הלאמת הרייטינג ומניעה מהרשות הפלסטינית לעתור לבג"ץ: החלטות ועדת השרים לחקיקה

עם חידוש פעילות הכנסת, חזרה גם ועדת השרים לענייני חקיקה, ואתמול (ראשון) דנה בשורה ארוכה של הצעות חוק. בין ההצעות שאושרו היו הצעתו של שלום דנינו (ליכוד) שתאפשר למעשה הלאמה של נתוני הרייטינג. הצעה נוספת שאושרה היא הצעה של ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) שמבקשת למנוע מהרשות הפלסטינית להגיש עתירות לבג"ץ. 

בוועדה בראשות שר המשפטים יריב לוין (ליכוד) חברים 10 שרים, העוסקים בין היתר בטיפול ואישור של הצעות חוק ממשלתיות לפני שהובאו לאישור הכנסת וטיפול וקביעת עמדת הממשלה ביחס להצעות חוק פרטיות מטעם הכנסת. השרים למעשה קובעים מי לשבט ומי לחסד – איזו הצעת חוק תקודם ואיזו תיעלם. הוועדה פועלת בחוסר שקיפות, והרבה ממה שמתחולל בה נותר הרחק מעין הציבור. 

• חוק אלג'זירה יוארך: החלטות ועדת השרים לחקיקה
• ועדת שרים לחקיקה – האנציקלופדיה המלאה לאיך פועלת הכנסת האמיתית של מדינת ישראל
• "אתה לא רוצה לדעת איך מכינים נקניקיות – ואיך מעבירים חוקים בוועדת שרים לחקיקה"

הצעת חוק חובת הצגה של נתוני צפייה לצופה, של דנינו קיבלה את תמיכת ועדת השרים. לפי ההצעה, שר התקשורת יוכל לקבוע את אופן מדידתם של נתוני הצפייה בערוצי הטלוויזיה והצגתם בזמן אמת. בנוסף, ערוצי הטלוויזיה יידרשו למסור לגוף המפקח עליהם אחת לחודש את נתוני הצפייה שלהם בשידורים לפי שעה, אמצעי הצפייה בשידור, פילוח האוכלוסייה לפי גיל, מגזר, מין, ומקום מגורים.

כיום נעשית מדידת רייטינג באמצעות שימוש בטכנולוגיה בשם פיפל-מיטר, שיטה שלפי דנינו "מיושנת ואינה רלוונטית לימינו". בדברי ההסבר נכתב עוד כי "נתוני המדרוג אינם שקופים, אינם אמינים ולעיתים אף סובלים מעיוותים חמורים אשר נועדו ליצור מצג של הצלחה ועניין ציבורי בתוכניות שונות בטלוויזיה".

מה עומד מאחורי ההצעה? בין היתר, נראה שגם ניסיון ליצור מצג של הצלחה למקורבים לצלחת, בהם ערוץ 14, שכבר עכשיו זוכה לצ'ופרים שונים בחסות הכנסת. גורמים בערוץ האשימו בעבר כי נתוני המדידה מעוותים ופרשו מוועדת המדרוג המפקחת על מדידת נתוני הצפייה, ובהמשך חזרו.

סוגיית "הלאמת הרייטינג" ומסירתו לידיים פוליטיות נכללה בחוק השידורים שאותו ניסה שר התקשורת שלמה קרעי (ליכוד), לקדם בקיץ הקודם, ושנועד להכפיף את אסדרת שידורי הטלוויזיה בישראל לדרג הפוליטי, לחסל הסדרים שנועדו לשמור על עצמאות עיתונאית ולהיטיב עם ערוצים המשרתים את הממשלה. נראה שמדובר בחוק נוסף שיאפשר לשר קרעי השתלטות פוליטית על התקשורת, תוך ריכוז סמכויות והתערבות בהתנהלות גופי התקשורת.

"עיוות משטרי"

הצעת חוק יסוד: השפיטה (תיקון – שלילת זכות עמידה למתגמל טרור) של ח"כ שמחה רוטמן מבקשת למנוע את האפשרות של הרשות הפלסטינית או "מתגמלי טרור" כהגדרתם בחוק לעתור לבג"ץ. 

