לפני אסון הנפט הבא של קצא"א: סילמן ומשרדה נלחמים לבד מול הממשלה

יומנו של שר האנרגיה ישראל כץ, שהגיע לידי "שקוף" באמצעות עמותת "הצלחה", חושף שתי פגישות עם בכירי קצא"א בחודשיים הראשונים לכהונתו. ב-18 בינואר נפגש השר עם ארז כלפון, יו"ר קצא"א. ארבעה ימים לאחר מכן התקיימה ישיבה בממשלה על משק הדלק. ב-19 בפברואר נפגש השר עם מיכל עבאדי-בויאנג'ו, שהייתה החשבת הכללית באוצר ומונתה ב-2021 ליו"ר דירקטוריון קבוצת קצא"א ודוראד. האם פגישות אלו קשורות ליוזמת החברה להרחבת היקף פעילותה במפרץ אילת?

עוד בנושא
תיעוד חשוד: מכלית נפט ניסתה להסתיר את הגעתה מהודו לנמל קצא"א באילת
תחקיר: קצא"א מגבירה את ייצוא הנפט מאילת – ועלולה לעבור את הכמות המותרת
תחקיר: בזמן שארה"ב ואירופה מחרימות – ישראל ממשיכה לייבא נפט מרוסיה

למרות הסיכונים האדירים הקיימים ממילא בפעילות החברה, בשבועות האחרונים מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי מקדם מהלך שיאפשר לקצא"א להרחיב את פעילותה, שהוגבלה על ידי המשרד להגנת הסביבה לעד שני מיליון טון נפט בשנה, כדי לאפשר לה לממש את הסכם RED-MED עליו חתמה לפני כשנתיים במסגרת הסכמי השלום עם איחוד האמירויות. על פי הערכות, מדובר לכל הפחות בעשרות מכליות נפט שיפקדו את נמלי אילת ואשקלון בשנה, כאשר לפי כשלוש מאות מדענים די באחוז בודד שישפך מתחולתן כדי לגרום לנזק חסר תקדים לאילת, ובמקרה של שפך נפט בנמל החברה באשקלון עלולה להיעצר פעילות בחלק מתקני ההתפלה של המדינה. 

במשרד להגנת הסביבה מסרו ל"שקוף" כי "המשרד לא שינה את עמדתו בנוגע למגבלת הכמות המותרת היום בהיתר הרעלים בכל הקשור להגדלת שינוע הנפט במפרץ אילת" – כלומר מתעקשים להשאיר את מגבלת הפעילות של קצא"א על שני מיליון טון נפט בשנה.

בעוד שבעבר שרי האנרגיה התנגדו להסכם ולהרחבתו, לפי גורם המעורה בפרטים כעת המשרד בראשות כץ דווקא תומך בהגדלת היקף שינוע הנפט, והמשרד להגנת הסביבה עומד לבדו במערכה לשמירה על האינטרס הציבורי. כך למשל בתחקיר "זמן אמת" של אבי עמית, שר האנרגיה בזמנו יובל שטייניץ אמר שמדובר "בשערורייה שלא התייעצו איתנו" על אישור ההסכם, ואישר שלא ידע על הכוונה להפוך את ישראל לצינור נפט שיעביר נפט שכלל לא מיועד עבור המדינה. שרת האנרגיה לאחריו, קארין אלהרר, טענה כי "יש לבטל אותו, אין לו שום יתרון מבחינת המדינה", ואף גורם בכיר באיחוד האמירויות טען ש"מבחינתנו זו עסקה מסחרית פרטית", שלא תפגע ביחסים עם ישראל אם תבוטל. בדיקת "שקוף" מצאה שגם המכליות שהגיעו בשנה האחרונה לנמל קצא"א לא הביאו עימן נפט לשימוש מקומי. אלו הגיעו ריקות ויצאו מלאות בנפט מנמל החברה.

