ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
חרף התנגדות אנשי משרד המשפטים, בקואליציה לא עוצרים וממשיכים לקדם בכל הכוח את החוק השנוי במחלוקת שיעניק לשר הפנים את הסמכות לגרש בני משפחה של מבצעי פעולות טרור. אחרי שעבר כמה שינויים דרמטיים בנוסח, בדיון בוועדת הכנסת השבוע (שלישי) החליטו הח"כים לשוב ולקדם את הגרסה הדרקונית ביותר מבחינת משרד המשפטים. אנשי האופוזיציה נעדרו לחלוטין מהדיון, והבמה נותרה בידי יוזמי ההצעה, שהשתמשו בה כדי להמשיך להשתלח במערכת המשפט בעודם ממשיכים להתעלם מאזהרות אנשי המקצוע.
הצעת החוק עברה מספר גלגולי חקיקה. נוסח ההצעה המקורי עסק בגירוש בני המשפחה הגרעינית של מחבלים. לפי אותו נוסח, שכעת חזר לשולחן, שר הפנים יהיה רשאי להורות, לאחר קיום שימוע, על גירושו של בן משפחה של מחבל, אם הוא ידע מראש על תוכניתו של בן משפחתו לבצע מעשה טרור, אם הביע תמיכה או הזדהות עם מעשה הטרור או אם פרסם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה הטרור.
בעקבות הדיונים בוועדה והמלצות הגורמים המשפטיים, נוסח ההצעה שונה. לפי נוסח זה, שאושר בקריאה ראשונה וכעת הפך ללא רלבנטי – שר הפנים יוכל לאשר את ביטול התושבות או האזרחות של כל אדם שהורשע בביצוע עבירה של הזדהות עם ארגון טרור או הסתה לטרור, ולא מדובר בהצעה ספציפית המכוונת לבני משפחות מחבלים. יש לציין, שייתכן כי בהמשך ינסו בקואליציה לקדם גם הצעת חוק ברוח זאת.
ומדוע החליט כץ לשוב לאותו נוסח שעורר את התנגדותם העזה של אנשי משרד המשפטים? עשר דקות לתוך הדיון השבוע, הודיע על כך כץ, לטענתו בשל העובדה כי אנשי המשרד לא שיתפו פעולה עם הוועדה כדי להגיע לנוסח מוסכם. זאת לאחר שנשמעו דבריו של נציג המשרד עו"ד נדב גולני. "החלק החוקתי פחות כרגע מעניין", סיכם כץ בתום הדיון.
ועל מה בעצם מתריעים אנשי משרד המשפטים? גם לאחר ששונה נוסח ההצעה, הגורמים המשפטיים המשיכו לטעון, כפי שנעשה גם אתמול בדיון, כי יש לעגן את הסמכות לביטול התושבות או שלילת האזרחות בידי בית המשפט ולא בידי גורם פוליטי, במקרה זה שר הפנים.
עו"ד גולני בעצם שב ואמר השבוע בוועדה כי בית המשפט הוא הגורם המוסמך לשלול מעמד קבע או לבטל אזרחות בגין עבירת הסתה לטרור: "ההחלטה צריכה להתקבל לאחר הרשעה בעבירת הסתה לטרור ע"י בית המשפט שהרשיע את האדם בעבירה הזו".
הוא התייחס לעניין אמות המידה ואמר כי לא כל מקרה יכול להצדיק ביטול מעמד קבע. "צריך לשמור את הכלי הזה למקרים חריגים ולקבוע בחוק אמות מידה מהותיות שיבטיחו שביטול המעמד יהיה שמור למקרים בעלי מאפיינים של חומרה מיוחדת", הוסיף.
אמות המידה הנדרשות לפי משרד המשפטים עוסקות בחזרתיות של ההסתה לטרור – לא מספיק התבטאות בודדת אלא היא צריכה להיות חוזרת ונשנית. כמו כן, ההסתה לטרור צריכה להיות לאורך פרק זמן ממושך ולהיות קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור. זאת אומרת, שלא די בגילוי הזדהות עם מעשה טרור. בנוסף, עו"ד גולני התייחס לקושי העולה מהגדרת תחילת זמן המלחמה אך לא קובע מועד כלשהו לסיומה, ולכן המשרד מציע לקבוע את ההצעה כהוראת שעה לתקופה המלחמה הנוכחית.
יו"ר הוועדה, ח"כ כץ, השיב לו כי הוא לא מסכים עם הדברים. "מה שאתם עושים עכשיו עם כל ההגבלות שלכם אתם מחזירים אותנו לנוסח הראשון שעבר בקריאה הטרומית ולא בקריאה הראשונה", אמר. "אנחנו נבחרי ציבור ועם כל האיומים שנקבל עכשיו מבחינה משפטית, אין מה לעשות אנחנו במלחמה וזה התפקיד שלנו, לחוקק את זה, זה הרתעה וזה ישפיע. אנחנו מחוייבים לעשות את זה עם התמיכה שלכם או בלעדיכם".
