"החלק החוקתי פחות מעניין" – בקואליציה דוהרים לאשר את חוק גירוש משפחות מחבלים

חרף התנגדות אנשי משרד המשפטים, בקואליציה לא עוצרים וממשיכים לקדם בכל הכוח את החוק השנוי במחלוקת שיעניק לשר הפנים את הסמכות לגרש בני משפחה של מבצעי פעולות טרור. אחרי שעבר כמה שינויים דרמטיים בנוסח, בדיון בוועדת הכנסת השבוע (שלישי) החליטו הח"כים לשוב ולקדם את הגרסה הדרקונית ביותר מבחינת משרד המשפטים. אנשי האופוזיציה נעדרו לחלוטין מהדיון, והבמה נותרה בידי יוזמי ההצעה, שהשתמשו בה כדי להמשיך להשתלח במערכת המשפט בעודם ממשיכים להתעלם מאזהרות אנשי המקצוע. 

• תיעוד עוברי אורח יישמר לשנתיים במחשבי המשטרה: תקנות מערכת "עין הנץ" אושרו סופית
• חרף מאמצי האופוזיציה: ההצעה נגד עובדי הוראה תומכי טרור מתקדמת
• "לכו לבג"ץ": מגירוש משפחות מחבלים – לשלילת אזרחות על "עידוד טרור"

הצעת החוק עברה מספר גלגולי חקיקה. נוסח ההצעה המקורי עסק בגירוש בני המשפחה הגרעינית של מחבלים. לפי אותו נוסח, שכעת חזר לשולחן, שר הפנים יהיה רשאי להורות, לאחר קיום שימוע, על גירושו של בן משפחה של מחבל, אם הוא ידע מראש על תוכניתו של בן משפחתו לבצע מעשה טרור, אם הביע תמיכה או הזדהות עם מעשה הטרור או אם פרסם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה הטרור.

בעקבות הדיונים בוועדה והמלצות הגורמים המשפטיים, נוסח ההצעה שונה. לפי נוסח זה, שאושר בקריאה ראשונה וכעת הפך ללא רלבנטי – שר הפנים יוכל לאשר את ביטול התושבות או האזרחות של כל אדם שהורשע בביצוע עבירה של הזדהות עם ארגון טרור או הסתה לטרור, ולא מדובר בהצעה ספציפית המכוונת לבני משפחות מחבלים. יש לציין, שייתכן כי בהמשך ינסו בקואליציה לקדם גם הצעת חוק ברוח זאת. 

ומדוע החליט כץ לשוב לאותו נוסח שעורר את התנגדותם העזה של אנשי משרד המשפטים? עשר דקות לתוך הדיון השבוע, הודיע על כך כץ, לטענתו בשל העובדה כי אנשי המשרד לא שיתפו פעולה עם הוועדה כדי להגיע לנוסח מוסכם. זאת לאחר שנשמעו דבריו של נציג המשרד עו"ד נדב גולני. "החלק החוקתי פחות כרגע מעניין", סיכם כץ בתום הדיון. 

"אתם מדברים על זכויות אדם – אנחנו במלחמה"

ועל מה בעצם מתריעים אנשי משרד המשפטים? גם לאחר ששונה נוסח ההצעה, הגורמים המשפטיים המשיכו לטעון, כפי שנעשה גם אתמול בדיון, כי יש לעגן את הסמכות לביטול התושבות או שלילת האזרחות בידי בית המשפט ולא בידי גורם פוליטי, במקרה זה שר הפנים.

עו"ד גולני בעצם שב ואמר השבוע בוועדה כי בית המשפט הוא הגורם המוסמך לשלול מעמד קבע או לבטל אזרחות בגין עבירת הסתה לטרור: "ההחלטה צריכה להתקבל לאחר הרשעה בעבירת הסתה לטרור ע"י בית המשפט שהרשיע את האדם בעבירה הזו".

הוא התייחס לעניין אמות המידה ואמר כי לא כל מקרה יכול להצדיק ביטול מעמד קבע. "צריך לשמור את הכלי הזה למקרים חריגים ולקבוע בחוק אמות מידה מהותיות שיבטיחו שביטול המעמד יהיה שמור למקרים בעלי מאפיינים של חומרה מיוחדת", הוסיף.

אמות המידה הנדרשות לפי משרד המשפטים עוסקות בחזרתיות של ההסתה לטרור – לא מספיק התבטאות בודדת אלא היא צריכה להיות חוזרת ונשנית. כמו כן, ההסתה לטרור צריכה להיות לאורך פרק זמן ממושך ולהיות קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור. זאת אומרת, שלא די בגילוי הזדהות עם מעשה טרור. בנוסף, עו"ד גולני התייחס לקושי העולה מהגדרת תחילת זמן המלחמה אך לא קובע מועד כלשהו לסיומה, ולכן המשרד מציע לקבוע את ההצעה כהוראת שעה לתקופה המלחמה הנוכחית.

