ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

קרעי דוחף להפרטת תאגיד השידור

שר התקשורת חיפש בטוויטר מי יקדם את הפרטת התאגיד, ומצא - ח"כ טלי גוטליב • אם החוק יעבור, כל נכסי התאגיד יועברו לבעלי הון • לפי הצעת החוק, לשר התקשורת תישמר הזכות להעניק הקלות לזוכים במכרז ללא כל פיקוח של גורם מקצועי • התאגיד בתגובה: לא נירתע מלהמשיך בעבודתנו העיתונאית והמקצועית

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שר התקשורת שלמה קרעי (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)

שר התקשורת שלמה קרעי ממשיך במאמציו לחסל את תאגיד השידור הישראלי, עם דגש על חטיבת החדשות. ביום ראשון הקרוב עתידה לעלות לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק פרטית של ח"כ טלי גוטליב, שהוגשה במקור על ידי השר קרעי, ואשר מטרתה הפרטת תאגיד השידור.

אם תאושר הצעת החוק של ח"כ גוטליב, אחרי 76 שנה יבוא הקץ לשידור ציבורי ישראלי שאינו תלוי בבעלי הון ומפרסמים. לפי התהליך המוצע בחוק, יועבר תאגיד השידור לידיים פרטיות של בעלי הון.

קבלו את הכתבות ראשונים בוואטסאפ

הצעת החוק הנוכחית מצטרפת לשורת חוקי ההפיכה המשטרית שמקדמת ממשלת נתניהו, כשאת החזית התקשורתית בחוקי ההפיכה מוביל השר קרעי. על אף העובדה שראש הממשלה עומד בימים אלה לדין בשל התערבותו הדורסנית בשוק התקשורת, ולמרות שהסכם ניגוד העניינים הנוכחי שלו קובע כי חל עליו איסור להתערב בשוק זה, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה מאפשרת לזרועו הארוכה של נתניהו, השר קרעי, לקדם רפורמות עומק בשוק אשר מטרתן שינוי כללי המשחק מן היסוד.

לכל הצעות החוק שיעלו לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה ביום ראשון הקרוב:

סדר-יום-ו-שרים-לחקיקה-24.11

מחקרים בינלאומיים הראו כי קיים קשר הדוק בין שידור ציבורי חזק ועצמאי לבין איכות הדמוקרטיה במדינה. מבחינת השר קרעי וח"כ גוטליב, דומה שזו בדיוק המטרה: חיסול השידור הציבורי כחלק מהמאבק להחלשת המוסדות הדמוקרטיים של מדינת ישראל.

"תלחצו גם עליהם. תמיכתי מובטחת"

מוקדם יותר השבוע צייץ השר ציוץ חריג שבו מנה שלל חוקים שברצונו לחוקק. בין היתר כתב: "⁠נתתי למספר חברי כנסת את החוק שלי להפרטת התאגיד אבל עד כה לא העלו אותו לוועדת שרים לחקיקה. אולי גם זה יקרה בקרוב. תלחצו גם עליהם. תמיכתי מובטחת". כעת נראה כי ח"כ גוטליב לקחה על עצמה את המשימה.

"מביך לשאול אם מופעל עלי לחץ", מסרה ח"כ גוטליב בתגובה לפניית "העין השביעית". "החוק הועבר לטיפולי עם מינויו של ד"ר קרעי לשר. לכבוד הוא לי לקדם חוק שיחסוך מילונים לקופה הציבורית ויהפוך את התאגיד לערוץ תקשורת ככל הערוצים".

לפי הצעת החוק של ח"כ גוטליב, שלושה חודשים אחרי האישור בכנסת תעביר מועצת תאגיד השידור לידי שר התקשורת, שר האוצר ומועצת הרשות השנייה, רשימה הכוללת את כל נכסי תאגיד השידור וההתחייבויות שלו. בתום שנה מקבלת הרשימה, תפרסם הרשות השנייה מכרז לבחירת בעלי הרישיון לשידורי טלוויזיה שיפעילו את שידורי הטלוויזיה באותם הערוצים שבהם שידר תאגיד השידור.

