ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
בכנסת הבאה אני מתכוונת לעסוק בזכותו של כל אדם לסביבה בריאה, וזכותם של בעלי החיים והטבע להתקיים ולשגשג.
כידוע, כל עוד הזכות לסביבה בריאה אינו מוגן באופן אקטיבי, קל תמיד לפגוע בו. ראינו את זה קורה שוב ושוב. הגנה סביבתית שנעלמת בסעיף של חוק ההסדרים, בהוראת שעה, בהחלטת ממשלה של לילה. זכות שאין לה עיגון חוקתי היא זכות על תנאי.
לכן במהלך הקדנציה הנוכחית מתכוונת לעסוק בקידום חוק יסוד: הסביבה. חוק שיקבע שלכל אדם בישראל יש זכות לסביבה בריאה, שהמדינה אחראית לטבע גם כלפי הדורות הבאים, ושבעלי חיים והטבע גם הם זכאים להגנה. האו"ם כבר הכיר בזכות לסביבה נקייה ובריאה כזכות אדם. הגיע הזמן שגם מדינת ישראל, ברוח מגילת העצמאות, תאמר את זה בקול רם.
במקביל אחזיר לשולחן את חוק האקלים, שעבר קריאה ראשונה ונתקע. ככה שכל ממשלה תמשיך להידרש לפעולה למען הדורות הבאים ולהתמודדות והיערכות למשבר האקלים.
יש נטייה בקרב הציבור הרחב לחשוב שמשבר המים נפתר בזכות מתקני ההתפלה. זה נכון רק חלקית. מתחת לרגלינו, האקוויפרים ממשיכים להתרוקן, להתמלח ולהזדהם, הכנרת – המאגר האסטרטגי של ישראל מתייבש מתחת לקו השחור במקום להתמלא , והנחלים, שפעם היו העורקים החיים של הארץ הזאת, רובם מזוהמים.
לכן, בראייה אסטרטגית שתתרום גם לביטחון המים של ישראל, אקדם חקיקה לשיקום האקוויפרים, אוודא שלישראל תהיה תכנית אב מעודכנת למשק המים שתהיה מחייבת ומתוקצבת, ואפעל לעיגון זכות הטבע למים: מכסת מים קבועה לנחלים ולמעיינות, כדי שלא נצטרך להראות בסרטי טבע ונשיונל ג׳יאוגרפיק לילדות ולילדים שלנו מה זה היה "נחל איתן".
בכנסת ה-24 הקמתי את שדולת המים והנחלים וקידמתי את חוק 'המזהם משלם' גם לנחלים, ואני רואה את זה כמשימה אישית להמשיך ולקדם נושאים אלו בכנסת הבאה, איפה שהפסקתי.
משבר האקלים כבר כאן. השנה הולכת להיות שנת סופר אל ניניו. גשמי זעף צפויים לרדת באזורים רבים בארץ במטחים עזים. משבר האקלים והשפעותיו ילכו ויגברו ולפיכך צריכה לגבור גם ההיערכות שלנו למשבר. במקום לטבוע בשיטפונות , נתכנן ונשדרג ערים כך שיידעו לספוג אותם כראוי. זה לרוב זול יותר ממערכות ניקוז בטון.
תכנון שמקשיב לתושבות ולתושבים שחיים בו הוא תכנון ראוי ודמוקרטי, ואת זה נמשיך לחזק.
לכן אפעל לביטול הוותמ"ל ולהחזרת התכנון למסלול שקוף ודמוקרטי יותר, שבו נציגות ונציגי הארגונים הסביבתיים יושבים סביב השולחן. כך השיקולים הסביבתיים יהיו מוטמעים ברוב הליכי התכנון. שטח פתוח הוא לא רק יער רחוק. הוא גם הצל ברחוב בדרך לבית הספר. לכן אקדם חובת הצללה ברחובות, הגנה על עצים בוגרים וחיזוק וטיפוח אתרי טבע עירוני, כדי שכל ילדה וילד יפגשו טבע במרחק הליכה מהבית.
מעבר לערים, הטבע צריך מרחב לנשום. נפעל לשיקום הטבע והמסדרונות האקולוגיים שמחברים בין שטחים מוגנים, לשמירה על השטחים הפתוחים האיכותיים שעוד נותרו ולשיקום אקולוגי של שטחים פגועים, בין השאר דרך תכנית פעולה למגוון הביולוגי, שנחוצה כבר שנים.
שמירה על שטח פתוח לא אומרת הרבה אם האדמה שמתחתיו רעילה.
