כתבנו שוב ושוב עד שדרעי השתכנע ותיקן את הפרצה

לאורך השנים שבהן סיקרתי את הכנסת התפלאתי מהעוצמה של הלוביסטים. נדהמתי מהגישה הישירה שחלקם זוכים למקבלי ההחלטות. אלא שנכונה לי הפתעה. גיליתי שמה שקורה במשכן הוא מצוין בהשוואה למשרדי הממשלה. 

במסדרונות הכנסת אפשר לראותם ולהבין מי הם באמצעות הסרט הכתום שהם מחויבים לענוד. ניתן לבדוק כיצד הם משפיעים בוועדות, עם מי הם יושבים במזנון, ובזכות השקיפות החלקית באתר הכנסת – גם מי הלקוחות שהם מייצגים. 

עוד כתבות בפרויקט יום העצמאות 2021:

• "לאור הפסיק לכתוב בהארץ – אבל זה הישג מריר"
• "לא לפחד לכתוב על מה שאף אחד לא כותב עליו"
• סביבה זה משעמם? "הציבור צמא לזה"
• "הוא איים באמצע ריאיון. ככה בדיוק מתייחסים אלינו"

בממשלה התמונה שונה להחריד. הסתבר לי שאין במשרדי הממשלה שום שקיפות, שום דיווח ושום פיקוח על השדלנים שמפעילים בעלי ההון. המושכים בחוטים נהנים מאפלה מוחלטת דווקא בפעילותם ברשות המבצעת.

אז כשכתבנו תחקיר ענק על הלוביסטים ב-2018, ייחדנו פרק לנושא הזה. מעבר לסיקור החלטתי לפעול: פנינו לכל משרדי הממשלה והפצרנו בהם לעגן נוהל להשקפת פעילות השדלנים במשרדם.

באחד המשרדים החשובים ביותר – האוצר – ענו לי שאכן מגבשים נוהל בנושא. שמחתי, ומדי כמה זמן בדקתי שם מה קורה. שוב ושוב נאמר לי שהנוהל בדרך. לא הרפיתי – כי דברים משתנים רק כשחופרים. ובשיחת רקע בינואר השנה עם בכיר באוצר – גיליתי שהנוהל מוכן, אבל עדיין בגדר "טיוטה". פשוט הם לא שמו אותו בראש סדר העדיפויות. אחרי עוד שאילתא מצדי – הנוהל פורסם.

פגישות בין אנשי האוצר ללוביסטים יתואמו מראש

כתוצאה מכך משרד האוצר החל השנה לפקח על הקשרים שבין עובדי המשרד ללוביסטים שמקדמים אינטרסים של ארגונים וחברות מסחריות. כעת, אנשי האוצר חייבים לקבוע פגישות עם שדלנים מראש, ולתאם את נושא הפגישה לפני קיומה. הנוהל אף מחייב לברר אילו חברות מייצגים הלוביסטים, ולתעד את תוכן הפגישה איתם. גם הוחלט למנות אחראי על נושא הפגישות עם לוביסטים בכל אגף במשרד. חגיגה.

לפיקוח על הקשרים בין מתווי המדיניות לבין לוביסטים יש חשיבות עצומה. כיום, אין לציבור דרך לדעת אם החלטות שהתקבלו בירושלים מועילות לציבור הרחב, או הושפעו מפעילות חברות הלובי שמאחוריהן עומד הכסף הגדול, והתקבלו כך שיועילו לחברה פרטית מסוימת. איזה כיף שזה משתנה. אנחנו כמובן לא עוצרים, וכתבת הלוביסטים שלנו יעל פינקלשטיין פונה ליועמ"ש ולכלל משרדי הממשלה בדרישה להפוך את הנוהל לרוחבי. 

דרעי השתכנע, חיימוביץ' אישרה רגע לפני פיזור הכנסת

מבקר המדינה פרסם ב-2016 דוח מצמרר. הוא חשף שלל מינויים פוליטיים ברשויות המקומיות. מינויים של אנשים לא מוכשרים במיוחד שפוגעים בשירות לתושבים.

אז במסגרת סדרת כתבות הפולואפ שלנו, הכתבת מאיה קרול חזרה בספטמבר האחרון לבדוק מה עלה בגורל הדוח. גילינו שלפני כשנתיים גובשו בממשלה תקנות כדי לסגור את הפרצות שחשף המבקר. מעולה. רק שהן נתקעו אצל שר הפנים אריה דרעי. השר השיב לנו שהן מתעכבות בגלל הפלונטר בממשלה. לא הרפינו – כי דברים משתנים רק כשחופרים עליהם. אז כתבנו על כך שוב ושוב. דיברנו על כך ברדיו.

דרעי השתכנע בחשיבות התקנות והגיש אותן לוועדת הפנים. פנינו ליו"ר הוועדה דאז מיקי חיימוביץ' והבהרנו במה מדובר. חיימוביץ' הרימה במהירות את הכפפה, ניהלה ארבעה דיונים אינטנסיביים, ואישרה את התקנות רגע לפני הפיזור האחרון של הכנסת. 

