בפברואר 2025, עלתה השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, לדוכן המליאה בכנסת במסגרת יום נזקי עבריינות סביבתית שיזמו חברי כנסת מיש עתיד. את עיקר נאומה, הקדישה להתנגחות באותם חברי הכנסת, תוך שהיא "משתתפת בצערם", כך לשונה, על היבחרו של טראמפ לנשיאות ארצות הברית וביקורו של נתניהו בבית הלבן. ברקע, פרסמו המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות דוח חמור שעומד את היקף התחלואה והתמותה מזיהום אוויר בישראל, דוח אותו סילמן עיכבה במשרדה חודשים ארוכים, ואליו כלל לא התייחסה בנאומה.
"תגידי, את לא מתביישת? 5,500 איש מתים בישראל מזיהום אוויר ואת עושה פוליטיקה?", השתומם מולה ח"כ יוראי להב הרצנו ("יש עתיד"). סילמן המשיכה באותו הקו: "באמת נורא. אני ממש משתתפת בצערכם מכל הלב על טראמפ", ואף כינתה את להב הרצנו כמה פעמים פרוגרסיבי ורדיקלי באופן שמרמז על חייו האישיים. ניכר היה שלהב הרצנו המום מהתקיפות האישיות שלה.
"זאת היתה הבריחה שלה מהנושא הענייני – תקיפה אישית", הוא נזכר במסגרת ראיון ל"שקוף" לקראת הבחירות: "נדהמתי מההתנערות המוחלטת שלה לבריאות הציבור, להגנת הסביבה. אני זוכר שישבתי במליאה ותפסתי את הראש – כמה אטימות, כמה ניתוק, כמה ציניות. היא מכרה את הבריאות של הילדים שלנו בשביל הפריימריז שלה, וגם בזה היא כשלה".
נפגעת?
"כששלמה קרעי כינה אותי בהמה מעל הדוכן – אז זז משהו, אולי. הפעם זה ממש לא הזיז לי", הבהיר. להב הרצנו, 38, מתמודד במקום 18 ברשימת "יש עתיד-ביחד" ומכהן בכנסת מאז 2019. הוא בן זוגו של צפריר ואבא לנעמי שנולדה בהליך פונדקאות בישראל, "היינו מהזוגות הראשונים שעשו אותו", הוא מספר בהתרגשות. "ולצד ראש השדולה הגאה, אני גם ראש השדולה הסביבתית – אחד מהדגלים שאני נושא בגאווה בכנסת".
בזמן ממשלת השינוי, להב הרצנו היה חלק מקבוצה משמעותית של חברי כנסת שהובילה את נושאי הסביבה, בראשם פרופ' אלון טל (כחול לבן). טל עצמו, עם פרישתו של גנץ, הביע השבוע תמיכה נלהבת בלהב הרצנו ומפלגתו "התמיכה הפומבית שלו מרגשת אותי במיוחד", סיפר להב הרצנו. "אלון הוא שותף לדרך, וזכיתי לעבוד לצדו בכנסת בתקופת ממשלת השינוי", סיפר. "הוא אחד מעמודי התווך של התנועה הסביבתית בישראל, והאמון שלו בי ובדרך שלנו חשוב לי מאוד. לתנועה הסביבתית חייב להיות ייצוג חזק בכנסת, ואני גאה להמשיך להשמיע את קולה".
בכנסת הנוכחית נשאר להב הרצנו כמעט לבד, כאשר השותפים ממפלגתו ח"כ מטי צרפתי הרכבי ויסמין פרידמן ספק אם ימשיכו לכנסת הבאה לפי הסקרים. את עיקר זמנו הקדיש להב הרצנו לשפר הצעות חוק, למנוע הרס נוסף, להילחם באופן הרשלני שבו התנהל המשרד להגנת הסביבה בארבע השנים האחרונות ולמאבק בלתי מתפשר בשרה סילמן, אותה הכיר עוד מימיהם בממשלת השינוי.
