סילמן הצליחה לפוצץ את הספין של קצא"א – אבל זו רק ההתחלה

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, כינסה אתמול (רביעי) ישיבה מיוחדת כדי לבשר לראשי רשויות בנגב ולארגוני הסביבה על הישג בקרב הבלימה שלמענו התאחדו בחודשים האחרונים: חברת הנפט קצא"א לא הצליחה בניסיונותיה לדרוס לחלוטין את ההגבלות הסביבתיות שהוטלו עליה. לאור עמדות אנשי הבריאות והסביבה בנוגע לסכנה מפני אסון נפט לאומי, ההגבלה על כמות הנפט המותרת לשינוע בצינור אשקלון-אילת נותרת בעינה. יש גם כוכבית חשובה: קצא"א תוכל לנסות מעת לעת לבקש לפרוץ את ההגבלה, למשרד יהיו 60 יום להגיב.

• ראשי רשויות בדרום לגלנט: דורשים שתתנגד להגדלת שינוע הנפט של קצא"א
• "מצ'פרים את מי שמסכן אותנו": ברקע המחטף להגדלת מכסת הנפט של קצא"א – דליפה חדשה סמוך למכתש רמון
• צעד משמעותי במאבק לשקיפות: צו החיסיון על קצא"א צומצם לראשונה

כדי להבין מה צפוי למשרד בכל פעם שקצא"א תעלה דרישה נקודתית כזו, ומה עליו לדרוש כעת כדי להצליח להגן על הציבור, חשוב לבחון את מה שעמד במרכז המאבק הזה: הנימוקים שהציגו בקצא"א לאורך הדרך היו הפחדות מעולמות החוץ והביטחון. לדברי החברה, הגדלת המכסה דרושה כדי לדאוג למאגרי האנרגיה בחירום של ישראל. אך מטרתה של קצא"א היא מסחרית – הצינור משמש מדינות וחברות בינלאומיות מאירופה ואסיה, שקיצור הדרך בין נמל אשקלון לאילת יעיל וחסכוני עבורן. מה הקשר למאגרי החירום?

במפגש הזום שהתקיים אתמול, תיאר זאת מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה החדש בחצי חיוך: "זו הייתה ישיבה סוערת מאוד", אמר. "מתברר שהם לא בדיוק רואים את נושא החירום כמונו". יזדי הוסיף ביחס לאותה ישיבה כי "היו נסיונות לדחוף לנו מספרים. כולם הבינו שזה לא נכון ולא חוקי. אנחנו במקום טוב. לא שאננים, יש לנו הרבה משימות".

נושא מאגרי הביטחון בחירום של ישראל נמצא באחריות משרד האנרגיה. גורמים המעורים בנושא הבהירו שעצם העלאת נושא כזה בידי קצא"א מעלה תמיהה: "אם יש פה עניין ביטחוני, מדוע שר האנרגיה ושר הביטחון שותקים? קצא"א זו חברה שיש לה מדינה, ולא להפך". 

משרד האנרגיה ממלא פיו מים. נציגי המשרד היו יכולים להפריך בקלות את הספין, אך הם לא צירפו את עמדתם להצעת המחליטים. גם בקשות "שקוף" לעמדה מוצקה מהמשרד נענו בניסוחים סתומים. "משרד האנרגיה לא עוסק במאגרי החירום", אמרו, אך בהמשך הבהירו כי בקשת קצא"א היא עניין מסחרי: "שינוע הנפט הגולמי באילת נתון להחלטותיה העסקיות של חברת קצא"א. לעמדתנו – הכמויות הנפרקות צריכות להיות כאלו המאפשרות את המשך קיומו הכלכלי הסביר של הנמל וכן כאלו אשר ניתן לגביהן מענה סביבתי ברמה בין לאומית מקובלת. מטרת משרד האנרגיה והתשתיות הינה לאפשר רציפות תפקודית של משק הדלק הן בשגרה והן בחירום, תוך הקפדה על שמירה סביבתית נאותה".

