ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
הבחירות לכנסת ה-26 הן הפעם ה-12 בהן מעמיד רה"מ בנימין נתניהו את עצמו לבחירה. בשש פעמים מתוך ה-11 בעבר הוא הצליח להקים קואליציה בסופו של דבר ומונה לראש ממשלה, ובחמש מערכות הוא הפסיד. במצטבר הוא מכהן עד כה מעל ל-19 שנה. כדי לנסות ולשאוב תובנות לגבי מערכת הבחירות הנוכחית, קיבצנו את הנתונים מכל מערכות הבחירות בהן התמודד בעבר. שלושה עשורים של תוצאות בחירות חושפים את הפער בין תמיכה בציבור, כוח פרלמנטרי ויכולת להרכיב ממשלה.
בבחירות 2022 קיבלו ארבע הרשימות שמהן הורכבה ממשלת נתניהו השישית 64 מנדטים. זהו רוב פרלמנטרי ברור, אך הוא אינו מספר את מלוא הסיפור על התמיכה במחנה בקרב המצביעים: הליכוד, הציונות הדתית ועוצמה יהודית ברשימה משותפת, ש"ס ויהדות התורה קיבלו יחד 2,304,964 קולות – שהם 48.38% מכלל הקולות הכשרים.
יותר ממחצית הקולות הכשרים ניתנו לרשימות אחרות, ובהן גם הבית היהודי של איילת שקד, שהצהירה כי תמליץ על נתניהו.
בבחירות 2020 קיבלו הליכוד, ש"ס, יהדות התורה וימינה 2,220,428 קולות – שיעור כמעט זהה, 48.37%. אלא שאז תורגמו מספר הקולות ל-58 מנדטים בלבד. מכאן שהמחנה של נתניהו לבדו לא הספיק לו כדי להקים ממשלה, מה שאילץ אותו להקים ממשלת חילופים עם בני גנץ. הוא עשה זאת לאחר שהצליח לפצל את כחול לבן ולהעביר לצדו את אלה שהבטיחו לציבור הבוחרים שלהם כי לא יחברו לנתניהו.
הפער בין שני הסבבים הוא נקודת מוצא לבחינת השאלה עד כמה נתניהו פופולרי. הישרדותו הפוליטית ויכולתו להרכיב ממשלות אפילו במקרים שהוא הפסיד בכמות הקולות שקיבל – הן עובדה; ימים ספורים לפני הבחירות לכנסת ה-26, זה הזמן למדוד תמיכה אלקטורלית, שיעור קולות, הרכב המחנה ואת ההצבעה לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה.
הבדיקה כוללת את 11 מערכות הבחירות הארציות שהושלמו שבהן הוביל נתניהו את הליכוד, מ-1996 עד 2022. במבחן של הקמת ממשלה בעקבות הבחירות, שני סבבי 2019 נספרים כהפסדים, גם של נתניהו וגם של יריביו הפוליטיים, משום שלא הסתיימו בהקמת ממשלה על ידי מי משני המחנות; 2020 נספרת כניצחון מסויג.
מבחינה אלקטורלית נתניהו הפסיד, והקמת הממשלה שלו הייתה בנויה על קולות שבאופן ברור הצביעו נגדו.
אין נתון רשמי של קולות מחנה נתניהו. ועדת הבחירות סופרת קולות לרשימות, והגדרת המחנה היא החלטה פוליטית.