בהצעת החוק של ח"כ גוטליב נקבע כי על הגורם או הגורמים שיבחרו יחולו ההוראות לפי חוק הרשות השנייה, אולם ההצעה מסייגת זאת בכך ש"השר רשאי לקבוע הקלות במחויבויות בעל הרישיון". סייג זה מעניק לשר קרעי אפשרות בלעדית להעניק, ללא פיקוח ובקרה של גורם מקצועי, הטבות לבעל ההון שיזכה במכרז, בדומה להקלות שניתנות כבר שנים לערוץ 14 וממשיכות להינתן לו גם בימינו, כשהערוץ הוא השני הכי נצפה בישראל.

ח"כ טלי גוטליב, 18.11.24 (צילום: יונתן זינדל)

ח"כ טלי גוטליב, 18.11.24 (צילום: יונתן זינדל)

"בעידן של טלוויזיה רב-ערוצית, הנותנת התייחסות מגוונת ופרטנית לכל חלק באוכלוסייה, ובעידן של אינטרנט בנגישות גבוהה במיוחד, הטענה שנדרש שידור ציבורי כדי לתת מענה לרב תרבותיות הקיימת בישראל – אינה רלבנטית יותר", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. זאת, תוך התעלמות מוחלטת מרציונל בסיסי נוסף של כל שידור ציבורי – סיקור חדשותי המשוחרר מאינטרסים מסחריים.

"בנוסף, על אף תקציב גדול במיוחד, תאגיד השידור לא מציע תכנים רב-גוניים ייחודיים, ויעידו על כך אחוזי צפייה נמוכים במיוחד בתכניו", נכתב עוד בדברי ההסבר להצעת החוק, תוך התעלמות מוחלטת מההצלחה המסחררת של תכני תאגיד השידור בפלטפורמות הדיגיטליות. דווקא העובדה שהתאגיד מפיץ חינם את תכניו לציבור בקלות וביעילות מרבית, ועקב כך נפגעים שיעורי הרייטינג שלו במדידת ועדת המדרוג, משמשת את השר קרעי וח"כ גוטליב לטעון כי אין בערוץ הציבורי עוד צורך.

הצעת החוק קובעת גם כי לרשות הגורם שיזכה במכרז יועמדו כל נכסי תאגיד השידור הציבורי, כולל האפיקים שבהם שודרו שידורי הטלוויזיה. ארכיון התאגיד, הכולל את הארכיון ההיסטורי של רשות השידור, יועבר לידי המדינה, אך לפי החוק חומרי הארכיון יועמדו לשירות הזוכה במכרז לצורך שידוריו.

בנוסף לכך נקבע כי בתום שנתיים מיום כניסת החוק לתוקף יחדל תאגיד השידור מכל פעילות הקשורה לשידורים, כשסעיף 10 בהצעת החוק מעניק לשר סמכות בלעדית לקבוע הוראות לעניין פירוק תאגיד השידור הציבורי.

גם גורמי המקצוע יהיו בשליטה פוליטית

פרק ג' בהצעת החוק עוסק בהפרטת שידורי הרדיו של תאגיד השידור כשגולת הכותרת היא הפרטת רשת ב', המתמקדת בשידורי חדשות ואקטואליה. שנתיים אחרי כניסת החוק לתוקפו יופסקו שידורי הרדיו של התאגיד הציבורי, למעט השידורים ברשת ב' שימשיכו לפעול בתדר הארצי על ידי בעל רישיון שייבחר במכרז פומבי.

בדומה לשידורי הטלוויזיה, גם בשידורי הרדיו יהיה הזכיין כפוף להוראות לפי חוק הרשות השנייה, אולם במקרה זה תוסמך מועצת הרשות השנייה לקבוע בכללים הוראות שונות הקשורות לשידור הזכיין בשידור הארצי. החוק מאפשר לזכיין להמשיך להשתמש בשם המותג "רשת ב'" אם ירצה בכך.