מתחת לשכונות מגורים, גני ילדים ושדות חקלאיים שוכבים אלפי אתרים מזוהמים. תחנות דלק ישנות, מפעלים שנסגרו, שטחים צבאיים. הזיהום לרוב לא נעלם כשמעבירים עליו שכבת אספלט. הוא מחכה למי שתתגורר ויתגורר שם. ובהמשך יחלחל גם אל מי התהום.
ישראל היא מהמדינות המפותחות הבודדות שאין להן חוק לשיקום קרקעות מזוהמות. אדאג שחוק זיהום קרקעות, שנתקע שוב ושוב במסדרונות הכנסת, יעבור הפעם, על בסיס עיקרון פשוט: מי שמזהם, משלם. ואותו עיקרון בדיוק חייב לחול גם על מה שזורם מהאדמה אל הנחלים, ומהם אל הים.
הים שייך לכולנו. לא ליזם, לא למי שקיבל היתר לפני עשרות שנים. על קו החוף עדיין מחכות תכניות שאושרו עוד לפני שהיה חוק להגנת החוף. אקדם חקיקה שתחייב בחינה מחדש וביטול של תכניות מיושנות בחופים ובכלל הארץ, כדי שהחוף יישאר פתוח ונגיש לכלל הציבור. ובלב הים, שבו המדינה עדיין פועלת בלי חוק שמסדיר מי מחליט על מה, אפעל לחקיקת חוק האזורים הימיים ולהרחבת השמורות הימיות, שכיום מכסות רק אחוזים בודדים מהים שלנו.
מי ייצג את הצבאים שנצודים בלילה, ציפורי השיר שנמכרות ברשתות החברתיות, מלכודות דבק שמשאירות את בעלי החיים למות לאט?
היום האחריות לרווחתם של בעלי החיים מפוזרת בין משרד החקלאות, רשות הטבע והגנים והרשויות המקומיות. כשכולם אחראים, אף אחד לא אחראי.
לכן הדמוקרטים מתחייבים לקדם הקמת רשות עצמאית לבעלי חיים, עם סמכויות פיקוח, תקציב וחובות דיווח לציבור, כדי להגן בין היתר על הצבאים שנצודים בלילות, ציפורי השיר שנמכרות ברשתות ולהוציא מלכודות דבק שמשאירות את בעלי החיים למות לאט. כך אדרוש אכיפה אמיתית נגד סחר וציד לא חוקיים ונדרוש החלת דין רציפות לחקיקה שכבר עברה בקריאה ראשונה.
חוקה לישראל ועיגון של זכויות אדם ואזרח לא יהיו שלמים בלי התייחסות איתנה לסביבה ולבעלי החיים. מים, קרקע, ים ובעלי חיים הם לא פרקים נפרדים. הם אותו סיפור, הסיפור של המקום הזה. הארץ הזאת והאדמה.
השנים האחרונות היו רעות לאדם, לאזרח ולזכויות. והן היו רעות גם לטבע. בשנים שבהן עידית סילמן עמדה בראש המשרד להגנת הסביבה, המשרד שאמור להיות קו ההגנה הראשון הפך לשותף של המזהמים. המס על הכלים החד-פעמיים בוטל, למרות שהוריד את הצריכה בכ-40%. התמיכה בארגוני הסביבה צומצמה, ונציגיהם סולקו מוועדות התכנון. הדרישות מהמפעלים להשתמש בטכנולוגיה הטובה ביותר נגד זיהום אוויר רוככו. ובינואר 2026 השרה אף הורתה לבחון יציאה מהסכם פריז.
ביטול מה שנעשה בממשלת ההפקרה לא מספיק, לנו בדמוקרטים יש חזון לשינוי מערכתי, שנוביל בממשלה, בכנסת ובכל תפקיד שנקבל על עצמנו. אלה הערכים שלנו, ואנחנו כבר לא לוחשות ולוחשים אותם בחדרי חדרים. אנחנו אומרות ואומרים אותם בראש מורם, בלי לפחד ובלי להתבייש.
בכנסת הקרובה יש לדאוג לא רק לזכויות האדם והאזרח, אלא גם לנחל, לים, לצבי ולגבעה הירוקה שמעבר לכביש. הארץ הזאת תוכל להתחדש ולהשתקם אם נעשה זאת נכון.
עוד לא אבדה תקוותנו.
עו"ד וחכ״ל גבי לסקי היא מתמודדת לכנסת ה-26 מטעם הדמוקרטים.
שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.
