אחרי פיטורי גלנט: ההצעה לביטול המעצרים המנהליים נגד טרור יהודי מתקדמת

"האם מותר לקרוע אבות ממשפחותיהם למשך חודשים ארוכים בלי שום הוכחות? אני פונה דווקא לחבריי באופוזיציה, אתם שתמיד מדברים על זכויות אדם נרמסות, איפה אתם עכשיו? למה אתם שותקים כשזכויות אדם בסיסיות נרמסות, האם זכויות אדם הן רק לצד אחד של המפה הפוליטית?" את הדברים האלה הטיחה אתמול (רביעי) ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) במהלך דיון בוועדת החוקה על הצעת החוק של יו"ר הוועדה שמחה רוטמן (הציונות הדתית) שמטרתה למנוע מעצרים מנהליים של יהודים.

• לא רק פעילי טרור: חוק חדש יאפשר מעצר ללא משפט לחברים בארגוני פשע
• חוץ וביטחון מול חוקה: מדוע השאלה איזו ועדה תדון בחוק הנפיץ של רוטמן היא חשובה?
• אושרו בוועדת השרים: חוק למניעת מעצר מנהלי למתנחלים, המשך החלשת מערכת המשפט

עוד הוסיפה הר מלך: "חבריי חברי הכנסת, אני קוראת לכם, צאו מהמשכן, סעו לבתי הכלא, תראו בעיניכם את העצורים המנהליים, תשמעו את הסיפורים שלהם ואז תגידו לי, האם כך נראית מדינת חוק?". 

מדובר בדיון הכנה לקריאה ראשונה של הצעת חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים) (תיקון – מעצרים מינהליים בגין חברות בארגון טרור), שיזם רוטמן. לפי ההצעה, הוראות חוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים), וההוראות בתקנות ההגנה לשעת חירום העוסקות בצווי הגבלה, לא יחולו על אזרחים ישראליים אלא אם לשר ביטחון יש יסוד סביר להניח שאזרח מדינת ישראל הוא חבר בארגון טרור שמנוי בתוספת לחוק. בתוספת יכללו ארגוני טרור הפועלים במטרה לפגוע בקיומה של מדינת ישראל או במטרה לבצע מעשי טרור נגד אזרחיה.

או במילים פשוטות יותר: ההצעה למעשה באה לבטל את שימוש גופי הביטחון בכלי המעצר המנהלי באירועי אלימות של מתנחלים כלפי פלסטינים (שאינם אזרחי ישראל). בשב"כ התנגדו להצעה עוד לפני הגעתה לוועדה, בטענה כי כיום רוב המפגעים היהודים לא חברים רשמית באף ארגון ופועלים על דעת עצמם. כך, התיקון לחוק ימנע את רוב המעצרים המנהליים, ובשב"כ רואים בו איום על יכולתם לטפל בטרור.

יש לציין שבדיון שנערך אתמול, לא נשמעה עמדת גורמי הביטחון או משרדי הממשלה השונים. למעשה, פרט לשני דוברים התומכים בהצעה – נציג ארגון "חוננו" (המסייע לאזרחים או כוחות הביטחון שנעצרו או מעורבים בהליכים משפטיים על רקע לאומני), ואם של עציר מנהלי הנמצא בימים אלה במעצר – נשמעו רק חברי הכנסת שנשאו נאומי פתיחה במשך יותר משעה וחצי, כך שלא נותר זמן לקיים דיון רציני בהצעת החוק מעוררת המחלוקת.

על הדברים של הר מלך הגיב חבר הכנסת עופר כסיף (חד"ש), שאמר כי "מעצר מינהלי הוא כלי דיקטטורי ללא משפט, ללא ראיות, ולא משנה כלפי מי הוא מופנה, ימין או שמאל, פלסטיני או מתנחל. זהו כלי פסול מיסודו ויש לבטלו לחלוטין". עם זאת הוא הוסיף: "אבל הצעת החוק עושה דבר הפוך, היא רוצה להמשיך את המעצרים המינהליים רק של פלסטינים, ומשתמשים בשפה מכובסת ש'רק מי שתקף אזרחים' כך שפורעים מתנחבלים התוקפים יום יום אי אפשר יהיה לעצור". 

כסיף הדגיש שוב כי "אנחנו נגד מעצרים מינהליים באופן גורף, אבל להביא לפה חוק שמטרתו לחסן טרוריסטים בפוטנציה, או לא, רק משום שהם יהודים, ממעצרים מינהליים – זה להוסיף חטא על פשע, זו הצעת חוק אפרטהיידיסטית שכמובן משתלבת יופי עם כל משטר האפרטהייד בשטחים וגם בישראל בשנים האחרונות, לא ניתן לזה לקרות".