| בחירות | הרשימות בחישוב | קולות | אחוז מהכשרים | מנדטים | |
| 1996 [1] | ליכוד-גשר-צומת, ש"ס, מפד"ל, יהדות התורה, מולדת | 1,438,127 | 47.12% | 57 | ניצחון |
| 1999 [2] | ליכוד, ש"ס, מפד"ל, יהדות התורה, האיחוד הלאומי, ישראל ביתנו | 1,351,161 | 40.83% | 54 | הפסד |
| 2006 [3] | ליכוד, ש"ס, ישראל ביתנו, איחוד לאומי-מפד"ל, יהדות התורה | 1,234,104 | 39.34% | 50 | הפסד |
| 2009 [4] | ליכוד, ישראל ביתנו, ש"ס, יהדות התורה, האיחוד הלאומי, הבית היהודי | 1,767,220 | 52.39% | 65 | ניצחון |
| 2013 [5] | ליכוד-ביתנו, הבית היהודי, ש"ס, יהדות התורה | 1,758,799 | 46.37% | 61 | ניצחון |
| 2015 [6] | ליכוד, כולנו, הבית היהודי, ש"ס, ישראל ביתנו, יהדות התורה | 2,251,340 | 53.46% | 67 | ניצחון |
| אפריל 2019 [7] | ליכוד, ש"ס, יהדות התורה, ישראל ביתנו, איחוד מפלגות הימין, כולנו | 2,132,922 | 49.50% | 65 | הפסד |
| ספטמבר 2019 [8] | ליכוד, ש"ס, יהדות התורה, ימינה | 1,973,246 | 44.47% | 55 | הפסד |
| 2020 [9] | ליכוד, ש"ס, יהדות התורה, ימינה | 2,220,428 | 48.37% | 58 | הפסד שהפך לניצחון |
| 2021 [10] | ליכוד, ש"ס, יהדות התורה, הציונות הדתית, ימינה | 1,856,932 | 42.11% | 52 | הפסד |
| 2022 [11] | ליכוד, הציונות הדתית-עוצמה יהודית, ש"ס, יהדות התורה | 2,304,964 | 48.38% | 64 | ניצחון |
החלוקה למחנות אינה סוגיה של שחור ולבן. תמיד קיימות מפלגות שמסוגלות לחבור לשני המחנות הפוליטיים העיקריים. כשבדקנו את הנושא, הגדרנו מחנה לפי המפלגות שהצהירו כי יישבו בממשלה רק עם נתניהו או רק עם המועמד המוביל שמולו.
ההבחנה חשובה במיוחד ב-1996 וב-1999, שבהן הצביע הציבור בנפרד לכנסת ולראשות הממשלה. ישראל בעלייה, שהשתתפה בממשלות נתניהו וברק, אינה נכללת בחישוב הגוש המצומצם בטבלה: היא קיבלה 174,994 קולות ב-1996 ו-171,705 ב-1999. גם הדרך השלישית, שהצטרפה לממשלת נתניהו ב-1996 וקיבלה 96,474 קולות, אינה נכללת בו.
גם בהמשך הצבנו הגבולות. ש"ס וישראל ביתנו נכללו בחישוב מחנה הימין ב-2006 אף שהצטרפו לבסוף לממשלת אולמרט. ב-2015 נכללות כולנו וישראל ביתנו, שהמליצו על נתניהו; הממשלה הושבעה עם 61 ח"כים, לאחר שליברמן נשאר בתחילה מחוצה לה.
מספטמבר 2019 ואילך ישראל ביתנו אינה נכללת עוד במחנה נתניהו לאור שאביגדור ליברמן הצהיר באופן חד-משמעי כי לא יישב בממשלה עם חרדים ושאינה מובילה לגיוס חרדים. במערכת הבחירות של 2021 ימינה לא נכללת בגוש נתניהו כיוון שאז בנט רץ בעצמו כמועמד לראשות ממשלה שההבטחה שלו הייתה שלא להמליץ על לפיד להרכבת הממשלה, אולם הוא גם לא הבטיח כי ימליץ על נתניהו.
הטבלה מצביעה על תופעה המוכרת בדמוקרטיות ברחבי העולם, בכללן בארה"ב, לפיה לא תמיד המועמד והמחנה המקבלים את מירב הקולות הם אלה המרכיבים קואליציה ומקימים ממשלה. כאן נכנסת לתמונה סוגיית המפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה, שיכולות להפוך ניצחון להפסד – והפסד לניצחון.