מלחמת התשה בדרך

בהיעדר אמירה ברורה של משרד האנרגיה או משרד הביטחון, מי שעשו זאת היו המשרד להגנת הסביבה והארגונים הירוקים, שהמומחיות שלהם אינה בנושאי ביטחון. כך למשל, החברה להגנת הטבע ביקשה להפריך בנייר עמדה את הטענות הביטחוניות. כפי שהסבירו, מכלי קצא"א מתמלאים ומתרוקנים על פי שיקולים מסחריים, של לקוחותיה הגלובליים של החברה – ואם משום כך מאגרי החירום של ישראל מתרוקנים, אז דווקא התנהלותה המסחרית היא זו המסכנת את ביטחון ישראל. "לראייה, עם תחילת מלחמת 'חרבות ברזל' מכלי קצא"א היו מרוקנים, אחרי המשלוח ללקוחות", נכתב בנייר העמדה. "שוק הלקוחות לא נמצא בהלימה עם צרכי מדינת ישראל".

עוד דרשו בחברה להגנת הטבע: "לאור המספרים שקצא"א מציגה כ'מלאי חירום נדרש' במדינת ישראל, נבקש כי תיעשה עבודה מסודרת ע"י תש"א ומנהל הדלקים, שתציג את התסריטים השונים למלאי החירום הנדרש והדרכים לאפשר מלאי חירום זה בהתאם למגבלות הסביבתיות של מדיניות 'אפס תוספת סיכון למפרץ אילת'".

עד שלא תהיה בהירות בנושא הזה, נקודת התורפה של שיקולי ביטחון מול סביבה תחזור ותעלה שוב ושוב בכל בקשה נקודתית של קצא"א להפרת המגבלות עליה. במילים אחרות: אם משרד האנרגיה בראשות אלי כהן ימשיך להפקיר את השרה סילמן, את אנשי המקצוע במשרדה ואת תושבי אילת, אשקלון והנגב למלחמות התשה קטנות בכל פעם, הסכנה לפריצת המגבלות עומדת בעינה. 

מספיק להיזכר מה נדרש כדי להצליח הפעם – הנושא הפך למרכז העיסוק של שורת ארגוני סביבה, אך גם נדחף למרכז הלו"ז של ראש עיריית אילת אלי לנקרי, המתמודד עם אתגרים ביטחוניים. כמוהו שורת ראשי רשויות נוספים בנגב, שהביעו התנגדות נחרצת. לכל הנ"ל יהיה קשה להמשיך לרוץ עם קמפיין להצלת מפרץ אילת חמש פעמים בשנה, כשכל פעם הבקשות של קצא"א יהיו קטנות יותר וכך לכאורה מאיימות פחות.

אסור להשלים עם מצב שבו קצא"א מכריעה בענייני מדיניות הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל. אם ראש עיריית אילת לנקרי, ראש עיריית אשקלון מהליכוד תומר גלאם וכל ארגוני החברה האזרחית מעוניינים לקבע את ההישג – עליהם להמטיר בקשות על משרד האנרגיה אלי כהן ומנכ"לו יוסי דיין, כדי שיחזירו למדינה את השליטה במאגרי החירום ובשיקולים לריקונם או לשמירתם.

הזדמנות לעשות זאת היא בדיון שנקבע בוועדת הפנים והסביבה בנושא זה לתחילת ספטמבר. ארגוני הסביבה שהצליחו לפעול יחד ולעבוד באופן הדוק עם סילמן – כמו צלול, החברה להגנת הטבע, קשת, אקו, שומרי הבית, מגמה ירוקה ועוד – יכולים לפעול כעת מול חברי הכנסת והוועדה על מנת להכריח את משרד האנרגיה לבוא עם תשובות לדיון. הם יכולים להפוך את ההצלחה האחרונה לדלק להמשך – במקום לכתם נורא של נפט.