ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
בדיון שהתקיים לפני כשבועיים בבג"ץ בעתירות שהוגשו נגד הכנסת שהעניקה חסינות לח"כ חיים כץ (הליכוד) התגלה דווקא שכרגע, העתירות הן אלו שעוזרות לכץ לחמוק ממשפט. בג"ץ החליט לדחות את העתירות מאחר והן תיאורטיות. הסיבה: החסינות שהוקנתה לכץ בכנסת ה-22 תקפה רק לאותה כנסת והכנסת ה-23 היא כנסת חדשה, וריבונית בהחלטותיה. לכן בכנסת הנוכחית למעשה כץ עדיין לא קיבל חסינות.
היועמ"ש, אביחי מנדלבליט, יכול היה להגיש שוב כתב אישום נגד כץ, בכנסת הנוכחית. אבל מאחר והוגשה עתירה לבג"ץ נגד החלטת הכנסת להעניק לו חסינות, העדיף מנדלבליט לחכות ולראות מה יקבעו השופטים.
כל האירוע המתגלגל הזה הביא לכך שעכשיו יצטרך מנדלבליט להחליט האם להגיש שוב כתב אישום נגד כץ בכנסת ה-23, וזאת כאשר כל העת חרב הבחירות מתנופפת מעל ראשה. אם כץ יבקש שוב חסינות הוא עתיד לקבל אותה מחבריו, מה שעשוי להניע שוב עותרים לבג"ץ. ואז אם יהיו בחירות? המעגל האין סופי הזה עלול שלא להיפסק לעולם.
וכל זאת כשבדרך מחכות ליועמ״ש החלטות גם בנוגע לעוד נבחרי ציבור: דוד ביטן, אריה דרעי ויעקב ליצמן.
בפברואר 2018 פורסם כי נמצאה תשתית ראייתית להעמדתו לדין של שר הרווחה חיים כץ. התיק עבר לפרקליטות וב- 21/10/2018 התקיים שימוע לשר כץ. באוגוסט 2019, כמעט שנה אחרי החליט היועץ המשפטי לממשלה להגיש נגד כץ כתב אישום ולהאשימו בעבירות של מרמה והפרת אמונים. כץ חשוד בכך שעזר לחברו – איש שוק ההון מוטי בן ארי – בקידום חקיקה בכנסת בניגוד עניינים חריף.
כץ קידם עם חברו הקרוב בן ארי חקיקה שהייתה עשויה להיטיב עמו בזמן שישב במשרדו וסחר איתו בבורסה. בפברואר השנה הוא זכה לחסינות מחברי הכנסת. כבר באותו היום הגישו שורה של ארגונים אזרחיים: משמר הדמוקרטיה, התנועה לטוהר המידות והתנועה לאיכות השלטון עתירות לבג"ץ.
חודש אחר כך כבר נבחרה כנסת חדשה ועל פי חוק פגה החסינות של כץ. מאותו הרגע נצבה בפני היועמ"ש ההחלטה האם להגיש כתב אישום חדש ולחזור לדיוני החסינות או לחכות לראות מה קורה בבית המשפט. מנדלבליט העדיף לחכות.
בדיון שהתקיים לפני כשבועיים בבג"ץ, בעתירות שהוגשו נגד החסינות, אמרה נציגת היועמ״ש כי היא מבקשת שבית המשפט יקבל בכל מקרה החלטה, גם אם היא תיאורטית, וזאת בכדי למנוע חזרה שוב פעם על אותו המסלול בדיוק. השופטים סירבו. לטענתם יש עוד שלוש תחנות בדרך שבהן היועמ"ש, כץ והכנסת יכולים לקבל החלטות שונות: היועמ"ש צריך להחליט אם להגיש כתב אישום, כץ צריך להחליט אם לבקש חסינות והכנסת ה-23 צריכה להחליט אם בכלל להיענות לבקשה.
כל זה לקח זמן. לאחר שנקבע הדיון בעתירה ב-15 ביוני החל מו"מ שטיבו עדיין לא ידוע בין נציגי היועמ"ש לבין עורכי הדין של כץ והדיון נדחה שוב ושוב: תחילה ל-16.7 מבלי לפרט מדוע; לאחר מכן ל-12.8 בגלל טענתו של חיים כץ לבעיה רפואית; לאחר מכן נדחה הדיון שוב ל-26.8 בטענה כי מתקיים מו"מ בין הצדדים; ואז שוב ל-2.9 בגלל בעיה של אחד הפרקליטות הבכירות המעורבות במו"מ.
מה היה בין הצדדים? לא ברור. בבית המשפט הם לא התייחסו לסוגיה, וכשהעותרים ביקשו לדעת מה פשר המו"מ, נפנפו השופטים את הבקשה בטענה כי אם היו מעוניינים, הצדדים היו מעלים את הנושא.
לכאורה, אם המערכת הפוליטית הייתה יציבה וכולם היו שווים בפני החוק היה מוגש כתב אישום חדש נגד כץ יום לאחר בחירת הכנסת החדשה. ליועמ״ש יש חובה להעביר מסר כי מי שאמור להכריע כשיש חשדות ואישומים במעשים פליליים הוא בית המשפט, ולא החברים לעבודה.