על פי ההצעה, "'מתגמל טרור' מוגדר על פי חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), תשפ"ד–2024, כך: 'מי שמעביר כספים בשל מעשה טרור לטובת מבצע מעשה הטרור או למי מטעמו, ובכלל זה חבר בני אדם, בין שהם מאוגדים ובין שאינם מאוגדים, וכן הרשות הפלסטינית, ארגון השחרור הפלסטיני או מי מטעמם.'"

בדברי ההסבר נכתב בהצעה כי היא מוגשת, בין היתר "על רקע עתירת הרשות הפלסטינית הנדונה בימים אלה (בג"ץ 4395/24), במסגרתה מבקשת הרשות לבטל חוק שעניינו פיצוי משפחות נפגעי טרור ישראליים מכספי הרש"פ. כלומר, על פי המצב הקיים, ייתכן סעד משפטי לגורם המעודד טרור במישרין כנגד אזרחי ישראל, ואף משלם משכורות לטרוריסטים שרצחו ישראלים. מלבד האבסורד הנקודתי בעניינה של עתירה זו (המבקשת לבטל חוק שהתקבל כדין, שנועד להגביל את עידוד מעשי הטרור כנגד אזרחי ישראל), היא מהווה המחשה לעיוות משטרי בלתי נסבל".

הפיכה בלשכה

הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – דמי חבר), זכתה גם היא לתמיכה של ועדת השרים. מדובר בהצעה של ח"כ חנוך מלביצקי (ליכוד), הטוענת בדברי ההסבר שלה כי בלשכה קיים "חוסר בשקיפות". על פי ההצעה, לשר המשפטים תהיה את הסמכות לקבוע את דמי החבר בלשכה, במקום למועצה הארצית בלשכה. כמו כן, לפי ההצעה, יבוטלו סמכויות ועדת הכספים בנושא דמי החבר והן יועברו ליו"ר הלשכה. כיום בראשות הלשכה יושב עו"ד עמית בכר, שיצא בעבר באופן גלוי נגד שר המשפטים והרפורמה המשפטית שאותה הוא מקדם, אך מלביצקי מקדם הצעה נוספת שבאה לקבוע כי יו"ר הלשכה יהיה מינוי של שר המשפטים.

ההצעה הנוספת של מלביצקי גם עוסקת בניסיון פירוק לשכת עורכי הדין. ואלו רק האחרונות בשורה של הצעות שנועדו "לעשות סדר חדש" בלשכה: ביולי 23' (באותו החודש שבו הונחה ההצעה הנוכחית), עברה בטרומית הצעת חוק מועצת עורכי הדין בישראל (טרם החלו בוועדת החוקה דיוני ההכנה לקריאה ראשונה). ההצעה מבקשת לבטל את השתתפות נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים וכן להקים ארגון עובדים חלופי – "מועצת עורכי דין", שיעסוק רק בהיבטים מקצועיים ואתיים של חבריה. כמו כן, לפי ההצעה, שר המשפטים ימנה לתפקיד יו"ר המועצה אדם הכשיר לכהונה בבית משפט מחוזי.

בנוסף, רק לאחרונה התקיים דיון בוועדת החוקה בראשות שמחה רוטמן, בעניין חשד להפרת אמונים, אפליה פסולה ועבירה על חוק בתי המשפט בהתנהלות נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים. זאת, בעקבות בקשת התנועה למשילות ודמוקרטיה (שרוטמן הוא בין מייסדיה) – בניסיון נוסף, אולי, להכשיר את הדרך להחלשתה ואולי אף פירוקה כאמור, של הלשכה.

על הפרק: הגדלת כוחה של ועדת הבחירות על חשבון בג"ץ

בין עשרות הצעות החוק שנידונו בוועדה, ניתן למצוא את הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הרחבת העילות למניעת השתתפות בבחירות) של ח"כ אופיר כץ (הליכוד). המשך הדיון על ההצעה נדחה אמנם בשבוע עד לקבלת עמדת ראשי המפלגות, אך כדאי לשים לפרטי ההצעה.

