ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
ארגון העיתונאים פנה ליועצת המשפטית לממשלה בדרישה לעצור את השימוש הפוליטי בתקציבי הפרסום הממשלתיים. בקשת חופש מידע של "שקוף" ועמותת "הצלחה" חשפה כי מאז הקמת ממשלת נתניהו הנוכחית חלה עלייה של 280% בתקציבי הפרסום שהופנו לערוץ הבית של ראש הממשלה, ומנגד חלה ירידה חדה בתקציבים שהופנו למתחרים – ערוץ 12, ערוץ 13 ותאגיד השידור הציבורי.
למגמה שנחשפה יש רקע פוליטי: התמורות בחלוקת התקציבים בין הערוצים לא חופפות את שיעורי הרייטינג, ובקרב עשרה משרדים שנשלטים על ידי הליכוד – כולל משרד ראש הממשלה – התקציבים שהופנו לערוץ התעמולה זינקו בשיעור גבוה במיוחד של 430%. גורם בלשכת הפרסום הממשלתית אף סיפר שהיו מקרים שבהם שרים התערבו בחלוקת התקציבים וביקשו במפורש להקצות סכומים גדולים יותר לערוץ 14.
"הממשלה משתמשת בתקציבי הפרסום הממשלתיים כדי להעניש עיתונות ביקורתית ולקדם גופי תקשורת המזוהים עם עמדותיה", נמסר בהודעה שהפיץ ארגון העיתונאים והעיתונאיות לאחר חשיפת הנתונים. ברקע להודעה עומדת עתירה לבג"ץ שהגיש הארגון בדצמבר בניסיון לעצור את החרם הכלכלי שהכריזה הממשלה על קבוצת "הארץ".
"בזמן שערוץ 14 נהנה מהקפצה משמעותית של תקציבי פרסום, שר התקשורת שלמה קרעי הורה להפסיק את הפרסום ב'הארץ', שעמדותיו ביקורתיות. המשמעות ברורה: כספי הציבור, שאמורים לשרת את כלל האזרחים, הופכים לכלי פוליטי לקידום מקורבים ולענישת מבקרים. חופש העיתונות אינו פרס למי שמיישר קו עם השלטון, ואסור שישמש כלי ענישה למי שמבקר אותו. זו לא רק פגיעה בעיתונות – זו פגיעה בדמוקרטיה ובאמון הציבורי".
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, אמורה להגיב בימים הקרובים לעתירה בעניין החרם על "הארץ". בארגון מעוניינים שתגובתה תעסוק גם בצד השני של החרם: המשאבים העודפים שמועברים לערוץ 14. בעל השליטה המוצהר בערוץ 14 הוא בעל ההון יצחק מירילשוילי, ששולט גם בתחנה החרדית רדיו קול-חי, בערוץ כלכלה שהושק לאחרונה באפיק 10 ובאתר החדשות הימני "0404".
"התמונה המצטיירת מחלוקת ההוצאה הממשלתית על פרסום מעידה על התנהלות המנוגדת לעקרונות חופש הביטוי וחופש העיסוק", כתב עו"ד אמיר בשה במכתב שנשלח לגיל לימון, המשנה ליועמ"שית, בשם ארגון העיתונאים והעיתונאיות.
"הנתונים מעידים על התנהלות בלתי סבירה מצד המדינה, שהתקשרויות שלה עם כלי תקשורת נעשות בהתאם לקריטריונים פוליטיים שקובע השלטון בעצמו על מנת למזער את הביקורת הציבורית על פעולותיו. התוצאה היא שלטון שיבטל כל התקשרות עם כלי תקשורת בעקבות עבודתו העיתונאית או ייטיב עמו בעקבות אג'נדה של כלי התקשורת הנוחה לשלטון", הוסיף.
קבלו את הכתבות ראשונים בוואטסאפ
"המשמעות החמורה של אופן חלוקת ההוצאה הממשלתית על פרסום היא גם ביצירת אפקט מצנן של פגיעה בחופש העיתונות, 'למען יראו וייראו', תוך העדפת כלי תקשורת אחד על פני האחר, ביחס ישיר למידת האהדה שמבטא כלי התקשורת כלפי השלטון. למותר לציין שקביעת גבולות הגזרה של חופש העיתונות לפי ראות עיניו של השלטון, בצורת העדפת כלי תקשורת מסוימים, משמעותה בפועל היא התערבות או השפעה על התכנים העיתונאיים מצד השלטון".
עו"ד בשה הוסיף: "באמצעות כוחם הכלכלי, משרדי הממשלה מבקשים להיטיב עם כלי תקשורת מסוימים ולהעניש אחרים באמצעות פגיעה בבטן הרכה של כלי התקשורת – בהכנסותיו – מה שעלול להביא לפגיעה בחוסן הכלכלי של כלי תקשורת מסוימים, שעלול להביא לפגיעה בעובדים ולהוביל לפיטורי עובדים על לא עוול בכפם".
המכתב נחתם בדרישה מהמשנה ליועמ"שית לעצור את מדיניות הפרסום המפלה שאימצה הממשלה: "מתבקשת התערבותך הדחופה בהתייחס לתמונה העולה מן הנתונים כאמור, ולא לאפשר צעדים שמשמעותם פגיעה בחופש העיתונות".
על שולחנה של היועצת המשפטית לממשלה כבר מונחת פנייה אחרת, של עורך הדין האקטיביסט שחר בן-מאיר, שבה היא נדרשת להורות לשרים לחדול מחלוקת תקציבי פרסום על בסיס פוליטי. "עשיית שימוש בכוח המשרה של שר כדי לקדם פרסום המניב הכנסה לכלי תקשורת ש'תומך' בו היא שימוש אסור בנכס של המדינה למטרות קידום תעמולה פוליטית", כתב עו"ד בן-מאיר. לטענתו, התופעה עלולה לעלות לכדי עבירת שוחד.
המכתב המלא של ארגון העיתונאים:
UJI1412025ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