"נושא הסביבה היה חשוב לה ולכן הרגשתי בנוח יום אחרי הבחירות להגיע אליה", שיתף. "רציתי לומר לה שחרף המחלוקות הפוליטיות הקשות שיש לנו, אני עומד לרשותה בכל מה שקשור לסביבה". זו היתה הפגישה הראשונה והאחרונה שלהם. אחריה, יפגשו בדיונים ובמליאה עוד פעמים רבות, כשהם מחליפים מהלומות קשות.
"אני זוכר שישבתי מולה, אמרתי לה, 'עידית לי יש כאבי בטן, אבל כשתקדמי מדיניות נכונה וטובה, אני אדאג שהאופוזיציה תהיה שם מאחורייך ומאחורי המהלכים שאת מקדמת'".
על מה דיברתם?
"בעיקר על חוק האקלים. הרי חוק האקלים בממשלת השינוי עבר בקריאה ראשונה, והצעתי לה להחיל דין רציפות עליו כדי שנוכל להתחיל לעבוד עליו לקריאה שנייה ושלישית. אמרתי לה, ׳אני אמנם באופוזיציה, אבל אני אעשה מה שאני יכול בשביל להגיע ליעד הזה, כי זה בעיניי חשוב מאוד׳".
והיא התנגדה, אני מניחה.
"היא סירבה לתת דין רציפות לחוק האקלים שאושר בממשלת השינוי, ובחרה לצאת לדרך עם חוק אקלים שלה, שהיה מחורר לגמרי מכל כיוון והיבט".
התרשמת שאכפת לה, שהלב שלה שם? איך זיהית אותה אז?
"זיהיתי אדישות, זה משהו שהפתיע אותי. היא היתה לתחושתי תחת הרושם שיש לה הרבה זמן, ושהיא תיקח דברים בקצב שלה, כשאני מצדי דוחף לצורך בפעולות מהירות, עמוקות, משנות מדיניות, כי משבר האקלים והשפעותיו על ישראל הולכות ומתעצמות ואנחנו לא במצב טוב. ולבושתי – נשארנו באותו מצב כמעט בכל הדברים".
להב הרצנו מונה שורה של יעדים שלא הושגו, בראשם חוק האקלים שאושר בוועדת הפנים והגנת הסביבה לקריאה שנייה ושלישית, אולם מעולם לא הגיע להצבעה במליאה, בין היתר בשל חולשתה הפוליטית: "סילמן היא כישלון, ממש פירקה את המשרד להגנת הסביבה, היא החליפה ארבעה מנכ"לים, היתה אצלה נטישה המונית של בכירים, חלק ניכר מהזמן לא היתה מדענית ראשית והמשרד עדיין לא אייש את התפקיד. לפי הדוח האחרון, רק ל-27% מהרשויות המקומיות יש תוכנית הערכות למשבר האקלים ואין חוק אקלים". יחד עם זאת, להב הרצנו יודע למנות הישג אחד משמעותי של המשרד להגנת הסביבה, אך תחת הסתייגות: "החוק היחיד שעבר זה חוק פסולת בניין, והוא עבר כי מטי (ח"כ מטי צרפתי הרכבי י"ג) ואני בילינו שם שעות על גבי שעות בהידוק וניסוח וגיבוש של החוק. חברי הכנסת קידמו אותו, לא השרה".
יש לך קילומטרז' משמעותי בוועדת הפנים והגנת הסביבה, שם קודם החוק. מדובר בשעות ארוכות, רובן תחת יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) שכיהן בתפקיד עד לפני כשנה. אתם מצדדים שונים מאוד, אבל היה נראה שיש לכם תקשורת טובה.
"הצלחנו לעבוד ביחד, לבלום דברים בעייתיים ולרדד ולעדן פגיעה שהיתה קשה יותר בחומרתה אילולא התערבנו. יעקב הוא מנהל טוב והוא ידע לאזן בין האינטרסים השונים. הוא הצליח להוביל פעמים רבות לפשרות בין משרדי הממשלה בייחוד עם משרד האוצר, בין הרצון לקדם פיתוח לבין המאבק שלנו ושל ארגוני הסביבה לשמר".
אז בעצם יש לכם אפס משותף ברמה האידיאולוגית, אבל הצלחתם להוביל יחד.
