חשיפה: שרי הליכוד הקפיצו את תקציבי הפרסום בערוץ 14 ביותר מ-500%

שרי הליכוד וראש הממשלה, בנימין נתניהו, ניצלו את מלחמת 7 באוקטובר כדי להקפיץ במאות אחוזים את תקציבי הפרסום שמשרדיהם הזרימו לערוץ 14 – כך עולה מנתונים רשמיים שנחשפים כאן לראשונה. לפי הנתונים החדשים, היקף התקציבים שהזרימו לערוץ עשרה משרדי ממשלה שנשלטים בידי הליכוד צמח ב-532% בהשוואה לשנה שקדמה להקמת הממשלה הנוכחית, שבה שלטה "ממשלת השינוי" בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד.

הזינוק החריג ברכש זמן האוויר החל לאחר טבח 7 באוקטובר ב-2023, והוא לא תואם את נתוני הרייטינג של ערוץ 14. שיעורי הצפייה בערוץ אמנם עלו לתקופה קצרה בתחילת המלחמה, אך מאז נמצאים במגמת ירידה. הקצאת תקציבי הפרסום מתווספת לחקיקה ולהטבות בשווי עשרות מיליוני שקלים שהעניקה הממשלה לערוץ, שמתפקד בשנים האחרונות כבימת התעמולה המרכזית של נתניהו ושותפיו הפוליטיים.

תופעה בולטת שעולה מהנתונים היא שתקציבי הפרסום שמזרימה הממשלה לערוץ 14 באים על חשבון אלו שמופנים למתחרים הישירים, ערוץ 12 וערוץ 13, שנחתכו בחדות בשנתיים האחרונות.

הנתונים נמסרו מלשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ) במענה לבקשת חופש מידע של אתר "שקוף" ועמותת "הצלחה". אקטיביסטים ומשפטנים טוענים שהשימוש הממשלתי בתקציבי פרסום ציבוריים עלול לעלות לכדי טובת הנאה אסורה, מעין גמול על ההתגייסות למען הממשלה, אפליה לרעה של המתחרים ואף שוחד. עתירה לבג"ץ שהגישו מכון זולת והתנועה לרגולציה הוגנת ממתינה כבר חודשים ארוכים לתגובת המדינה.

בין השרים שהיטיבו עם ערוץ 14 בולטת שרת התחבורה מירי רגב, מהפוליטיקאים המקודמים ביותר בערוץ. בשנה שעברה, תקציבי הפרסום שהזרים משרדה של רגב לערוץ 14 מתחילת המלחמה זינקו בשיעור עצום: 1417%.

השרה הקודמת, מרב מיכאלי ממפלגת העבודה, הקצתה לערוץ ב-2022 רק 41 אלף שקל – סכום נמוך בסטנדרטים של תעשיית הטלוויזיה. באוקטובר 2023, תחת השרה רגב, עלה הסכום ל-71 אלף שקל. הזינוק החד חל ב-2024: הוצאות הפרסום של משרד התחבורה בערוץ 14 בשנה זו הסתכמו ב-622 אלף שקל.

זינוק חריג אף יותר נמדד במשרד הביטחון. השרים יואב גלנט ומחליפו ישראל כץ הקפיצו את כספי הפרסום שהזרימו לערוץ 14 ב-2098%. גם כאן תקציב שהסתכם בסכום שנתי צנוע של 41 אלף שקל תחת ממשלת השינוי תפח למאות אלפים. ב-2023, תחת השר גלנט, כבר עלתה ההוצאה ל-194 אלף שקל, סכום שהוקצה ברובו אחרי פרוץ המלחמה. בשנת 2024 ההוצאה של משרד הביטחון על פרסום בערוץ זינקה ל-901 אלף שקל – יותר מכל משרד ממשלתי אחר.

גם במשרד החינוך בראשות השר יואב קיש נמדד זינוק חריג, בגובה 451%. השרה שקדמה לו, יפעת שאשא-ביטון, הוציאה ב-2022 רק 123 אלף שקל על פרסום בערוץ 14. בשנה שלאחר מכן, תחת השר קיש, צמח הסכום ל-172 אלף שקל. כמו אצל רגב ושרי הביטחון, גם כאן הזינוק הגדול חל ב-2024, אז עלה הסכום ל-673 אלף שקל.

ראש הממשלה נתניהו הגביר גם הוא את הזרמת הכספים לערוץ התעמולה. ב-2022, תחת נפתלי בנט ויאיר לפיד, הוציא משרד ראש הממשלה 170 אלף שקל על פרסום בערוץ 14. ב-2023, אחרי שובו של נתניהו לראשות הממשלה, זינק הסכום ל-535 אלף שקל – עלייה של 215%.