כתוצאה מכך, מ-1 במאי (עוד שבועיים) תהליך קבלת עובדים ברשויות המקומיות ישתנה: מועמדים יצטרכו להצהיר על זיקות לעובדי הרשות ועל ניגודי עניינים. בוועדת הבחינה לתפקידים לא יוכל לכהן חבר עם זיקה לראש הרשות. העיריות סוף סוף יחויבו להעביר העתק של מודעות הדרושים למשרד הפנים, והמשרד יפרסם את כולן באתר האינטרנט שלו – כך שכולם יוכלו להגיש מועמדות. זה לא הכל, התקנות המלאות נפלאות.

16 ח"כים פרסמו לראשונה את האינטרסים הכלכליים שלהם

לכלי תקשורת שפועל בין היתר לתיקון הכנסת – תקופה בה אין כנסת פעילה היא מאתגרת במיוחד. נאלצנו ב"שקוף" להמציא את עצמנו כל מערכת בחירות מחדש. למצוא דרכים יצירתיות למדוד את הח"כים ופעולותיהם בזמן פגרה נצחית. להביא לכם ערך בתקופה בה לא מעט פוליטיקאים מתמקדים בהשמדת ערך. בקמפיין אינסופי.

אחד הדברים שבהם הצלחנו בכל זאת לייצר שינוי הוא שקיפות באינטרסים הכלכליים של חלק מהח"כים. הובלנו בשנה החולפת 16 שרים וח"כים לפרסם – לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל – נכסים, הלוואות וזיקות לתאגידים. מאיה קרול הובילה את הפרויקט בראשיתו ולחצה עליהם שוב ושוב.

"אינטרסים כלכליים" אולי נשמע כמו גלולת הרדמה, אך מדובר במידע קריטי שיכול למנוע משחיתות בכלל להיוולד. בזכות המידע השקוף הזה הציבור יכול לעקוב ולוודא שזיקות כספיות של פוליטיקאים לא משפיעות על שיקול דעתם בקבלת החלטות שמשפיעות על כולנו.

למה רק 16 הצטרפו? כי מדובר במהפכה מחשבתית לא פשוטה. אנחנו משכנעים אותם אחד-אחת, ולא נרפה עד שנגיע לרוב מקרב חברי הכנסת. ככל שעוד ועוד נבחרי ציבור יצטרפו למיזם – נוכל להפוך אותו לנורמה, ולבסוף לחוק. 

מידע על אגודות עותמאניות מפורסם לראשונה ברשת

לא הצלחנו השנה להוביל את בני גנץ לחייב את האגודות העותמאניות בשקיפות, אבל גם כאן – קורים דברים. בעקבות פעילותנו השקיפה רשמת העמותות הנכנסת עו"ד קארן שוורץ בפעם הראשונה בהיסטוריה את המידע שכן קיים על אגודות עותמאניות. ממש השבוע הועלו לגיידסטאר – אתר העמותות של ישראל – שלל נתונים שלא הונגשו בעבר. גם כאן, לא נרפה – עד שנשיג שקיפות מלאה.

כן, גם כשהכל תקוע – אפשר להזיז דברים. ככה זה כשרצים – בזכותכם – למרחקים ארוכים.

גם אתם יכולים

אנשים מתלוננים שהמצב הולך ונהיה גרוע יותר. אבל למרות המציאות העקומה, הרבה משתנה פה כל הזמן, כל עוד לא מוותרים. למעשה יש לנו, הציבור הרחב, יותר כוח מאי פעם. 

רוצים להיכנס בח"כים גרועים? הצטרפו לסיירת השקיפות שלנו. להעיף ח"כים גרועים? התפקדו למפלגה או תתנדבו בה. מעוניינים שהתקשורת תבצע תחקיר מסוים? הצטרפו לשקוף – גוף תקשורת ששייך רק לציבור. רוצים לבקר את התקשורת או אותנו? כתבו טור בעין השביעית. מעוניינים שהכנסת תקדם מהלך מסוים? בואו ללובי 99. 

להילחם להנגשת מידע? הגישו בקשת חופש מידע, סייעו לתנועה לחופש המידע, או לסדנא לידע ציבורי. משתוקקים להשפיע על מבנה הכנסת? בואו למשמר החברתי. רוצים למגר עוולה שלטונית? התנועה לאיכות השלטון והתנועה לטוהר המידות ישמחו לשירותכם. רוצים להגביר את התחרותיות של הבנקים? התחברו למדיה של צדק פיננסי. לתמוך במאבקים חברתיים? בואו לאנו. לקדם שיתופי פעולה בנושאי שקיפות? התחברו לקואליציית השקיפות.

שתפו, תרמו, התנדבו, הזמינו את אחד מאלו לחוג בית, לסדנת קריאה ביקורתית או אקטיביזם לעצלנים (אנחנו מעבירים כאלו). 

חושבים שאף אחד מהגופים האלה לא יעילים? תקימו אחד משלכם! כל אחד ואחת מאיתנו יכולים להוביל לשינוי. זה דורש התמדה, נחישות וחפירה, אבל בסוף, במוקדם או במאוחר, אם הצדק איתך: מצליחים.