כדי להבין את הפער בין ההצבעה לבין חלוקת המושבים צריך להוסיף לתמונה את הרשימות שלא עברו את אחוז החסימה. אלה אינם קולות פסולים: אלה קולות כשרים שנכללים בחישוב אחוז החסימה, אך אינם משתתפים בחלוקת המנדטים כיוון שהמפלגות המדוברות לא עברו את אותו אחוז נדרש של קולות.
| בחירות | כל הקולות שלא עברו | רשימות ימין ודתיות בולטות | רשימות אחרות בולטות |
| 1996 [1] | 78,550 | תלם אמונה 12,737; ימין ישראל 2,845 | אחדות למען העלייה 22,741; גיל 14,935; הברית המתקדמת 13,983 |
| 1999 [2] | 197,093 | צומת 4,128 | פנינה רוזנבלום 44,953; כוח לגמלאים 37,525; עלה ירוק 34,029; הדרך השלישית 26,290 |
| 2006 [3] | 182,688 | חזית יהודית לאומית 24,824; חרות 2,387; צומת 1,342 | הירוקים 47,595; עלה ירוק 40,353; תפנית 18,753; חץ 10,113; שינוי 4,675 |
| 2009 [4] | 103,904 | כוח להשפיע 3,696; צומת 1,520 | התנועה הירוקה-מימד 27,737; גיל 17,571; עלה ירוק 13,132; הירוקים 12,378 |
| 2013 [5] | 268,797 | עוצמה לישראל 66,775; כוח להשפיע 28,049 | עם שלם 45,690; עלה ירוק 43,734; ארץ חדשה 28,080 |
| 2015 [6] | 189,517 | יחד 125,158 | עלה ירוק 47,180; הרשימה הערבית 4,301; הירוקים 2,992 |
| אפריל 2019 [7] | 366,016 | הימין החדש 138,598; זהות 118,031 – ללא התחייבות לתמוך בנתניהו | גשר 74,701 |
| ספטמבר 2019 [8] | 126,704 | עוצמה יהודית 83,609; צומת 14,805 | האחדות העממית 5,946; אדום לבן 4,358 |
| 2020 [9] | 36,901 | עוצמה יהודית 19,402 | עוצמה ליברלית-כלכלית 3,781; קול הנשים 2,773 |
| 2021 [10] | 64,752 | לא נקבע שיוך גורף לרשימות הקטנות | הכלכלית החדשה 34,883; רפא 17,346 |
| 2022 [11] | 417,400 | הבית היהודי 56,775 | מרצ 150,793; בל"ד 138,617; חופש כלכלי 15,801; באומץ 14,694; הכלכלית החדשה 13,920 |
ב-2015 האובדן הגדול של הקולות היה בעיקר בימין: יחד, הרשימה בראשות אלי ישי שכללה גם את עוצמה יהודית, קיבלה 125,158 קולות ולא נכנסה לכנסת. אם מחברים את קולות שש הרשימות מהמחנה שעברו את אחוז החסימה מתקבלים 2,376,498 קולות – שהם 56.44% מכלל הקולות הכשרים. במקרה הזה ההגדרה הרחבה של מחנה הימין אכן קיבלה רוב ברור בקולות.
באפריל 2019 קיבלו שש הרשימות שבטבלת מחנה הימין 49.50% מהקולות הכשרים. הוספת 138,598 קולות מפלגת הימין החדש שלא עברה את אחוז החסימה מעלה את הסכום ל-2,271,520 – שהם 52.71%. גם זה לא הספיק להקמת ממשלה. את קולות זהות אי אפשר להוסיף ללא הסתייגות משום שמשה פייגלין הבהיר לפני הבחירות שאינו מתחייב שלא לשבת בממשלת גנץ.
ב-2022 התהפכה התמונה. מרצ ובל"ד קיבלו יחד 289,410 קולות ולא עברו את אחוז החסימה. שש הרשימות שנכנסו לכנסת מחוץ לקואליציית נתניהו קיבלו 2,042,378 קולות. בחיבור מרצ ובל"ד מתקבלים 2,331,788 – 26,824 יותר קולות מאשר ארבע רשימות הקואליציה. ואולם גם בצד השני נותרו קולות ללא ייצוג: מפלגת הבית היהודי של שקד קיבלה 56,775 קולות. הוספתם למחנה נתניהו מעלה אותו ל-2,361,739 קולות, שהם 49.57% מכלל הקולות הכשרים.
