"יש קונצנזוס להקמת ועדת חקירה ממלכתית – ההנהגה מנותקת"

יותר מ-400 ימים חלפו מ-7 באוקטובר ונראה שבכנסת לא השתנה הרבה. החקיקה המקודמת במסדרונות המשכן עוסקת בנושאים נפיצים, המוסיפים לתחושת המחנאות המפלגת, ממש כמו שהיה עד הטבח. בחדרי ועדות הכנסת ניתן למצוא דיונים העוסקים במהפכה המשפטית, חוקי המאבק בטרור וגם, כפי שאנו עוקבים ב"שקוף" – חוקים הבאים לקבע את הנרטיב שלפיו ראש הממשלה בנימין נתניהו לא קיבל מידע חיוני שהיה קיים במערכת הביטחון לפני טבח 7 באוקטובר. ובינתיים, אין זכר לוועדת חקירה ממלכתית.

לאחרונה פרסמה היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה הודעה כי על הממשלה להקים ועדה כזו. "ועדת חקירה ממלכתית היא הכלי החוקי המתאים לחקירת אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. בחלוף כשנה וחודשיים מאז פרוץ המלחמה, חובה על הממשלה לדון בנושא ולקבל החלטות", כתבה בהרב-מיארה בהודעתה.

בשבוע שעבר דנו שופטי בית המשפט העליון בעתירות (בג"ץ 4889/24, בג"ץ 5221/12, בג"ץ 6040/24) הקוראות להקמת ועדת חקירה ממלכתית. בהחלטה קבעו השופטים דוד מינץ, יוסף אלרון ויחיאל כשר, כי על הממשלה לקיים דיון על הקמת ועדת חקירה ממלכתית ולדווח על תוצאותיו לבית המשפט בתוך 60 יום. "מבלי לקבוע עמדה לגופן של העתירות, תוגש בתוך 60 יום מהיום הודעה מעדכנת על ידי המשיבים על אודות קיום דיון במליאת הממשלה, בעניין נושא העתירות. עם קבלת ההודעה יוחלט על המשך הטיפול בעתירות", נכתב בהחלטה.

יונתן שמריז, אחיו של אלון, שנחטף מביתו בקיבוץ כפר עזה, ונורה למוות בשוגג בידי צה"ל יחד עם החטופים יותם חיים וסאמר אל-טלאלקה, מתאר בשיחה עם "שקוף" את הניתוק לדבריו, שקיים בכנסת, מול השטח והתקווה העולה ממנו.

"התחושה שלי שהם מתעסקים בהרבה מאוד דברים שהם לא העיקר. עדיין יש חטופים, עדיין יש מפונים, אני עדיין פליט בארץ שלי", אומר שמריז, שלקח חלק בהקמת תנועת "קומו". "יש שני דברים שצריך לעשות – הקמת ועדת חקירה ממלכתית והחזרת חטופים. עשו הסדרה בצפון והחמאס מוכה וחבול. אמרו שתקום ועדת חקירה ממלכתית בסוף המלחמה, אבל מתי סוף המלחמה? מתי נחקור? מתי ניקח אחריות? מתי נפיק לקחים ומתי נחזיר חטופים? כל התעסקות שהיא לא בנושאים האלה זו התעסקות שהיא לדעתי שולית".

"באמת ציפיתי שאחרי מה שעברנו יבואו כל נבחרי הציבור שמשרתים את הציבור ובעצם יגלו תחושת מוסר בסיסית והם יצמיחו עמוד שדרה. ויגידו שהם גם רוצים להקים ועדת חקירה ממלכתית כמה שיותר מהר, כי יש בזה אמירה מנהיגותית מהמעלה הראשונה, וגם כי נדרשת פה הפקת לקחים רוחבית. אנחנו נתעקש שתהיה ועדת חקירה ממלכתית ונעמוד על זה שהיא תוקם".

מה זה אומר "נתעקש"? איך אתה פועל כיום כדי לקדם את זה?

