תכניות גמילה לעישון בקרב אזרחים ערבים והעתקת קווי חשמל שמפריעים לתושבים ערביים. 

(4) הסוגיה הפלסטינית: רק 5% מפעילות הח"כים הערבים בכנסת נוגעת לפלסטינים. מתוכה, חלק קטן עוד יותר עוסק באופן בלעדי בפלסטינים שאינם אזרחי המדינה. יתר פעילות הח"כים עוסקת בקשר שבין אזרחי ישראל הערבים לסוגיה הפלסטינית, למשל: הצעת חוק יום הזיכרון לנכבה שיזם ח"כ טיבי לפיו ה-15 במאי יצויין כיום זיכרון לאומי, שבו יקוימו אזכרות ועצרות בכפרים שתושביהם נעקרו ב-1948, והצעת חוק הסרת גדר ההפרדה שיזם ח"כ מטאנס שחאדה. במקביל, הח"כים הערבים פועלים בשטח – בעיקר דרך השתתפות בהפגנות למען הפלסטינים. 

(5) לשון המאזניים: מעניין לציין שבהשוואה לאקסים מהמשותפת, ליושב ראש מפלגת רע"מ מנסור עבאס נרשמה פחות פעילות בכנסת. בזמן שחברי הכנסת טיבי וסעדי, למשל, הגישו 204 שאילתות כל אחד במושב האחרון בכנסת, עבאס עשה זאת שבע פעמים בלבד. ועדיין, מרכז המסה של פעילותו היה למען האוכלוסייה הערבית בישראל. הדיונים שיזם בכנסת עסקו בסוגיות כמו עיכוב אישור התכנית למיגור הפשיעה בחברה הערבית, קשיים ואתגרים של העיתונות הערבית בישראל והיעדר ייצוג הולם לערבים בשירות המדינה. 

(6) מי יודע מדוע ולמה: אם כן, מדוע נשמעות פעם אחר פעם טענות בדבר נטייתם של הח"כים לדאוג לפלסטינים שאינם אזרחי המדינה על חשבון המגזר הערבי? לדעת ח״כ ג׳בארין מהמשותפת, לפחות, ההסבר ברור: מדובר בטענה גזענית.

"חברי הכנסת הערבים עובדים לילות כימים – קודם למען הציבור הערבי בישראל הסובל מאפליה ומהדרה מאז קום המדינה, וגם למען כלל האוכלוסיות המוחלשות", אמר ג׳בארין לשקוף. לדבריו, "להסית ולכנות את הח"כים הערבים 'תומכי טרור' הוא ניסיון בזוי וגזעני לפגוע בנו, לעשות דה-לגיטימציה ולהרחיק אותנו ממוקדי השפעה, כוח ושינוי". 

(7) חלק מהעם הפלסטיני: בשולי הדברים ראוי להזכיר שהסוגיה הפלסטינית בהחלט מעסיקה את האוכלוסייה הערבית בישראל ואין פגם בכך שנציגיה יקדישו זמן גם לנושא זה. אדרבא, תפקידם של חברי הכנסת הוא לתת קול לאזרחים שמצביעים להם. כל עידוד אלימות הוא מתועב, כמובן, ויש לגנותו בחריפות. אבל בירור סוגיות כמו טיפול לחולי סרטן מרצועת עזה (נושא שקידמה ח"כ תומא סלימאן) – הגיוני בהחלט. 

"אנחנו גם חלק מהעם הפלסטיני וחובתנו לפעול למען סיום הכיבוש ולמען שלום צודק בין העמים", אומר ח"כ ג'בארין. "חברי הכנסת היהודים עוסקים כל הזמן בנושאי הכיבוש והסכסוך הישראלי-פלסטיני ולא שמעתי שמישהו סופר להם שעות עבודה".