"ניסיון להטיל מורא": רוטמן כינס דיון בוועדת החוקה לבדיקת האינטרסים של חברי לשכת עורכי הדין

"עם פרוץ המלחמה, החלטתי לעצור את החקיקה ולעסוק בעת הזו בנושאים שיש לגביהם הסכמה רחבה. אלא שבמקום לחבק את ההחלטה הזו, היא נוצלה על ידי השופטים באופן ציני, כדי לפסול חוק יסוד, וכדי להתערב בנושאים ביטחוניים תוך דאגה מופלגת לתנאי המחבלים". את הדברים האלה אמר בשבוע שעבר שר המשפטים, יריב לוין (הליכוד), בתגובה לפסיקת בג"ץ שקבעה שעליו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לצורך בחירת נשיא ושופטים לבית המשפט העליון. כעת, במקרה או שלא, נושא הוועדה לבחירת שופטים שב לשולחן ועדת החוקה בראשות ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), בישיבת פיקוח שהתקיימה השבוע (שני) בנושא "חשש לניגוד עניינים ופעולה בניגוד לחוק של חברי הוועדה לבחירת שופטים".

הישיבה התקיימה בעקבות בקשת התנועה למשילות ודמוקרטיה (שרוטמן הוא בין מייסדיה) לקיים דיון דחוף בעניין חשד להפרת אמונים, אפליה פסולה ועבירה על חוק בתי המשפט בהתנהלות נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים. הבקשה הגיעה בטענה כי ציוץ של ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר, ברשת X (לשעבר טוויטר), מסגיר לכאורה ניגוד עניינים של נציגי הלשכה.

בציוץ כתב כי "נבחרתי לראשות לשכת עורכי הדין במטרה להגן מערכת המשפט מפני המאמצים לריסוקה. נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים ואני, מסורים למאמץ להרחקת ידי הקיצונים ממערכת המשפט". על כך טענו רוטמן וח"כים נוספים מהקואליציה, כי אין זה ראוי שנציגי הוועדה למינוי שופטים מטעם הלשכה פועלים על פי שיקול דעתו.

שני נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים הנמצאים בלב הדברים – עו"ד מוחמד נעאמנה ועו"ד יונית קלמנוביץ לא הופיעו לדיון למרות שזומנו. הם שלחו מכתב ליו"ר הוועדה, בו הבהירו כי הם פועלים בוועדה תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי.

"הדברים שאמר ראש הלשכה בתקשורת משקפים את דעתו בלבד ואולי את השקפת עולמו ודברים שהוא מייחל אליהם", כתבו, "ובבוא כל אחד ואחת מאיתנו לבחור שופטים, אנו מפעילים שיקול דעת אישי עצמאי ובלתי תלוי, כשכל מה שעומד לנגד עינינו הוא שמירה על מערכת משפט מקצועית, עצמאית ומגוונת".

השניים האשימו שקיים "שיח מכפיש" כלפיהם והוסיפו כי במידה ושיח זה יימשך בוועדה, "המסקנה הבלתי נמנעת תהיה שמטרת הדיון אינה בירור העובדות, אלא ככל הנראה, ניסיון להביא לשינוי הרכב הוועדה באמצעות הטלת דופי בחבריה וניסיון להטיל מורא או להפעיל השפעה לא ראויה עלינו, נציגי הלשכה".

משרד המשפטים יבדוק את תנאי ההעסקה של קלמנוביץ

הטלת הדופי בעצמאות הנציגים, עלתה גם סביב אופן ההעסקה של אחת משני הנציגים – עו"ד יונית קלמנוביץ. במהלך הדיון טען עו"ד ערן בן ארי, חבר המועצה הארצית בלשכת עורכי הדין שמשמש כאופוזיציה ליו"ר בכר, כי עו"ד קלמנוביץ, מקבלת שכר מהלשכה ולכן אינה יכולה לפעול בתפקידה בוועדה באופן בלתי תלוי בלשכה המממנת את שכרה. בנוסף, יש לציין כי קלמנוביץ משמשת בתפקיד באופן זמני בלבד, מה שהופך אותה לתלויה אף יותר במעסיק. 