בשנת 2024 התקציב ירד מעט ל-474 אלף שקל, סכום שמשקף עלייה של 179% ביחס ל"ממשלת השינוי". לא מדובר בתעמולה אישית למען נתניהו, אלא בקמפיינים של המשרד ושל הגופים החוסים תחתיו, למשל "הרשות לזהות לאומית יהודית", גוף ממשלתי שהוקם כאתנן פוליטי למען יו"ר מפלגת נעם אבי מעוז.

במקרה של משרד הכלכלה, שבראשו עומד השר ניר ברקת, כלל לא ניתן לתרגם את הזינוק לאחוזים. בתקופת ממשלת השינוי, תחת השרה אורנה ברביבאי, המשרד כלל לא רכש זמן אוויר בערוץ 14. בשנת 2024, תחת השר ברקת, המשרד רכש מהערוץ זמן אוויר ב-257 אלף שקל.

מבין שאר הגופים שרכשו זמן אוויר בערוץ 14 בולט המוסד לביטוח לאומי, שב-2024 הוציא על פרסום 1.12 מיליון שקל – יותר מכל גוף ממשלתי אחר. גופים אחרים שהתבלטו בהקשר זה בשנה שעברה הם רשות המסים (573 אלף שקל), משטרת ישראל (252 אלף שקל) ושני משרדי ממשלה שבהם שולטת מפלגת ש"ס: משרד הפנים בראשות משה ארבל (562 אלף שקל) ומשרד הרווחה בראשות יעקב מרגי (386 אלף שקל).

הרייטינג של ערוץ 14 ירד, התקציבים עלו

המגמה בולטת במיוחד בקרב שרי ושרות הליכוד, אך גם במבט רחב יותר ההוצאה הכוללת של המדינה על רכש זמן אוויר בערוץ 14 זינקה אחרי הקמת הממשלה הנוכחית. ב-2022, תחת "ממשלת השינוי", הוציאה המדינה כ-1.5 מיליון שקל על פרסום בערוץ. ב-2023, אחרי חילופי השלטון, הסכום זינק כמעט פי שלושה והסתכם ב-4.3 מיליון שקל. ב-2024 הוא המשיך לעלות והסתכם ב-6.5 מיליון שקל – עלייה של 330% ביחס לתקופת הממשלה הקודמת.

המקור של רוב הכסף, כ-70%, הוא קמפיינים שמומנו על ידי משרדי ממשלה. היתר מגיע מגופי מדינה אחרים שנעזרו בלפ"מ כדי לרכוש זמן אוויר מערוץ 14: רשות המסים, המוסד לביטוח לאומי, שירות בתי הסוהר, רשות שוק ההון והרשות לפיתוח ירושלים.

הזינוק לא חופף את נתוני הרייטינג של ערוץ 14, שנמדדים ומנותחים בידי הוועדה הישראלית למדרוג. מניתוח הנתונים עולה כי התקציבים ששפכה הממשלה על ערוץ הבית של נתניהו המשיכו לצמוח גם כאשר העלייה ברייטינג נעצרה, ואף התחלפה בירידה.

באוקטובר 2023, אחרי הטבח בדרום, זינק הרייטינג של ערוץ 14 כחלק מעלייה רוחבית בצריכת חדשות בחודשים הראשונים של תחילת המלחמה. ביום הטבח, שאירע בשמחת תורה, הערוץ לא שידר עד שעות הערב מנימוקים דתיים. אבל מיד לאחר מכן, ועד סוף השנה, עלה הרייטינג הממוצע של הערוץ בשעות הפריים-טיים מ-4% ל-7%.

במבט ראשון נדמה שהעלייה בשיעורי הצפייה מסבירה את הזינוק בהיקף עסקאות הפרסום הממשלתיות. אלא שבפועל אין זה כך. ב-2024 הפריים טיים של ערוץ 14 נחלש והשיג רייטינג ממוצע של 6%, אך במקום שההוצאה הממשלתית על זמן אוויר תצטמק – היא המשיכה לטפס. בשנת 2025 הרייטינג המשיך לרדת, כולל תוכנית הדגל "הפטריוטים" בהנחיית ינון מגל, אך נתוני עסקאות הפרסום שנמסרו מלפ"מ בנוגע לשנה זו אינם שלמים ומקשים על גיבוש תמונת מצב מלאה.

