המדינה מתקשה לפעול נגד אתרי זנות

הוועדה לביטחון לאומי קיימה אתמול (10.11) דיון בנושא זנות באינטרנט לבקשת מספר חברות כנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה. בבקשה לדיון המיוחד נטען שבישראל פועלים כיום מאות אתרי אינטרנט המציעים שירותי זנות באופן בוטה וגלוי, תוך פרסום תמונות חושפניות, פרטים אישיים ומיקומים.

לטענת המבקשות, חברות הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד), נעמה לזימי (העבודה), קטי שטרית (הליכוד), מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) ולימור סון הר מלך (עוצמה יהודית), נגד אתרים אלה ומפעיליהם אין כמעט אכיפה.

ח"כ אלהרר ציינה כי נתונים שבידיה מראים כי כבר בשנת 2014 היה ידוע על 670 אתרים מסוג זה. "מסקר של משרד הרווחה משנת 2016, 11 אלף נשים וגברים עוסקים בזנות. במקביל יש ירידה באכיפה בשנים האחרונות. הכנסת חוקקה חוק איסור צריכת זנות, אז איך זה עומד בכפיפה אחת? מדובר בדיני נפשות ואסור להרפות מהנושא". 

ח"כ לזימי הדגישה כי "הזירה הזו מייצרת מעגליות אין סופית ופגיעה חוזרת בגלל שרשרת ההפצה. בדרך כלל הנוער הזה הוא נוער בסיכון עם עבר של פגיעות מיניות והאינטרנט הוא פלטפורמה קלה לניצול והרבה יותר אגרסיבי. עלינו למצוא את המנגנונים בהקשר של סחר וברור לי שעלינו לסייע בחקיקה". 

"כיום 3,000 קטינים וקטינות עוסקים בזנות, כאשר הרשת היא שער הכניסה לעולם הזנות", אמרה בדיון ליאור רוזנבאום, מהמטה למאבק בסחר בנשים ובזנות. היא הוסיפה כי בחיפוש פשוט ברשת ניתן בקלות ובאופן גלוי ניתן למצוא פרסום לזנות. חברתה לארגון, עדן פרבר, אמרה כי לפי נתוני איגוד האינטרנט בין השנים 2021 ל-2024 נחסמו 16 אתרים בלבד בגין פרסום ושידול לזנות.

דנית מיטשל, דוברת ארגון "לא עומדות מנגד" הציגה לוועדה דוגמאות לפרסומות ברשת וכיצד הן משדלות אימהות יחידניות ונערות להיענות להצעה לספק שירותי זנות בשל דוחק כלכלי, וכיצד ניתן לסגור עסקת זנות בקלות רבה: "זירת הזנות האינטרנטית כל כך מופקרת כאשר אלה שמציעים אותה כבר לא חוששים". 

נציגי המשטרה ומשרד המשפטים שנכחו בדיון הודו כי המדינה רחוקה מלפעול באופן מספק. רפ"ק מירב כהן, ראש חוליית סחר בבני אדם במשטרת ישראל, אמרה כי "המשטרה רואה חשיבות רבה במלחמה בתופעת הזנות. אנו פועלים בכמה מישורים, חלקם לא אפרט כאן. בוצעו חסימות אתרים ויש תכנית ויעדי ראש אח"מ לפעולה בנושא הזה". 

גם עו"ד איתי גוהר ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הודה כי "בשנים האחרונות שיתוף הפעולה עם משטרת ישראל נשחק במקצת ואנחנו כרגע בונים ציר פעילות חדש ומסודר. מבחינת האתרים שחוזרים לפעול, הסמכות להוציא צו מתוקן בחוק היא על המשטרה ואנחנו חוזרים לבית המשפט לאשר אותו". לדברי עו"ד גוהר, "משנת 2018 ועד 2020 נוהלו כ-70 הליכים כנגד אתרים, חלקם חזרו וחלקם נסגרו לצמיתות".

יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), סיכם כי יתקיים דיון מעקב וביקש מהמשתתפים להעביר רעיונות לחקיקה הנדרשת. "הזמינות הבלתי אפשרית לזנות ברשת הוא משהו שמייצר ניצול של חולשות של אנשים בסיכון. אנו צריכים לפעול הן בביקוש והן בהיצע. אפשר וצריך לעשות יותר במיוחד בנושא האתרים שחוזרים לפעול".