"חוק סגירת האינטרנט" ממשיך לעורר מבוכה

הוועדה לביטחון לאומי המשיכה היום (8.1) להכין לקריאה ראשונה את הצעת "חוק סגירת האינטרנט" של ח"כ אריאל קלנר מהליכוד, המנצל את חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה להרחבת סמכויות שר התקשורת נגד כלי תקשורת, אתרי אינטרנט ורשתות חברתיות.

החוק הקיים נחקק ביוזמת שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי כהוראת שעה באפריל האחרון בשל מצב המלחמה בעזה ומאז הוארך פעמיים. מכוחו הוגבלו שידורי הערוץ הקטארי אל-ג'זירה והערוץ הלבנוני אל-מיאדין. עם זאת, החוק בנוסחו הנוכחי מוגבל יחסית ומאפשר המשך צפייה בערוצים ה"חסומים" באמצעות חשבונותיהם ביוטיוב וברשתות החברתיות וכן באמצעות צלחת לוויין פרטית.

• שקיפות? הצעת חוק של קלנר מנסה "לייבש" כלכלית ארגוני זכויות אדם
• מחטף חדש של השר קרעי נגד השידור הציבורי
• חוק הגבלת השידורים הוארך והוחמר

במוקד הדיון הבוקר עמד הנוסח החדש שהציע ח"כ קלנר לתיקון החוק. בנוסח המקורי של תיקון החוק הוצע להעניק לשר התקשורת סמכות "להורות לגופי הממשלה שהנושא בתחום אחריותם" לעצור שידורי ערוץ שנקבע כי הוא פוגע בביטחון המדינה. רק אחרי שהוגשה ההצעה בדקו את היתכנותה, והתברר כי מעבר לבעיות החוקתיות, אם תופעל הסמכות המוצעת, הדבר עלול לשבש לחלוטין את תעבורת האינטרנט בישראל.

במקום זאת מציע כעת ח"כ קלנר להעניק לשר התקשורת סמכות "לפנות לשר הביטחון בבקשה שיורה על ביצוע פעולות שימנעו קליטה ישירה של תוכני הערוץ הזר באמצעות תקשורת לווינים בשטח ישראל ויהודה ושומרון", וכן "להורות לגורם המפעיל אתר אינטרנט או לגוף שפעילותו העיקרית הפצת תכני משתמשים, המפיצים את שידוריו של הערוץ הזר בזמן אמיתי או באופן נדחה בהתאם לבחירת הצופה, לנקוט בפעולות למניעת הפצת תכנים אלו למשתמשים בשטח ישראל".

במילים אחרות, הצעת החוק הנוכחית של ח"כ קלנר מבקשת להעניק לשר התקשורת קרעי סמכות לשבש קליטת שידורי לוויין וכן לבקש מנציגי יוטיוב, טלגרם או כל פלטפורמה אחרת, לחסום את היכולת לצפות בשידורי הערוץ ממדינת ישראל.

הם פשוט יצחקו לו בפרצוף

נשיאת איגוד האינטרנט לשעבר פרופ' קרין נהון (גילוי נאות: בעלת קשרים משפחתיים לחתום לעיל) הדגישה בדבריה בוועדה את הספק בדבר היכולת לכפות על הפלטפורמות הגדולות לחסום שידורי ערוץ שלם.

פרופ' נהון הפנתה את יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל, לצפות בהכרזה שפרסם רק אתמול מייסד פייסבוק מארק צוקרברג, שבה הודיע על שינוי מדיניות גורף של הפלטפורמות שבשליטתו. בין היתר אמר צוקרברג: "אנחנו נפעל עם הנשיא טראמפ לבלום ניסיונות של ממשלות ברחבי העולם שדורשות מחברות אמריקאיות לצנזר יותר".

"צריך להבין שהרשתות החברתיות נמצאות באיזשהו משחק מאוד מעניין מול המדינות והמדינות הרבה פעמים לא שולטות באירוע הזה", אמרה פרופ' נהון. לדבריה, פלטפורמות נענות פעמים רבות לצווים של בתי משפט שמורים להן להסיר תכנים, אולם לא לצווים מטעם "מדינות שחושדים שבית המשפט הוא לא עצמאי" כמו בטורקיה, רוסיה וכדומה.

קבלו את הכתבות ראשונים בוואטסאפ

אפשרות אחרת לגרום לפלטפורמה להסיר תכנים, הוסיפה פרופ' נהון, היא באמצעות יצירת קשרי אמון עם נציג גוף רשמי. במקרה של ישראל ממלא את התפקיד עו"ד חיים ויסמונסקי, מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות. לדבריה, הפלטפורמות נענות פעמים רבות לפניות ישירות של ויסמונסקי גם ללא צו בית משפט, אולם במקרים אלה נחסמת הגישה לתוכן ספציפי ולא לערוץ שלם.

