ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
התובעת של דוד ביטן עמדה מולו באולם והציגה ביובש את מנגנון השוחד כפי שנחשף בחקירת המשטרה: אנשי עסקים שילמו כסף לחבר קרוב של ביטן, שניהל למענו קופה סודית – וביטן, בתמורה, ניצל את קשריו כחבר כנסת וסגן ראש עיר כדי לסדר להם עניינים בבית הנבחרים, בעיריית ראשון-לציון ובגופים מוניציפליים אחרים באזור המרכז. לפי כתב האישום, ביטן עשה ככה למעלה מחצי מיליון שקל, ועשוי היה להרוויח עוד מיליונים אלמלא נתפס.
"מה שקרה כאן זה ש-מ' קיבל בהנחייתך כספים מבעלי אינטרסים שונים", הטיחה בו התובעת, עו"ד אתי בן-דור. "מ' הלבין לך את הכספים באמצעות העסק שלו והעמיד לך קו אשראי לצרכים שונים, בין אם זה הלוואות גדולות יותר שהוא לקח וקיזז ממך, בין אם זה חלוקת כספים לכל מיני אנשים שהיית חב להם כספים, בין אם זה להחזיר כספים לאחיך, בין אם זה נסיעות שלך לחו"ל, ולצרכים אישיים".
שמו של מ', ה"גזבר" של ביטן, אסור בפרסום עקב הפיכתו לעד מדינה. החוקרים השתילו אצלו במשרד מצלמה נסתרת שתיעדה אותו ואת ביטן מתעסקים בכספים. בשלב מסוים נתפסו בעדשה גם נציגים ממשפחת הפשע ג'רושי.
העדויות של מ' ושל עדים נוספים, בהם אשתו של ביטן, לא הותירו לחבר הכנסת ברירה. ביטן נאלץ לאשר שניהל קופה סודית. ההסבר שלו: הבאתי את הכסף מהבית, ו-מ' רק נתן לי הלוואות קצרות מועד פה ושם, ובסכומים זניחים. ביטן הודה בעבר ש-מ' גם נתן לו קרוב ל-20 אלף שקל, אך טען שזאת היתה מתנה לרגל חתונת בתו – תת-פרשה שנחקרה אך לבסוף לא נכללה בכתב האישום.
בשבוע שעבר, בבית המשפט המחוזי בלוד, התובעת בן-דור ביקשה מביטן לאשר שהגרסה שלו פיקטיבית. שמדובר בסיפור שבנה בשלבים במהלך חקירתו במשטרה, ככל שנחשפו בפניו עוד ועוד ראיות. כמצופה, ביטן הכחיש. "זה שקר וכזב", טען בתוקף.
זה היה אחרי כמה שעות של חקירה נגדית שהתחלקו בין שני ימי דיונים שבהם פערה התובעת עוד ועוד חורים בגרסתו. אחת החולשות הגדולות בגרסה של ביטן היא טענה אחרת שלו, שלפיה היו לו חובות של מיליונים, שאותם כיסה באמצעות אחיו רואה החשבון ומלווים מהשוק האפור.
איך אדם ששקוע בחובות כאלה, שנאלץ לחיות בצמצום ושרוב משכורתו החודשית מהעירייה מעוקלת על ידי ההוצאה לפועל, הצליח לשים יד על מאות אלפי השקלים שהוחזקו במזומן בקופה הסודית? הטענה של ביטן היא שהוא הכיר את מ', ה"גזבר", רק באפריל או במאי 2013 – אחרי שסיים להחזיר את חובותיו.
התביעה גורסת שהם הכירו קודם לכן, ושממילא ב-2013 ביטן עדיין היה שקוע בחובות – ולכן נזקק לסיוע של מ' בניהול הקופה הסודית. לתובעת היתה הוכחה חזקה: דברים שביטן עצמו אמר בשני ימי החקירה הראשונים שלו, בדצמבר 2017, לפני שהבין מה בדיוק מייחסים לו.