"אני מאמין בללכת ולדבר עם הציבור באופן בלתי אמצעי. אני מסתובב בכל הארץ, מדבר על חשיבות של מנהיגות ושל לקיחת אחריות ושל שפה אחרת. אני חושב שזה לא נושא שהוא בשוליים. אני חושב שיש קונצנזוס לאומי גם להקמת ועדת חקירה ממלכתית וגם להחזרת חטופים. רוב הציבור תומך בזה, וזה רק מראה כמה הממשלה מנותקת, כמה ההנהגה לא מקשיבה לרחשי ורצונות העם, ועושים במדינה כשלהם".

אחרי הסכם הפסקת האש בצפון, אתה חושב שיש הבנה שזה הזמן?

"העת להקמת ועדת חקירה ממלכתית הייתה ב-8 באוקטובר 23'. העת הייתה בשלה לכל אורך הדרך – לבדוק, לתחקר ולהפיק לקחים. יש לזה חשיבות עליונה אחרי אסון לאומי כזה. גם להחזרת חטופים. אני חושב שהיו הרבה מאוד צמתים בדרך שבהם יכולנו להחזיר חטופים שהרבה מהם עוד בחיים. לא עשו את זה כי זה לא היה בראש סדר העדיפויות".

מה נמצא היום בראש סדר העדיפויות? בוועדות הכנסת מתקיימים דיונים סביב סוגיות כמו – תיקון הרכב האסיפה הבוחרת בחוק הרבנות הראשית – שיאפשר אמנם את הגדלת מספר הנשים באסיפה אך במסלול עוקף. עוד יעסקו בתיקון חוק-יסוד: הכנסת הנוגע להרחבת העילות למניעת השתתפות בבחירות של רשימות ערביות. כמו כן, ועדת השרים לחקיקה אישרה לקידום את "חוק פלדשטיין" שנתפר למידותיו של דובר רה"מ, ומציע להעניק חסינות מדין למי שיעביר מסמכים מסווגים לראש הממשלה, למרות התנגדות משרדי המשפטים והביטחון.

שמריז מתייחס לכך ואומר כי "הצעות חוק פרסונליות הן לא חוקיות, לא עושות כבוד למשכן הכנסת, לא שיש לו הרבה כבוד, אבל לא מוסיפות. אני חושב שההתנהלות היא לא התנהלות אחראית".

ועדת החקירה האזרחית

בחודש שעבר פורסמו מסקנות ועדת החקירה האזרחית לחקר אסון 7 באוקטובר, בראשות השופטת בדימוס ורדה אלשיך. בפני חברי הוועדה העידו 120 אנשים – נציגי הדרג הפוליטי והדרג הצבאי, אזרחים המתגוררים בעוטף עזה ובצפון, נציגי ארגונים אזרחיים ועוד.

הוועדה האשימה את ממשלת ישראל בכישלון במילוי משימתה לשמור על ביטחונם של אזרחי ישראל, והדגישה כי על כלל הגורמים במערכות השונות לקחת אחריות על כך – במערכת המדינית ראש הממשלה והשרים. במערכת הביטחון – צה"ל, השב"כ וגורמים נוספים, תוך שמציינים כי ראשיהם כבר לקחו אחריות אך הם יידרשו "לשלם מחיר אישי, כפי שמצופה מכל מי שנושא באחריות למחדל".

חברי הוועדה הדגישו את חטא היוהרה שהוביל לאסון, לאחר שהגורמים השונים התעלמו מנורות האזהרה לאורך השנים. "במהלך עבודתה של הוועדה, נשמעו עדויות של אותם 'אזרחים קטנים' ו'חיילים פשוטים', שראו במו עיניהם את האסון המתקרב, ואיש לא שעה לאזהרותיהם בשל התפיסה השגויה שבה היו שקועים הבכירים כולם, ובשל אותה יוהרה".

עוד נכתב במסמך הוועדה כי חייבת לקום ועדת חקירה ממלכתית – "אם לא נתחיל את התיקון העמוק היום, אם לא נדע, נברר ונלמד באמצעות ועדת חקירה ממלכתית – לא נוכל להתחיל בתהליך התיקון". במסמך מוסבר כי "אין מטרתה להעניש ולרדוף את האשמים, אלא על מנת ללמוד ולהפיק לקחים על מנת למנוע אסונות עתידיים, וכוחה בסמכויותיה לכפות על עדים להופיע לחייב אותם לעדות אמת על פי חוק".