הרייטינג משפיע לא רק על האטרקטיביות של הפרסום בערוץ, אלא גם על התמחור. כל נקודת רייטינג שווה לערוצים כסף. לפי השיטה המקובלת בטלוויזיה המסחרית, שבשנים האחרונות אומצה גם בערוץ 14, המפרסמים משלמים לפי נוסחה שמחושבת על בסיס זמן האוויר שנרכש ונתוני הצפייה שהושגו בפועל.

לאחרונה נחשף באתר "העין השביעית" שינון מגל עמד בקשר עם ישראלים שבביתם מותקן מכשיר פיפל מיטר, עובדה שעוררה חשש להטיה של נתוני הצפייה והובילה לסילוקם המיידי מהמדגם. מגל סירב להתייחס למידע, ובהמשך תבע את "העין השביעית" בטענה שהפרסום פגע בפרטיותו.

לאחרונה נחשף באתר "העין השביעית" שינון מגל עמד בקשר עם ישראלים שבביתם מותקן מכשיר מדידת רייטינג, עובדה שעוררה חשש להטיה של נתוני הצפייה והובילה לסילוקם המיידי מהמדגם

ערוץ 12 התחזק, ובכל זאת איבד תקציבים

אצל הערוצים המתחרים, שסומנו על ידי נתניהו וחסידיו כאויבי המדינה, ההוצאה הממשלתית על פרסום נחתכה בחדות – ובלי קשר לרייטינג. בערוץ 12 של חברת הטלוויזיה קשת נרשמה ב-2024 עלייה בנתוני הרייטינג. למרות זאת, ההוצאה הממשלתית על פרסום בערוץ נחתכה ועמדה על 24.3 מיליון שקל בלבד, לעומת 31.8 מיליון שקל בשנת 2023 – שבה כאמור הרייטינג היה נמוך יותר.

בשנת 2022, שבה שלטה "ממשלת השינוי", הסתכמה ההוצאה הממשלתית על פרסום בערוץ 12 ב-38.7 מיליון שקל. גובה הקיצוץ בתום שנתיים של שלטון נתניהו: 45%.

בערוץ 13 של חברת רשת נרשמה בשנת 2024 ירידה ברייטינג ביחס לשנה שקדמה לה. הירידה היתה מתונה, אך תקציבי הפרסום הממשלתיים נחתכו בחדות: המדינה הוציאה בשנה שעברה על פרסום בערוץ 8.7 מיליון שקל, לעומת 12.7 מיליון שקל בשנת 2023. תחת "ממשלת השינוי", ב-2022, גרף הערוץ סכום גבוה בהרבה – 22 מיליון שקל. גובה הקיצוץ: 72% בשנתיים.

לשכת הפרסום הממשלתית, שפועלת בשנים האחרונות תחת משרד ראש הממשלה, היא גוף מקצועי שתפקידו להפיק קמפיינים ולתווך בין גופי ממשל למשרדי הפרסום והמחלקות המסחריות בגופי התקשורת. האופן שבו משרדי הממשלה מחלקים את תקציבי הפרסום שלהם בין גופי המדיה השונים אמור להיקבע משיקולים מקצועיים, ובדרך כלל גם בהנחיית גורמי מקצוע.

עם זאת, גורם בלפ"מ ששוחח עם "שקוף" בשנה שעברה ציין כי שרים בממשלת נתניהו ביקשו במפורש להקצות תקציבים גדולים יותר לערוץ 14, וכי היו שרים שחזרו בהם מהבקשה אחרי שנדרשו להעלותה על הכתב.

"היו בשנים האחרונות שרים שביקשו להכניס לקמפיין את ערוץ 14, או לתת לו נתח יותר גבוה מהתקציב", אמר אותו גורם. "היו שרים שהדרישה למַסמך את ההצעה גרמה להם לקחת צעד אחורה ולוותר". בקשת חופש מידע נפרדת, שבה נדרשה לפ"מ למסור את הבקשות הכתובות, טרם נענתה.

"היו בשנים האחרונות שרים שביקשו להכניס לקמפיין את ערוץ 14. בחלק מהמקרים, הדרישה למַסמך את ההצעה גרמה להם לקחת צעד אחורה ולוותר"

היסטוריה של העדפה ממשלתית

ערוץ 14 הוקם ב-2014 כערוץ מורשת יהודית ששידר באפיק 20, אך עד מהרה ובסיוע פעיל של נתניהו ואנשיו הפר את תנאי הרישיון ועבר להתמקד בתעמולה פוליטית שמופצת בכסות של שידורי אקטואליה. ב-2021, אחרי ששילם מיליונים עבור אפיק שידורים חדש, הערוץ התמתג מחדש וקהל הצופים שלו החל לצמוח. במקביל, אחרי שנים של מכירת זמן אוויר במחירי רצפה שלפי הערכות הולידו הפסדים כרוניים, בערוץ החלו לדרוש מהמפרסמים סכומים גבוהים יותר.

