התוכנית לכרייה בשדה בריר אושרה ללא דיון מקצועי: "איפה עידית סילמן למען השם?"

יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה הנכנס, ח"כ יצחק קרויזר, יקיים דיון על שדה בריר בשבוע הבא (שלישי) בעקבות החלטת הממשלה השבוע לקדם את תוכניות כריית הפוספטים בשטח. את הדיון דחפו ח"כ יוראי להב הרצנו, בשיתוף לחץ מגורמים במפלגות החרדיות.  

מוקדם יותר השבוע, להב הרצנו עדכן את השרים מעל דוכן המליאה בהחלטת הממשלה. "אני רוצה לפנות מכאן לשרה להגנת הסביבה, עידית סילמן. עידית, ריבונו של עולם, איפה את? ביום ראשון ישיבת הממשלה התכנסה בשביל לאשר כרייה בשדה בריר. המשמעות הישירה, מוות מוקדם של בין ארבעה לחמישה אנשים בערד ובכפרים הלא מוכרים והגברה בוודאות של מחלות כמו סרטן ומחלות נשימתיות. איפה את?". 

עוד הוסיף כי המשרד להגנת הסביבה לא שלח חוות דעת לשרים טרם ההצבעה. "יושב פה השר חיים כץ שאישר שהוא לא קיבל נייר עמדה מהמשרד להגנת הסביבה, כי סירבת לאפשר לגורמים המקצועיים לתדרך את השרים, ואיפה את היית בהצבעה הזאת?", צעק. "הצבעה שהמשמעות שלה זה הרס סביבתי ופגיעה בבריאות הציבור. איפה הייתה השרה סילמן? לא ברור, אבל היא נמנעה בהצבעה".

שר התיירות כץ, שמשמש ממלא מקום שר הבריאות אישר את הדברים במליאה, ובהמשך אף הוציא מכתב שמבקש להפוך את ההחלטה. "איזה מזל ששר התיירות מגלה אחריות ומד עוד הרסנית פושעת פוגענית, שעשו על הראש של עידית סילמן, ואיזה מזל השר חיים כץ, שיש שרים שמבינים את האחריות הציבורית שלהם ולא בורחים כמו עידית סילמן", אמר. 

במכתב ששלח כץ למזכיר הממשלה יוסי פוקס, טען כי ההחלטה התקבלה בלי הצגה מסודרת של הרקע שקדם להחלטה וללא הצגת הבעייתיות ותסקירים קודמים של בכירים במשרד הבריאות, שהתנגדו להקמת שדה כריית הפוספטים. "לנוכח האמור לעיל אבקש לבטל את החלטת הממשלה שהתקבלה ולערוך דיון מקצועי עם כל הנוגעים בדבר", כתב כץ במכתבו.

ברקע הדברים, גורמים חרדים פנו לכץ ולקרויזר עצמו ודחפו לקיום הדיון בוועדת הפנים. בתוך כך, להב הרצנו אף דרש מקויזר שיחייב את סילמן להופיע בדיון. "עמדותיהם של השרים כלל לא נמסרו לממשלה בעת קבלת ההחלטה", כתב להב הרצנו. "עובדה זו מעלה חשש כבד כי קידום התוכנית נעשה בחופזה, ללא דיון מקצועי מסודר, ותוך התעלמות מהשלכותיה הבריאותיות, הסביבתיות והחברתיות החמורות, כמו גם מהחשיבות של בחינה אסטרטגיות כוללת של מדיניות קריית הפוספטים בישראל, בטרם יינתן אור ירוק לכרייה בשדה בריר".

יש לציין כי לשרים עומדת הזכות להגיש ערער נגד החלטת הממשלה, אולם נכון למועד כתיבת שורות אלה, סילמן לא עשתה כן, ויתרה מכך, לפי הפרסומים השונים נמנעה בישיבת הממשלה מהצבעה בנושא. הדוברת שלה סירבה להשיב כיצד הצביעה והפנתה לדוברות המשרד להגנת הסביבה שטענו כי לא ידעו על הדיון מראש וכי הצליחו להוסיף להחלטת הממשלה תסקיר השפעה על הסביבה (התגובה המלאה בסוף הכתבה). יש לציין כי שבועות ארוכים גורמי המקצוע השונים, פעילי הסביבה ועיתונאים קיבלו מידע לפיו הממשלה עתידה לעלות את הנושא לסדר יומה בקרוב ואף שלושה ימים לפני הישיבה, המידע עבר בין הגורמים השונים. כמו כן, יש לציין כי סקר השפעה על הסביבה הוא חלק אינטגרלי מההליך התכנוני. 