מה השתנה כעת? לא ברור. גורמים המעורים בנושא מסרו ל"שקוף" שבמשרד האנרגיה טוענים כי הגדלת שינוע הנפט תאפשר לחזק את הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל, כאשר בזמן משבר שבו נמלי הנפט של ישראל בים התיכון לא יוכלו לפעול, המדינה תוכל לקבל נפט בנמל באילת. עם זאת, מדובר בטענה תמוהה נוכח העובדה שגם בימים אלו נמל הנפט של קצא"א באילת פעיל ומסוגל לקלוט נפט. אם כך, לא ברור מדוע יש צורך בקליטה של עשרות מכליות נפט בכל שנה כדי לשמור על אפשרות זו פתוחה, וכיצד הדבר אמור לחזק את הביטחון האנרגטי של ישראל. במשרד האנרגיה לא הגיבו לטענות אלו שהועברו אליהם על ידי "שקוף", וניסו להוציא עצמם מהמשוואה: "שינוע הנפט הגולמי באילת נתון להחלטותיה העסקיות של חברת קצאא המפוקחת על ידי משרד האוצר וכן לכללי הרגולציה לפריקה וטעינה הנקבעים על ידי המשרד להגנת הסביבה. אנו בטוחים כי איזון האינטרסים החשובים הללו יביא לפתרון בקרוב של סוגיה זו".

בחברה להגנת הטבע הוסיפו כי "קצא"א, כרגיל, מנסה באמצעות הפעלת לחצים במחשכים לקדם את האינטרסים הכלכליים הצרים שלה בלהפוך את אילת ואשקלון לערי נפט כמו בפעם הקודמת כשקצא"א ניסתה להגביר את שינוע הנפט תוך סיכון אדיר של מפרץ אילת… גם הפעם היא תיתקל בהתנגדות ציבורית רחבה. אנו נפעל, ואנו מאמינים, שכמו בפעם הקודמת שנקבעה מדיניות אפס תוספת סיכון במפרץ אילת ואשקלון, גם הפעם מדיניות זו תישאר על כנה".

מלבד משרדי ראש הממשלה והאנרגיה, מסתמן שגם משרד האוצר, המפקח הישיר של קצא"א, תומך בהרחבת ההסכם, ומסתייג מהמדיניות הנוכחית המגבילה את החברה. כזכור, תחקיר כלכליסט מצא שהרווח למדינה מעסקת RED-MED מסתכם בכ-23 מיליון דולר בשנה. הפגיעה הפוטנציאלית גדולה פי עשרות מונים. קצא"א, על פי פרסומים, תהנה מהכנסות של כ-700 מיליון דולר בשמונה השנים מחתימת ההסכם. ככל הידוע, במשרד האוצר לא נערכה בדיקה המשקללת את הנזק הפוטנציאלי למול התועלת מהרווח הכלכלי המינורי למדינה.

ביום שני האחרון היה אמור להתקיים דיון בממשלה בנושא, אך זה נדחה. כעת עיני הציבור נשואות לשרה להגנת הסביבה עידית סילמן ומנכ"ל משרדה גיא סמט, שיצטרכו לעמוד בלחצים הפוליטיים מצד משרדי ראש הממשלה, האנרגיה, והאוצר, ולעמוד לבדם במאבק על האינטרס הציבורי.

תגובות

המשרד להגנת הסביבה:

המשרד לא שינה את עמדתו בנוגע למגבלת הכמות המותרת היום בהיתר הרעלים בכל הקשור להגדלת שינוע הנפט במפרץ אילת.

משרד האנרגיה והתשתיות:

שינוע הנפט הגולמי באילת נתון להחלטותיה העסקיות של חברת קצאא המפוקחת על ידי משרד האוצר וכן לכללי הרגולציה לפריקה וטעינה הנקבעים על ידי המשרד להגנת הסביבה. אנו בטוחים כי איזון האינטרסים החשובים הללו יביא לפתרון בקרוב של סוגיה זו.

תגובת החברה להגנת הטבע:

קצא"א, כרגיל, מנסה באמצעות הפעלת לחצים במחשכים לקדם את האינטרסים הכלכליים הצרים שלה בלהפוך את אילת ואשקלון לערי נפט. אין זה פלא, מכיוון שהאינטרסים הצרים שלה היום מנוגדים לאינטרסים הציבוריים של שמירת הטבע, בריאות התושבים, ודאגה לאילת ואשקלון.

כמו בפעם הקודמת כשקצא"א ניסתה להגביר את שינוע הנפט תוך סיכון אדיר של מפרץ אילת, הים התיכון, שטחים פתוחים נרחבים בעלי רגישות אקולוגית נופית בערבה ובנגב, עם השלכות וסיכון התיירות, כלכלה, ביטחון וחיי התושבים. גם הפעם היא תיתקל בהתנגדות ציבורית רחבה. אנו נפעל, ואנו מאמינים, שכמו בפעם הקודמת שנקבעה מדיניות אפס תוספת סיכון במפרץ אילת ואשקלון, גם הפעם מדיניות זו תישאר על כנה.