ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

השבוע בוועדת השרים לחקיקה: הצעה שתמנע מעצרים מנהליים של פעילי ימין | 16.06.24

מעקב "שקוף" אחר הוועדה שפועלת במחשכים וחורצת גורלות: רשימת החוקים שיעלו ביום ראשון הקרוב לדיון שרי הממשלה • בין החוקים: הצעה של ח"כ רוטמן, שמגדירה ארגון טרור רק ככזה הפועל נגד אזרחים ישראלים
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

ביום ראשון הקרוב תתכנס ועדת השרים לחקיקה ותדון בגורלן של שורת הצעות חוק מהקואליציה והאופוזיציה. בין השאר, ניתן למצוא הצעה של ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) לתיקון חוק סמכויות שעת חירום בעניין מעצרים מינהליים בגין חברות בארגון טרור. הצעת החוק מבקשת לבטל אפשרות של ביצוע מעצר מנהלי על אזרח ישראלי, אלא במקרים קיצוניים ובאישור שר הביטחון וועדת חוקה, תוך שכנועם כי מדובר בארגון טרור. להגדרת הצעת החוק של רוטמן, ארגון טרור ישראלי הוא כזה אשר "מפעיל אזרחים של מדינת ישראל במטרה לפגוע בקיומה של מדינת ישראל או במטרה לבצע מעשי טרור כנגד אזרחיה".

כלומר, הצעת החוק תבטל את שימוש מערכת הביטחון במעצר מנהלי באירועים של אלימות מתנחלים כלפי פלסטינים (שאינם אזרחי ישראל). בחודש אפריל האחרון, חמישה פעילי ימין קיצוני נעצרו במעצר מנהלי, כלומר ללא הצגת הראיות בפניהם ובפני עורכי דינם.

השימוש בכלי החריג, אשר לפי דברי ההסבר בהצעה של רוטמן מהווה "נשק בלתי קונבנציונאלי" המפר את זכויות חוק כבוד האדם וחירותו, נעשה בישראל בעיקר כלפי פלסטינים. בבדיקת מדור "המשרוקית" של גלובס, נכתב כי "על-פי נתוני שב"ס, המתפרסמים מדי רבעון כמענה לבקשת חופש מידע של המוקד להגנת הפרט, נכון למרץ 2023 הוחזקו במתקני שב"ס 1,017 עצירים מינהליים. 979 מתוכם היו פלסטינים, 23 תושבי מזרח ירושלים (כלומר, בעלי מעמד של "תושב ישראל"), 14 היו אזרחי המדינה, ועציר אחד אזרח מדינה ערבית".

נוסף על כך, ישנן מספר הצעות חוק שעוסקות בחינוך: כך למשל, הצעת חוק של ח"כ יוסף טייב מש"ס, מבקשת לתקן את חוק חובת המכרזים, כך ששר החינוך, ולא שר האוצר יוכל להחריג גופים מחובת העמידה במכרז, לצורך מתן שירותי "חינוך ייחודיים". לפי דברי ההסבר, המטרה היא למנוע פגיעה בתהליך חינוכי ארוך שמתבצע מול תאגיד מסוים, על ידי תהליך של מכרז, שבסופו זוכה לעיתים חברה מסחרית המחליפה את הגוף בעל הניסיון. לפי ההצעה, ההחרגה תאושר בוועדת החינוך בכנסת, במקום בוועדת הכספים.

הצעת חוק נוספת, להטמעת מורשת יהדות ספרד והמזרח במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה, מבקשת להקים מנהלת שתעסוק בנושא, תפיק תכנים, תערוך השתלמויות, תבצע מעקב בליווי מועצה מקצועית. בדברי ההסבר צוטט חלק מדוח ביטון, שנערך בעת כהונת נפתלי בנט כשר החינוך, במטרה לשים סוף לבורות במערכות החינוך ובאקדמיה בנוגע למורשת וההיסטוריה היהודית שאינה מארצות אירופה. הצעת החוק תלויה בתקציב ייעודי, ועל כן קידומה תלוי בעבודת המטה שביצע הח"כ המציע, מאיר כהן מיש עתיד, עם גורמים מקצועיים במשרד החינוך ובמשרד האוצר.