עו"ד בן-דור הציגה לביטן רצף של ציטוטים שבהם סיפר לחוקריו שהיכרותו עם מ' החלה ב-2012, ולא ב-2013. ביטן, בתגובה, טען שהוא פשוט התבלבל בתאריכים. "פה ושם טעיתי בחקירה, כי לא הצלחתי לזכור את השנים", העיד בשבוע שעבר. "את לא היית בחקירה אף פעם, ואני לא מאחל לך להיות בחקירה – לפעמים יש טעויות".
"גם מ' סיפר שהכרתם ב-2012", אמרה התובעת.
"זה לא נכון", השיב ביטן. הוא התעקש שהכיר את מ' לכל המוקדם באפריל 2013, במהלך סיור מקצועי באזור התעשייה בראשון-לציון. לתביעה היו ראיות שהפריכו זאת: רשימת השיחות היוצאות והנכנסות בלשכתו בעירייה, שהעידו על תקשורת ערה עם מ' בינואר, בפברואר ובמרץ באותה שנה.
"אוקיי, נו אז?", הגיב ביטן. "המשרד שלי היה מקבל המון פניות ציבור וטלפונים, אולי היתה לו בעיה. אנשים שמכירים אותי טוב מתקשרים אלי לפלאפון, לא מתקשרים למזכירה".
התובעת שלפה עוד מסמך, הפעם כזה שמתעד את רשימת השיחות שבוצעו בטלפון הנייד האישי של הנאשם. מתברר שביטן התקשר ל-מ' בפברואר, ושוחח איתו מהסלולרי גם במרץ. "נו אז?", חזר ואמר הנאשם. "אולי המזכירה אמרה לי שיש בעיה כלשהי, וחזרתי לתושב – אני לא יכול לזכור דבר כזה".
התובעת בן-דור ציינה בפני ביטן שכאשר נחקר לראשונה, הוא הסתיר את הקשר העסקי שלו עם מ', אמר שהיתה להם מערכת יחסים חברית בלבד, ותיאר אותו כאדם שמשלח ידו היחיד הוא חנות רהיטים באזור התעשייה. בפועל, ל-מ' היו אינטרסים בתחום הנדל"ן, הוא החזיק גם חנות צילום, שימש כמאכער עבור אנשי עסקים והרוויח כסף גם ממתן הלוואות. לקשר שלו ושל ביטן היה גם ממד פוליטי: מ' היה פעיל ליכוד, וסייע לביטן בקמפיינים.
ביטן טען להגנתו שהסיוע שקיבל בקמפיינים הפוליטיים היה זניח, ושלא היתה ביניהם שום "התנהלות כספית". נכון, אישר ביטן, הוא קיבל מ-מ' הלוואות ושמר אצלו כסף, אבל החוקרים שאלו אותו על "התנהלות כספית" שעולה לכדי שוחד – ושוחד, לטענת ביטן, לא היה. "בגלל זה עניתי את מה שעניתי", אמר.
"ידעת ש-מ' עוסק במתן הלוואות בריבית", ציינה התובעת.
"לא בשלב הראשון", טען ביטן, אף שהודה קודם לכן שהוא בעצמו קיבל מהאיש הלוואות.
"בזמן החקירה, בדצמבר 2017, כבר ידעת. נכון?".
"לאט-לאט", ביקש ביטן. "אני התייחסתי לעצמי, לא למישהו אחר. לי הוא לא נתן הלוואות, חוץ מאלף-אלפיים שקל שהחזרתי לו מיד".
"זה ההסבר שלך?", שאלה התובעת.
"כן, זה ההסבר שלי", השיב ביטן.
"אם מותר לך לקחת הלוואות, למה בחקירה הכחשת שלקחת?", שאלה עו"ד בן-דור.
"הלוואה של אלף שקל ליום-יומיים זה לא הלוואה", השיב ביטן.
"בחקירה ביקשו ממך פרטים על מספר המקרים שבהם קיבלת ממנו הלוואות, ולא הסכמת לתת", המשיכה התובעת.
"אני יודע להגיד באיזה מועד זה היה?", השיב ביטן. "מה זה 'פרטים'? אני לא מבין. את חושבת שאפשר לדעת? לא היו לי פרטים ספציפיים".