"זה לא מה שהתכוונו המחוקקים, בכלל לא בכיוון", הוסיף כץ. "אתם מדברים על זכויות אדם, דין בינלאומי, אנחנו במצב מלחמה, אין אף מדינה שהייתה מתנהלת בכאלה כפפות של משי עם מחבלים כמו שאנחנו עושים".
"תפסיקו להסתכל על הזכויות של המחבלים ותסתכלו על בתי הקברות הישראלים שמתמלאים מהפיגועים האלה", אמר כץ. "אנחנו צריכים לעשות לזה סוף ופה נעשה לזה סוף ולא נלך עם ההערות שלכם שעוד פעם אנחנו נחוקק חוק שלא יהיה בו שום דבר. אנחנו במלחמה ואין לנו שום הרתעה מולם. אני חושב שאם המחבל ידע שברגע שהוא עושה פיגוע והולך למקדונלד'ס בבאר שבע וההורים שלו אחרי זה יגורשו, אולי זה יגרום לו לחשוב פעמיים".
חברי הכנסת הנוספים שהגיעו לדיון היו חבר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), ויוזמי החוק, חברי הכנסת חנוך מלביצקי (ליכוד), אלמוג כהן (עוצמה יהודית) ואליהו רביבו (ליכוד). חברי כנסת מהאופוזיציה לא הופיעו לדיון, כפי שקרה גם בדיונים קודמים בהצעה זו על כל גלגוליה. חברי האופוזיציה בוועדה הם: מירב בן ארי (יש עתיד), ווליד טהא (רע"מ), בועז טופורובסקי (יש עתיד), אחמד טיבי (תע"ל), שרון ניר (ישראל ביתנו).
כץ בהחלט לא היה היחיד שכיוון את חיציו כלפי משרד המשפטים. באחד הרגעים בדיון רמז רביבו כי למעשיהם, או מחדליהם כפי שהוא לא רואה זאת, של אנשי המשרד, יש חלק באירועי 7 באוקטובר. "הנחנו כולנו בפגישות ההכנה בין הדיונים שלכל הפחות בעקבות ה-7 באוקטובר הם יתעוררו על עצמם ויבינו שדם רב נשפך לחינם", אמר. "האם יכול להיות שהשנה שאפשרנו להם (אנשי המשרד, ע.ל) למשוך אותנו באף ושכנענו את עצמנו שהידברות איתם באמת תוביל לחקיקה בהסכמה רחבה, היא לא זמן יקר מדי שעלה לנו בחיים של עוד אנשים ויכולת התבססות הטרור בתוך גבולות מדינת ישראל. אנחנו צריכים לקדם במלוא העוז, אם לא בגיבוי הפקידים הממשלתיים ואם לא בגיבוי בג"ץ כנראה, לפחות באמונה שלנו ובדרישת שולחינו".
מלביצקי התייחס לשאלת העברת הסמכות מבית המשפט לגורם פוליטי, שר הפנים. "על פי ההצעה המקורית הגירוש הוא לא אוטומטי", אמר. "אלא השר צריך להשתכנע בהתאם לנסיבות. אבל משרד המשפטים אומר בעצם שאי אפשר לסמוך על שיקול הדעת של הדרג הפוליטי. אתם חושבים ששר הפנים צריך לבקש, כאחרון הפקידים, אישור לגרש".
ח"כ כהן הבהיר גם הוא כי "משרדי הממשלה עם הייעוץ המשפטי מאלצים אותנו לחזור לנוסח המקורי עליו הצבענו בקריאה טרומית" וכי צריך להתקדם עם החקיקה כמה שיותר מהר.
"אנחנו משרתי ציבור, תפקידנו לא להתחשב בבג"ץ, בג"ץ לא מעניינים אותנו, הם בני האלים ולא נוכל להבין אותם, הם באולימפוס, שיישארו שם, אנחנו צריכים לפתור את הבעיות", אמר כהן. "צריך להסתכל על הדבר שהכי מרתיע את המחבל. בכל הסרטונים והחקירות הם חוזרים שוב ושוב שמה שמפריע להם זה האמא והמשפחה שלהם, ורק זה יכול להרתיע אותם. אני רוצה לפגוע איפה שכואב להם, בצורה לא מידתית, אני רוצה הרתעתיות, כולם חלק מהטרור הזה".
כאמור, כץ הבהיר בסיום הדיון כי אינו מייחס חשיבות רבה לאזהרות הרבות. הוא אף אמר כי הוא רואה חשיבות בקידום מהיר של ההצעה, וקבע שני דיונים בנושא בשבועיים הקרובים, אחד מהם עוד בזמן הפגרה.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
8 תגובות
המשפט
"יש לעגן את הסמכות לביטול התושבות או שלילת האזרחות בידי בית המשפט ולא בידי גורם פוליטי"
הוא תמצית הויכוח.
מה שאתם מסרבים להפנים זה שבשביל ציבור רחב בארץ בית המשפט הוא גורם פוליטי. ההבדל בינו לבין שר הפנים זה ששר הפנים נבחר בידי נבחרי הציבור (חברי הכנסת) ובית המשפט הוא גורם פוליטי שלא נבחר בידי הציבור.
