ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
אחד הפיתולים המכוערים בתיק הפלילי של חבר הכנסת דוד ביטן עוסק בתקרית שהוגדרה בכתב האישום כמרמה והפרת אמונים, אך מבחינה מהותית מזכירה יותר סחיטה באיומים. בתפקיד הסוחטים: ביטן ועידן פרץ, ראש מטה שר התחבורה דאז ישראל כץ. בתפקיד הנסחט: ראש עיריית הוד-השרון. העילה: העירייה סירבה לשלם "חוב" בלתי מוצדק לקבלן.
לרוע מזלם של ראש העירייה והתושבים, הקבלן היה מיודד עם עד המדינה מ', ה"גזבר" שניהל עבור ביטן קופה סודית של מזומנים, גבה עבורו כספים ושילם במקומו למי שצריך. כתב האישום גורס שהמיזם העברייני שלהם הוביל אותם לנצל את מעמדו הפוליטי של ביטן ואת קשריו בליכוד כדי ללחוץ על עיריית הוד-השרון לשלם לקבלן המקורב. שלשום (4.11) בבית המשפט המחוזי בלוד ניסה ביטן להפריך את הפרשנות הפלילית שהוענקה לתקרית.
לפי כתב האישום, מי שיזם את הסחיטה היה עד המדינה מ'. זה קרה לקראת סוף 2016, כשביטן כבר היה חבר כנסת ומילא את אחד מתפקידי המפתח בסיעה: יו"ר הקואליציה. מ' הכיר לו חבר ושותף עסקי שלו, קבלן בשם בני עוזיאל, שסלל עבור עיריית הוד-השרון כביש אבל כביכול לא קיבל תמורה מלאה על עבודתו.
כדי להשיג את הכסף הוחלט להפעיל לחץ על ראש העירייה דאז, חי אדיב. ביטן פנה אליו וקבע פגישה, ולפי כתב האישום גם התקשר כמה פעמים לעוזרת שלו ו"ביקש ממנה לבדוק מדוע הנושא לא הוסדר". במקביל פנה ביטן לעידן פרץ מלשכתו של שר התחבורה ישראל כץ, חברו לליכוד, וביקש ממנו לסייע בהפעלת הלחץ.
מחומרי החקירה עולה ששניהם מיקדו את הלחץ על אחת החוליות החלשות בלשכה: עוזרת ראש העירייה יהודית ביטון. "תשמעי לי טוב, ותגידי גם לראש העיר שלך, שאם אתם לא תשלמו את החוב – אני עוצר לכם את כל הכספים שלכם בוועדת הכספים של הכנסת", ציטטה ביטון את ביטן כשהעידה בפני חוקרי המשטרה. היא ציינה שביטן נשמע לה כועס.
גם פרץ, האיש של שר התחבורה, נשמע לה כועס – וגם הוא, לדבריה, איים בעצירת תקציבים. "הוא העביר דרכי מסר לעירייה: בגלל שלא טיפלו בו, הוא יעצור תקציבים במשרד התחבורה לעירייה", העידה ביטון בבית המשפט בשנה שעברה. "האמת היא שאף פעם לא דיברו איתי ככה", העירה. פרץ נחקר בתיק כחשוד, אך לבסוף לא הועמד לדין.
השבוע, ביום עדותו השמיני, ביטן תיאר את התקרית כהתגייסות אלטרואיסטית למניעת גזל. הוא סיפר שהכיר את הקבלן עוזיאל בפגישות מקריות בחנות הרהיטים של עד המדינה בראשון-לציון. "אחרי שכבר הכרתי אותו, מ' אמר לי שבני עושה על האש באחד החגים – ובאתי", העיד ביטן. "בני אמר שהוא החליט לא לעבוד יותר עם רשויות, ואז סיפר לי על העבודה שהוא עשה לעיריית הוד-השרון, וששנתיים הוא לא מקבל את הכסף. הפריע לי שרשות מקומית לא עומדת בהסכמים".
