ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
אחרי שלושה חודשי הפסקה ומלחמה אחת, השבוע התחדש משפט השוחד של דוד ביטן, שעדיין מכהן כיו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת מטעם הליכוד. ביטן, מהח"כים החזקים במפלגת השלטון, מעביר מאז ספטמבר יומיים בשבוע בבית המשפט המחוזי בלוד בניסיון להסביר כיצד נקלע לחובות של מיליונים והסתבכות עם השוק האפור – ואז, לפי כתב האישום, ניצל את תפקידיו בכנסת ובעיריית ראשון-לציון כדי לקחת שוחד בהיקף מצטבר של למעלה מחצי מיליון שקל.
בפברואר, לפני פרוץ המלחמה עם איראן, נעצרה חקירתו הנגדית על חוליה אחת בשרשרת של תקריות שמשקפות דפוס קבוע: בחקירה נחשף שביטן נהג לבקש "תרומות" ממקורבים שקיבלו ממנו סיוע בענייני רישוי ונדל"ן. ביטן אף הודה בכך בבית המשפט, אך השבוע התקשה להסביר מדוע הכסף הגיע לקופה סודית שניהל עבורו מקורב – ולא לחשבון ייעודי ומפוקח שהתרומות המופקדות בו גלויות לציבור, כנדרש בחוק.
אחד מעדי המדינה בתיק הוא ד', יזם נדל"ן ששמו המלא אסור בפרסום. כמו רבים מהמעורבים בפרשות שמרכיבות את תיק ביטן, גם ד' הוא פעיל ליכוד. ביטן רתם את קשריו בעיריית תל-אביב כדי לסייע לו בקידום שלושה מיזמי בנייה שהוקמו בתחומי העיר. לפי כתב האישום, חבר הכנסת קיבל בתמורה 285,300 אלף שקל בצ'קים וכמה עשרות אלפי שקלים במזומן, ועשוי היה לקבל עוד רבע מיליון שקל אלמלא נחשפה עסקת השוחד.
בדיון הקודם במשפטו הפלילי, שהתקיים לפני המלחמה האחרונה עם איראן, אישר ביטן כי ב-2017, אחרי שכבר כיהן כחבר כנסת, הוא ביקש מ-ד' תרומה לפריימריז (שלבסוף התקיימו כעבור שנתיים). הוא אפילו סיפר שהסביר לעד המדינה על הביורוקרטיה הכרוכה בכך, ועל המגבלות החלות על תרומות מסוג זה.
לרוע מזלו של ביטן, עד המדינה ד' התברר כעבריין שלומיאל שהשאיר אחריו שובל של ראיות פיזיות: כפי שבעבר הקליט שיח שבו סוכמה עסקת השוחד, במקרה הזה רצה לקבל חשבונית על ה"תרומה" – וסיבך עוד יותר את כל המעורבים.
עד המדינה התעלם לגמרי מכללי מימון הפריימריז. הסכום שרשם בצ'ק היה 13 אלף שקל, אלפיים שקל מעל התקרה המותרת. במקום לתרום מכיסו הפרטי כנדרש בחוק, הכסף הועבר מחברת נדל"ן שאליה היה קשור לחברה אחרת, שבה החזיק מ', ה"גזבר" שניהל את הקופה הסודית של ביטן מתוך חנות הרהיטים שלו בראשון-לציון.
בחשבונית הפיקטיבית נרשם שהכסף שולם תמורת רהיטים, אך אלו מעולם לא סופקו. כשנשאל על כך בבית המשפט אמר ד' שעשה זאת מ"שיקולי מס".
התובעת, עו"ד אתי בן-דור מפרקליטות המדינה, הציגה שלשום (19.5) בבית המשפט את כל הפרטים האלה וביקשה מביטן לאשר את המובן מאליו: כך לא נראית תרומה לפריימריז, ולמעשה זהו עוד אחד בסדרה של תשלומים שבוצעו כחלק מעסקת השוחד. ביטן הכחיש בתוקף, ויותר מפעם אחת צעק על התובעת, אבל לא הצליח לספק הסבר משכנע שיכשיר את ההתנהלות הפלילית.
"בוקר טוב מר ביטן, מה שלומך? עבר הרבה זמן. הכל בסדר?", פתחה עו"ד בן-דור. מיד לאחר מכן הציגה תיעוד מזמן אמת שבו הנחה ביטן את מ', ה"גזבר" שלו, להיפגש עם ד' ולאסוף ממנו את הצ'ק.