מדובר בהצעה שהונחה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם עוד בינואר 23', כשמטרתה, ככל הנראה, לפסול רשימות ערביות, ובכך למנוע את כניסתן לכנסת, וכן להחליש את כוחו של בית המשפט העליון בהליך הפסילה. 

כיום, לפי חוק-יסוד: הכנסת, אם החליטה ועדת הבחירות המרכזית שמועמד לכנסת מנוע מלהשתתף בבחירות, ההחלטה טעונה את אישורו של בית המשפט העליון. "כלומר", נכתב בדברי ההסבר להצעה, "ועדת הבחירות המרכזית אינה יכולה להחליט באופן עצמאי ותוקף החלטותיה באשר לפסילת מועמדים לבחירות בכנסת ישראל תלוי באישור חיצוני. כוח רב זה שניתן לבית המשפט העליון מעקר את כוחה של הוועדה והופך את החלטותיה לחסרות משקל וערך ממשי. למעשה, בשנים האחרונות החלטות הפסילה של ועדת הבחירות המרכזית בעניינים אלו בוטלו על ידי בית המשפט העליון".

התיקון המוצע נועד להעניק לוועדת הבחירות המרכזית את הכוח והסמכות, כך שאם יעשה ניסיון לפסול מועמדים לכנסת, ההליך בפני בית המשפט יהיה הליך של ערעור ולא הליך של אישור – זאת אומרת, ההליך לא ידרוש פיקוח נוסף וחיצוני של בית המשפט על מנת לעשות זאת.

ללא פיקוח 

הצעה נוספת שהדיון בה נדחה בשבוע היא הצעת חוק המשטרה (חדירה לחומר מחשב), של ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית). בסניגוריה הציבורית טוענים שההצעה אינה מאוזנת ומציעים להסדיר את הנושא בחקיקה ממשלתית.

לפי ההצעה, בית המשפט יוסמך להורות על מתן צו חדירה לחומר מחשב שלא בפני עדים וללא ידיעת מחזיק המחשב, אם שוכנע שחיפוש כזה נדרש לגילוי, לחקירה או למניעה על עבירה שדינה מעל 10 שנות מאסר, או לתפיסת עבריינים שעברו עבירה כזו, ומטרת החיפוש תסוכל אם תיערך באופן גלוי.

בסניגוריה הציבורית טוענים כי ההצעה עלולה להוביל לפגיעה בחופש הפרט כיוון שאיננה כוללת מספיק מגבלות ומנגנוני פיקוח. לא מפורטים סוגי הטכנולוגיות שיותרו לשימוש, אין מגבלת זמן להפעלת האמצעים ואין מנגנון פיקוח חיצוני.

למסמך המרכז את כל החלטות ועדת השרים לענייני חקיקה:

חברי הכנסת, מגישי הצעות החוק, תלויים בהחלטות הוועדה שבראשה עומד שר המשפטים יריב לוין. בכך, שולטת הממשלה הלכה למעשה בשער הראשי של הצעות החקיקה של הכנסת. היא עושה זאת ללא שקיפות, ללא פרוטוקולים, כשהציבור ואפילו הח"כים עצמם אינם יודעים כיצד הצביעו השרים על החקיקה ומהי העמדה המקצועית של המשרדים.

בכל שבוע נספק כאן באופן שוטף את מעט המידע שניתן לדלות. לגבי כל חוק, הוועדה יכולה להכריע את אחת מההחלטות הבאות: אישור החוק לשלב הבא (קריאה טרומית), אישור בכפוף לשינויים, אישור בכפוף להחזרת החוק לאחר אחד השלבים (קריאה טרומית או ראשונה), דחיית ההכרעה בעניין החוק (לעיתים תוך ציון זמן הדחייה) ודחיית החוק על הסף. לעיתים נדירות, מתקבלת החלטה לאשר את החוק ולבטל את המשמעת הקואליציונית – כך שחברי הכנסת חופשיים להפעיל את שיקול דעתם.