רוטמן בתגובה אמר כי "זו טענה מדהימה. אבירי שלטון החוק מנסים לשכנע אותנו שסביר והגיוני שאדם יכול להיות תלוי במשכורתו בלשכת עוה"ד והיו"ר, ולא לשקול את שיקוליו". עו"ד לאה רקובר, יועמ"שית משרד המשפטים והוועדה לבחירת שופטים התייחסה לכך ואמרה שהנושא בבדיקה ורוטמן ביקש שתוצאות הבדיקה יועברו לוועדה.

נושא ההעסקה של קלמנוביץ עלה בעבר במכתב חמור ששלחה הסתדרות העובדים ללשכת עורכי הדין, בו נטען כי מדובר בתפקיד חדש, מנהלת המחלקה הבינלאומית, שכלל לא היה קיים טרם המינוי. עוד נטען כי מדובר במינוי ללא מכרז ובשכר חריג. לפי דיווח בנושא, ההסתדרות דרשה לדעת האם ההשתתפות בוועדה לבחירת שופטים מוגדרת כחלק מהגדרות התפקיד. 

המהפכה המשפטית עוד כאן

טענות אלה לא מגיעות בוואקום – הרכב הוועדה לבחירת שופטים היה אחד מבסיסי המהפכה המשפטית אותה הציג לוין בינואר 23', בין שורת הצעות החוק שירדו לבסוף מסדר היום לאחר מחאה ציבורית. חברי כנסת מהאופוזיציה טענו שמדובר בחלק מאותה חבילת חוקים להחלשת מערכת המשפט מול השלטון. "זה המשך ההפיכה המשטרית", אמר בדיון ח"כ עפר כסיף.

בוועדה עסקו רבות בעת קידום הרפורמה המשטרית בסוגיית הרכב הוועדה (הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 101), וברצון להוציא את נציגי לשכת עורכי הדין ממנה. יש לציין כי הדיון הציבורי והמחאה על הכוונות של לוין התמקדו בעיקרן בניסיון לייצר רוב לקואליצייה מטעם השלטון (ובכך לראש הממשלה עצמו), בנפרד מההחלטה להוציא את חברי לשכת עורכי הדין, סוגיה לדיון בפני עצמה.

ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), לא הסתיר את רצונו להשיב את הסוגיה לשולחן הכנסת ואמר: "ברפורמה שמאוד נדרשת היה רצון לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ולהוציא את נציגי לשכת עוה"ד מההרכב עקב חשש שהם נמצאים שם ומונעים ממועמדים להתמנות בגלל קשרים ולא בגלל כישורים". עוד אמר כי "יש למצות את הדיון ולהחזיר את החקיקה של שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ולהוציא את נציגי הלשכה ממנו". 

ההצעה שעסקה בשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים הונחה על שולחן הכנסת לקריאה שנייה-שלישית כבר לפני שנה וחצי (27.3.23), לאחר דיון סוער בוועדת החוקה. ההצעה אושרה לבסוף וממתינה להצבעה במליאה. רוטמן טען לאחרונה שהיא לא הועלתה להצבעה כי הוא ולוין היו קשובים למחאות. "מי שהוביל למציאות של עיסוק בחוקי הרפורמה בזמן מלחמה הוא בית המשפט, בדורסנות ובניתוק. הצעות הפשרה של לוין מראות שהוא האיש הבוגר בחדר. הוא ויתר על דברים רבים שרצה", אמר לאחרונה רוטמן.

"ההוכחה היא שלא קידמנו את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שמוכן לקריאה שנייה ושלישית. ולא כי לא היה לנו רוב במליאה, זה לא נכון. אמרו לנו את זה גם על הסבירות, והשגנו רוב בקואליציה של 64־0, למרות כל ההפגנות והסרבנות".