כל הכבוד לחברי הכנסת שמתעלמים מרעשי הרקע של נציגי החונטה המשפטית ומקדמים את החוק החשוב הזה.
ההבדל בין נבחר ציבור שהוא שר המשפטים לצורך העניין,לבין שופט בג"צ הוא שהמקצוע של שופט זה להחליט על העונש בניגוד לנבחר ציבור שאמור להחליט על החוק.
תיתן לנבחר ציבור להחליט על העונש וקיבלת דיקטטורה.
מאז ההפיכה המשטרית של עו"ד אהרון ברק בתי המשפט בישראל בכלל, ובפרט בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ, הפכו למפלגה פוליטית שאינה רצה בבחירות. למרבית הציבור אין כל אמון במוסד הזה, שפעם היה הגון ופסק לפי החוק ולא לפי אג'נדה סוציו-פוליטית פרוגרסיבית.
"אנשי המקצוע" הללו חיים בספֵרה מלאכותית, סוגדים לעולם "ערכים" אוטופי שלא ניתן ליישמו אפילו במדינות אירופה, שטופי אידיאולוגיות קיצוניות, בורים בעולם המעשה והמדיניות, אך בידיהם מצוי כוח שלטוני חסר גבולות ומגבלות. דבר המחוקק הוא פחות מקלית השום בעיניהם.
כל זמן שאנו חיים ביוריסטוקרציה עדיף שנציגי הציבור יחליטו בענינים שכאלה, שבעקרון אינם שפיטים כלל.
אני מציע תיקון לניסוח שלכם / של הועדה / של הצעת החוק:
הנוסח המחודש והמבורך של ההצעה יתן לשר הפנים את הסמכות לגרש נאצים ובני משפחותיהם (ללא התערבות בית המשפט השמאלני שונא ישראל האוטו-אנטישמי).
אם היה לנו בית משפט שפוי שעוסק רק בענינים שפיטים ומכבד את עיקרון זכות העמידה איש לא היה מעלה בדעתו שיש צורך בחוק כזה.
תזכורת: ב-1992 החליט בג"צ בנשיאותו של השופט אהרון ברק להשיב מלבנון למעלה מ-400 מחבלים רוצחים ואחרים, אשר גורשו לשם בהחלטה של ממשלת ישראל. ההחלטה הביאה ליישובי יהודה ושומרון ולקו הירוק פיגועים שאיש לא יודע כמה ישראלים נהרגו מהם, כתוצאה מהחלטה מזויעה זו, שלא היה בה שמץ של זכויות אדם והיה בה 100% התיצבות לצד רוצחים.
מה שכתבת בעייתי מאוד מהסיבה המאוד פשוטה שזה שקר מוחלט!!!
ב-17 בדצמבר 1992 גירשה ישראל ללבנון 415 פעילי חמאס וג'יהאד אסלאמי לתקופה של בין שנה וחצי לשנתיים. הגירוש אומנם צלח את מבחן בג"ץ, אך ממשלת רבין, שביצעה את הגירוש, החליטה לבסוף לקצר את תקופת הגירוש ולאפשר למגורשים לחזור לבתיהם. נטען שלחץ כבד שהפעיל ממשל קלינטון נגד ישראל (איום מפורש להצביע בעד הטלת סנקציות נגד ישראל במועצת הביטחון) שימש זרז להחלטה זו
הפחד העיקרי של חברי הוועדה הוא שעכשיו בית המשפט לא ירשיע בעבירות הסתה לטרור ויגיד מילים כמו "מסה קריטית", ו"כוונה שונה", ו"טשטוש מוסרי". הכל כדי לא לגרום לזה לקרות כי באמת אכפת להם יותר מחוק בינלאומי מנותק מאשר החיים של ישראלים שנרצחי ע"י שטופי מח בגלל ההסתה הבלתי פוסקת הזו. אני חושב שגם אם נפר את החוק הבינלאומי הזה יסלחו לנו, ואולי מדינות נוספות יעשו כמונו. אנשים, ערבים או יהודים, שעברו רדיקליזציה נגד מדינתם או נגד מי מאזרחיה לא יכולים להישאר אזרחים או תושבים במדינות דמוקרטיות.
מתי בית המשפט מנע מהמדינה להרוס בית או לבצע מעצר מנהלי ללא הגבלת זמן? נכון, זה לא קרה….
אז תפסיקו לבלבל את המוח, בית המשפט שופט לפי החוקים והכלים שהכנסת נותנת לו, כשיש וואקום בית המשפט צריך להמציא כלים.
תבואו בטענות לכנסת שאין את החוקים…
הפחד העיקרי של חברי הוועדה, הוא שאם ההחלטה תהיה בידי בית משפט ולא בידי השר, בעתיד, כאשר יתברר שהם קידמו טרור, הם ומשפחותיהם יגורשו…
בכל אופן,
אני לגמרי בעד גירוש מחבלים ותומכי טרור, אך ללא הבדל גזע, דת ומין.