אבל בתוך חוסר היציבות הפוליטית אם מנדלבליט יגיש עכשיו את כתב האישום, כץ יוכל לבקש חסינות תוך חודש. ואז ועדת הכנסת תאלץ לדון בבקשתו לפי חוק בהקדם האפשרי.
בנוסף, לכנסת אין יועץ משפטי קבוע כבר מאפריל. אז סיים עו״ד איל ינון את תפקידו ומאז ממלאת את מקומו המשנה שלו, שאולי רואה את עצמה כמועמדת לתפקיד יועמ״ש הכנסת באופן קבוע, ולכן אולי לא תרצה להרגיז אף אחד שעלול להשפיע על המינוי שלה. בלי יועץ קבוע ועצמאי, אין גם מי שידחוק את הח״כים, כמו בפעם הקודמת. אז הוציא איל ינון חוות דעת משפטית שקבעה כי הכנסת חייבת לדון בבקשת החסינות.
הדיונים בבקשת החסינות, יכולים להימשך זמן רב, ויש סכנה, שאם לקראת סוף 2020 נחזור לאי יציבות פוליטית נעמוד שוב בפני איום בפיזור הכנסת ומערכת בחירות לכנסת ה-24.
אם בינתיים כץ יקבל חסינות מחודשת, ואז מישהו, כנראה, יעתור לבג"ץ, אולי אפילו מישהו שדווקא חפץ בטובתו של כץ – מה יעשה אז היועמ"ש? האם יחכה שוב להחלטה או שיגיש כתב אישום חדש בפעם השלישית.
ולפני סיום נזכיר שוב: כפי שציינו, הפרקליטות אמורה להכריע בעניינם של עוד שלושה נבחרי ציבור שמכהנים בכנסת: דרעי, ליצמן וביטן – נותר להם רק לרשום הערות בצד למקרה שיוחלט להגיש גם נגדם כתב אישום.
(איך זה משפיע עליך)
במדינה דמוקרטית כולם שווים בפני החוק. המקרה של השר כץ, הוא עוד דוגמא לכך שנבחרי הציבור הם כבר לא ״כמו כולם״ במדינה שלנו. המצב הזה גורם לפגיעה חמורה באמון של הציבור כלפי מערכת החוק והצדק. אם אין בינינו הסכמה ואנחנו לא נותנים אמון במערכת הזאת, אנחנו עלולים להתפרק חברתית.
(מה עושים כדי שיתוקן)
אם היועמ"ש מנדלבליט מאמין שח״כ חיים כץ צריך לעמוד לדין, טוב יעשה אם הוא ינתק עצמו מהגלגל הפוליטי ויקבל החלטות אמיצות – בהקדם. לא רק בנוגע לכץ, אלא גם בנוגע לדרעי ליצמן ודוד ביטן.
מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!
3 תגובות
הסיפור של הדמוקרטיה הישראלית די פשוט. בבית המשפט העליון יושבת קבוצת מגלגלי עיניים וגונבי דעת בגלימת שופט שחברו למערכת הפוליטית בחיסול הדמוקרטיה הישראלית כדי להנציח מוקדי הכוח ומאפיית המקורבים שהתבססה בשלטון בעשרים שנה האחרונות. בגץ הוא חלק מרכזי בשחיתות. הוא לא מגן שלטון החוק. הוא מגן על המפיונרים השולטים. חיות וחבריה הם נדבך חשוב בהשלטת הדיקטטורה. הדמוס נועד רק לשרת את חברי המאפייה.
והמאמר הנכון עובדתית כרגיל מפספס את העיקר. הבעיה אינה הכנסת אלא רק חיות וחבריה. אפילו נציגת היועץ המשפטי. בקשת לקבל פסיקה והם מסרבים. כי בחברים במאפיה והקרובים לעטיני השלטון לא נוגעים….
והערה לאתר. אני תומך באתר ולפני כן אף תמכתי אישית בתומר. צר לי לומר אבל נכון להיום הפרוייקט הזה מבחינת תוצאותיו הוא כישלון. והסיבה… חוסר יכולת להתמקד בעיקר בדברים החשובים באמת. תומר יודע לעשות שיווק מצויין לפרוייקט וזה חשוב. אבל המוצר נכון להיום – לא טוב. ואני עוד עדין….
דמוקרטיה….פועלת כמדינת חוק…ואם החוק מאפשר לו…מה הבעיה?
במדינה דמוקרטית החוק נמצא בידי בית המחוקקים – הכנסת. הבעיה שלנו היא שצדק ורצון לשרת את הציבור כבר מזמן לא נר לרגלי נבחרי הציבור, מעבר לכך שנעשים צעדים רבים לעקר את המנגנונים הדמוקרטיים (ביניהם הכנסת) במדינה שתפקידם לשמור עלינו מפני שחיתות מרמה ועוד עבירות שמתוארות פה למעלה