"אם חיים ויסמונסקי יפנה לאחת הרשתות, ואני נמצאת בקשר המון עם הפלטפורמות, ויגיד להם תורידו לי, תחסמו לי את כל הערוץ, את כל ערוץ אל-ג'זירה, שיש לו המון תכנים גם לגיטימיים, הם פשוט יצחקו לו בפרצוף", אמרה פרופ' נהון. במקרה כזה, הוסיפה, הניסיון לחסום ערוץ שלם עלול דווקא לחבל בקשרי האמון עם מחלקת הסייבר בפרקליטות והפלטפורמות יסרבו לחסום גם תכנים ספציפיים.

"המדינה הופקע כוחה", סיכמה פרופ' נהון. "למדינות אין הרבה כוח בעולם הרשתות החברתיות. מי שהן המדינות האמיתיות זה דווקא הפלטפורמות".

החוק לא ישנה דבר

גם במסמך שהגיש משרד התקשורת לוועדה, ובו סקירה של הפתרונות הטכנולוגיים האפשריים למימוש הצעת החוק, עלה כי אין כל ביטחון שהפלטפורמות ייענו לבקשת השר והובהר כי ספק אם ניתן לכפות זאת עליהם.

עם זאת, בדיון שנערך היום בוועדה הביע מחבר המסמך, מנהל מינהל הנדסה ויושב ראש ועדת תדרים במשרד התקשורת מימון שמילה, עמדה מעט שונה. כשלצדו יושב השר ד"ר קרעי אמר שמילה: "אני מניח שכששר תקשורת, כמו שויסמונסקי עושה את זה לפעמים בדברים אחרים, כשהוא יקבל מכתב חתום על ידי שר התקשורת, בשם מדינת ישראל, שהדבר הזה גורם לפשע וגורם להסתה וגורם לנזקים אז הוא כן יעשה מעשים ויפעל ולא יתעלם מהדברים הללו".

היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד מירי פרנקל-שור, תהתה מדוע לא להשתמש בקשר שכבר קיים בין מחלקת הסייבר בפרקליטות לבין הפלטפורמות. "הוא וולנטרי", השיב שמילה, אף על פי שמציאות זאת לא תשתנה גם אם יעבור החוק. לשר התקשורת עדיין לא תהיה סמכות להורות לפלטפורמות להסיר תכנים אלא רק לבקש מהן לעשות זאת.

השר קרעי תרם גם הוא את חלקו לדיון ואמר כי למנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות אין "סמכות להורות או לדרוש הורדה של שידורים חיים של ערוץ שהממשלה החליטה אחרי חוות דעת של כל גורמי הביטחון שהוא פוגע פגיעה ממשית בביטחון המדינה, גם במה שנראה כאילו זה לא הסתה לטרור. אין את הסמכות הזאת למשרד המשפטים וזה מה שאנחנו מבקשים להכניס כאן".

קרעי הדגיש ואמר: "אנחנו מבקשים שתהיה סמכות גם להוריד את השידור החי הזה", זאת אף שכאמור החוק הישראלי לא יכול לחייב חברה בינלאומית שמושבה בחו"ל, כמו אלו המפעילות את פייסבוק או יוטיוב, להסיר תכנים בהתאם להוראות שר כזה או אחר.

משדרים משבשים ליד כל יישוב

כאמור, הצעת החוק המעודכנת של ח"כ קלנר מבקשת להעניק לשר התקשורת סמכות גם לחסום שידורי ערוץ הנקלטים באמצעות צלחת לוויין פרטית.

שמילה הבהיר בדיון בוועדה, כפי שכתב גם בסקירה הטכנולוגית שהגיש לה, כי שיבוש אות לווייני, למשל כמו זה שעל גביו נישאים שידורי אל-ג'זירה מקטאר אל הלוויין החג בחלל, עלול להוביל את מדינת ישראל לעימותים עם מדינות זרות.

עם זאת, השר קרעי העיר במהלך הדיון כי שיבוש אלומת הלוויין בדרכה מקטאר אל החלל היא דווקא עניין "מעשי", אך הוסיף כי יוכל להרחיב על כך רק בדיון החסוי.

"אפשרות נוספת שהיא הטובה יותר בעיני", הוסיף שמילה בדיון, "זה לחסום בתוך מדינת ישראל ובכלל זה ביו"ש. להציב משדר בקרבת המקומות, נניח ישוב שיהיה מידע ששמה קולטים הכי הרבה באמצעות לוויין, לשים משדר שמשדר בדיוק על תדר הקליטה ואז באותו ישוב אי אפשר לקלוט את שידורי אל-ג'זירה או כל ערוץ אחר".

בסקירה הטכנולוגית שהגיש שמילה לוועדה ציין כי "יידרשו הרבה משדרים ליד כל איזור/ישוב" כדי לשבש את יכולת קליטת הערוץ. בדיון בוועדה לא התייחס שמילה כלל לעלות האפשרית של תוכנית שיבוש שכזו.

