
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
השנים האחרונות היו קשות במיוחד לכל מי שהסביבה והטבע בישראל יקרים ללבו. דווקא כשמשבר האקלים הפך ממושג מופשט למציאות יומיומית של גלי חום, שריפות ואירועי קיצון, ואפילו משבר מים(!), המשרד להגנת הסביבה נרמס והמדיניות הסביבתית נדחקה לשוליים.
הממשלה הבאה תצטרך לבצע אתחול מחדש.
אבל קודם החדשות הטובות: כמעט כל מה שנעשה כדי להגן על הסביבה יהפוך את החיים שלנו לטובים יותר כמעט מיד: אוויר נקי יותר, חשמל זול יותר, פחות פקקים, יותר טבע ליד הבית, מזון בריא ופחות תלות בדלקים מזהמים שמייצרות האויבות שלנו.
הדרך היא להפוך את הבחירה שטובה לסביבה גם לבחירה הקלה, הזולה והנוחה. לא להטיף לאזרחים אלא לבנות מערכת שעובדת בשבילם.
הנה מה שצריך לעשות כבר במאה הימים הראשונים.
בתוך חצי שנה נעביר חוק אקלים מחייב, עם יעדי הפחתת פליטות משמעותיים (בהתאם להמלצות המומחים), יעדי אנרגיות מתחדשות, ובניית תכניות היערכות לשינויי אקלים ולרשויות המקומיות. החוק גם יכלול יעדי ביניים ואחריות אישית של משרדי הממשלה.
לכל משרד יהיו תוכנית, תקציב, לוחות זמנים ומדדי ביצוע, ויהיה מנגנון מתכלל לתיאום. אם יעד מתפספס, הממשלה תצטרך להסביר ולתקן. יש להפוך תוכניות הפחתת פליטות ממנגנון וולונטרי לחובה.
נחזק את התביעה והאכיפה הסביבתית, ונחיל את עקרון "המזהם משלם עד שזה לא משתלם".
זה לא חיבוק עצים. מחקר של אנשי מקצוע במשרדי הבריאות והגנת הסביבה העריך שחשיפה לזיהום הייתה קשורה למעל 5,000 מקרי מוות מוקדם בישראל.

גם נציב יעד ברור לסגירת התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה ובמקביל, אור השמש ייכנס לחדרי הישיבות: נפרסם יומנים ופגישות, ננגיש נתונים, נחייב שקיפות של פעילות לוביסטים וניגודי עניינים של נבחרי ציבור ופקידים בכירים. נאפשר לציבור לראות מי מנסה לטרפד החלטות סביבתיות ונחיל כללי צינור כדי לסגור את הדלת המסתובבת בין השלטון לתעשייה עליה הוא אמור לפקח.
נתמרץ התקנת פאנלים סולאריים על גגות ומבני ציבור, לצד אגירה ושדרוג רשת החשמל. נוביל מעבר לכלכלה מעגלית וחקיקת הזכות לתקן ועידוד כלכלה מקומית, במקום תרבות של צריכה מיותרת ופסולת אינסופית.
נקדם תוכנית לאומית לשמירה ושיקום נחלים, שטחים פתוחים ומגוון ביולוגי, נגן על הים והחופים ונפעל לשיקום ים המלח. נעדיף התחדשות עירונית וחיזוק יישובים קיימים על פני בניית יישובים חדשים וכרסום אינסופי בשטחים פתוחים. יהיו יעדים ברורים לשיקום ולהגנה על הטבע, תוך התעמקות גם בפתרון בעיות העומק, כדי להוביל לשינוי מערכתי.
נתקצב מחדש את ארגוני הסביבה ונשיב אותם לשולחן קבלת ההחלטות. הארגונים האלה מחזיקים ידע מקצועי, ניסיון מהשטח ויכולת לזהות מפגעים וכשלים הרבה לפני שהם מגיעים לדוח ממשלתי. במקום לראות בהם מטרד, הממשלה צריכה להתייחס אליהם כאל שותפים ולהגדלת הייצוג שלהם.
כמו כן, נשיב לתחייה את נציבות הדורות הבאים, כדי שבתוך המערכת יהיה גוף שעבודתו היא לשאול בכל דיון בכנסת שאלה פשוטה: איך ההחלטה שאנחנו מקבלים היום תשפיע על ישראל ועל ילדינו בעוד 20 ו-30 שנה?
במקביל, נבצע תיקון היסטורי למען חסרי הקול: נעביר את סמכויות חוק צער בעלי חיים משר החקלאות – המצוי בניגוד עניינים מובנה – אל המשרד להגנת הסביבה. הגיעה העת להפסיק את ההפקרה ולהקים רשות להגנת בעלי החיים! נתקצב מערכת עצמאית ומקצועית עם פקחים נחושים שהאינטרס של בעלי החיים הוא בראש סדר העדיפויות שלהם, לרבות אכיפה וענישה אפקטיבית נגד התעללות והרעלות.
גם בתחום המזון אפשר להפסיק להטיף ולהתחיל להקל: להוזיל קטניות, ירקות ופירות, להרחיב אוכל מהצומח במוסדות ציבור ולתת גב לתעשיית החלבון האלטרנטיבי הישראלית. התוכנית הלאומית לביטחון מזון כבר ממליצה על מעבר משמעותי יותר למזון מהצומח ותזונה בריאה ומקיימת. המטרה היא אחת: שהבחירה הבריאה והמקיימת תהיה זמינה, טעימה ומשתלמת.
זה העיקרון שינחה אותי בכל התחומים: לבנות מדינה שבה קל יותר לשמור על הסביבה מאשר לזהם אותה. כי מדיניות סביבתית טובה היא הדרך הבטוחה לשפר את איכות החיים.
תומר אביטל הוא אחד ממייסדי "שקוף" ומקום 15 ברשימת הדמוקרטים בבחירות הבאות
שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.