ביטן טען שלא היה לו קשר כלכלי לעוזיאל, ושגם לא ניתן להגדירם חברים. ובכל זאת, הוא התגייס לעזרתו. חבר הכנסת אישר שהתקשר לראש העירייה. "שאלתי אותו 'למה אתם לא משלמים לקבלן שביצע עבורכם עבודה', והוא אמר לי, 'נעשה בדיקה'", אמר בעדותו. "אחר כך ראיתי אותו במקרה בכנסת, בחדר האוכל של הח"כים. שאלתי אותו איך זה מתקדם – הוא עשה לי תנועה כזאת של נפנוף והבנתי שאין מה לעשות".
ביטן אישר גם שגייס למען הקבלן את עידן פרץ מלשכת שר התחבורה, שלדבריו היה ב"יחסים טובים מאוד" איתו ועם עד המדינה. "אמרתי לעידן, 'שמע, יש בעיה כזאת וכזאת – תבדוק'", העיד ביטן. "אבל לא פניתי אליו כדי שידבר עם ראש העיר או משהו כזה, ולא נתתי לו שום הנחיות".
עו"ד שרון כהנא מצוות ההגנה של ביטן, שחקרה אותו באולם, ביקשה ממנו להתייחס לעדות של עוזרת ראש עיריית הוד-השרון על השיחות הכעוסות שלו ושל פרץ ועל האיומים בעצירת תקציבים. "בכתב האישום נכתב שאתה אמרת ליהודית שאם החוב לא ישולם, אתה תדאג לעצירת כספים בוועדת הכספים", הזכירה עו"ד כהנא.
ביטן הכחיש בתוקף. "לא היה דבר כזה", אמר. הוא סיפר שהכיר אישית את העוזרת בזכות הרקע המשותף של שניהם בליכוד – היא עבדה עם דוד לוי בזמן שהוא היה פעיל במחנה אריאל שרון – ואישר שהתקשר אליה פעם אחת בעניין הקבלן והחוב, ובהמשך גם שלח מסרון.
אז למה העידה שהציב לה איום מפורש? ביטן העלה את האפשרות שבִלבלה בינו לבין פרץ. לדבריו, הוא כלל לא היה חבר בוועדת הכספים, ולכן לא היה יכול להשפיע על הכרעותיה. "אין לי מה לאיים על דבר שלא קיים – גם לא איימתי, וגם זה לא דבר שאני יכול להתערב בו", טען הנאשם.
מבחן התוצאה פוגם בתזה של ביטן. ראש העירייה באותה תקופה, חי אדיב, הצביע על צירוף מקרים מחשיד. מסכת הלחצים החלה בדצמבר 2016. "בכל שנה קיבלנו עשרות מיליוני שקלים לכיכרות, לכבישים, למדרכות – ובשנת 2017 לא קיבלנו תקציבים", העיד אדיב בבית המשפט. "האם זה בגלל זה או לא בגלל זה – אני לא יודע".
אדיב סיפר שהסכום שביקש עוזיאל עמד על כ-2 מיליון שקל, ושהגורמים המקצועיים בעירייה בחנו את הדרישה והגיעו למסקנה שלא מגיע לו דבר.
כתב האישום מייחס לביטן עשרה סעיפים של שוחד ורצף ארוך של עבירות כלכליות. את המשפט הפלילי שלו הוא מנהל מתוך עמדת נחיתות יוצאת דופן. ב"חדר העסקאות" של עד המדינה מ', בחנות הרהיטים, הושתלה מצלמה נסתרת שבאמצעותה תועד בוחש בעסקאות נדל"ן, מתעסק בכסף ונפגש עם גורמים מפוקפקים.
כמה מהגורמים הללו הם בני משפחת הפשע ג'רושי, ששמה נקשר ברצף ארוך של מעשי רצח, סחר בסמים קשים ואמצעי לחימה, גביית דמי חסות ועבירות כלכליות. מ' עשה איתם עסקים, העיד שהיה מיודד איתם – אך כשהתבקש לדבר על כך בבית המשפט הגיב בחרדה וניסה להתחמק מציון שמותיהם המלאים. גם ביטן, באופן טבעי, ניסה להרחיק את עצמו מהם.
