משרד הביטחון מתעלם משאילתות, אך הפעם גלנט התייצב לענות לח"כים

בעוד כשבועיים יסתיים כנס הקיץ במושב השני של הכנסת ה-25 וחברי הכנסת יצאו לשלושה חודשי פגרת קיץ וחגים, וזה הזמן לפרלמטר נוכחות חברי הכנסת במשכן בשבועיים האחרונים, בין 30 ביוני ועד 12 ביולי. שיאן הנוכחות בשבועיים האחרונים הוא ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, שנכח במשכן הכנסת יותר מ-119 שעות. אחריו במקום השני נמצא ח"כ אופיר כץ (הליכוד), יו"ר ועדת הכנסת, שנכח 110 שעות. במקום השלישי, הרביעי והחמישי נמצאים שלושה חברי כנסת מסיעת ש"ס, ח"כ יוסף טייב, ח"כ מישרקי יונתן וח"כ ארז מלול. 

• לא שמים אצבע: חברי הכנסת נכחו רק ברבע מההצבעות במליאה
• בני גנץ חזר להיות ח"כ – אבל נכח בכנסת שעתיים בשבוע
• בעקבות הפרסום ב"שקוף": פנייה לוועדת האתיקה נגד דרעי, לפיד, ליברמן ועבאס

ח"כ זאב אלקין (הימין הממלכתי) הוא חבר האופוזיציה הממוקם במיקום הגבוה ביותר – המקום ה-13, ומיד מתחתיו במקום ה-14 נמצא יו"ר המפלגה הממוקם הכי גבוה בפרלמטר הנוכחות – ח"כ איימן עודה (חד"ש-תע"ל).

קואליציה-אופוזיציה וסיעות 

ממוצע הנוכחות של 64 חברי הכנסת מהקואליציה עמד בשבועיים האחרונים על 53 שעות, כשממוצע 56 חברי הכנסת של האופוזיציה עמד על 51 שעות. בכך שבה הקואליציה להוביל בכמות שעות הנוכחות הכוללת הממוצעת.

ממוצע הנוכחות בקרב סיעות הכנסת מציב את סיעת הציונות הדתית במקום הראשון, הרחק מכל שאר הסיעות, עם ממוצע של יותר מ-68 שעות נוכחות. את המקום השני והשלישי תופסות שתי סיעות אופוזיציה – סיעת ישראל ביתנו עם ממוצע של כמעט 56 שעות, וסיעת העבודה עם ממוצע של 55 שעות. ש"ס במקום הרביעי עם כמעט 54 שעות, ועוצמה יהודית ויש עתיד חולקות יחדיו את המקום החמישי עם 53.5 שעות נוכחות בממוצע. 

הסיעות שנמצאות בתחתית הטבלה הן רע"ם עם ממוצע נוכחות של 42 שעות, הימין הממלכתי עם 43 שעות, המחנה הממלכתי עם 46 שעות, יהדות התורה עם 50 שעות והליכוד עם כמעט 51 שעות נוכחות בממוצע לחבר כנסת. 

ח"כים חדשים-ישנים

בשבועיים שחלפו נכנסו לכנסת שני חברי כנסת חדשים. ח"כ אביחי בוארון מהליכוד שב לכנסת אחרי התפטרותו מהכנסת של ח"כ דני דנון שמונה שוב לשגריר ישראל באו"ם. בוארון הושבע לתפקידו מחדש ב-1 ביולי ובכך חזר לכנסת ארבעה חודשים לאחר שנאלץ להתפטר ממנה במסגרת החוק הנורווגי, כשהשרה גלית דיסטל אטבריאן התפטרה בחודש מרץ מתפקידה כשרת ההסברה וחזרה לכנסת. 

בוארון חזר לכנסת בסערה וכבש את המקום השביעי בטבלת הנוכחות עם 82 שעות במשכן הכנסת מהרגע שחזר אליה. בשבועיים האחרונים הספיק להגיש שבע הצעות חוק מטעמו, ששתיים מהן סוקרו בהרחבה בכלי התקשורת: הצעת חוק למינוי נציב שירות המדינה המעוניינת להעביר את סמכויות הבחירה של הנציב לדרג הפוליטי ולראש הממשלה, והצעת חוק שהוגשה אתמול להכנסת תקציב תאגיד השידור לתקציב המדינה והכפפתו לדרג הפוליטי, הצעה שמאחוריה עומדת המטרה לחסל את השידור הציבורי בישראל. 

חבר הכנסת החדש השני הוא ח"כ מישל בוסקילה מסיעת הימין הממלכתי, שנכנס לכנסת לאחר שח"כ יפעת שאשא-ביטון מסיעתו הודיעה על פרישתה מהחיים הפוליטיים. ח"כ בוסקילה נשבע אמונים ב-8 ביולי. בוסקילה כיהן כחבר כנסת לשלושה חודשים בכנסת ה-24 מטעם סיעת תקווה חדשה.

בסוף שבוע הבא יסתיים כנס הקיץ, כך ששבוע הבא נחזה כנראה בהתנהלות המאפיינת סיומי מושבים – רצון לזרז העלאת חוקים במליאה לקריאות שונות, הגשת חוקים חדשים כהכנה למושב הבא, והמתח המתמיד מאז מחדל טבח 7 באוקטובר הקשור להקמת ועדת חקירה ממלכתית, אחריות הדרג המדיני ואפשרות של יציאה לבחירות. 

באופן חריג – השר ענה על שאלות 

ביום רביעי שעבר נפתחה ישיבת המליאה עם הגעת שר הביטחון, יואב גלנט, במיוחד כדי לענות לארבע שאילתות דחופות שיו"ר הכנסת אמיר אוחנה (ליכוד) אישר שיופנו אליו. בתקשורת עלו דיווחים על חברי כנסת מהליכוד שניצלו את ההזדמנות כדי לתקוף את שר הביטחון מטעמם, אולי כהכנה לפיטוריו האפשריים בעתיד הקרוב. 

באופן חריג, שר הביטחון גלנט היטיב לכבד את הכנסת בכך שלא הסתפק במענה קצר על כל אחת מארבע השאילתות, שבסופן יכול היה להסתלק במהירות מהמליאה ולחזור לניהול ענייני המלחמה, אלא בחר להקדיש שעה וחצי מזמנו למענה נרחב על השאילתות, והתיר העלאת שאלות נוספות, גם מחברי הכנסת שהגישו את השאילתות, וגם מחברי כנסת שנכחו במליאה אך לא הגישו לפני כן שאילתות לשר הביטחון. 

אך למרות זאת, אי אפשר להתייחס למקרה בניתוק ממכלול ההתנהלות של משרד הביטחון בכל הקשור למענים על שאילתות של חברי הכנסת. גם אחרי ההופעה המכבדת של שר הביטחון גלנט, נתוני משרדו בכל הקשור להענקת תשובות על שאילתות נותרו עלובים. מבדיקתנו עולה כי מספר השאילתות הרגילות והדחופות שהוגשו למשרד הביטחון בכנסת הנוכחית עומד על 71, ומספר השאילתות שעליהן ענה משרד הביטחון עומד על 14 בלבד (20%), כשמתוכן כל עשר השאילתות הדחופות נענו אבל רק ארבע מתוך 61 השאילתות הרגילות זכו למענה משרד הביטחון, כלומר הסיכוי של חבר כנסת לקבל תשובה על שאילתה רגילה למשרד הביטחון עומד על פחות מ-7%.