הסעיף האחרון בהצעת החוק, סעיף 18, קובעת כי "השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובכלל זה לעניין הפסקת פעילותו של תאגיד השידור".

למרות שבסעיפים שונים בהצעת החוק נדמה כי הוכנסו לכאורה סייגים לשליטת שר התקשורת קרעי על התהליך, בפועל מקדם קרעי השתלטות פוליטית על מועצת תאגיד השידור הציבורי, על ועדת האיתור בתאגיד ועל מועצת הרשות השנייה לשידורי טלוויזיה ורדיו, כך שהוא יהיה המחליט הבלבדי.

השבוע כבר חדלה לתפקד מועצת התאגיד המוזכרת בהצעת החוק כתוצאה ישירה ממהלכי השר קרעי לקעקוע התאגיד ולניסיון להנחית את עושי דברו למועצה. הרשות השנייה המוזכרת גם היא בהצעת החוק אמורה לעבור מן העולם עם חקיקת חוק התקשורת הממשלתי שהשר קרעי הבטיח להעביר במושב הכנסת הנוכחי. במקומה אמור לקום גוף רגולטורי שצפוי להיות גם כן תחת השפעה ישירה של השר.

המשמעות, אם כן, היא שגם הגופים המקצועיים שאמורים לקחת חלק במימוש ההפרטה של תאגיד השידור הציבורי יהיו בפועל נתונים לשליטת השר.

בתשובה לפניית "העין השביעית" נמסר מתאגיד השידור: "פרץ נסיונות החקיקה המתוזמר נגד תאגיד השידור והידיעות המסולפות, שמפיצים גורמים משוק הטלוויזיה, שיש להם עניין בסגירת התאגיד ובהשתלטות על תקציבו הציבורי – לא ירתיעו אותנו להמשיך לעשות את עבודתנו העיתונאית והמקצועית – ללא מורא וללא משוא פנים".

תולדות הצעת ההפרטה

"הצעת חוק הפרטת תאגיד השידור הציבורי הישראלי, התשפ"ג–2022" הוגשה לראשונה בכנסת ה-24 על ידי מי שהיה בזמנו ח"כ מהשורה ובימנו מכהן כשר התקשורת – שלמה קרעי. חבר כנסת נוסף שהגיש את הצעת החוק בכנסת הקודמת היה ח"כ ניר אורבך (ימינה).

עם תחילת פעילות הכנסת הנוכחית שב קרעי והגיש את החוק, כשבמקביל הגישה אותה ח"כ שרן השכל (הימין הממלכתי) המזוהה עם האג'נדה הכלכלית של 'פורום קהלת', הדוגלת בהפרטה קיצונית ובחיסול השירותים הציבוריים שהמדינה מעניקה לאזרחיה, לא רק בתחום השידור אלא גם בחינוך, רווחה ועוד.

שני מגישי הצעת החוק מונו לתפקידים בממשלה בשלבים שונים בכהונת הכנסת הנוכחית. בשל כך הם נאלצו להעביר את הצעת החוק לידי חברי כנסת אחרים, אחרת הצעת החוק היו מוסרות מסדר היום של הכנסת.

שבוע אחרי שהניח אותה על שולחן הכנסת ב-2022 העביר קרעי את הצעת החוק לידי ח"כ טלי גוטליב, ואילו השכל העבירה את הצעת החוק שלה לידי ח"כ דן אילוז מוקדם יותר החודש. ח"כ אילוז נמצא כעת בתקופת ענישה שבה נאסר עליו להגיש לאישור ועדת השרים הצעות חוק שלו, זאת בשל התנגדותו לחוק ההשתמטות. משום כך לעת עתה הצעת החוק שלו לא תעלה לאישור ועדת השרים.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת שבי גטניו

Picture of שבי גטניו
עיתונאי ב"שקוף", מסקר את הכנסת, עבודת הלוביסטים והקשרים בין הון-שלטון-עיתון. החל מ-2008 פעיל בסוגיות תחלואי קשרי הון-שלטון-עיתונות ואסדרת פעילות השדלנים בישראל. בין השנים 1998-2008 פעיל במאבק לקידום זכויות להט"ב (יוצר הקיצור להט"ב). דובר לשעבר של עמותת 'רופאים לזכויות אדם'. בוגר תואר ראשון במדעי החברה והרוח ובדרך לסיום תואר שני במסלול מצטיינים עם תזה בלימודי דמוקרטיה בין-תחומיים באוניברסיטה הפתוחה. גר בתל אביב, אב לילד.

