ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
"אלפי עובדים בנגב בסכנת פיטורים מיידית", כך דווח בימים האחרונים בכותרות בתקשורת. אותו איום שחוק שחברת רותם אמפרט, מבית היוצר של כי"ל, משמיעה מזה כעשרים שנה על מנת לזכות בהקלות והטבות רגולטוריות על חשבון הציבור הרחב.
מדובר באחת המזהמות הגדולות בישראל שהפכה את הנגב לחצר האחורית שלה ושל המדינה כולה. מדינה בתוך מדינה. מזוהמת, מצולקת ומוזנחת. מספיק לנסוע על כביש 258 סביב אזור התעשייה ולהביט. הררי הפוספוגבס הרעילים עד כדי כך גבוהים שאפשר להתבלבל ולחשוב שהם חלק מהנוף המדברי. אבל הם לא, כפי שגם משב הריח החריף שעולה מפעם לפעם באוויר יעיד.
אינספור אסונות סביבה חמורים רשומים על שמה של אמפרט, שמככבת מידי שנה ברשימת המזהמות הגדולות בדיווחי המשרד להגנת הסביבה. כמה אסונות עוד יירשמו? לחברה לא באמת אכפת. היא מעדיפה להמשיך לירות ולבכות, או ליתר דיוק: לזהם ולהתבכיין.
למרבה הצער, מספר כלי תקשורת נפלו בפח של אמפרט מבלי להעמיק בדברים, והכותרות – בהתאם. יום לאחר שבקשה שהגישה החברה לוועדת המשנה לעררים במועצה הארצית לתכנון ובניה נדחתה – היא מיהרה לשלוף את נשק יום הדין, לאיים את אותו איום שמעולם לא התממש, ולרוץ לספר לחבר'ה.
במה מדובר? מלבד הררי הפוספוגבס, החברה מייצרת גם פוספוגבס רטוב ומזרימה אותו לבריכות. את הבריכות הללו היה עליה לסגור כבר לפני עשרים וחמש שנים אך היא בחרה לעשות דין לעצמה והוסיפה להשתמש בהן.
בשנת 2017 קרסה דופן של אחת מהבריכות ונחשול אדיר של פוספוגבס רעיל נשטף את תוך שמורת נחל אשלים. הנזקים היו אדירים – השמדה ואף הכחדה של מיני חי וצומח, לרבות עדר יעלים שלם, וכן זיהום חמור של מקורות מים, כאשר רק במזל לא נגרם נזק לחיי אדם.
מאז ועד היום מתנהלים נגדה הליכים שונים על מנת שתואיל בטובה, סוף כל סוף, לסגור את הבריכות. אלא שהיא מסרבת ומתעקשת להמשיך ולהשתמש בהן באופן שמזהם, בהגדרה, כפי שהבהירה גם רשות המים, את אקוויפר חבורת יהודה.
החלטתה של ועדת המשנה לעררים היא עוד חוליה בשרשרת ההליכים השונים. היא נולדה מתוך עתירה של ארגוני סביבה ופעילי סביבה, בהובלת לובי 99 והחברה להגנת הטבע, נגד החלטתה של ועדת התכנון המחוזית דרום – שנפלה אף היא בפח האיום השחוק – לאשר את התכנית שמתירה לזהם את האקוויפר.
בפסק דינו, התיר כבוד השופט גד גדעון לארגונים והפעילים לערור לוועדת המשנה לעררים, שדחתה בקשה של החברה להתיר לה להתקדם עם היתרי הבניה של התכנית בין כה וכה, עוד טרם הכרעה בעררים עצמם.
אמפרט, כמו אמפרט, שלפה את נשק יום הדין, והכותרות – בהתאם. אך מה עם דיווחים לבורסה בארה"ב ובישראל שם נסחרת כי"ל? היה ניתן לצפות שצמצום משמעותי של פעילותה של אמפרט יוביל לדיווח ולא רק לכותרות, אך בבורסה עסקים כרגיל. יפה לראות שגם המשקיעים לא התרגשו מהאיום והמניה דווקא זינקה ב-3%.
סיכם את זה יפה כבוד השופט גדעון בפסק דינו: "קשה להשתחרר מהרושם כי התוכנית היא תולדה של מציאות שנכפתה על מוסד התכנון על ידי רותם […] התנהלות זו, שיש בה משום הצבת מוסדות התכנון בפני עובדות מוגמרות, מעוררת אי נוחות רבה. היא עשויה להיראות על פניה, כמתן פרס למי […] אשר לא קיים את הוראות הדין בעבר, ואשר מבקש הקלות מתוך אינטרס כלכלי גרידא תוך שימוש 'באיום' התעסוקתי ככלי לחילוץ אישורים בדיעבד, וצמצום משקל אינטרס ההגנה על הסביבה ועל מקורות המים".
כיצד תכריע ועדת המשנה לעררים? ימים יגידו.
ד"ר עינת סולניק היא יועמ"שית לובי 99, הלובי הציבורי
שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.