חבר הוועדה, רפי בן שטרית, לשעבר ראש העיר בית שאן, ששכל את בנו אלרואי ב-7 באוקטובר, מסביר בשיחה עם "שקוף" כי "הדרישה שלנו היא ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את כולם עשור לאחור ואפילו שני עשורים לאחור – דרג מדיני ודרג ביטחוני".

"האבסורד הגדול ביותר הוא שאלה שמתנגדים היום לוועדת חקירה ממלכתית, הם אלה שרק לפני שנתיים צעקו בקולי קולות שצריך להקים ועדת חקירה ממלכתית בסוגיית המימד החמישי, בסוגיית פרשת הרוגלות, כל מיני נושאים איזוטריים שמעניינים לנו את קצת הציפורן", אומר בכעס בן שטרית. "זאת אומרת, נושאים מאוד לא מעניינים שהם דרשו לגביהם ועדת חקירה ממלכתית. עכשיו כשמדובר באסון הגדול ביותר בתולדות העם היהודי מאז השואה, בטבח הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל, הם מתחמקים מהאחריות שלהם להקים ועדת חקירה ממלכתית כי אין להם אמון במערכת המשפט. אחרי שהם במשך שנים מקעקעים את הלגיטימיות שלה ועושים לה דה-לגיטימציה, הם באים ואומרים שאין להם אמון במערכת המשפט. זו בעצם טענה הזויה שאי אפשר לקבל אותה, ולכן הדרישה היא בכל תוקף ועדת חקירה ממלכתית".

בן שטרית מכנה את המהלך לקידום הצעת חוק שתעסוק בהקמת ועדת חקירה פוליטית, אותה יוביל ח"כ אריאל קלנר (הליכוד): "הזוי ובזוי". לפי הנוסח עליו עובדים בימים אלה, הרכב ששת חברי הוועדה יאושר ברוב של 80 ח"כים בכנסת, ואם הדבר לא יתאפשר, יוצע לאופוזיציה לבחור את זהות מחצית חברי הוועדה. החוק צפוי לכלול סעיף שלפיו תיאסר הקמת ועדת חקירה ממלכתית או אחרת למחדל. לדבריו, "באים ואומרים ועדת חקירה שתמונה ע"י פוליטיקאים כשהם עצמם צריכים להיות הנחקרים, הן בקואליציה הזאת והן בקואליציה הקודמת של ממשלת השינוי, כולם צריכים להיחקר".

מה נעשה בכנסת?

בכנסת הונחו כמה הצעות חוק העוסוקות בכך, אך סיכויי קידומן נמוך. כך למשל חברת הכנסת טלי גוטליב (הליכוד) יזמה הצעת חוק בחודש אפריל להקמת ועדת חקירה לאירועים שקדמו למלחמת חרבות ברזל, בשל "הימשכה של המלחמה ימים ארוכים, ובעוד היא צפויה להימשך ללא מועד סיום משוער בטווח הקרוב", כך בדברי ההסבר של הצעה. לפיה "בשלה העת" להקמת ועדת חקירה חקירה ממלכתית שתורכב משבעה חברים: בראש הוועדה יעמוד שופט מחוזי בדימוס ולצידו יכהנו ארבעה חברי כנסת, מתוכם שני נציגי קואליציה ושני נציגי אופוזיציה שייבחרו בבחירות חשאיות. כמו כן, יהיו חברים בוועדה שני סגני אלופים במילואים ששירתו כלוחמים במלחמת חרבות ברזל.

חברי סיעת "יש עתיד" הניחו לפני חצי שנה הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, שהוסרה מסדר היום. גם חברי סיעת "ישראל ביתנו" (מלבד ח"כ חמד עאמר) הניחו הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדלי 7 באוקטובר, הצעה שכמובן ואינה קודמה.

כמו כן, בשבוע שעבר (11.12)  מליאת הכנסת דחתה הצעה לסדר שמטרתה הייתה "הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר מחדל 7 באוקטובר – המחדל החמור מאז קום המדינה". את ההצעה הגישה חברת הכנסת פנינה תמנו שטה (המחנה הממלכתי), 51 התנגדו, 43 הצביעו בעד וההצעה נפלה מסדר היום.