מחטף חדש של השר קרעי נגד השידור הציבורי

שורת ארגונים אזרחיים התריעו השבוע (10.12) על מחטף חדש של שר התקשורת שלמה קרעי, המעוניין בשליטה פוליטית על שידורי תאגיד השידור הישראלי.

יום קודם לכן, (9.12), התקייים דיון בוועדת הכלכלה בהצעת חוק פרטית, שהגיש ח"כ אריאל קלנר ונועדה לחייב את ראשי תאגיד השידור להציג דיווח שנתי לוועדה. ההצעה היא חלק ממתקפת חקיקה של הממשלה במטרה לפגוע בעצמאות התאגיד, הנעשית באמצעות הצעות חוק פרטיות על מנת לעקוף את הייעוץ המשפטי של משרדי הממשלה.

• השרים אישרו את הפרטת התאגיד
• בתנועה לאיכות השלטון דורשים משר התקשורת קרעי למנות יו"ר לוועדת האיתור של תאגיד השידור, ולא לנסות לשתק במזיד את השידור הציבורי
• חוק הגבלת השידורים הוארך והוחמר

אולם בעוד נזקה של ההצעה מוגבל, בדיון בוועדת הכלכלה התברר כי מאחוריה עומדת כוונת חבלה עמוקה יותר. במהלך הדיון, ביקש השר קרעי להחליף את מועצת התאגיד בפיקוח של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, קיבל את הצעתו של השר קרעי ואמר כי היא תיבחן בדיונים בהצעת החוק לקראת קריאה שנייה ושלישית בכנסת.

במכתב, שנשלח ליועמ"שית הכנסת עו"ד שגית אפיק וליועמ"ש ועדת הכלכלה עו"ד איתי עצמון מטעם עמותת הצלחה, מכון זולת והתנועה לרגולציה הוגנת, התריעו הארגונים מפני המהלך של קרעי. בעוד שמועצת התאגיד אמונה על הפיקוח עליו כגוף שידור ציבורי, הרשות השנייה מפקחת על כלי תקשורת מסחריים בלבד. "קיימים פערים מהותיים בין העקרונות שלפיהם פועלים השידור הציבורי והשידור המסחרי", הזהירו הארגונים.

המשמעות האמיתית מאחורי המהלך שמתכנן קרעי היא חיסול דה-פקטו של עצמאות תאגיד השידור. בעוד שאת חברי מועצת הרשות השנייה ממנה הממשלה על פי הצעתו של שר התקשורת, למועצת התאגיד נקבע בחוק מנגנון שונה שנועד להגביר את חוסר התלות של המועצה בשלטון.

לפי החוק, ועדת איתור בלתי תלויה מציעה מועמדים למועצה ושר התקשורת ממנה את יו"ר מועצת התאגיד. את יתר החברים ממנה יו"ר המועצה הנבחר מתוך המועמדים הנוספים שהציעה ועדת האיתור. מנגנון זה נולד מהלקחים ההיסטוריים של כישלון והשחתת רשות השידור, בשל שנים של התערבות פוליטית.

המכתב המלא ליועמ"שית:

"נוכח ההבדלים המהותיים בין שני הגופים, ברור אפוא כי הכפפת התאגיד תחת הרשות השנייה ומועצת הרשות השנייה, נועדה לחתור תחת התכליות המרכזיות העומדות בבסיס חוק התאגיד, לגרום לפגיעה בעצמאות פעילותו של התאגיד ולפנות פתח רחב להשפעה פוליטית על התנהלותו ושידוריו", כתבו הארגונים.

באופן אבסורדי, התירוץ של קרעי למהלך הוא כי מועצת התאגיד מנועה מלהתכנס בשל ההרכב החסר שלה, אחרי שלא מונו מחליפים לחברי המועצה שפרשו בנובמבר. אלא שהשיתוק שבו נמצאת מועצת התאגיד נובע מפעולות של השר קרעי עצמו.

במכתב הזכירו הארגונים כי השר קרעי היה זה שמינה ליו"ר ועדת האיתור של התאגיד את השופט בדימוס משה דרורי, שהתפטר בהמשך בעקבות עתירה לבג"ץ נגד מינויו בין היתר משום שמדובר במינוי פוליטי מובהק.

בשל העובדה ששנתיים אחרי שנכנס לתפקיד לא הצליח קרעי להתניע את פעילותה של ועדת האיתור, לא נבחרו חברים חדשים למועצה והיא הפכה משותקת. אלא שהשיתוק אינו רק תוצאה של האופן הכושל בו מתנהל השר קרעי, אלא של חבלה אקטיבית: בסמכותו של שר התקשורת למנות יו"ר זמני שיחדש את פעילות המועצה, אך הוא נמנע מלבחור אחד כזה מקרב חברי המועצה שנותרו. בנוסף, השר קרעי יכול להאריך את מינויים של שני חברי מועצה לקדנציה שנייה, אולם השר קרעי סירב גם לכך.

מאז נכנס לתפקידו שר התקשורת קרעי, הוא הכריז כי הוא מעוניין לחסל את השידור הציבורי, ובהמשך כשכשל בניסיונות החקיקה הכריז כי הוא אינו מקבל את עיקרון העצמאות העיתונאית של התאגיד. לשם כך פעל לצד מסלול החקיקה לסגירת התאגיד, גם בניסון להשתלט על התאגיד באמצעות מינויים.

בהקשר זה כתבו הארגונים כי המהלך הנוכחי, להכפפת התאגיד לרשות השנייה, כי "מדובר בניסיון שתכליתו לפגוע בסדרי העולם הבסיסיים של תחום אסדרת השידורים וזאת לצורך פגיעה ממשית בפעילותו של התאגיד והשידור הציבורי בישראל, באופן המצטרף לניסיונות פגיעה נוספים ובולטים בהקשר זה, הבאים לידי ביטוי במגוון הצעות חוק שהוגשו לאחרונה".

הארגונים סיימו את מכתבם בכך ש"שר התקשורת אינו מסתיר כוונותיו כלל ועיקר, והוא מצהיר בפומבי על רצונו לסגור את התאגיד, ולכל הפחות לבטל את מחלקת החדשות שלו, ובמקביל הוא פועל לקידום הצעות חוק שיש בהן להשיג מטרות אלה. על רקע האמור, יש בסיס איתן לחשש כי לא הדאגה מפני ואקום פיקוחי היא שהנחתה את שר התקשורת, אלא רצונו לקבוע (עוד) הסדר שיש בו לפגוע בעצמאות התאגיד".

שלושת הארגונים מבקשים מהיועצים המשפטיים כי ישתמשו בסמכויות המוקנות להם וימנעו את המהלך שמתכננים השר קרעי ויו"ר ועדת הכלכלה ביטן. על המכתב חתומים עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה; עו"ד רונן ריינגולד ממכון זולת וליאורה ניר מהתנועה לרגולציה הוגנת.