ביטן הסתייג מהמונח "הנחיה", אך אישר שאמר ל"גזבר" לטפל בתרומה שאמורה היתה להגיע. "ביקשתי תרומה, הוא רצה לתרום", אמר הנאשם על עד המדינה ד'. "לא ביקשתי מהם לעשות את העבירות האלה – תבואי אליהם בטענות".
"איזה אינטרס היה להם? מה ההסבר שלך?", שאלה השופטת, דנה מרשק-מרום.
ביטן ניסה להתחמק: "ד' רצה חשבונית לכל דבר, ומ' נתן לו כי לא היה אכפת לו לתת חשבוניות פיקטיביות – אבל זה עניין שלהם! כל אחד עשה לפי האינטרס שלו! מה אני קשור לזה? אני גם צריך להסביר את העבירות שלהם? אני הסברתי להם את העניין הזה, אני לא ידעתי שהם עשו את זה בדרך הזאת! לא ידעתי את זה! מה אני צריך להסביר?".
"אבל אדון ביטן, זאת הגרסה שלך", העירה השופטת.
ביטן קטע אותה: "זו לא גרסה, זה דברים מהעדויות, גברתי".
"תקשיב למה שאני שואלת אותך", הגיבה השופטת בסבלנות. "זאת הגרסה שלך, ואמינות של גרסאות נבחנת גם בהתאם לשכל הישר שמאחוריהן, והיגיון הדברים. אז איזה אינטרס יש להם לפעול בדרך הזו? אני שואלת את עצמי".
"האינטרס של ד' זה לקבל חשבונית, כדי להזדכות", שב וטען ביטן. לדבריו, במקרה הזה התרומה עמדה על 11 אלף שקל – הסכום המקסימלי שניתן לתרום למועמד בפריימריז – בתוספת מע"מ, בקירוב. "אם הייתי רוצה לקבל צ'ק שלא במסגרת תרומה, למה ביקשתי בדיוק את הסכום המותר לתרומה? יכולתי לבקש גם 100 אלף שקל", תירץ ביטן, והתעלם בעזות מצח מהעובדה שלפי כתב האישום הוא ביקש מ-ד' יותר מחצי מיליון שקל, ושרוב הסכום אכן שולם.
הגרסאות של שני עדי המדינה הפוכות כמובן, ומתיישרות עם כתב האישום: שניהם העידו שהתשלום לא היה תרומה אלא שוחד. כאשר ד' העיד, ב-2023, הוא אפילו חלק עם בית המשפט את הכינוי שהדביק ל"גזבר" מ': "הוצל"פ", משום שהוא היה האיש שנהג להגיע ולאסוף ממנו את הצ'קים למען ביטן.
התובעת בן-דור הצביעה על כשל לוגי בהסבר של הנאשם: "מר ביטן", אמרה שלשום באולם, "אם ד' כל כך השתוקק לתרום לך, הוא היה צריך לוודא שהכסף הזה ייכנס לחשבון הפריימריז שלך, כדי שאתה תראה אותו שם! וכדי שתוכל להגיד לו 'תודה שתרמת לי'. וזה לא קרה. וזה האינטרס הראשון במעלה של ד', לפי גרסתך – אם היא היתה אמת".
ביטן התגונן: "הגרסה שלי היא אמת לאמיתה והיא עולה מהחומר, עם כל הכבוד". הוא טען שעד המדינה מ', חברו הקרוב, הסתיר ממנו את ה"תרומה" שאסף מ-ד' – כפי שלטענתו הסתיר את כל שאר התשלומים שגבה ממנו במסגרת עסקת השוחד המתוארת בכתב האישום.
"איזה הסבר יכול להיות לכך ש-ד' יתרום לקמפיין הפריימריז שלך מאחורי הגב שלך, ושהתרומה לא תגיע לידיעתך? זה לא סביר בשום צורה ואופן", הקשתה עליו התובעת.
"זה מאוד סביר לאור ההתנהלות שלהם", טען ביטן. "ד' ידע שכל החשבוניות שקיבל הן לא בסדר מבחינת מיסוי".
