שקיפות? הצעת חוק של קלנר מנסה "לייבש" כלכלית ארגוני זכויות אדם

שבוע לאחר שוועדת השרים אישרה את הצעת החוק של חבר הכנסת אריאל קלנר (ליכוד) – הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – שקיפות בארגונים נתמכים), קלנר מעלה הילוך בניסיונות ההגבלה על פעילות עמותות, והניח על שולחן הכנסת את הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), שעלולה להביא לפגיעה כלכלית משמעותית בארגונים רבים בישראל.

• חוק סימון העמותות של קלנר אושר בוועדת השרים
• "זו אחת משורת הצעות שמנסות לעשות דה-לגיטימציה לארגוני זכויות אדם"

שתי ההצעות מנסות לצמצם את השפעתן העקיפה של ממשלות וישויות מדיניות זרות על ישראל. ההצעה הראשונה, הצעת חוק בתי המשפט, מציעה שעמותה שעיקר מימונה מיישות מדינית זרה תציין זאת בכל עתירה שתוגש לבית המשפט העליון. ההצעה החדשה, הצעת חוק העמותות, קובעת כי על אותן העמותות יוטלו מסים בגובה 80% מכל תרומה (נכון להיום הן פטורות ממס). בכך, אותן העמותות אולי יחליטו להימנע משימוש כצד בהליכים משפטיים, והמיסוי עליהן יהפוך את התרומות להן לפחות כדאיות כך שהן ייובשו מתקציבים. צעד זה אכן יכול להוביל לצמצום השפעתן, בדיוק כפי שקלנר מעוניין.

קבלו את הכתבות ראשונים בוואטסאפ

תכלית הצעת חוק העמותות היא, לכאורה, להבטיח שההחלטות המדיניות, המשפטיות והחברתיות בישראל יתקבלו מתוך שיקולים מקומיים ולא בהשפעת גופים חיצוניים. חלק מאותן עמותות שייכללו בחוק מביעות הסתייגות מהמדיניות הישראלית, ואכן משפיעות על השיח הבינלאומי. הן מציבות, גם אם לא באופן ישיר, זרקור על התנהלות הדרגים המדיניים והצבאיים, מה שלטענת חלק מהם מוביל לעתים לסנקציות בינלאומיות, כדוגמת צווי המעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר, יואב גלנט. 

בפועל, שתי ההצעות יחד עלולות להביא לפגיעה חמורה ולא שוויונית בעמותות ובארגונים.

סיבוב נוסף של קלנר

קלנר ניסה להעביר הצעות חוק דומות כבר בעבר, הצעות שלא קודמו. הוא הניח בפברואר 23' – הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מיסוי תרומה מישות מדינית זרה), ובדצמבר 20' – הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מיסוי תרומה מישות מדינית זרה). בהצעות אלו הוצע למסות עמותות אלו בשיעור מס של 65% על הכנסותיהן, בניגוד להצעה הנוכחית שעלתה לגובה של 80% מס.

ההצעה מכוונת לייבוש מקורות התקציב של עמותת רבות העוסקות בין היתר בזכויות אדם ובקידום נושאים חברתיים וסביבתיים, המזוהות על פי רוב עם הצד השמאלי של המפה הפוליטית. עמותות מהימין לא מקבלות בדרך כלל מימון ממדינות אלא מאנשים פרטיים. 

בסיבוב הקודם, במאי 23', הופעל לחץ בינלאומי על ישראל להימנע מהעברת החוק, כאשר כמה מדינות, ובהן ארצות הברית, גרמניה, צרפת, בריטניה ושבדיה, התנגדו לקידומו. באיחוד האירופי טענו אז כי החוק יגביל את פעילות החברה האזרחית בישראל, ויסכן את יסודות הדמוקרטיה ואת הערכים המשותפים עם אירופה. בתגובה לסערה הבינלאומית, ח"כ קלנר אמר אז כי "יש פה ניסיון לייצר גוליית נגד דוד, כאילו אנחנו נאבקים נגד ארגוני זכויות אדם, כאשר המציאות היא בדיוק הפוכה. אנחנו הדוד בסיפור הזה, ויש פה סיפור של גוליית מאוד גדול. מדינות עם המון אמצעים וכוח מפעילות ארגונים מחברה אזרחית, ההתמודדות היא לא פשוטה. זה אנטי דמוקרטי, ומדובר בדבר לא לגיטימי".

מלבד קלנר, העמותות היו גם בראש מעייניהם של חברי כנסת נוספים. ב-2013 גם חבר הכנסת לשעבר רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) הניח הצעה דומה, וב-2021 הונחו שלוש הצעות חוק דומות שלא קודמו ע"י חברי הכנסת מיקי זוהר, עמיחי שיקלי וקטי שטרית. ב-2022 חברת הכנסת שרן השכל (הימין הממלכתי) שבהמשך מונתה לסגנית שר, ולכן שמה הוסר מההצעה, הניחה הצעה המטילה חובות דיווח, גילוי נאות ושקיפות על אותן העמותות (שהונחה בעבר ע"י בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית) וח"כים נוספים). היום מי שחתום על ההצעה הוא חבר סיעתה מישל בוסקילה.