"הפכתם הכול לאג'נדה פוליטית צרה"

בחזרה לדיון – חברי האופוזיציה תהו מדוע כלל מתקיים הדיון. "איך יכול להיות שעל זה אתה עושה דיון?" שאלה ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), "במקום לעשות פיקוח על השר שלא מקיים את החוק". "לא ראיתי דיון פיקוח על שר המשפטים שמפקיר את משרד המשפטים, לא ממנה את השופטים כפי שהוא צריך לעשות, במחוז ירושלים לא היו מינויים, חסרים מינויים בבית הדין לעבודה הארצי כשהשר לא מקיים את פסיקת בית המשפט העליון", אמרה. "באמת הפכתם הכל לאג'נדה פוליטית צרה, לא מעניין אתכם מה אתם שורפים בדרך", והוסיפה כי היא מבקשת חוות דעת של הייעוץ המשפטי מהו ניגוד העניינים במקרה זה ועל בסיס מה הוא נקבע.

טענת ח"כ אלהרר מגיעה על רקע פסיקת בג"ץ: בשבוע שעבר כאמור, בג"ץ פסק פה אחד בעתירה (בג"ץ 1711/24) של התנועה למען איכות השלטון נגד שר המשפטים, בבקשה שיורה לשר לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לצורך בחירת נשיא ושופטים לבית המשפט העליון והורה לשר לפרסם את רשימת המועמדים לתפקיד נשיא בית המשפט העליון תוך 14 יום ולכנס את הוועדה לצורך בחירת נשיא.

בתגובה, שר המשפטים אמר כי "הצו, שמנוגד לחוק מפורש, וניתן תוך ניגוד עניינים חמור, מהווה השתלטות כוחנית על הוועדה לבחירת שופטים ונטילת סמכויות השר בניגוד לחוק". לוין התייחס גם להצעת הפשרה שהעביר בחודש שעבר ואמר כי "הפשרה ההוגנת שהצעתי לביצוע מינויים בבית המשפט העליון, נדחתה בבוז על ידי ראשי מערכת המשפט דקות לאחר שהוצעה. כי מבחינתם, למה להתפשר כשאפשר להשתלט על הליך המינוי בכוח, גם במחיר יצירת משבר חוקתי?".

לפי הצעתו של לוין, בתפקיד נשיא ביהמ"ש העליון יכהן בשנה הקרובה השופט יוסף אלרון, מי שהציג עצמו כמועמד לנשיאות בית המשפט העליון לפני שנה, במהלך תקשורתי וחריג, בכך למעשה קרא תיגר על נוהג הסניוריטי שהיה קיים מאז קום המדינה (לפיו מתמנה לנשיא השופט הוותיק ביותר – נוהג שלא מעוגן בחוק). עוד לפי הצעת לוין, בעוד שנה עם פרישת השופט אלרון יכהן שופט שיוצע על ידי נציגי מערכת המשפט, כאשר שניהם ייבחרו יחד באותה הצבעה. 

בנוסף, לפי ההצעה שלושה שופטים ימונו לביהמ"ש כך: שופט אחד על פי הצעת נציגי מערכת המשפט, שופט נוסף על פי הצעת נבחרי הציבור ושופט שלישי ימונה בהסכמה כללית. לוין התייחס בחודש שעבר להצעה ואמר כי "בפשרה הזו לא יהיו מנצחים או מפסידים אבל כן יהיה רווח גדול של אחדות ואמון במינויים שיבוצעו".

בדברי הסיכום אמר רוטמן כי הוא יקיים דיון המשך, והדגיש שזימן את חברי הוועדה השופטים ואת נציגי לשכת עוה"ד והם לא הופיעו בפני הוועדה. "אין שום חוק המונע משופטים להגיע לדיון ועדה בכנסת. זה אי-ציות לא ראשון, ואני קורא לשר המשפטים לציית לפסקי דין של ביהמ"ש העליון בדיוק כמו שבימ"ש העליון מציית לחוק. לא גרם אחד יותר".

בנוסף, ביקש את התייחסות משרד המשפטים והייעוץ המשפטי לוועדה לניגוד העניינים של שופטים העוסקים בשיטת הסניוריטי ושל נציגי לשכת עורכי הדין.