השגריר ברוורמן ייצג את ערכי מדינת נתניהו: טיוח ובריחה מאחריות

ביוני 2023, חצי שנה לפני טבח שמחת תורה, הגיע צחי ברוורמן, ראש הסגל ומקורבו של רה"מ בנימין נתניהו למסור עדות בפני ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון מירון. חבר הוועדה אלוף (במיל') שלמה ינאי הזכיר את מועד קיום ועדת החקירה, וציין כי "אנחנו מתקרבים לציון 50 שנים למלחמת יום הכיפורים, איך אנחנו יודעים שאין 'ידיעת זהב', שאומרת שמחר פורצת מלחמה, איך היא לא תתפספס בין בליל הידיעות הרבות?". ברוורמן השיב כי יש מבנה היררכי "כמו בצבא למשל", וציין כי לבסוף "יש שיקול דעת של אדם שצריך לקבל את ההחלטה. גם לפני חמישים שנה זו הייתה בסוף טעות אנושית".

• מנדלבליט: ברוורמן לא יוכל לכהן בתפקיד כפול
• "יש קונצנזוס להקמת ועדת חקירה ממלכתית – ההנהגה מנותקת"
• "ניצול ציני של המושג חושפי שחיתות": חוק פלדשטיין מתקדם 

"האם אתה מזהה נטייה לדחיינות, להימנעות מעיסוק בנושא שהוא רגיש?", הקשה חבר הוועדה ינאי.

"ההיפך הוא הנכון", השיב ברוורמן בנחרצות. "חד-משמעית. כשראש הממשלה מזהה שעלולה להיות בעיה הוא מטפל בה… את התפרצות הקורונה בישראל הוא הראשון שזיהה ונערך וביקש ישיבה בנושא, הסתכלו עליו כאילו הוא נפל מהשמים. בסוף הישיבה הוא אמר 'לכו לעבוד על חיסון לקורונה', זו גישה אקטיבית, ההיפך מדחיינות. יש פרוטוקולים".

בחזרה להיום. טל שלו דיווחה באתר וואלה כי נתניהו מתכוון למנות את ברוורמן לתפקיד שגריר ישראל בלונדון. כמו שהזכיר בוועדת מירון, גם בטבח 7 באוקטובר נתן ברוורמן משקל חשוב לפרוטוקולים וליכולת שלהם לנקות את נתניהו מאשמה. לפני כחודש נחקר ברוורמן באזהרה בלהב 433 במסגרת חקירת פרשת זיוף הפרוטוקולים של 7 באוקטובר. המינוי של ברוורמן לתפקיד הנחשק בלונדון הוא אולי ביטוי להוקרת התודה שנתונה למי שלקח חלק משמעותי בהרחקת להבות האשמה מראש הממשלה.  

ועדת הטיוח הממלכתית

מאמץ הטיוח של נתניהו וסביבתו החל ממש בסמוך לטבח 7 באוקטובר. כשהעשן עדיין היתמר מעל עוטף עזה ובזמן שישראל רק החלה להבין את מימדי האסון, בוואלה דווח כי לפי מקורות בסביבת רה"מ, שרה נתניהו הורתה למקורבים וגורמים בלשכה להתחיל לאסוף את כל החומרים, התקשורתיים הגלויים והפרוטוקולים החסויים מישיבות הקבינט והדיונים הביטחוניים, ואת כל הציטוטים של בכירי מערכת הביטחון, בעבר ובהווה, עם ההערכות המודיעיניות החסרות שלהם לגבי יכולות וכוונות חמאס בעזה.

באותו השבוע, ימים אחדים לאחר הטבח, דווח בחדשות 13 שברוורמן אסר על קציני צה"ל ולשכת שר הביטחון לשעבר יואב גלנט להקליט את דיוני הקבינט והערכות המצב, נוהג מבצעי מקובל בתקופת מלחמה. איסוף החומרים והשליטה בפרוטוקולים עשויים להעיד על כך שנתניהו החל כבר אז להתכונן לוועדת החקירה, אם תוקם כזו, שבה ינסה להטיל על הדרג הצבאי והביטחוני את האחריות לכל הקונספציות שקרסו.

קבלו את הכתבות ראשונים בוואטסאפ

לפי החשד, לברוורמן היה תפקיד מפתח בשליטה על הנרטיב – בשינוי ההיסטוריה לאחור. עדויות העלו שאילץ קצרנית לשנות פרוטוקולים של דיונים ביטחוניים ושיחות ביטחוניות בימים הראשונים ולפני פרוץ המלחמה.