"ועדת הפנים והגנת הסביבה היתה מהמקומות היחידים בכנסת שבהם השסע האידיאולוגי והפוליטי כמעט נעלם. ועדת הפנים הרי היא בקומה מינוס אחד, לצד ועדת החוקה והיא היתה תמונת ההפך ממה שקרה בוועדת חוקה. ידענו להתעלות מעל השיקולים הפוליטיים ולנסות לייצר שיח שהוא ענייני". לדבריו, למרות התהום האידיאולוגית שנפרשת בינהם, הם דאגו לא להגיע לשם. "לא נכנסתי לפינות שהיו מביאות לפיצוץ ברמה האידיאולוגית מול יעקב אשר, ויאמר לזכותו, הוא גם לא לקח לשם".
להב הרצנו מצייר את אשר כאדם פרגמטי, איש של פשרות, שכעת מוביל את סיעת דגל התורה ועומד בראשה. "הרבה מאוד פעמים נכנסתי אליו לחדר כדי לסגור או להבהיר לו מה הקו האדום שממנו אני לא מוכן לרדת. אשר לקח את הקווים האדומים שלי, והלך לעבוד מול משרדי הממשלה כדי להגיע למצב שבו הדברים לא יתפוצצו ואני לא חושב שבתקופתו של יעקב אשר הגענו אי פעם לפיצוצים על החוקים שהוא קידם".
אבל אשר לא סיים את הקדנציה, ואת מקומו תפס ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית). "להפתעתי, קרויזר ניהל הרבה מאוד דיונים סביבתיים, אבל אי אפשר להיות חבר במפלגה שדוגלת בעמדות הומופוביות, מיזוגניות וגזעניות ופועלת לפירוק הדמוקרטיה הישראלית – ולהילחם באמת על הגנת הסביבה. זה פשוט לא הולך ביחד".
וגם ניצל את הדיונים על שריפות פסולת כדי לקדם אג'נדות גזעניות מסוכנות וחשוכות.
"קרויזר הוא כהניסט שהשתתף באזכרה של מאיר כהנא, שהוא טרוריסט יהודי. זה צלם בהיכל מבחינתי. ולכן היה לי מאוד קשה לעבוד איתו בוועדת הפנים והגנת הסביבה. אני חושב שמקומם של חברי עוצמה היהודית הוא לא בפוליטיקה הישראלית. גזענים עלובים שאין להם מקום בחברה הישראלית בוודאי שלא בכנסת ישראל בוודאי שלא בניהול ועדות בכנסת".
איך איך נלחמים בדבר כזה?
"החרמתי הרבה מאוד דיונים שעסקו בתעמולה לאומנית. בהרבה מאוד מקרים הוא עשה שימוש בוועדה כדי לקדם את האג'נדה שלו, ואפילו ערך דיון שעסק בהכחשת משבר האקלים ובקונספירציות מופרכות. כדי שזה לא יחזור על עצמו, הולכים לבחירות ומנצחים אותם, ושולחים אותם הביתה.
זו מפלגה לא לגיטימית. תשמעי, אני מתבייש לומר שיש פשיזם יהודי, הם הפנים של הפשיזם היהודי. וזאת מפלגה שהיא בושה לעם היהודי, לדמוקרטיה הישראלית, לחברה הישראלית. זה בושה וחרפה שהם בממשלה. הנזק שהם חוללו בתקופת המלחמה, באמירות חסרות אחריות, בהפקרה של הביטחון האישי, לא היה שפל כזה בתולדות ישראל".
ישבת בדיונים מאוד מקצועים, טכניים שדורשים הבנה עמוקה של חקיקה, טכנולוגיה ומדע – נושאים לא פופולריים.