יו"ר הוועדה, ח"כ כץ, השיב לו כי הוא לא מסכים עם הדברים. "מה שאתם עושים עכשיו עם כל ההגבלות שלכם אתם מחזירים אותנו לנוסח הראשון שעבר בקריאה הטרומית ולא בקריאה הראשונה", אמר. "אנחנו נבחרי ציבור ועם כל האיומים שנקבל עכשיו מבחינה משפטית, אין מה לעשות אנחנו במלחמה וזה התפקיד שלנו, לחוקק את זה, זה הרתעה וזה ישפיע. אנחנו מחוייבים לעשות את זה עם התמיכה שלכם או בלעדיכם".

"זה לא מה שהתכוונו המחוקקים, בכלל לא בכיוון", הוסיף כץ. "אתם מדברים על זכויות אדם, דין בינלאומי, אנחנו במצב מלחמה, אין אף מדינה שהייתה מתנהלת בכאלה כפפות של משי עם מחבלים כמו שאנחנו עושים".

"תפסיקו להסתכל על הזכויות של המחבלים ותסתכלו על בתי הקברות הישראלים שמתמלאים מהפיגועים האלה", אמר כץ. "אנחנו צריכים לעשות לזה סוף ופה נעשה לזה סוף ולא נלך עם ההערות שלכם שעוד פעם אנחנו נחוקק חוק שלא יהיה בו שום דבר. אנחנו במלחמה ואין לנו שום הרתעה מולם. אני חושב שאם המחבל ידע שברגע שהוא עושה פיגוע והולך למקדונלד'ס בבאר שבע וההורים שלו אחרי זה יגורשו, אולי זה יגרום לו לחשוב פעמיים".

חברי הכנסת הנוספים שהגיעו לדיון היו חבר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), ויוזמי החוק, חברי הכנסת חנוך מלביצקי (ליכוד), אלמוג כהן (עוצמה יהודית) ואליהו רביבו (ליכוד). חברי כנסת מהאופוזיציה לא הופיעו לדיון, כפי שקרה גם בדיונים קודמים בהצעה זו על כל גלגוליה. חברי האופוזיציה בוועדה הם: מירב בן ארי (יש עתיד), ווליד טהא (רע"מ), בועז טופורובסקי (יש עתיד), אחמד טיבי (תע"ל), שרון ניר (ישראל ביתנו).

"רוצה לפגוע בצורה בלתי מידתית"

כץ בהחלט לא היה היחיד שכיוון את חיציו כלפי משרד המשפטים. באחד הרגעים בדיון רמז רביבו כי למעשיהם, או מחדליהם כפי שהוא לא רואה זאת, של אנשי המשרד, יש חלק באירועי 7 באוקטובר. "הנחנו כולנו בפגישות ההכנה בין הדיונים שלכל הפחות בעקבות ה-7 באוקטובר הם יתעוררו על עצמם ויבינו שדם רב נשפך לחינם", אמר. "האם יכול להיות שהשנה שאפשרנו להם (אנשי המשרד, ע.ל) למשוך אותנו באף ושכנענו את עצמנו שהידברות איתם באמת תוביל לחקיקה בהסכמה רחבה, היא לא זמן יקר מדי שעלה לנו בחיים של עוד אנשים ויכולת התבססות הטרור בתוך גבולות מדינת ישראל. אנחנו צריכים לקדם במלוא העוז, אם לא בגיבוי הפקידים הממשלתיים ואם לא בגיבוי בג"ץ כנראה, לפחות באמונה שלנו ובדרישת שולחינו".

מלביצקי התייחס לשאלת העברת הסמכות מבית המשפט לגורם פוליטי, שר הפנים. "על פי ההצעה המקורית הגירוש הוא לא אוטומטי", אמר. "אלא השר צריך להשתכנע בהתאם לנסיבות. אבל משרד המשפטים אומר בעצם שאי אפשר לסמוך על שיקול הדעת של הדרג הפוליטי. אתם חושבים ששר הפנים צריך לבקש, כאחרון הפקידים, אישור לגרש".

ח"כ כהן הבהיר גם הוא כי "משרדי הממשלה עם הייעוץ המשפטי מאלצים אותנו לחזור לנוסח המקורי עליו הצבענו בקריאה טרומית" וכי צריך להתקדם עם החקיקה כמה שיותר מהר.

"אנחנו משרתי ציבור, תפקידנו לא להתחשב בבג"ץ, בג"ץ לא מעניינים אותנו, הם בני האלים ולא נוכל להבין אותם, הם באולימפוס, שיישארו שם, אנחנו צריכים לפתור את הבעיות", אמר כהן. "צריך להסתכל על הדבר שהכי מרתיע את המחבל. בכל הסרטונים והחקירות הם חוזרים שוב ושוב שמה שמפריע להם זה האמא והמשפחה שלהם, ורק זה יכול להרתיע אותם. אני רוצה לפגוע איפה שכואב להם, בצורה לא מידתית, אני רוצה הרתעתיות, כולם חלק מהטרור הזה".

כאמור, כץ הבהיר בסיום הדיון כי אינו מייחס חשיבות רבה לאזהרות הרבות. הוא אף אמר כי הוא רואה חשיבות בקידום מהיר של ההצעה, וקבע שני דיונים בנושא בשבועיים הקרובים, אחד מהם עוד בזמן הפגרה.