מדובר בתוכנית שנויה במחלוקת שמוביל תאגיד כיל (היום ICL) שבשליטת הטייקון עידן עופר. התוכנית גוזרת סכנה בריאותית לתושבי ערד וכרוכה בפינוי אלפי תושבים בדואים שמתגוררים בשטח המדובר. תאגיד כיל עוסק בין היתר בכריית פוספטים למטרות ייצוא ומנסה שנים ארוכות להרחיב את שטחי הכרייה באישור ממשלת ישראל.

בשנים האחרונות הובילו ועד העובדים של מפעל הכרייה הקיים בנגב, רותם אמפרט, קמפיין לפיו אם לא תורחב הכרייה, ייסגרו המפעלים הקיימים. מעמד עובדי המפעל והחשש מפיטורים, הפכו להיות סוגיה מרכזית בשיקולים הפוליטים באשר לאישור הכרייה. לאחר מאבק סביבתי עיקש, בשלהי 2022, הצליחו ארגוני הסביבה והשרה זנדברג לדרוש נתוני אמת בנוגע למצב הכרייה כתנאי לקידום התכנית. הוחלט כי בטרם קידום תכנון מפורט למתחם שדה בריר, כולל כל התקדמות נוספת על העבודה על תסקיר ההשפעה על הסביבה, תקיים הממשלה דיון על בסיס בחינה של משרדי הממשלה הרלוונטיים, אשר יביאו לפניה נתונים מעודכנים בנושא מדיניות כריית הפוספטים בישראל.

בחודש שעבר חתמו 17 ארגוני סביבה על מכתב התנגדות לשרים ולראש הממשלה, בו הדגישו כי המסד העובדתי שהוצג בבסיס ההחלטה מבוסס על ספינים לא אמינים של התאגיד המזהם כיל. "הנתונים שבבסיס המדיניות – הן באשר לעתודות הפוספטים במכרות הקיימים ובשכבות העומק שתחתיהם, הן באשר למשמעויות הכלכליות והתעסוקתיות, והן באשר להשפעות הסביבתיות המקומיות – התקבלו כולם מהתעשייה. לאורך השנים, השתנו הנתונים פעם אחר פעם בהתאם לאינטרס הנקודתי. אין ספק שמדובר בנתונים בלתי אמינים", כתבו. 

"המדיניות מותאמת לדבר אחד כמו כפפה ליד: מיקסום הרווח של כיל – לא של המדינה, ולא של תושביה כיום ובעתיד. המדיניות הנוכחית אינה רק הרסנית לסביבה, אלא שהיא גם לא מבטיחה את עתיד התעסוקה בנגב, מכיוון שהיא מאפשרת ייצוא חומר גלם, בעוד השלבים הבאים בשרשרת הייצור ייעשו בארצות אחרות". הארגונים עמדו גם על ההיסטוריה העבריינית של כיל, שנמצאת באופן קבוע בראש רשימת מפרי החוק של המשרד להגנת הסביבה. "על הממשלה גם לזכור את אזלת היד באכיפה אל מול ICL. המציאות לאורך השנים מראה כי בפועל, רבים מהחוקים להגנת הסביבה אינם תקפים במקרה של כיל הנמצאת משום מה בעמדת מיקוח מול רשויות החוק, וכי היא עושה בים המלח ובנגב המזרחי כבשלה", לשון המכתב. "תאגיד כיל הפר את הבטחותיו לרשויות ולציבור, פעם אחר פעם. אין להניח שיעמוד מעתה בהבטחות".

התגובה המלאה של המשרד להגנת הסביבה

"חרף העובדה כי עודכן על העלאת ההצעה לדיון אך שעתיים לפני תחילת הישיבה, המשרד להגנת הסביבה נאבק על בריאות הציבור והצליח להוציא מההחלטה המקורית את כריית פצלי השמן המזהמת. בנוסף ולדרישת אנשי המשרד, התוכנית תחוייב בבחינה מעמיקה של תסקיר השפעה על הסביבה ועל בריאות תושבי האזור. זהו הישג חשוב שמגן על תושבי האזור ועל הציבור כולו. אנחנו שותפים לדאגתם של ראשי הרשויות, ולכן התסקיר יבחן גם את ההיבטים הבריאותיים בשיתוף עם משרד הבריאות.

בהחלטת הממשלה נקבעו שני עקרונות ברורים לדרישת המשרד:

• הסרת כריית פצלי השמן – שיטה מזהמת ומסוכנת לבריאות הציבור ולסביבה.

• חיוב בתסקיר השפעה על הסביבה – שיבחן גם את ההשפעות הישירות על האוכלוסיה, לרבות האוכלוסייה הבדואית באזור.

המשרד ימשיך לוודא שכל קידום של התוכנית יותנה בתסקיר מקיף ובעמידה בדרישות הסביבתיות והבריאותיות המחמירות ביותר".