ההשוואה ל-2020 מחדדת את משמעות הקולות הפסולים. באותה שנה, רק 36,901 קולות הלכו לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה; ב-2022 מספרם זינק ל-417,400. שיעור הקולות של רשימות המחנה המרכזיות נותר כמעט זהה, אבל כמות הקולות מהמחנה המתנגד לנתניהו שלא השתתפו בחלוקת המנדטים היה גדול בהרבה מאשר אלה של מחנה נתניהו. זו אחת הסיבות לכך ש-48.375% בקירוב תורגמו פעם אחת ל-58 מנדטים ופעם אחרת ל-64.
הנתונים מראים שלנתניהו יש בסיס תמיכה משמעותי ויכולת לחזור לשלטון גם לאחר הפסדים. הם אינם מוכיחים שהוא נהנה בקביעות מרוב אישי בציבור, על אף שהוא נוטה להתפאר בכך, במיוחד בראיונות בחו"ל. בבחירות 2022 הליכוד עצמו קיבל 23.41% מהקולות הכשרים. שיא שיעור ההצבעה לרשימה בראשות נתניהו היה ב-2020 – 29.46%.
ההצבעה לשותפותיו מרחיבה את בסיס המחנה, אבל אינה מדידה נפרדת של אהדה אישית אליו.
השיא של נתניהו (29.46%) רחוק מהשיא ההיסטורי של מועמד כלשהו: המערך בראשות גולדה מאיר, 46.2% ו-56 מנדטים ב-1969.
בשתי מערכות הבחירות שבהן אפשר היה למדוד תמיכה אישית ישירות, התוצאה הייתה שונה: ב-1996 ניצח נתניהו את שמעון פרס עם 1,501,023 קולות, לעומת 1,471,566 – יתרון של 29,457 קולות. ב-1999 הוא הפסיד לאהוד ברק: 1,402,474 מול 1,791,020, פער של 388,546 קולות. ב-1996 נתניהו קיבל אפוא 50.50% מהקולות הכשרים לראשות הממשלה; ב-1999 הוא קיבל 43.92%.
בהשוואה לבחירות הקודמות, מצבו של נתניהו שבוע לפני הבחירות לכנסת ה-26 אינו אופטימלי. המחנה שמחויב לנתניהו סובל לעת עתה מאפשרות של בזבוז קולות לשלוש מפלגות שלעת עתה מתעקשות לרוץ עד הסוף. כנראה שלא כולן יעברו את אחוז החסימה.
לראשונה מזה שנים מתגלים סדקים במה שהיה אחד ממקורות כוחו של נתניהו – המחנה המגובש שמאחוריו, כאשר מפלגת יהדות התורה, לפחות בחלקה, לא מבטיחה כי תמליץ על נתניהו כמועמדה לראשות הממשלה. הסיבה לכך היא סוגיית גיוס החרדים לצה"ל, ומה שבמפלגה החרדית רואים כהפרת הבטחה של נתניהו בממשלה הנוכחית שממנה פרשו.
רק במקרה אחד סיפור הבחירות הנוכחיות יהיה מפלה שלא ניתן להתאושש ממנה עבור נתניהו – מקרה בו המפלגות הציוניות שבאופוזיציה יגיעו ל-61 מנדטים ללא המפלגות הערביות. כרגע אין אף סקר המצביע על אפשרות כזו. לכן, גם אם בערב הבחירות המדגמים יצביעו על יתרון כלשהו למפלגות האופוזיציה, מבחינת נתניהו, הסיפור עדיין לא נגמר.
ראשית הוא עומד בראשות ממשלת מעבר, ועל כן, עד שלא תוקם ממשלה חלופית נתניהו ימשיך לכהן בתפקידו גם במידה ולבסוף נדרש למערכת בחירות נוספות. קיימת אפשרות של הקמת ממשלה צרה שמטרתה להדיח את נתניהו כדי להגיע לבחירות כשהוא לא מכהן יותר, כמו גם דיבורים על העברת חוק שלא מאפשר לנאשמים להתמודד על תקפיד ראש ממשלה, ובכך לנסות למנוע מנתניהו ריצה נוספת עד שלא יזוכה בבית המשפט. כמובן שהאפשרויות האלה תהיינה ריאליות במידה ותוצאת הבחירות לא תהיה 60-60, ובמידה ומרכיבי המחנה שמול נתניהו יצליחו להגיע להסכמות ולתרגם אותן לפעולה.
שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.