השינוי נוגע למועדי השיחות בין המזכיר הצבאי לשעבר אבי גיל לנתניהו, בבוקר 7 באוקטובר. בין השניים התקיימו שתי שיחות: הראשונה הייתה ב-06:29 ונעשתה בטלפון סלולרי רגיל – ללא הקלטה. 11 דקות לאחר מכן, ב-06:40, השניים שוחחו שוב – והפעם השיחה נעשתה ב"טלפון אדום" מוצפן. היא הוקלטה ולאחר מכן תומללה.

נדב איל חשף ביולי האחרון ב"ידיעות אחרונות" כי המזכיר הצבאי גיל חשד שמישהו שינה את שעת השיחה השנייה לזו של הראשונה, באופן שלכאורה "מעלים" את קיומה של השיחה הראשונה. גיל בדק את הנושא מול עובדת הלשכה שהכינה את הקובץ ומצא כי השיחה התקיימה ב-06:40, וזו גם השעה שצרובה על הקובץ שהיא קיבלה לתמלל. אולם, כך לדברי אותה עובדת, לא הייתה לה ברירה משום שראש הסגל ברוורמן, שממונה עליה, דרש ממנה בנימה תקיפה, אם לא אגרסיבית, לשנות את השעה, ולא הניח גם אחרי שהסבירה לו כי אסור לה לעשות זאת. לפי תחקיר "עובדה", שגולל את האירועים, לקצרנית לא נותרה ברירה והיא שינתה את השעה האמיתית.

משנודע לו על העניין, המזכיר הצבאי גיל העלה את הדברים על הכתב ומסר אותם עוד באותו ערב ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה. "זה זיוף לכל דבר ועניין", כתב. 

לצד החשד לשינוי הפרוטוקולים, נבדק גם חשד כי ברוורמן ביקש לקבל לידיו פרוטוקולים ביטחוניים מתקופת ממשלת בנט-לפיד, בעיקר בנושאים הנוגעים להערכות על כוונות חמאס לפתוח במתקפה. כבר בנובמבר 2023, פרסם גידי וייץ ב"הארץ" כי העברת פרוטוקולים מלאים של ישיבות נבלמה בידי היועצת המשפטית למשרד רה"מ, שלומית ברנע-פרגו, מכיוון שמסירתם נוגדת את תקנון הממשלה.

כיצד שינוי שעת השיחה משרת את נתניהו היא עדיין שאלה פתוחה. אחת הסברות היא כי בשיחה השניה, בניגוד לראשונה, נתניהו נשמע חד מתמיד, שואל האם המטרה היא חטיפות ומדבר על כך שלא היתה בידיו שום אינדיקציה או מודיעין לאירוע כזה. זאת בעוד שבשיחה הראשונה הסתפק בשאלה "מדוע הם יורים?"

לא ברור מתי התגלגל התיק למשטרה, אך לכל הפחות הוא שוכב על שולחנה של היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות כבר מחודשי הקיץ. לפי כתבת "המקום הכי חם בגיהנום" רויטל חובל, במשך חודשים ארוכים נמנעו מלגעת בחומר הנפיץ, תוך התנגדות והימנעות של אגף החקירות. רק כשהתפוצצה פרשת אלי פלדשטיין והנגד, החליטו לזמן את ברוורמן לחקירה.

הטיוח שמתחיל באיסוף פרוטוקולים ובשיבוש תיעוד האירועים, הוא רק שלב אחד במאמץ רחב יותר. ההתנגדות הנרחבת שמציגים שרים וחברי כנסת מהליכוד להקמת ועדת חקירה ממלכתית, בתירוץ תמוה של חוסר אמון "של העם" בבית המשפט העליון הוא השלב הבא. השרים מבקשים לעקור מראש את הלגיטימציה של ועדת החקירה שתוקם, כך שאת מסקנותיה, יהיו אשר יהיו, יוכלו לדחות בקלות. 

את ברווורמן, כך או כך, יהיה קשה לזמן מאנגליה עבור כל חקירה, הן במשטרה והן בוועדה ממלכתית אם תקום. הוא יהפוך לדיפלומט ללא רבב ויעבור עם משפחתו ללונדון. הוא ייצג את ישראל, ואת הערכים החדשים שממשלתה מתאמצת להטמיע: לא ירידה לחקר האמת ולקיחת אחריות למען מניעת מחדלי העתיד, כי אם שירות טוב לתדמית ולאינטרס של ראש הממשלה בנימין נתניהו.