למסמך המלא ובו כל הצעות החוק:

��סדר-יום-ועדת-שרים-לענייני-חקיקה-16.6.2024�

חברי הכנסת, מגישי הצעות החוק, תלויים בהחלטות הוועדה שבראשה עומד שר המשפטים, יריב לוין. בכך, שולטת הממשלה הלכה למעשה בשער הראשי של הצעות החקיקה של הכנסת. היא עושה זאת ללא שקיפות, ללא פרוטוקולים, כשהציבור ואפילו הח"כים עצמם אינם יודעים כיצד הצביעו השרים על החקיקה ומהי העמדה המקצועית של המשרדים. בכל שבוע נספק כאן באופן שוטף את מעט המידע שניתן לדלות – רשימת החוקים שיעלו להכרעת השרים ביום ראשון הקרוב. 

לגבי כל חוק, הוועדה יכולה להכריע את אחת מההחלטות הבאות: אישור החוק לשלב הבא (קריאה טרומית), אישור בכפוף לשינויים, אישור בכפוף להחזרת החוק לאחר אחד השלבים (קריאה טרומית או ראשונה), דחיית ההכרעה בעניין החוק (לעיתים תוך ציון זמן הדחייה) ודחיית החוק על הסף. לעיתים נדירות, מתקבלת החלטה לאשר את החוק ולבטל את המשמעת הקואליציונית – כך שההצבעה חופשית להחלטת שיקול דעתם של חברי הכנסת.

הוועדה החשאית שחורצת גורלות 

מה אתם יודעים על ועדת השרים לענייני חקיקה? התשובה היא: כמעט כלום, וזו לא אשמתכם. ועדת השרים לענייני חקיקה היא ועדה במשרד ראש הממשלה (לא בכנסת) שלח"כים ולעיתונאים אין אליה כניסה. אין לה פרוטוקולים (לא במקרה, בכוונה גמורה), ומ-1954 היא הופכת את הח"כים לרובוטים, המבצעים מה שראש הקואליציה מורה להם. ומה קורה אחר כך במליאה? הקואליציה (לעיתים קרובות גם האופוזיציה) תצביע כאיש אחד לפי מה שהוועדה תגיד להם להצביע.

ולא רק חלק גדול מהציבור הרחב לא מכיר את הוועדה – גם הרבה מהח"כים לא יודעים בדיוק מה מתרחש שם. עיתונאים לא מקבלים כמעט כל דיווח שוטף על פעילות הוועדה. מהמעט שאנחנו כן יודעים, הדיונים בוועדה הם לרוב קצרים ושטחיים ולא מספקים עבור חוקים שמשפיעים באופן נרחב וישיר על כל אזרח במדינה. 

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת נעמי נידם

Picture of נעמי נידם
העורכת הראשית של אתר "שקוף". עיתונאית, גרה במצפה רמון. עברתי בתקשורת המיינסטרים וגם בעצמאית, מהעיתון הצבאי "במחנה", דרך עריכה ב"מקור ראשון", באתר החדשות nrg, ובהמשך כתחקירנית ב"עושים סדר" וככתבת ב"שיחה מקומית".בשנים האלה למדתי על בשרי כמה כוח יש למילים. הוא יכול להיות הרסני, והוא יכול להיות מהפכני. מאושרת מכך שבחרתי לנטוש את הרייטינג, את הדיווח המהיר והשטחי של אתרי החדשות - וליצור ב"שקוף" עיתונות חוקרת שמשנה את המציאות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,902 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
אנחנו נלחמים על האמת שאחרים מנסים להסתיר.
בשקוף אין פרסומות.
אנחנו עושים עיתונות שנלחמת על האמת שאחרים מנסים להסתיר.

מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!