"ישבתי בדיונים מקצועיים על נושאים שלקח לי הרבה זמן להכיר וללמוד אותם, ולכן, כשאני מסתכל על הכנסת הבאה ועל הרשימות מהמחנה הליברלי – זה מבהיל. מפחידה אותי המחשבה שלא יהיו בכנסת אנשים שסביבה היא השליחות שלהם, שזה תחום העיסוק שלהם, שזה לא אירוע צדדי עבורם והם רק תומכים כשמשהו עולה. ובמובן הזה מאוד מטריד אותי שרק המפלגה שלי, ביחד, בוחרת להציב אנשי סביבה בתוך הרשימה שלהם. בהרבה מובנים, אני הנציג הסביבתי היחיד שמתמודד במקום ריאלי לכנסת. זו מציאות שהיא מאוד מטרידה".
אולי לא מדובר באנשי סביבה, אבל כן בנציגים שיתמכו בפעולות פרו סביבה.
"זה לא מספיק רק לתמוך. כי כשמגיעה הצעת חוק על הקמת חוות שרתים למשל, לא כולם מבינים מה הקשר בין הקמת חוות שרתים לבריאות הציבור או לחוק אוויר נקי, ויש קשר. אם אתה לא מצוי בדברים, ואתה לא מכיר את החקיקות, ואתה לא יודע מה בוצע בחקיקות האלה, אז לא תדע להגן על בריאות הציבור. ואם לא יהיו אנשים שזה מה שבוער בהם, שלשם כך הגיעו לכנסת, כדי לשבת בוועדות 16 שעות עד אמצע הלילה, כדי להילחם על חילוץ רכיבים בעייתיים מחוק ההסדרים, כדי לטפל בהעברת כספים, כדי לתקן חקיקה – אז יש לנו בעיה."
אם מדובר לשיטתך באג'נדה ראויה, אפשר היה לצפות שגם המפלגה שלך תקדם אותך ואת ח"כ צרפתי הרכבי למקום גבוה יותר.
"אני גאה במקום שלי ברשימת 'יש עתיד' ובשרשור לרשימת 'ביחד'. אני מקום שמיני ברשימת יש עתיד לכנסת ואני מאוד גאה במקום שלי ובהיותי חלק מהנבחרת הכי מנוסה וטובה בכנסת ישראל. אנחנו הרשימה היחידה שפרסמה תוכנית מפורטת להגנת הסביבה, תוכנית שמתארת בדיוק מה אנחנו הולכים לעשות יום אחרי שנחזור לשלטון ונקים ממשלה לאומית ליברלית – עד לרמת השורות והנהלים והרשויות שנקים והחקיקה והרגולציה שנטייב".
מה הם חמשת היעדים הראשונים שלכם?
"חוק אקלים, שיקום ים המלח (בחוק הזיכיון החדש), רפורמה במשק הפסולת ומיגור שריפות הפסולת בקו התפר, האצת פינוי המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה, שמירה על מפרץ אילת ועל חופי ישראל". לצד אלה, בוער בו להפוך את ההחלטה של נתניהו על קידום תכנון הכריה בשדה בריר. "הצעד הראשון יהיה לבטל את החלטת הממשלה הנוכחית ולהחזיר על כנה את ההחלטת ממשלת השינוי שדורשת דיון וגיבוש מדיניות כוללת לכריית הפוספטים בישראל לפני שעושים כל צעד אופרטיבי בנושא".
לדבריו, רק לאחר דיון מעמיק, אפשר יהיה לדבר על אזור כריה כזה או אחר. "כאשר העמדה שלי היא שאני מתנגד בכל תוקף לכריה בשדה בריר, גם בגלל המשמעויות החברתיות – פינוי למעלה מעשרת אלפים תושבים – וגם בגלל המשמעויות של אובדן בחיי אדם ותחלואה מטורפת כתוצאה מהכריה, לפי דו"ח בלתי תלוי שהזמינה בזמנו שרת הבריאות יעל גרמן".
להב הרצנו מכוון לתפקיד השר להגנת הסביבה, למרות שגם הוא ראה כיצד בוועדת הפנים והגנת הסביבה התקבלו מרבית ההחלטות ויו"ר הוועדה מחזיק בכוח רב. לצד זה, תפקיד השר הוא כפוי טובה, וחסר את מעמד "גזירת הסרט", שבו פוליטיקאים נהנים מפירות עמלם. למעשה, כמעט כל השרים שהחזיקו בתפקיד נזרקו לספסלים האחוריים של הפוליטיקה. ויתרה מזו, השר נמצא בעימות תמידי, מובנה, בין ועדי עובדים ותעשיות לבין ארגוני הסביבה.