הקלות הבלתי נסבלת

הדיון בהצעה הגיע בתזמון מושלם מבחינת חברי הכנסת מהקואליציה – יממה לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו, פיטר את שר הביטחון יואב גלנט, לאחר ש"התגלו פערים משמעותיים בניהול המערכה, והפערים הללו לוו בהצהרות ובפעולות שמנוגדות להחלטות הממשלה ולהחלטות הקבינט", כך לדברי ראש הממשלה. בלי אף מילה על כך שנתניהו חשש שלא יצליח להעביר את חוק המעונות של ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה), שבא כפיצוי על חוק הגיוס או חוק ההשתמטות, שלעת עתה הוסר מסדר היום ואליו גלנט התנגד.

לפי גורמים צבאיים, במהלך השנתיים האחרונות חלה עלייה חדה בפעילות האלימה של גורמים יהודים קיצוניים, בהיקף המשתתפים ובכך שהדבר נעשה בגלוי. אירעו ניסיונות הצתה וחלק מהמקרים הסתיימו בנזק כבד לרכוש פלסטיני, מקרי תקיפה פיזית, ריסוס כתובות נאצה ועוד.

על רקע אותם אירועי אלימות בין יהודים לפלסטינים, שר הביטחון לשעבר גלנט חתם על הוצאת צווי מעצר מנהליים למתנחלים ביהודה ושומרון, בעקבות המלצת השב"כ. הדבר עורר ביקורת מצד ארגונים ואישי ציבור בימין, הטוענים שהממשלה מיישמת את הצווים באופן לא שוויוני, ללא ראיות מספקות ובשם מניעים פוליטיים. גלנט הדגיש שמטרת הצווים היא למנוע סכנות ולשמור על הסדר הציבורי ביהודה ושומרון, במיוחד לנוכח עלייה במקרי האלימות באזור, אך הדבר כמובן לא עזר, וחברי הכנסת מהקואליציה בדיון לא יכלו להסתיר את שמחתם לאור הפיטורים.

"פיטורי שר ביטחון אינם דבר משמח, אבל יש לציין שהשר גלנט השתמש בכלי הזה פי שניים או שלושה מהשר גנץ, שימוש מופרז. התנהלותו בהקשר לכך מצדיקה את פיטוריו", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ רוטמן. "בפרק זמן של שנתיים ניתנו יותר צווים מינהליים, כשבמקביל כמות הפיגועים התגברה ביחס לא פרופורציונאלי ביהודה ושומרון".

ח"כ סון הר מלך אמרה כי "אני באמת מזועזעת מהקלות הבלתי נסבלת שבה נחתמים צווים מנהליים נגד מתיישבים. מה שהיה אמור להיות הכלי האחרון, קיצוני, שמור למקרים חריגים ביותר, הפך לכלי שגרתי בידי השב"כ ובידי שר הביטחון היוצא יואב גלנט". היא הוסיפה כי "במשמרת הנוכחית הקלות של חתימה על מעצרים מנהליים למתיישבים הייתה גבוהה. אני רואה איך ארגוני זכויות האדם מזדעקים נגד מעצרים מינהליים כלפי ארגוני הפשע, אבל מנגד מקלים ראש במעצרי המתיישבים".

חשוב לציין שצו מעצר מנהלי הוא אכן כלי בעייתי – מדובר במעצר ללא אישום, ללא משפט, ללא משך מוגדר מראש וללא זכות ערעור או ביקורת שיפוטית, והוא מונע זכויות בסיסיות מהעצורים – יהודים וערבים כאחד. ארגוני זכויות האדם קוראים לבטלו כליל, ולא להחיל אותו רק על אוכלוסייה מסוימת. הכלי הזה מופעל לאורך שנים, בעיקר על פלסטינים. 

רוטמן במהלך הדיון טען כי ההצעה לא מבחינה בין יהודים לערבים: "החוק הזה בניגוד לנאמר לא מצמצם ליהודים או לערבים. יהיו סיטואציות בהקשרי ריגול וטרור, שאם אזרח ישראלי יהודי יהיה מעורב בהם ניתן יהיה להחזיק אותו במעצר מינהלי. אני לא מכחיש שקיימת תופעה של פשיעה לאומנית בציבור היהודי, אך היא קיימת בהיקפים רחבים בהרבה במדינות העולם ואין מדינה שמשתמשת בכלי הזה לשם טיפול בבעיה, אלא באכיפה ובהעמדה לדין".

אך למרות טענה זו, ההצעה עושה הבחנה ברורה בין יהודים וערבים ובין הזכויות או במקרה זה, היעדרן, של צד אחד באוכלוסייה. יש לקוות שבדיון הבא על הצעת החוק, תישמע עמדת גורמי הביטחון והמשרדים הממשלתיים, וגם אם ההצעה תתקדם במעלה החקיקה, ייעשו בה שינויים שיפחיתו את הגזענות העולה ממנה.