בעקבות מאבק "שקוף": בכנסת סיפקו מידע חלקי על דחיית השאילתות הדחופות

אחרי 178 ימים, תוך הפרת חוק חופש המידע, סיפקו בכנסת מידע חלקי בלבד בנוגע לשאילתות הדחופות שאותן דחה יו"ר הכנסת אמיר אוחנה (ליכוד). מהמידע שנוגע רק למחצית כהונת הכנסת, מאז סוף חודש אוקטובר 2023, עולה כי היו"ר לא אישר את הגשתן של 288 שאילתות לשרים הרלוונטיים. בתנועה לחופש המידע הגישו היום (ראשון) מכתב ובו התריאו כי יפנו לבית המשפט אם לא תתקבל תשובה שלמה. 

מידע קריטי נוסף שסירבו לספק באגף חופש המידע בכנסת הוא סיבת הדחייה לכל שאילתה. במענה לבקשת חופש המידע של "שקוף", כתבו באגף כי "אין בידינו רישום של החלטת יושב ראש הכנסת והדבר מצוי, בלאו הכי, בשיקול הדעת הרחב המוקנה לו במסגרת תפקידו וסמכויותיו לגבי ניהול ענייניה של הכנסת, ודאי עת מדובר במישור הפוליטי והפרלמנטרי. בכל מקרה, שיח בין כלל חברי הכנסת ליושב ראש הכנסת מתקיים בפתיחות ובחופשיות כל הזמן ובמגוון עניינים". 

• מכתב התראה לכנסת: חדלו מהסתרת מידע על התנהלות אמיר אוחנה
• יו"ר הכנסת אוחנה ממשיך לפגוע ביכולת הפיקוח על הממשלה
• משרד הביטחון מתעלם משאילתות, אך הפעם גלנט התייצב לענות לח"כים

במענה לתשובת הכנסת שלח אורי סולד מהתנועה לחופש המידע מכתב לאגף חופש המידע בכנסת תחת הנושא "השגות על מענה הכנסת מיום ה-1.10.2024", ובו ציין כי תשובת הכנסת מהווה מענה חלקי בלבד לבקשת חופש המידע. "נבקש לקבל את המידע המבוקש בפילוחים המבוקשים בקובץ בפורמט הניתן לעיבוד ממוחשב ובאשר למלוא התקופה המצוינת בבקשה", כתב סולד. "כלומר, החל מיום 15 בנובמבר 2022 ועד ל יום המענה המשלים". 

ב-24 בספטמבר נשלח לאגף חופש המידע בכנסת מכתב התראה מטעם התנועה לחופש המידע, לפיו במידה ולא יענו עד ה-1 באוקטובר לבקשת חופש המידע של "שקוף" מה-6 באפריל, תוגש עתירה לבית המשפט העליון על מנת לחייב את הכנסת לספק את המידע. באתר הכנסת מפורסמות בימינו רק השאילתות הדחופות שאושרו, אולם לא אלה שהבקשה להגישן נדחתה. 

כלי הפיקוח שנשלט על ידי הקואליציה

כלי השאילתות הדחופות הוא אחד הכלים היעילים ביותר בעבודת הפיקוח של חברי הכנסת על עבודת הממשלה. תקנון הכנסת קובע כי כשמאושרת הגשת שאילתה דחופה, השר אליו מופנית השאילתה מחויב להשיב תוך 48 שעות. חובה להגיש את השאילתות עד יום שני בשעה 11:00 בבוקר, והשר משיב עליה בפתח דיון המליאה בבוקר יום רביעי באותו שבוע מעל דוכן הנואמים. 

• קבלו את הכתבות ראשונים בוואטסאפ

בניגוד לאחוז המענה הנמוך של משרדי ממשלה על שאילתות ישירות ורגילות, המענה על שאילתות דחופות שאושרו שואף ל-100%, מה שכאמור הופך אותה לכלי יעיל במיוחד. 

עם זאת, קיימת בעיה מובנית בתהליך אישור שאילתות דחופות, מכיוון שסעיף 49(ב) בתקנון הכנסת קובע כי "יושב ראש הכנסת יאשר מדי שבוע את השאילתות הדחופות שלהן תימסר תשובה באותו שבוע, והוא רשאי לאשר עד ארבע שאילתות דחופות בשבוע". כלומר הותירו את היכולת לאשר ולדחות שאילות באופן בלעדי בידי יו"ר הכנסת המשתייך על פי רוב לסיעות הקואליציה, ובכך הליך אישורן נותר ללא יכולת השפעה או לכל הפחות ביקורת של סיעות האופוזיציה. 

מה שחמור לא פחות זו העובדה שכנסת ישראל מפרסמת רק את מעט השאילתות הדחופות שמאשר יו"ר הכנסת (עד ארבע בשבוע), כשהמידע על השאילתות שלא אושרו מוסתר מהציבור, ובכך גם היכולת הציבורית לפקח על מדיניות יו"ר הכנסת בכל הנוגע לכלי האפקטיבי ביותר לפיקוח על הממשלה. 

כאן נכנס "שקוף" לתמונה בניסיון להחיל מעתה שקיפות על הליך אישור ודחייה של שאילתות דחופות, ויצירת מצב בו יו"ר הכנסת מודע לכך שקיים גוף המפקח על התנהלותו.