בעל השליטה בערוץ הוא יצחק (ויאצסלב) מירילשוילי. אביו, האוליגרך יליד גיאורגיה מיכאל מירילשוילי, הוכנס לרשימת הסנקציות של אוקראינה בשל עסקיו ברוסיה וקשריו עם ממשל פוטין. בסכסוך משפטי בין שני ענפים במשפחה נטען לאחרונה שההפרדה בין עסקי האב ובנו פיקטיבית, ושערוץ 14 הוקם מראש ככלי להשגת "כוח ומעמד" מצד מירילשוילי האב – טענה שהוא מכחיש בתוקף.

מירילשוילי הבן הרחיב בשנים האחרונות את מוטת ההשפעה שלו בענף התקשורת. לצד ערוץ 14 הוא מחזיק כיום בערוץ כלכלה המשודר באפיק 10, בתחנה החרדית רדיו קול-חי ובאתר החדשות הימני "חדשות 0404". משפחת מירילשוילי מחזיקה במקביל חברות טכנולוגיה, אנרגיה, נדל"ן, מדיה, הימורים, יהלומים ועוד, ומרבה לתרום לארגוני דת.

נתניהו פועל למען ערוץ 14 כמעט מאז הקמתו. ניר חפץ, דובר של נתניהו שחתם על הסכם עד מדינה והעיד במסגרת משפטו הפלילי, סיפר בעדותו כי ראש הממשלה שלח אותו לבצע כמה "דברים רגולטוריים" למען הערוץ בשנותיו הראשונות, כאשר נקרא עדיין "ערוץ 20". בחדר החקירות סיפר חפץ כיצד נתניהו ומנכ"ל משרד התקשורת דאז ועד המדינה לעתיד שלמה פילבר "חילקו ביניהם גזרות – מי מסייע לערוץ 20 באיזה עניין". חפץ ציין שבמקרה אחר "ראש הממשלה ומשפחתו" ביקשו ממנו להעביר לפילבר מסר שלפיו "צריך לסייע לערוץ 20" לקבל רשיון שידורים משודרג.

הקלטה של שיחת טלפון מ-2017 העלתה שנתניהו אף דרש משר התקשורת דאז, איוב קרא, לסגור את מועצת הכבלים והלוויין בעקבות הסנקציות שהטילה על הערוץ של מירילשוילי, שכללו קנסות במיליונים. חקיקה שהעבירה ממשלת נתניהו בהמשך מסרה את האחריות על הערוץ לרגולטור שנתפס כחלש יותר, הרשות השנייה – מהלך שראש הממשלה נטל עליו אחריות אישית בהקלטה המודלפת, שנחשפה על ידי העיתונאי ספי עובדיה.

כתב האישום שהוגש נגד נתניהו מנע ממנו לשוב ולהחזיק בתיק התקשורת. אחרי הניצחון בבחירות האחרונות נמסר התיק לשלמה קרעי. שר התקשורת החדש מיהר לקדם שורה של מהלכים שנועדו להיטיב עם ערוץ 14: קרעי העביר חוק שפטר אותו מחובות תוכן, פטר אותו גם מתשלום עבור הפצה במערך עידן פלוס, וניסה לקדם חוק שיכפה על מפרסמים מהשוק הפרטי להפנות אליו תקציבים גדולים יותר – מהלך אגרסיבי וחסר תקדים שנועד בין היתר כדי לכופף חברות גדולות שנמנעות מלפרסם בערוץ עקב התכנים הקיצוניים שמשודרים בו.

השימוש הממשלתי בתקציבי הפרסום משלים את הצעדים הללו, ומדלג על המסלול הסבוך של פירוק מפת התקשורת וגופי הרגולציה והרכבתם מחדש ככלי שרת פוליטיים. במקום לחוקק חוקים שייטיבו עם ערוץ התעמולה הממשלתי, השרים משתמשים בכסף ציבורי שהשימוש בו גמיש וכמעט נטול פיקוח.

* * *

כל נתוני ההתקשרויות בכתבה כוללים מע"מ, ואינם כוללים עמלות שגופי הממשל משלמים ללפ"מ עבור כל קמפיין. בנתונים המלאים שנמסרו, שכוללים גם מידע חלקי על עסקאות מ-2025, ניתן לעיין כאן (קובץ Excel). נתוני הרייטינג המוזכרים בכתבה, שנמסרו מהוועדה הישראלית למדרוג, מתייחסים למשקי בית בכלל אוכלוסיית ישראל