מכתב התראה לכנסת: חדלו מהסתרת מידע על התנהלות אמיר אוחנה

התנועה לחופש המידע הגישה השבוע מכתב לממונה על חופש המידע בכנסת, בגין הסתרת מידע ציבורי שיכול לשפוך אור על התנהלותו של יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה. אם הכנסת תמשיך להסתיר את המידע, בכוונת נציגי התנועה להגיש עתירה. 

• קבלו את הכתבות ראשונים בוואטסאפ

מדובר בבקשת חופש מידע של "שקוף" הדורשת לקבל את רשימת השאילתות הדחופות שלא אושרו ע"י יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, מאז תחילת פעילות הכנסת ה-25. הבקשה לא נענתה מאפריל האחרון, לאחר שלוש דחיות, כאשר עברו 173 יום מבקשתה (המכסה המותרת בחוק היא 120 יום).

"ככל שמחדל הכנסת יימשך ומענה לבקשה לא יינתן עד ליום 1.10.2024 בשעה 12:00, נראה עצמנו חופשיים לפנות לערכאות לשם השגת המידע המבוקש בהתאם להוראות סעיף 17 לחוק", כך לשון המכתב.

"העובדה שהכנסת מחליטה להפר את הוראות החוק ולהתעלם מהנגשת מידע חשוב לציבור – היא עובדה חריגה ומצערת במיוחד", מסר אורי סולד מהתנועה לחופש המידע, החתום על המכתב. "דווקא הכנסת צריכה לשמש כמגדלור ליתר הרשויות בכל הנוגע לשקיפות, הנגשת מידע ומענה בהתאם לחוק. הכנסת צריכה להציג באופן יזום את המידע המבוקש ביחס לשאילתות – בטח שלא להסתיר אותו".

פגיעה בפיקוח

המידע התבקש כחלק ממעקב "שקוף" אחר השימוש בכלים הפרלמנטריים והתנהלות יו"ר הכנסת. שאילתות דחופות היא אחד מכלי הפיקוח היעילים ביותר בידי חברי הכנסת: בניגוד לשאילתות אחרות, התקנון קובע כי השר או השרה מחויבים לענות עליה במליאה תוך 48 שעות. כך, בניגוד להתעלמות ודחיינות שמאפיינים את מענה שרי הממשלה בשאילתות אחרות, במקרה זה הם כמעט תמיד נאלצים להשיב באופן פומבי.

• מה מסתיר יו"ר הכנסת?
• גם השבוע: יו"ר הכנסת אוחנה ממשיך לפגוע ביכולת הפיקוח על הממשלה
• משרד הביטחון מתעלם משאילתות, אך הפעם גלנט התייצב לענות לח"כים

אך השימוש בכלי האפקטיבי תלוי ברצונו של יו"ר הכנסת, במקרה זה אוחנה: לפי סעיף 49(ב) בתקנון הכנסת, בכוחו לאשר או לדחות כל שאילתא דחופה שמגיעה מחברי הכנסת, כאשר המכסה המקסימלית היא ארבע בשבוע. כלומר, מדובר בכוח נוסף לקואליציה, שנוטה לרוב לדאוג לאינטרסים שלה ושל הממשלה, לכן עולה חשש להגבלת כוחה של הכנסת בפיקוח על הממשלה. 

במעקב "שקוף" אחר הנושא התגלה כי חרף נסיונות הח"כים, לא בכל שבוע היו"ר מאשר ארבע שאילתות. כמו כן, אחד הדפוסים שהתגלו הוא הדרה של חברי הכנסת הערבים משימוש בכלי. כדי לנתח את התנהלות היו"ר בתחום זה, יש צורך במידע המלא, אך הכנסת מסרבת למסור אותו חרף מחויבותה לפי חוק חופש המידע.

ניתן אף לצפות כי פרטי השאילתות שהוגשו מלכתחילה ראויים היו להתפרסם באופן יזום ומיידי, כשיו"ר הכנסת דוחה בקשה להגשת שאילתה דחופה של חבר כנסת. פרסום זה ראוי גם בשל עקרון השקיפות, וגם כיוון שבאופן חריג על הנושא ממונה רק אדם אחד המגיע מצד אחד של המפה הפוליטית. היעדר פרסום המידע פוגע ביכולת הפיקוח על יו"ר הכנסת בכלי האפקטיבי ביותר לחברי כנסת בפיקוח על הממשלה.