כתב האישום מפרט כמה מקרים שבהם ביטן עזר לג'רושים. במקרה אחד הוא פנה למשרד הפנים כדי להסדיר כניסה של אחד מבני המשפחה מירדן לישראל. במקרה אחר ניסה לנצל את קשריו במשרד המשפטים כדי להשיג קידום בתפקיד לאדם שמכהן כקאדי בבית-דין שרעי.
במקרה שלישי, שאירע ב-2017, ביטן אירגן ישיבה בכנסת בניסיון להכשיר עבירות בנייה בג'ואריש, השכונה ברמלה שבה שולטת משפחת הפשע. המעשים מתוארים בכתב האישום כטובת הנאה שביטן נתן לעד המדינה, והוא מואשם בגינם במרמה והפרת אמונים.
לביטן היה חשוב להדגיש שהוא עמד בקשר רק עם אחד מבני המשפחה, עדנאן ג'רושי, שהוא "לא עבריין ולא שום דבר". הם הכירו, לדבריו, בפגישות מקריות אצל מ'.
"למה אמרת שהוא לא עבריין?", חקרה אותו עו"ד כהנא בשבוע שעבר.
"כי לפעמים יש קונוטציה, אבל הוא מבחינתי אדם נורמטיבי", השיב ביטן. "הוא היה ראש הווקף, הוא מייצג את האוכלוסייה. זה שיש עבריינים מסביב לא אומר שכולם כאלה".
ביטן אישר שהוא זימן ובחר את משתתפי הישיבה בכנסת, שכללו את הח"כים אחמד טיבי ואוסאמה סעדי ממפלגת תע"ל, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז ארז קמיניץ, ראש עיריית רמלה דאז יואל לביא ונציגים ממשרד המשפטים ורשות מקרקעי ישראל. ביטן אמנם הגדיר את עדנאן ג'רושי כ"לא עבריין", אבל בעדותו היה לו חשוב לציין שג'רושי היה היחיד שהוזמן על ידי מישהו אחר – ראש העירייה לביא.
לביא, אגב, אמר בעדותו שג'רושי היה זה שהזמין אותו לישיבה בכנסת – ולא להפך. הוא הגדיר אותו כ"ראש הפלג המדיני" של משפחת ג'רושי, אדם שמייצג את המשפחה אבל "לא מתעסק בפשע" באופן ישיר. "כשאת רואה בתקשורת שהרגו איזה בורר בשם עלי ג'רושי – שטויות במיץ עגבניות. מי שסוגר דברים בתוך המערכת הזאת זה רק עדנאן, לא עלי ג'רושי ולא אף אחד אחר", אמר בשנה שעברה לעורכת הדין שחקרה אותו, יעל שניידר מפרקליטות המדינה.
כמו במקרים אחרים, גם בפרשת ג'ואריש טען ביטן שפעל למען אינטרס ציבורי ולא כחלק מהשת"פ הפלילי שלו עם עד המדינה. בג'ואריש אמנם שולטת משפחת פשע, והסדרת המצב התכנוני בשכונה תזניק את ערך נכסיה, אבל ביטן התעקש שמה שעמד לנגד עיניו הוא הצורך לחבר אוכלוסייה מעוטת יכולת לחשמל ולמים – ועל הדרך, לטענתו, גם להכניס כסף לעירייה הענייה.
ביטן אישר שחוץ מהישיבה בכנסת התקיימה גם "ישיבת מעקב" ברמלה בנוכחותו של מיכאל וידל, שהחליף את לביא בתפקיד ראש העירייה. לדבריו, את הישיבה הזו יזמו ח"כ סעדי וראש העירייה, וגם בה נכח עדנאן ג'רושי. ישיבת מעקב נוספת התקיימה בהמשך בכנסת.