11 תגובות

  1. יש לשמר את הערוץ. תכניו מגוונים, מעניינים ונטולי משוא פנים. צופה בו לרוב, בעיקר בחדשות, בדיוק בשל רובדן אמון בכל יתר הערוצים המוטים, בהם הפרשנים ואף המראיינים מעבירים אג'נדה מסויימת בגלוי ובסמוי.

  2. ההשתלטות המיועדת על השידור הציבורי היא עוד מסמר בארון המתים של הדמוקרטיה ושל אזרחי ישראל החושבים והשפויים. אנחנו הולכים בדרך שהציג אורוול ב-1984 המעולה שלו, והשאלה היא רק כמה זמן עוד יעבור לפני שיותקנו מסכים רואי-כל בכל בית, משטרת המחשבות תעקוב אחרי כל זיז וזיע שלנו והשפה תשבוק חיים. כבר עכשיו מהנדסים אותנו להאזין במקום לקרוא, להסתכל ברומנים גרפיים שנועדו בעבר לגילאי טרום כיתה א', לתקתק גם סיכום של 3 סכומים במחשבון כי גם ארבע פעולות החשבון הן מעל כוחו של מי שאיננו לומד 5 יחידות מתימטיקה. לחם ושעשועים הייתה הסיסמה באימפריה הרומית, וזה מה שרוב ערוצי הטלוויזיה נותנים לנו – תוכניות אוכל ושעשועונים מטמטמי-שכל ועתירי צחוקים היסטריים.

  3. מדינת ישראל הפכה למדינת עולם שלישי או אפילו רביעי . השלטון במדינה עושה הכל כדי לשמר את שלטונו. קרעי וגוטליב הינם הוכחה לכך שמלומדים אינם אינטליגנטים מעצם השכלתם. ראו את קרעי אשר מתהדר בתואר ד"ר וגוטליב אשר הינה עו"ד בהכשרתה . הרי שניהם לא ראויים להרחבה ושניהם פועלים ככל שביכולתם לשמר את הנאשם בפלילים במעמדו ועי"כ גם את מעמדם.

    1. מפריטים עצמנו לדעת, ערוץ 11 נפלא, הערוץ העברי היחיד שאני רואה, תפריטו – לא יהיה לי מה לראות בטלויזיה

  4. הוא מושחת, פרימיטיבי מהמערות בזמרת והיא ברחה כנראה מבית משוגעים ומטרללת את כל העולם.

  5. כל הכבוד לשר הפרטה השידור זה טוב ..הרבה תחנות רדיו אין מאזנים ..לפתוח שוק חופשי לרדיו גם כל כבוד שר אתה קבוע הכל

  6. בינינו, גם אם קרעי הוא דמות שנויה במחלוקת ואפילו קצת מעצבן באופן אישי בהתבטאויותיו, עדיין, אין מקום בימינו לתקשורת מסובסדת ע"י הציבור. עברו הימים שהאמנו שיש מישהו שמשדר משהו אוביקטיבי, בין מימין, בין משמאל. זה פשוט עוול לקחת כספי ציבור בשביל זה. שכל רשת תקשורת תמצא את מי שיממן את האג'נדה שלה ואנחנו נבחר את מי לצרוך. ממילא כולם מהנדסים את המציאות לפי ראות עיניהם.

    1. אני בעד הפרטה של הערוץ וכן גלי צהל .אין סיבה שהציבור יממן . בארצות הברית לא קיים ערוץ ציבורי וטוב שלא קיים .מדוע אני צריך לממן משכורות לכל מיני שחקנים או קשקשת של אנשים , שיממנו אותם העשירים .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,849 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק