ארבעה ח"כים נעדרו יותר מהמותר – וחשופים לקנס כספי 

בדיקת "שקוף": ארבעה חברי כנסת – אריה דרעי, יאיר לפיד, אביגדור ליברמן ומנצור עבאס – עברו על חוק החסינות כשנעדרו מעל המינימום המותר מישיבות המליאה. הדבר עשוי לגרור סנקציות וקנסות שיוטלו עליהם, במקרה שתוגש תלונה לוועדת האתיקה של הכנסת. 

שבוע הפעילות האחרון של כנס החורף במושב השני של הכנסת ה-25 נחתם בשבוע שעבר ולא יתקיימו עוד ישיבות מליאה. על פי החוק, על חברי הכנסת להגיע לפחות ל-66% מישיבות המליאה. דרעי נמצא בתחתית הרשימה, כשנכח רק ב-23% מהישיבות, עבאס הגיע ל-52% מהדיונים, לפיד ל-55% וליברמן ל-60%.

• יומיים בשבוע או פחות: האופוזיציה בקושי הגיעה לכנסת בתחילת המלחמה
• בדיקת "שקוף": רק מחצית מהשאילתות של הח"כים זכו לתשובה בתחילת המלחמה
  

השלושה האחרונים התעלמו מפניית "שקוף" בדבר ההיעדרויות הרבות ולא סיפקו הסבר לציבור. יו"ר רע"מ, עבאס, תלה את ההיעדרויות בעבודת השטח, כשלטענתו השקיע מאמץ ב"המון מפגשים וכנסים" וב"קשר המתמיד עם שגרירים ומשלחות מחו"ל" (תגובה מלאה בתחתית הכתבה).

לאחרונה לפיד וליברמן נאלצו להשיב לשאלה אודות נתוני "שקוף" בישיבות הסיעה שלהם. לפיד תירץ: "זה באמת, אני לא צריך להסביר לך, אה, למה תפקידו של יו"ר אופוזיציה, כמו תפקידו של ראש ממשלה, הם שונים מהתפקיד של רוב חברי הכנסת". ליברמן: "אני כראש המפלגה מסייר כל הזמן, אני למשל אני חושב שהסיעה שלנו היא סיעה פעלתנית מאוד, מורגשת מאוד, ואני כראש מפלגה חייב לבוא לידי ביטוי לא רק כאן במשכן". 

איה דרעי?

חוק החסינות קובע כי על חברי כנסת שאינם שרים או סגנים, להשתתף בשני שליש לפחות מתוך הדיונים במליאה. יש לציין כי הרף המינימלי שנקבע, לוקח בחשבון את העובדה שהפרלמנט הישראלי עובד כשמונה חודשים בלבד בשנה, כשגם בהם המליאה מתכנסת רק בשלושה ימים בשבוע. הדבר נועד להותיר לנבחרי הציבור זמן לפעילות חוץ פרלמנטרית, כמו פעילות שטח מול אזרחים, חברי מפלגות, ארגונים וקבוצות. 

במקרה של הכנס הנוכחי, הרף המינימלי הוא השתתפות ב-40 ימי המליאה, מתוך 60 שהתקיימו סך הכול. יש לציין כי מספר זה אף קטן מהרגיל, שכן צומצם בשל המלחמה.

חבר כנסת החריג ביותר בכמות ההברזות הוא יו"ר ש"ס ח"כ אריה דרעי. דרעי הגיע לכנסת רק ב-14 ימים מתוך 60 הימים בהם התקיימו ישיבות במליאה, כלומר ב-23% בלבד. בתגובה לכתבה קודמת בנוגע להיעדרויות נמסר מטעמו כי הסיבה היא נוכחותו בישיבות קבינט המלחמה. 

אולם יש לציין כי דרעי אינו חבר קבינט המלחמה כיוון שאינו שר, ונמצא שם על תקן מוזמן-משקיף, כשחוקיות נוכחותו ככזה מוטלת בספק ולא אותגרה עדין משפטית. מעבר לכך, ספק אם ישיבות הקבינט התקיימו בדיוק על 46 ימי ישיבות המליאה אליהן לא הגיע דרעי. 

בנוסף, שרים רבים ומרכזיים בממשלת ישראל, כולל שרים מסיעת ש"ס כגון שר הפנים משה ארבל, נכחו במשכן הכנסת פי כמה מדרעי, כשהם ממלאים במקביל תפקיד משמעותי בממשלה. 

בדיקת "שקוף" מעלה שאין זה המושב היחיד בו דרעי לא עמד במינימום הנוכחות הנדרש, וגם כשלא הייתה מלחמה והוא לא נכח כמשקיף בישיבות הקבינט, במושב הקודם הוא הפר את חובתו למינימום הגעה. 