"ביקשת מהחוקרת: 'תראי לי תאריכים ואני אתייחס'", ציינה התובעת.
"זה בדיוק העניין, לא יכולתי לתת תשובה לגבי פרטים ספציפיים", טען ביטן.
"זה בדיוק העניין, מר ביטן. אתה מתאים את התשובות לפי הראיות שמציגים לך".
התובעת הציגה לביטן קטע מתמליל חקירתו. לפי התמליל, החוקרת המשטרתית שאלה אותו האם היה לוקח כסף מעד המדינה, וביטן ענה לה בשאלה: "את היית מסכימה לקבל ממני כסף אם הייתי מציע לך?". החוקרת השיבה בשלילה, וביטן השלים אותה: "אז גם אני הייתי מסרב, חד משמעית. מה זאת השאלה הזאת?".
כשביטן סיים לקרוא, התובעת פנתה אליו ואמרה: "גם הלוואה יכולה להיות שוחד".
"לא", טען ביטן, "הלוואה זה דבר שמחזירים אותו".
כעורך דין בהכשרתו, ביטן ודאי יודע שלפי הדין הישראלי הלוואה יכולה להיחשב רכיב בעסקת שוחד – במיוחד אם הצד שלוקח את ההלוואה שקוע בחובות עמוקים ומסוגל להשיג כסף רק מהשוק האפור, בריביות גבוהות ועם סכנת הסתבכות עם עבריינים במקרה שהכסף לא יוחזר בזמן.
לפי העדות של ביטן, מתוך חוב של 2.5 מיליון שקל שצבר למלווים מהשוק האפור – בערך מיליון שקל נועדו לכיסוי עמלות וריביות נשך. במצבו, ולנוכח תפקידיו הציבוריים בכנסת ובעירייה, כל הלוואה בתנאים טובים יותר יכולה לעלות לכדי טובת הנאה אסורה.
הגרסה של ביטן לגבי חובות העתק שצבר לשוק האפור היא חלק מההסבר שלו למיליוני השקלים שנכנסו ויצאו מחשבונות הבנק של משפחתו בתקופה שבה התחוללה פרשת השחיתות. בדיונים קודמים ביטן הסביר באריכות כיצד היה מגלגל את החוב באמצעות זגזוג בין מלווים וגלגול צ'קים, עם עזרה מאחיו, רואה החשבון שלמה ביטן, שהלך לעולמו חודשים אחדים אחרי הגשת כתב האישום.
בגלל החובות, טען ביטן, הוא ואשתו חיו בצמצום – והצמצום הזה בא לידי ביטוי בין היתר בהימנעות מחופשות בחו"ל. במהלך עדותו טען ביטן שבשנים הרלבנטיות הוא טס לחו"ל רק פעם אחת, וגם אז עשה זאת במסגרת נסיעה שאִרגנה ההתאחדות לכדורגל, שאליה הוזמן מתוקף התפקיד שמילא בקבוצה העירונית הפועל ראשון-לציון.
לצוות התביעה היו נתונים אחרים. לדברי התובעת, ביטן טס לחו"ל פעמיים ב-2011, וחמש פעמים ב-2012. היא הגישה לו את התיעוד, וביטן עיין. "לאן טסתי? אני לא זוכר", הגיב לבסוף. "מה החשיבות של זה?".
"לאן טסת חמש פעמים ב-2012, השנה הכי קריטית לכיסוי החובות?".
"לא זוכר", השיב ביטן. עו"ד בן-דור ניסתה לרענן את זכרונו, ואמרה שב-2011 הוא טס לשבועיים בניו-יורק. "לא יכול להיות", הגיב ביטן. התובעת נקבה בתאריכים, ועקצה: "בשיא החובות שלך טסת לנסיעה משפחתית".