כיום קיים חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה מ-2011 שתוקן ב-2016. לפי החוק חלה חובת דיווח על עמותות וחברות לתועלת הציבור, שעיקר מימונן הוא מישויות מדיניות זרות והן צריכות לציין זאת בפרסומים שונים שלהן. כשהחוק אושר במליאה הופעל לחץ בינלאומי שלא להעבירו והנציבות האירופית, הזרוע המבצעת של האיחוד האירופי, הודיעה כי הוא עלול להוביל לפגיעה בדמוקרטיה ובחופש הביטוי.

הצעת החוק הנוכחית שעל השולחן עוסקת בכסף המגיע ממדינות, בעוד כסף מאנשים פרטיים מוחרג. אך כסף זה עלול להיות בעייתי לא פחות – לא ניתן בהכרח לדעת מה האינטרס של אותם תורמים פרטיים, בין אם מדובר ביהודים המתגוררים בחו"ל ובין אם מדובר באילי הון כאלה ואחרים. איך ניתן לדעת במקרים אלה מה עומד מאחורי תרומת הכספים?

גם ישראל "בוחשת"?

בדיון ביוני 2016 בו אושר התיקון לחוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך ע"י ישות מדינית זרה, חברת הכנסת לשעבר, יעל גרמן (יש עתיד) התייחסה להחרגה בין כסף המגיע ממדינות לכזה המגיע מאנשים פרטיים, וטענה כי החוק מפר את עיקרון השוויון בפני החוק."החוק למעשה מפריד בין עמותות שנתמכות על ידי מדינות חוץ לבין עמותות שנתמכות על ידי אנשים פרטיים", אמרה אז. "זה מפר את העיקרון של שוויון בפני החוק וזה מפר בכלל את העיקרון של הדמוקרטיה. זה לא יעלה על הדעת". עוד היא הוסיפה אז כי "אם מדובר, לכאורה, על שקיפות – קשה לי לשחק את ההצגה הזאת שכולם משחקים – זה לא יכול להיות שהשקיפות תחול רק על אותן עמותות שמקבלות את הכספים שלהן ממדינות חוץ וזה לא יחול על עמותות שמקבלות מגורמים פרטיים גרידא".

מי שעוד נכח בדיון הוא אבי בל, פרופסור בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, פרופסור למשפטים באוניברסיטת סן דייגו ועמית בכיר בפורום קהלת. "מס אינו בפני עצמו דבר שפוגע בחופש ביטוי של ישראלים, אם מדובר בתרומות זרות", אמר פרופ' בל, החבר בוועד המנהל של NGO Monitor (מכון לחקר ארגונים לא-ממשלתיים). "אני לא אומר שזו הדרך היעילה ביותר, אבל התרומות הזרות שאמורות להשפיע על ההליכים הפנימיים הדמוקרטיים הן בעייתיות, הן מעוותות את השיח הדמוקרטי הפנימי. לא ברור לי למה מדינת ישראל חייבת להגן על הביטוי הפוליטי של מדינה זרה, היא חייבת להגן על ביטויים פוליטיים של אזרחיה".

פרופ' בל אומר כי התערבות של מדינות במדינות אחרות דרך תמיכה בעמותות עלולה לפגוע ביחסי המדינות. "זה לא המסלול הטוב ביותר ליחסים בינלאומיים בין מדינות", הסביר.

בל אמנם התכוון בדבריו לתרומות שמגיעות מחוץ לישראל פנימה, אך לא חסרים גם מקרים שבהם ישראל עצמה מממנת ארגונים ועמותות במדינות זרות כחלק ממדיניותה לקידום האינטרסים והאג'נדות שלה, ובכך "בוחשת" גם היא במערכות הפנימיות של מדינות אחרות. כך למשל, שני מקרים שנחשפו ב"עין השביעית": מיזם התעמולה "קלע שלמה", פרויקט הדגל של המשרד לנושאים אסטרטגיים, שהיה אמור לחלוש על תקציב עצום ולהפעיל מכונת תעמולה מתוחכמת שתבצע "פעילויות תודעת המונים" מטעם הממשלה, תוך הפעלת רשת של ארגונים זרים שיישלחו למשימות תעמולה מסוגים שונים. במקרה נוסף נחשף כי שר התפוצות, עמיחי שיקלי, העביר עשרות מיליוני שקלים לגופים חוץ-ממשלתיים, בהתאם לאסטרטגיה שמתעדפת תעמולה סמויה על פני שימוש בנציגים רשמיים של המדינה.