הבאים בתור הם עבאס, שהגיע ל-31 ישיבות, לפיד, שהגיע רק ל-33 ישיבות וליברמן שנכח ב-36. 

כשפואד וברק הבריזו – הם נאלצו לשלם 

החלטות עבר של ועדות האתיקה, לאור מקרים שצפו לאורך השנים, הדגישו כי היעדרות ח"כים לאור פעילות פוליטית או ציבורית, בארץ ובחו"ל, כולל נסיעות מטעם המדינה או מטעם הכנסת, לא יהוו בעיני הוועדה הצדקה סבירה להיעדרות, ועל חברי הכנסת לתכלל זאת בלו"ז העבודה שלהם. עוד נקבע כי הדברים נכונים גם להיעדרות בשל מחלה שגרתית או אירועים משפחתיים. 

כך למשל, בשנת 2009 הטילה יו"ר הוועדה סנקציות וקנסות על שר הביטחון אהוד ברק, ושר התמ"ת בנימין (פואד) בן אליעזר, לאור שלא עמדו בחובת המינימום. הקנס על ברק עמד על שכר בגין שישה ימי עבודה, ועל בן אליעזר על שכר של ארבעה ימי עבודה. 

בעבר נקבע על ידי ועדת האתיקה של הכנסת, כי "היעדרות חברי הכנסת מעבר למכסה הקבועה בחוק החסינות יוצרת מצג של זלזול הנבחרים הן כלפי הציבור והן כלפי הכנסת. התנהגות כזו עלולה לפגוע במעמד הכנסת ובאמון הציבור כלפיה".

יו"ר מפלגות שמוכיחים אחרת

ליברמן ולפיד תירצו לאחרונה את ההיעדרויות המרובות שלהם בהיותם יושבי ראש מפלגה, הנתונים בעומס יתר. האמנם מדובר בתירוץ קביל? בדיקת "שקוף" מעלה כי מקביליהם מוכיחים שאין זה עניין גורף.

כך למשל, יו"ר מפלגת חד"ש, ח"כ איימן עודה, ממוקם בנוכחות הכללית במושב בין 20 הראשונים בזמן השהות במשכן הכנסת. בדיקת הימים בהם נכח ח"כ עודה בכנסת מעלה כי נכח ב-50 מתוך 60 הימים הנדרשים בהם פעלה המליאה, כלומר ב-83% מהימים הנדרשים והרבה מעבר למינימום. 

אחריו ניתן למצוא את ח"כ אחמד טיבי, יו"ר מפלגת תע"ל, שנכח ב-52 ישיבות נדרשות (87%), כשבדיקת ימי הנוכחות שלו מעלה שנכח גם בעוד ימים רבים שלא התקיימו בהם ישיבות מליאה אלא רק ישיבות ועדות כנסת. ח"כ טיבי הוא אחד מוותיקי המשכן ועדין פעיל בולט בוועדותיה ובמליאה. 

עוד אחד מוותיקי המשכן הפעילים נמצא אחריו, ח"כ משה גפני, יו"ר מפלגת דגל התורה שבסיעת יהדות התורה, שנכח ב-51 ישיבות מבין הנדרשות (85%). גפני לא רק נכח הרבה יותר מהמינימום הנדרש, אלא שהוא יושב ראש אחת הוועדות המרכזיות והפעילות בכנסת – ועדת הכספים. 

יש לציין כי החוק חל גם על שרים ושרות שמשמשים במקביל חברי כנסת: שרים מחויבים להשתתף ב-50% מישיבות המליאה וסגניהם ב-60%. באופן חד פעמי, לאור מצב המלחמה, סברנו כי לא יהיה זה נכון לבדוק את נוכחותם. עם זאת, העובדה שחלקם נעדרו גם כן באופן חריג, מעלה שוב את השאלה בדבר הצורך בהפרדה בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת. 

תגובת ח"כ מנסור עבאס: "שטח הפעילות הציבורית שלי כולל כמה זירות משמעותיות חוץ פרלמנטריות. החשובות ביניהן: התמודדות יומיומית עם תופעת הפשיעה והאלימות וניהול סכסוכים בתוך החברה הערבית שמתמקדת בקידום פתרונות של פיוס וגישור.

מאמץ מוגבר בהובלת תהליך לשמירה על מרקם החיים האזרחי בצל המלחמה בחודשים האחרונים. בהיותי ראש מפלגה שמובילה תהליך פוליטי חדשני חובתי להשקיע מאמץ ציבורי בקידום וחיזוק תהליך השותפות האזרחית הן בחברה הערבית והן בחברה היהודית שמתבטא בהמון מפגשים וכנסים. שטח פעילות נוסף הוא הזירה הבינלאומית והקשר המתמיד עם שגרירים ומשלחות מחו"ל".