חרפה אנטי דמוקרטית

יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, פתח את הדיון בהכרזה כי יש למצוא דרכים לנטרל את השידורים שפוגעים בביטחון המדינה לא רק כשהם מועברים באמצעות הטלוויזיה. "אני לא רואה את היכולת האפשרית באמת מחר בבוקר לסגור את טלגרם", אמר, "אבל אני כן רואה את החובה למצות את האפשרויות למנוע מתכנים מסוימים להגיע למי שאנחנו לא רוצים שיגיעו".

שר התקשורת קרעי הזכיר כי כבר לפני כשנה, בעת חקיקת החוק הממשלתי שהוביל, היה ברור שמדובר רק בצעד ראשון בדרך ארוכה. "אמרנו בוא נתחיל עם החוק הזה ונראה איזה פערים יש", אמר.

לדברי השר קרעי, בדיעבד התברר כי אכן קיימים פערים בין נוסח החוק לבין היכולת לחסום שידורי ערוץ כאל-ג'זירה ביוטיוב וברשתות אחרות. זאת למרות שהיה ברור מלכתחילה כי החוק לא ימנע קליטת השידורים ברשתות חברתיות.

"יש כאלה שמכנים את החוק 'החוק לסגירת אתרי אינטרנט' או 'החוק לניטור האינטרנט", אמר השר קרעי. "אנחנו לא מנטרים את האינטרנט, אין לנו שום עניין בזה. להיפך. […] אנחנו מדברים כאן על שידורי הערוץ בשידור חי בפלטפורמות שונות".

מציע התיקון לחוק, ח"כ קלנר, החרה החזיק אחרי השר. "זה לא סגירת האינטרנט ולא סגירת אתרי אינטרנט ולא שום דבר אחר", אמר. "מי שמוגדר כגוף שידורים זר שפוגע בביטחון המדינה אז על אותו גוף זר ככל שניתן, לבוא ולהצר את צעדיו גם בנושא של הרשת".

בהמשך דבריו חזר ח"כ קלנר על דרישתו להסיר מהחוק את החובה להעביר את הצווים שיוצאים מכוחו לאישור בית-המשפט. "זה מיותר ומכניס לנו חסמים ובלמים שהם לא ענייניים", אמר.

ח"כ עמית הלוי, שהציע באופן עצמאי לבטל את הסעיף בחוק שמחייב אישור בימ"ש לצווים, ביקש בוועדה להצמיד את הצעת החוק שלו להצעה של ח"כ קלנר. לדבריו, הנוסח הקיים שכולל חובת אישור בית משפט הוא "חרפה אנטי דמוקרטית".

ההפיכה התקשורתית

נציגי האופוזיציה שהשתתפו בדיון, חברי הכנסת גלעד קריב (העבודה), שלי טל מירון (יש עתיד) ויסמין פרידמן (יש עתיד), הביעו דאגה מהשלכות אפשריות של הצעת החוק.

"הדאגה שלי בהצעה שמובאת בפנינו היא לא הגנות על אל ג'זירה", אמרה ח"כ מירון. "הדאגה שלי היא ההגנה על חופש הביטוי והתקשורת במדינת ישראל".

ח"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית) הביעה פליאה על הדאגה הזו, שכן החוק מדבר במפורש על ערוץ שידורים זר. אלא שבניגוד לתמיהה של חברת הכנסת, בדיונים שבהם נחקק החוק הקיים הצהירו חברי הוועדה מהקואליציה כי נוסח החוק שהתקבל הוא רק בסיס לשינויים וכי כוונתם האמיתית היא להפעיל את החוק נגד כלי תקשורת ישראלים בכל עילה שיבחרו – זאת למרות שהחוק נחקק בעילה ביטחונית נגד כלי תקשורת זרים.

חברי הוועדה מהליכוד, עוצמה-יהודית והציונות הדתית אמרו כי הם מעוניינים בחוק קבוע, שאינו תלוי במלחמה או מוגבל בזמן, אינו כפוף לפיקוח משפטי או חוות דעת ביטחוניות, שניתן להפעילו גם על כלי תקשורת ישראלים, ושמעניק לשרי התקשורת והביטחון הלאומי סמכות לסגור אותם על פי שיקול דעתם.

בנוסף, העירה ח"כ פרידמן, הקואליציה החלה בבליץ חקיקה שנועד להגביר את השליטה הפוליטית של הממשלה על התקשורת. "החוק הזה לא עומד לבדו", אמרה ח"כ פרידמן, "החוק הזה הוא חלק ממצבור של חוקים שמנסים לפגוע בתקשורת ולקחת כוח ויכולת החלטה מבית המשפט ולהעביר אותה לממשלה".

בדיון הבא על הצעת החוק בוועדה לביטחון לאומי, הבטיח היו"ר פוגל בסיום הדיון, יתחיל המעבר על כך אחד ואחד מסעיפיו.