היא לא אמרה זאת באולם, אבל המסר היה ברור: בזמן שביטן לטענתו חי בצמצום ופעל בכל מאודו לגיוס כספים שיאפשרו לו לכסות את החוב, הוא למעשה חי טוב והוציא הרבה כסף על מותרות – דפוס פעולה שתומך בגרסה של התביעה, שלפיה היו לו הכנסות גדולות משוחד. אחרי מחשבה, ביטן בכל זאת מצא הסבר: "אולי זה היה בתקופה שאשתי קיבלה ירושה".
לצוות התביעה היו גם ראיות שפגמו בטענה של ביטן שלפיה הכיר את מ' רק אחרי שסיים להחזיר את חובותיו, ולכן לא נזקק לסיוע כלכלי. חגית ביטן, אשתו, אמרה לחוקרי המשטרה ב-2017 שלדעתה בעלה עדיין בחובות. התובעת לא הזכירה את האמירה הזאת באולם, אך ציינה שתיעוד ההפקדות והמשיכות בחשבון הבנק של חגית ביטן מעלה שגם לאורך 2013 בני הזוג גִלגלו חובות במאות אלפים.
ביטן נאחז בגרסתו. "כל התהליך שאת מנסה להציג בחקירה הנגדית, שהיו לי חובות אחרי 2013 – זה לא נכון. את רוצה לבזבז זמן על זה? תמשיכי לשאול, תבזבזי", אמר לתובעת. אחרי שהציגה לו את הנתונים, ביטן טען שמדובר ב"ספיחים" של החוב הישן, ושהתשלומים האחרונים יצאו ב-2014. "זה נקרא גלגול צ'קים והפקדות מזומן – כשאני נותן צ'ק דחוי לשלושה חודשים, אם מגיע זמן הפירעון ואין לי הכנסה, אני נותן עוד צ'ק", אמר.
עו"ד בן-דור הזכירה לו שכאשר נחקר במשטרה הוא סיפק גרסה אחרת. "אתה אמרת: 'ב-2013 הפסקנו לעשות נכיון צ'קים, והחשבון היה אפס'. אז לא הפסקתם", הטיחה בו.
"אוקיי", השיב ביטן. "אי אפשר לזכור הכל מבחינת תאריכים. כשאמרתי '2013' התכוונתי ל-2014".
התובעת השמיעה באולם קטע מהאזנות הסתר, מ-2017, שבו ביטן אומר שהוא זקוק לכסף כדי להחזיר חוב. "הייתי צריך הלוואה מסוימת כי אין לי אשראי בבנק", אומר ביטן בהקלטה. לפי הגרסה שסיפק בבית המשפט, כאמור, זה היה ארבע שנים אחרי שסיים להחזיר את כל חובותיו, ואחרי שהפך לחבר כנסת ונהנה ממשכורת של כ-40 אלף שקל ברוטו.
כיצד הוא מסביר זאת? ביטן שוב טען שפשוט שגה: "זאת תשובה לא נכונה, החוקרים קיבעו לי את זה בראש, הציגו לי דבר לא נכון – ואז זה נכנס לראש כביכול כדבר נכון, כשזה לא נכון".
"מר ביטן", סיכמה התובעת, "אני אומרת לך שטענת ההגנה של ההלוואות שלקחת 'פה ושם', אתה שלפת אותה רק אחרי שראית תיעוד לגבי הכספים, ואחרי שהבנת ש-מ' משתף פעולה עם המשטרה והוא עד מדינה. למעשה לאורך כל החקירות שלך וגם כאן בבית המשפט לא פירטת את המועדים שבהם לקחת הלוואות והחזרת אותן, שלא לדבר על זה שגם אין הסכמי הלוואות. אני אומרת לך שכל טענת ההלוואות הזו היא טענה מיתממת, כי לא מדובר באלף-אלפיים שקל שהוא נתן לך ב-2017 – הוא פשוט הלבין עבורך כספי שוחד".
"הטענה הזאת לא נכונה", השיב ביטן. "זה שקר וכזב, וחבל מאוד שאת מצטטת טענות כאלה במסגרת חקירה נגדית. אני לא חושב שצריך לעשות הסכם הלוואה על אלף שקל, ואני לא יכול לזכור בראש מתי זה היה".
21212-08-21
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
