"חסינות מוחלטת": טלי גוטליב אינה מכירה בסמכותו של בית-המשפט הישראלי

טלי גוטליב מתעקשת שאינה צריכה להגיש כתב הגנה במענה לתביעת המיליונים שהגישה נגדה שקמה ברסלר, שכן עומדת לה "חסינות מוחלטת" מפני תביעות בשל היותה חברת-כנסת.

ברסלר, ממובילות המחאה נגד ההפיכה המשטרית של ממשלת נתניהו, הגישה לפני כשלושה חודשים תביעה בסך 2.6 מיליון שקלים נגד ח"כ גוטליב ומספר אזרחים שהדהדו את דבריה, שברסלר הגדירה כ"אסופת שקרים בוטה, קונספירטיבית ומעוררת חלחלה" הכוללים "עלילת דם כנגד התובעת והאשמתה בבגידה במולדת, בקשר עם ארגון הטרור חמאס, ובאחריות לטבח הנורא שביצעו מחבליו ביום 7.10.2023".

• גוטליב טענה שהליכוד הכפיף עצמו לרצונו של דרעי: "סירסו אתכם"
• יועמ"שית הכנסת: הענשת ח"כ גוטליב "עד להודעה חדשה" מנוגדת לתקנון
• לא רק גוטליב: נשים שמרדו בקואליציה נענשו בחומרה יותר מגברים 

במוקד תיאוריית הקשר השקרית שהפיצה ח"כ גוטליב, בסיוע אתר הכפשות וקונספירציות בשם "עדנה קרנבל", עמדה הטענה כי האמריקאים יירטו שיחה בין יחיא סינוואר לבן-זוגה של ברסלר ימים ספורים לפני ה-7.10 ובעקבות זאת נפגשה ברסלר עם ראש המוסד. עוד נטען בין היתר כי ברסלר ידעה מראש על טבח חמאס המתוכנן, ברחה מהמדינה לאחריו ומחקה פרסומים שלה בניסיון לטשטש "ראיות" (על הטענות השקריות שבמוקד התביעה ניתן לקרוא בהרחבה כאן).

"דומה כי אין צורך להכביר במילים עד כמה יש בכלל הפרסומים השקריים והנוראיים של הנתבעים לעשות את התובעת מטרה לשנאה מצד הבריות; וכן להשפילה ולבזותה בשל מעשים והתנהגויות שייחסו לה (לשון המעטה)", כתבה ברסלר בתביעה, שהגישה באמצעות עורכי-הדין עידן סגר ואוהד רוזן. ברסלר הכחישה מכל וכל את הטענות שהפיצה גוטליב וטענה כי מדובר במסכת שקרים מצוצים מן האצבע.

במקום להגיש כתב הגנה, ח"כ גוטליב הגישה "הודעה על חסינות אבסולוטית העומדת לנתבעת 1 חברת הכנסת טלי גוטליב ואי ויתור על החסינות", שבה טענה כי לבית-המשפט אין כלל סמכות לדון בעניינה.

ברסלר טענה בתגובה כי מדובר ב"כתב טענות שהדין לא יכירהו" וביקשה מבית-המשפט לפסוק נגד גוטליב ללא דיון משפטי, כפי שקורה עת נתבע מסרב להגיש כתב הגנה. "בחירתה של הנתבעת, עורכת-דין במקצועה, 'לקבוע' בעבור בית-המשפט הנכבד כי היא חסינה מבירור התובענה שהוגשה נגדה וכי אין הוא מוסמך לדון בעניינה – מעידה עד כמה רב זלזולה בשלטון החוק".

השופט רמי חיימוביץ, מבית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, דרש מח"כ גוטליב להשיב לבקשת ברסלר למתן פסק-דין בהעדר הגנה וציין כי בתשובתה עליה להפנות, בין היתר, "לפרוצדורה של הגשת 'הודעת חסינות אישית'" וכן לנמק "מדוע לא יוגשו כתב הגנה או בקשות כדין".

כעת הגיעה תשובתה של ח"כ גוטליב, שבה היא חוזרת על קביעתה כי לבית-המשפט כלל אין סמכות לדון בעניינה ועל כן אין צורך שתגיש כתב הגנה. למעשה, מדובר בנוסח כמעט זהה להודעה הקודמת ששלחה ח"כ גוטליב, ושביהמ"ש קבע כי היא אינה מספקת.

תחת הכותרת "התייחסות חברת הכנסת טלי גוטליב להחלטת ביהמ"ש", טוענת הנתבעת כי מאחר שהבהירה שאינה מוותרת על חסינותה "אין מוסמך בית-המשפט להידרש לתביעה בעניינה". לפי ח"כ גוטליב, השופט חיימוביץ היה צריך לפנות לברסלר, ולא אליה, ולדרוש ממנה מענה לשאלה מניין סמכותו להידרש לתביעה נגד חברת-כנסת שהבהירה שאינה מוותרת על חסינותה.

ח"כ גוטליב מפנה להליך שבו תבע עד המדינה במשפט המו"לים ניר חפץ את ח"כ אמיר אוחנה בשל הפרת צו איסור פרסום על ענייניו מעל בימת הכנסת. במקרה זה, קיבל בית-המשפט את בקשת ח"כ אוחנה לסלק את התביעה לנוכח חסינותו (לאחר שחפץ ערער למחוזי התנצל אוחנה בפניו במסגרת פשרה).

עם זאת, בשונה מח"כ גוטליב, ח"כ אוחנה כן הגיש לבית-המשפט בקשה לסילוק התביעה, לא הסתפק ב"הודעה" מטעמו על כך שעומדת לו חסינות ולא קבע כי דבריו מבטלים את שיקול הדעת של בית-המשפט.

בהמשך התייחסותה של ח"כ גוטליב להחלטת ביהמ"ש בעניינה היא שבה וחוזרת על עלילת הדם וטוענת כי "זוועת הזוועות" של ה-7.10 התרחשה בעקבות "מעשים נפשעים" של ברסלר ואחרים וכי "דם נרצחינו על ידיה של שקמה ברסלר". לדבריה, כל התבטאויותיה בדבר ברסלר נעשו במסגרת תפקידה כחברת-כנסת. "ח"כ טלי גוטליב תהתה ותוהה עד עתה מי מאתרג את שקמה ברסלר וחבריה", כותבת ח"כ גוטליב על עצמה בגוף שלישי, "מי מעביר להם מידע על מיקום שרים וחכים. מי מאפשר להם הסתה פרועה ומסוכנת ועוד".

לקראת סיום ה"התייחסות" שהגישה ח"כ גוטליב לבית-המשפט, תחת כותרת הביניים "האמנם הגשת כתב הגנה", טוענת חברת-הכנסת כי "הגשת כתב הגנה הינו מסמך המהווה ראשית התדיינות מהותית בתיק", אך מכיוון ש"הובהר כי אין לבית-המשפט סמכות להסיר חסינות ממילא אין לו סמכות לדון בתביעה".

לטענת ח"כ גוטליב, "צווי בית-המשפט אינם חלים על חברת כנסת טלי גוטליב עת עומדת לה חסינות מוחלטת" ועל כן "בוודאי שאין להגיש כתב הגנה".