"אפילו אתה טוען שאתה זה שביקש את הכסף", הזכירה לו התובעת. "זו הגרסה שלך, שאתה ביקשת מ-ד' את הכסף ותיאמת איתו – ושומעים אותך אומר ל-מ': 'סגרתי איתו'. אז אתה לא יכול לבוא ולטעון ש'הם עשו שירקעס מאחורי הגב שלי, שני הנוכלים האלה'. אתה אומר 'ביקשתי', 'סגרתי', זה מוקלט. ויום למחרת הם מתאמים להעביר את הכסף".
"למה לא שאלת את ד'?", התחמק ביטן.
"זו לא תשובה", העירה השופטת מרשק-מרום.
ביטן ניסה להסביר את עצמו: "היא מעמתת אותי עם תיאוריה שלה, 'למה הוא לא אמר' – עם כל הכבוד, היא לא שאלה אותו את זה".
"אבל אדון ביטן", הגיבה השופטת, "אנחנו עוסקים בגרסה שלך. זאת לא תשובה".
"אז אוקיי, זאת לא תשובה", אמר ביטן בחוסר אונים גלוי. מעט לאחר מכן, כשהתובעת שבה ושאלה אותו איזה אינטרס היה ל-ד' לתת לו תרומה מאחורי גבו, ביטן כבר הראה סימני כניעה: "עניתי על זה, אין לי תשובה ברורה בעניין".
כעבור כמה דקות הציגה התובעת תמליל של שיחה שקיים ביטן עם חברו מ', שתועדה במסגרת האזנות הסתר שביצעו חוקרי המשטרה. מהשיחה משתמע שביטן קיבל מה"גזבר" שלו עדכון על כך ש-ד' כבר שלח את הצ'ק. מה יש לו להגיד על כך כעת? האין זו הוכחה שידע על ביצוע התשלום?
ביטן התרעם, אך נתלה בדקויות: הוא טען שהשאלה מטעה משום שבפועל עד המדינה לא "שלח" את הצ'ק, אלא העביר אותו דרך שליח שהתייצב אצלו. "גברתי, עם כל הכבוד", פנה הנאשם לשופטת, "אני אפסיק לענות לה, אני אומר לך את האמת".
"אתה רק תזיק לעצמך", העירה השופטת בקול רך.
"אני לא מבין את העניין הזה. היא מקריאה לי מה שהוא אמר, אני עונה לה שזה לא תואם את העובדות – והיא חוזרת לשאול אותי על העניין הזה", הגיב ביטן.
"אם אתה רוצה לעשות ברוגז, זה יזיק לך", הזהירה השופטת.
"חקירה נגדית זו חקירה נגדית, אבל אי אפשר ככה, עם כל הכבוד", מחה ביטן.
"מר ביטן", שבה ופנתה אליו התובעת, "כש-מ' אומר לך ש'הוא שלח' – אתה מבין ש-ד' שלח את הצ'ק. נכון?".
"לא".
"אז מה הוא שלח? עפיפון?", עקצה התובעת.
לביטן לא היתה תשובה קוהרנטית. "אני מבין שמדובר בצ'ק", אמר. "אבל האם הוא שלח או לא שלח? זה הוא אומר לי, אני לא ב-Loop של העובדות האלה".
בהקלטות הסתר המשטרתיות, שכללו גם תיעוד וידיאו, ביטן נשמע כשהוא אומר כך: "אני יש לי אצל ד' 120, 150 [אלף] דולר". מעט לאחר מכן גם נזרק הסכום "300 אלף". מבחינת התביעה, זוהי עוד הוכחה לכך שביטן היה מודע לכספים הנכבדים שזרמו לקופה הסודית שלו מכיסו של עד המדינה ד'.
ביטן אמנם מכחיש שלקח שוחד, אבל לפי גרסתו בהחלט היו לו יחסים כלכליים עם ד' – חבר הכנסת סיפק לו ייעוץ, וקיווה לגבות על כך בשלב כלשהו 55 אלף דולר, סכום שלפי החישוב של ביטן תפח עם הזמן ל-270 אלף שקל. הוא הסתיר את הפרט הזה מחוקרי המשטרה, ושלף זאת רק לאחר שהחוקרים הטיחו בו את הראיות.
בדיון שהתקיים שלשום בלוד התעכבה עו"ד בן-דור על היבט נוסף של ההסתרה: העובדה שביטן לא ציין את החוב בהצהרות ההון שהגיש לעיריית ראשון-לציון ובהמשך גם לכנסת, שנועדו לסייע במניעת ניגוד עניינים ולאתר מקרים שבהם נבחרי ציבור מקבלים כספים אסורים. "אם לך יש חוב למישהו ספציפי, או למישהו יש חוב כלפיך – זה מייצר ניגוד עניינים", ציינה התובעת.