"מבחינתי פוליטיקה היא לא תחרות פופולריות או מקפצה לקידום אישי, אלא כלי לשנות את המציאות", הוא מבהיר. "לשר להגנת הסביבה יש ארגז כלים נרחב ומשאבים כדי לעשות בדיוק את זה – לשמור על בריאות הציבור ועל משאבי הטבע – עבורנו, עבור ילדינו ועבור הדורות הבאים. בעיניי, אין חשוב מזה. ולגבי ארגוני הסביבה – בראייתי, הם עושים עבודת קודש, שצריך לעודד. הם הזרוע הארוכה של המשרד להגנת הסביבה – וצריך להאזין בקשב רב לביקורת שלהם, גם אם היא לא נוחה".
לאורך הקדנציה ניכר היה שהדאגה לרגולציה סביבתית חונה רק בצד פוליטי אחד. ניסית לקדם פעולות עם הקואליציה?
"כן, פניתי לכל חברי הכנסת בקואליציה הנוכחית. לא הצלחתי לרתום אנשים, זה לא עניין אותם. זה נע בין אדישות לבין התנגדות ממש".
תן לי דוגמה.
"זה בא לידי ביטוי בצורה בולטת כשקידמתי חוק שיחייב הצללה במרחב הציבורי בישראל, זה חוק שעבדנו עליו הרבה מאוד חודשים עם 'אדם טבע ודין', מתוך ההבנה שמשבר האקלים הולך לגרום למציאות הישראלית להיות חמה יותר ויותר והדרך לנוע במרחב העירוני תחייב הצללה, בהעדפה להצללה טבעית.
"הצלחתי להחתים כמעט את כל סיעות הבית על הצעת החוק. חתימה על הצעת חוק של ח"כ מהאופוזיציה, על נושא שהוא לא שנוי במחלוקת, את יודעת, לחייב הצללה במרחב הציבורי, זה לא אירוע שאמור לעורר אמוציות במיוחד, וחלק מחברי הכנסת של ש"ס פשוט צחקו לי בפרצוף – אמרו לי, 'בזה אתה מתעסק?'".
מי?
"בואי לא נזכיר שמות".
למה? להם אין כאבי בטן.
"אין טעם, אלה חברי כנסת שכבר לא בפוליטיקה. אבל יותר מזה, הרבה פעמים התרעתי והדברים התרחשו: התרעתי מפני השריפות לפני השריפות הגדולות של קיץ האחרון – הם התעלמו ממני. גם לגבי היערכות לשטפונות, למשל. בסוף, הגנת הסביבה היא היערכות לאירועי קיצון גלי חום, סופות, שיטפנות, בצורות – זה אירוע שנוגע בכל תחומי החיים, שמסכן חיי אדם, נוגע בבריאות שלנו ושל הילדים שלנו – בזכות הגישה שלנו למשאבי הטבע. זה דבר שאמור לגעת בעיסוק של כל פוליטיקאי".
בעצם הפתרון לרוב הבעיות שהעלית כאן, זה חוק אקלים רחב ומתוקצב. חוק האקלים כפי שעבר לקריאה שנייה ושלישית, אך לבסוף לא עלה למליאה, היה רחוק מלהיות כזה. אתה חושב שהיה מקום להתפשר על חוק האקלים ובלבד שתהיה מסגרת כזו?
