ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
היועמ"שית גלי בהרב מיארה הביעה אתמול (שלישי) את התנגדותה להצעת החוק שמקדמת הממשלה בנושא הליך מינוי נציב שירות המדינה, וטענה כי זו "נועדה להפוך את השירות הציבורי לכזה שמשרת את הדרג הפוליטי וצרכיו". לפי ההצעה, לא יידרש הליך תחרותי בבחירת נציב שירות המדינה, ובכך יתאפשר לעקוף את פסיקת בג"ץ שניתנה בשבוע שעבר וחייבה הליך שכזה. אתמול התכנסה ועדת השרים לחקיקה לישיבה מיוחדת כדי לאשר את הצעת החוק מתוך רצון לקדם אותה בהליך בזק.
לפי היועמ"שית, "מינוי נציב שירות המדינה, ראש וראשון לעובדי הציבור במדינה, יהיה תלוי באופן בלעדי בדרג הפוליטי, בלי דרישת התאמה לתפקיד ותנאי סף". במכתב מטעמה לשר המשפטים יריב לוין, נכתב: "הצעת החוק על כלל רכיביה צפויה לפגוע קשות בעצמאותו, במקצועיותו ובאי-תלותו של נציב שירות המדינה, וממילא אף להסב נזק של ממש לאופיו הממלכתי והמקצועי של השירות הציבורי כולו ולציבור כולו. משכך, עמדתנו היא כי יש להתנגד להצעת החוק".
היועצת המשפטית מתריעה כי מדובר בצעד שחותר תחת עקרונות השירות הציבורי – מקצועיות, ממלכתיות וא־פוליטיות – ועשוי להוביל לפוליטיזציה נרחבת של השירות הציבורי. לדבריה, נציב שירות המדינה הוא אחד התפקידים המרכזיים בשמירה על טוהר השירות, וקביעת מנגנון מינוי שאינו תחרותי עלולה להביא למינויים בלתי הולמים ולפגיעה בזכויות הציבור.
בתיאור הצעת החוק נכתב כי "מטרת התיקון היא להבהיר באופן חד-משמעי כי מינוי נציב שירות המדינה אינו מחייב קיום מכרז או כל הליך תחרותי אחר, וזה בדומה למשרות בכירות אחרות שאין לגביהן חובה תחרותית, כגון המפקח הכללי של המשטרה, ראש שירות הביטחון הכללי, נגיד בנק ישראל, מנכ"לים של משרדי ממשלה ועוד".
בתשובה לכך הבהירה היועמ"שית כי השוואה בין משרת הנציב לתפקידים בכירים אחרים כמו רמטכ"ל או מנכ"לים של משרדי ממשלה היא שגויה, שכן תפקיד הנציב אינו מבוסס על יחסי אמון אישיים עם השר, אלא מחייב מידה רבה של עצמאות ובחינה אובייקטיבית של כישורים. לשם כך נדרש הליך תחרותי שמגביר את השקיפות ומאפשר בחירה ראויה.
הנציב הוא דמות משמעותית בעיצוב דמותה של המדינה ואיכות עובדיה ומשמש כשומר סף שיכול לפסול מינויים בלתי הולמים, כמו מינויים פוליטיים. לנציב יש גם אחריות על ניהול הליכים משמעתיים נגד עובדים. בשנים האחרונות נציב שירות המדינה עומד שוב ושוב בפני נסיונות של שרי ממשלה להשתמש במשרות בכירות במשרדיהם כמערכת ג'ובים שמחולקת בין קבלני קולות ובני משפחה, ולא כתפקידים מקצועיים שיכריעו את פני המדינה.
בתוך כך, הודיע אתמול מועמד הממשלה לתפקיד, מנכ"ל משרד החוץ עדן בר-טל, על הסרת מועמדותו. "לאחר עיון בעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה ולנוכח המגבלות המשמעותיות שהוצגו במסגרתה באשר להיקף הסמכויות שיינתנו לי, ככל שתוטל עליי המשימה, הגעתי למסקנה כי במסגרת זו לא ניתן למלא את התפקיד כנדרש", כתב בר-טל.
הודעתו של בר-טל התקבלה לאחר שהמשנה ליוע"משית גיל לימון התריע על קשיים שמתעוררים בבחירתו. לימון הודיע לראש הממשלה נתניהו, כי מינוי ממלא מקום לנציב שירות המדינה אינו חוקי שכן הוא נעשה "ללא היוועצות" כמחויב בחוק. בנוסף, צוין במכתב כי קיימים קשיים כבדי משקל למינוי, עקב היותו של מועמדו של נתניהו מנכ"ל משרד ממשלתי במקביל.
לימון כתב בפנייתו ללשכת רה"מ כי תקופת היעדר נציב קבוע גורמת לפגיעה מתמשכת בתפקוד המדינה, בין היתר בעיכוב החלטות קריטיות בנוגע להשעיות, הארכת שירות, ומינויים בכירים. על כן, "קיים צורך דחוף במינוי ממלא מקום ראוי המנותק מהדרג הפוליטי".
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