"לא, תלוי מה גובה החוב", הגיב ביטן, וטען שסוגיית ניגוד העניינים מטופלת בנפרד מהצהרת ההון.
"חוב של 55 אלף דולר לא מייצר ניגוד עניינים?", שאלה התובעת.
"לא, זה חוב קטן בלי שום משמעות", טען ביטן. "לא הייתי צריך להצהיר עליו". הוא סיפר שאחרי שנחשף למידע שנאסף בחקירה, החליט מיוזמתו לציין את החוב בהצהרת ההון המעודכנת שהגיש מתוקף מעמדו כחבר כנסת.
התובעת הציעה הסבר אלטרנטיבי: "אני אומרת לך שאתה לא דיווחת על החוב הזה בהצהרת ההון שלך כי לא היה חוב מעולם".
"עובדה שאחרי שהתחילה החקירה החלטתי לרשום אותו בהצהרת ההון, בניגוד לחוות דעת שקיבלתי", אמר ביטן. "ראיתי שחוקרים אותי על משהו, שחייבים לי כסף על שכר טרחה, אז החלטתי להכניס לדו"ח של 2019, אחרי הבחירות".
ביטן גם נקב בשמו של רואה החשבון שלטענתו ייעץ לו בעניין החוב: יוסי חממי, חבר מועצת עיריית ראשון-לציון ויו"ר סניף הליכוד בעיר. חממי, שניהל את כספי הפריימריז הכשרים של ביטן, נחקר כחשוד בפרשה, העיד במשפט והלך לעולמו ב-2025.
"אתה התייעצת על זה עם רואה החשבון חממי ב-2019?", שאלה התובעת.
"כן", אישר ביטן.
"איך התייעצת איתו? הוא היה עד במשפט. היה אסור לך לדבר איתו על שום דבר שקשור למשפט ולעדות שלך – הוא עד תביעה!", אמרה התובעת.
ביטן לקח צעד אחורה: "יכול להיות ששאלתי את עייזר, השותף שלו. או עייזר או חממי. לדעתי אני שאלתי את עייזר, אבל אני לא יודע. אין לי תשובה".
"מר ביטן, אני אומרת לך שלא היה חוב של ד' אליך, 55 אלף דולר – זה ניסיון שלך להסביר את השיח שלך בהקלטה, שאתה נשמע בזמן אמת אומר שיש לך אצל ד' עוד כסף", המשיכה התובעת. לדבריה, מדובר בהתחייבות של ד' לשלם לביטן על סיוע באחד משלושת מיזמי הנדל"ן התל-אביביים שלו – מעונות סטודנטים שעמדו לקום בשכונת יד אליהו.
לפי גרסת ביטן, הסיוע בפרויקט זה ניתן כג'סטה לידיד, ובלי להתנות זאת בתשלום. לפי גרסת התביעה, זהו שקר שנועד לכסות על עוד עסקת שוחד, שבמקרה זה בוצעה בזמן שביטן כבר כיהן כחבר כנסת. "זה מה שעמד על הפרק", הטיחה בו התובעת, "לא שום חוב שהתגבש מתישהו בשנים האלה, שלא דרשת אותו מעולם ולא גבית אותו כי הוא לא היה ולא נברא".
"זה לא נכון מה שאת אומרת", הגיב ביטן, אבל לא רצה להרחיב. "אני חושב שהסברתי את זה מספיק פעמים גם כאן וגם בחקירת המשטרה – אני לא אחזור עכשיו על כל מה שאמרתי".
לפני שלוש שנים, כשעד המדינה ד' עבר חקירה נגדית באולמה של השופטת מרשק-מרום, הסנגור של ביטן ניסה לגרום לו לאשר את גרסת הנאשם בנוגע לחוב-לכאורה שהסתכם ב-55 אלף דולר – אך ללא הצלחה. עד המדינה אמנם כבר הודה במתן שוחד, אבל את העסקה הפלילית הזאת הוא הכחיש. "אין לי מושג מאיפה בא ה-55 אלף דולר", טען ד'. "מעולם לא סוכם שום דבר בדולרים".
לעיון בפרוטוקול יום העדות ה-31 של דוד ביטן, 26.2.2026
21212-08-21
שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.
