ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
בישראל של שנת 2026 נדמה שהנושא הסביבתי נדחק לשוליים – ואפילו, צר לי לומר, נפל לתעלה שמעבר להם. כשאנחנו קמים בכל בוקר למשבר חוקתי חדש, לחשש מחידוש המלחמה מול איראן ולתחושה שאין לנו שליטה על דבר, נושאים סביבתיים נתפסים כמותרות שאין לנו פנאי לעסוק בהן. אלא שההפך הוא הנכון.
בשנת 2024 פרסמו המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות נתון בלתי נתפס: כ-5,500 בני אדם מתים מדי שנה בישראל כתוצאה מזיהום אוויר – כ-12% מכלל מקרי המוות במדינה. יותר ממספר ההרוגים במלחמות, בפעולות טרור ובתאונות דרכים גם יחד. עלות התחלואה הנגרמת מזיהום אוויר מוערכת ביותר מ-20 מיליארד שקל בשנה.
מומחים בתחום מדגישים כי גם המספר הזה הוא הערכה זהירה מאוד – או בשפה המקצועית, הערכת חסר.
הבעיה במפגעים סביבתיים – זיהום אוויר, זיהום קרקע, פגיעה באיכות מי השתייה ועוד – היא שהנזק לא תמיד מתרחש בבת אחת. המחלה מתגנבת אט-אט ומסבה סבל מתמשך לחולים ולקרוביהם. אני קוראת לנפגעים האלה "המתים השקופים".
שנתיים חלפו מאז פורסם המחקר ובו הנתונים המדאיגים. במקום לפעול מיד לעצירת המחדל הזה, השרה להגנת הסביבה עידית סילמן עשתה כל שביכולתה להצניע את המידע ולהרחיקו מעיני הציבור.
האבסורד הגדול הוא שאת זיהום האוויר בישראל אפשר לצמצם במידה ניכרת כבר עכשיו. ישראל היא מדינה שטופת שמש, ודודי השמש הם טכנולוגיה ישראלית פורצת דרך. מעבר מהיר למשק המבוסס על אנרגיה מתחדשת הוא פתרון מתבקש, זמין ואפשרי ליישום.
במשך שני העשורים האחרונים, במסגרת פעילותי המקצועית, אני מקדמת את הנושא. מניסיוני, החסם העיקרי אינו טכנולוגי אלא פוליטי. משרד האוצר מטרפד ככל יכולתו את המהלך המתבקש ואף מחזיר אותנו לאחור. כעת אף מדברים ברצינות על ביטול התמריצים להתקנת מערכות סולאריות על גגות – המקום הנכון והיעיל ביותר להציב אותן.
החלטת הממשלה לסגור את יחידות הייצור הפחמיות והמזהמות בחדרה כבר התקבלה, לאחר המאבק שהובלתי בנושא בכנסת ה-20. אלא שאחרי שש שנים, ממשלת נתניהו, והשרה סילמן כשרה להגנת הסביבה, ממשיכה לדחות את יישומה משיקולים שאינם ענייניים.
עשו את החשבון בעצמכם: כמה מקרי מוות מיותרים נגרמו וכמה מיליארדי שקלים ירדו לטמיון על חשבוננו?
כמי שגרה בפרדס חנה-כרכור, אחד היישובים הנפגעים ביותר מהזיהום שמקורו בתחנת הכוח בחדרה, אני מכירה מקרוב את הנזק שגורמות היחידות המזהמות ואת המחיר הבריאותי הכבד שמשלמים תושבי האזור.
חשוב להבין שקיים קשר ישיר בין הביטחון הלאומי לבין מעבר למשק המבוסס על אנרגיה מתחדשת.
אתרים כמו תחנות כוח ואסדות גז הם יעדים אסטרטגיים בזמן מלחמה. זה אינו סוד. אסדת תמר, הנמצאת מול חופי אשדוד, הושבתה בעקבות המלחמה בעזה. גם אסדת לווייתן בצפון נמצאת תחת איום טילים של חיזבאללה ואיראן, והפקת הגז ממנה הופסקה בתקופות לחימה. במהלך המלחמה עם איראן שוגרו טילים גם לעבר אזור תחנת הכוח בחדרה.
לכן ישראל זקוקה למשק אנרגיה מבוזר, המבוסס על ייצור מקומי של אנרגיה מתחדשת. במערכת כזו, בתים, בניינים ושכונות מייצרים חלק מהאנרגיה שהם צורכים. משק מבוזר מפחית את התלות במספר קטן של מתקנים אסטרטגיים, מצמצם את פגיעותה של מערכת האנרגיה ומסייע להבטיח אספקת חשמל רציפה גם בשעת חירום.
סביבת החיים שלנו היא הבסיס לקיומנו. היא מספקת לנו מזון, אוויר ומים, ומשפיעה ישירות על בריאותנו, על ביטחוננו הפיזי ואפילו על הערכים המנחים את החברה שלנו.
הממשלה הבאה חייבת לחולל שינוי תפיסתי מהיר ולהבין דבר אחד: יותר משבני האדם שומרים על הסביבה, הסביבה שומרת על בני האדם.
בכנסת הבאה, ואולי גם בממשלה הבאה, אני מתחייבת לקדם את הנושאים האלה באופן משמעותי. כמי שמגיעה עם ניסיון במסדרונות הכנסת ועם אג'נדה סביבתית ברורה, אפעל ליצירת מאמץ חוצה מפלגות ואדאג לכך שהמתים השקופים לא יישארו שקופים בתהליכי קבלת ההחלטות. אף אחד ואחת מאיתנו אינם צריכים להפוך לחלק מהסטטיסטיקה הנוראה הזאת.
יעל כהן פארן היא חברת כנסת לשעבר ומתמודדת בפריימריז של מפלגת הדמוקרטים. בעבר כיהנה כמנכ"לית מגמה ירוקה והפורום הישראלי לאנרגיה וכיו"ר התנועה הירוקה.
שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.