ביטן ניסה לגמד את ההשפעה שלו: הוא טען שממילא כל סיכום שהיה מתקבל היה נזקק לאישור של מוסדות התכנון. "אני בסך הכל התנעתי את התהליך, הצגתי את הבעיה והתחלנו דיון", התגונן. "מי שהפר אמונים זה המערכת – לא אני. הם ידעו שלאורך שנים יש בעיה עם המגזר, בכל הארץ, אבל לא טיפלו בה, לא נתנו תקציבים להגשת תוכניות. אני בסך הכל ניסיתי לטפל בבעיה אמיתית של מגזר שלם".
חומרי החקירה מעלים אפשרות שבכל זאת יש קשר בין הפעלתנות הזאת למערכת היחסים הכלכלית בין הג'רושים לעד המדינה מ'. למשל, שיחה שבה מ' ועדנאן ג'רושי מדברים על הישיבה הראשונה בכנסת שלושה או ארבעה חודשים לפני שהתקיימה. איך ביטן מסביר את זה? באמצעות תרחיש היפותטי: מ' נהג להסיע אותו ממקום למקום, והאזין לשיחות; ייתכן שנחשף ליוזמה באופן פסיבי. מ', לעומת זאת, העיד שהיה לו תפקיד פעיל בפרויקט: עדנאן ביקש ממנו סיוע, והוא גייס את ביטן.
גם אם מקבלים את הגרסה של ביטן לגבי הכשרת הבנייה בג'ואריש, מה יש לו להגיד להגנתו בפעמיים האחרות שהתגייס למען הג'רושים? האם גם כאשר ניסה לסייע לבן משפחתם להיכנס לישראל, ולקאדי לקבל קידום, עשה זאת משום שראה בכך מטרה חברתית נאצלת? לא. לדברי ביטן, במקרים האלה מדובר בפוליטיקה קטנה: הוא קיבל פניות, העביר אותן הלאה והעמיד פנים שהוא מטפל בהן.
על המקרה של הקאדי שמע לדבריו בפגישה מקרית עם עדנאן ג'רושי. "אמרתי שאבדוק אבל שאין לי אפשרות לסייע, הוא שאל אם אני יכול להיפגש עם הקאדי, נפגשתי, דיברנו, אמרתי לו שאני 'אבדוק' – ולא בדקתי כלום", טען ביטן, והסביר: "זה מטבע לשון של פוליטיקאים. מה, אני צריך להעליב אותו?". במהלך החקירה המשטרתית הוטח בביטן שהוא פנה בעניין לשרת המשפטים דאז, איילת שקד. השבוע בעדותו הכחיש בתוקף.
במקרה של קרוב המשפחה של הג'רושים שנזקק להיתר כניסה לארץ ביטן דווקא אישר את מעורבותו של עד המדינה, וציין שבמקרה הזה עמד בקשר גם עם חאלד ג'רושי, אחיו של עדנאן. ביטן לא פסל את האפשרות שפנה למשרד הפנים בעניין. "זה לא דבר חריג", טען להגנתו. "לפעמים פונים אלינו במייל או דרך העוזרים, והנוהל הוא להעביר לגורם הרלבנטי במשרד הפנים, לעוזר של השר".
ביטן ציין ששר הפנים באותה תקופה היה אריה דרעי, ושראש המטה שלו היה משה ארבל, לימים שר פנים בעצמו. האם הוא זוכר שפנה אליהם? לדברי ביטן, הוא דיבר עם ארבל "באופן כללי" על כך שהמשרד לא מטפל כראוי בפניותיו, ולא על בקשה ספציפית.
בחדר החקירות, כשביטן נשאל האם הבקשה נענתה, הוא השיב ש"הנושא בטיפול". עו"ד כהנא שאלה אותו למה התכוון. ביטן שוב טען שמדובר במריחה. "זה מטבע לשון של כל חברי הכנסת, השרים והעוזרים שלהם", אמר. "אנחנו תמיד אומרים שזה 'בטיפול', גם בלי לבדוק מה קורה עם הבקשה – כדי שיירדו ממני. רוב הבקשות נפתרות מעצמן".
לעיון בפרוטוקול יום העדות השמיני של דוד ביטן, 4.11.2025
לעיון בפרוטוקול יום העדות התשיעי של דוד ביטן, 6.11.2025
21212-08-21
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