"חד משמעית כן. ישראל צריכה חוק אקלים, גם במחיר שהוא לא יהיה מושלם. זאת היתה המדיניות שלי. החוק שסילמן הביאה לוועדת הפנים והגנת הסביבה היה לא מושלם בהגדרה וזה בלשון המעטה. ישבתי שם מאות רבות של שעות על פני עשרות ישיבות במטרה לשפר אותו. נלחמנו מול האוצר, הגענו להידברויות, עשינו מהלכים מאחורי הקלעים ומלפני הקלעים. לא הייתי שלם עם התוצר שהגענו אליו לקראת קריאה שנייה ושלישית – אבל כמו שאמרתי לסילמן, הייתי מביא את התמיכה של האופוזיציה לחוק הזה, כי בעיניי חשוב שיהיה חוק שיגדיר את העבודה הממשלתית, יתן תקצוב דל, אבל תקצוב כלשהו להכנה והערכות לאירועי קיצוןויכניס הגדרות למערכת שכרגע לא מוגדרת ולא אסופה".
ולמה זה לא קרה?
"היא סירבה לקדם את זה לקריאה שנייה ושלישית במליאה והאשימה את האופוזיציה און-רקורד בזה שאנחנו לא עשינו עבודה מספיק טובה בקידום החקיקה – כשהיא זו שהביאה אותה".
זה לא נפל בין האוצר למשרד להגנת הסביבה?
"לא, החוק נסגר בוועדה לקריאה שנייה ושלישית, נכון לפיזור הכנסת היתה רוויזיה של ח"כ יעקב אשר על חוק האקלים. ברצות הממשלה – סילמן – מי שאחראית על החוק הזה, היית יכולה לקדם אותו. אני אגיד לך מעבר לזה, גם בשלבי פיזור הכנסת, כשהיה גוג ומגוג, אמרתי לממשלה שאני אדאג שהאופוזיציה תתמוך בחקיקה הזאת כי היא סופר משמעותית. זאת אומרת לי יש כאבי בטן על האירוע הזה".
ומה אמרו לך?
"צחקו לי בפרצוף. את התשובה ראינו, החוק לא קודם. ובשעה שאני התעסקתי בחוק האקלים בימי פיזור הכנסת, במה התעסקה השרה? בחיות בר מטופחות ובהצבת תנינים לצרכי לייקים בטיקטוק".
עולה אצלי תחושה מאוד קשה מהראיון. מצד אחד אתה צודק, חבר כנסת זה מקצוע שצריך ללמוד, בטח אם יש לך תחום שאותו אתה מייצג. יחד עם זאת, היית שותף לכנסת שכשלה. לא הצלחתם להגן עלינו, ולא הצלחתם להחליף את הממשלה. אולי הדבר הנכון הוא לנקות שולחן ולתלות את הנעליים.
"זה חלק מהקמפיין של נתניהו, לצבוע את כולם – 'כולנו אותו דבר, כולם מושחתים, כולם שקרנים, אז עדיף את השקרנים שלנו ואת המושחתים שלנו', אני לא מסכים עם זה. אני חושב שניצבנו מול ממשלה חסרת עכבות ובושה, כזו שהתפרקה ומתפרקת מכל סוג של אחריות, שרצתה להחריב את ישראל כמו שאנחנו מכירים אותה, שקצה ברעיון של ישראל יהודית ודמוקרטית ורצה לקונספט משיחי, פונדמנטליסטי, חשוך וקיצוני, ומולם חברי האופוזיציה, בייחוד חברי 'יש עתיד', שנלחמו נגד ההפיכה המשטרית ונגד הממשלה הזאת.
"אילולא היינו בכנסת, מגובים במחאה הציבורית הכי גדולה והכי חשובה שקמה במדינת ישראל, אז המדינה היתה משנה את פניה לחלוטין. אם לא תצאו להצביע למפלגות מגוש השינוי, בן גביר יהיה שר הביטחון שלכם וטלי גוטליב שרת המשפטים. אחרי התוצאות שלו במשרד לביטחון לאומי, בוא נראה מה הוא יעשה לביטחון המדינה. המפתח לניצחון של הגוש הליברלי הוא לצאת ולהצביע.
"אני משוכנע שהציבור הישראלי והליברלי ייצא בהמוניו ב-27 באוקטובר – זאת ההפגנה הכי חשובה שתהיה פה בארבע השנים האחרונות – ויבחר ממשלה לאומית ליברלית שתתקן את המדינה, את כל התחומים. אחרי ארבע שנים של הרס וריקבון, אני באמת משוכנע שכך יקרה".
