גם השבוע: יו"ר הכנסת אוחנה ממשיך לפגוע ביכולת הפיקוח על הממשלה

בשבוע שבין 23 ל-28 ביוני שיאן הנוכחות בכנסת הוא ח"כ אוהד טל (הציונות הדתית) עם 65 שעות נוכחות שבועיות במשכן הכנסת. במקום השני ניתן למצוא את יו"ר מפלגת חד"ש, ח"כ איימן עודה, עם 62 שעות נוכחות ועם ההוכחה שגם יו"ר מפלגות יכולים להתברג בחמישייה הראשונה, הם פשוט צריכים להיות חרוצים וכאלה שאוהבים עשייה פרלמנטרית. 

במקום השלישי ניתן למצוא עם 58 שעות נוכחות את ח"כ אופיר כץ, יו"ר סיעת הליכוד, שהחמישייה הראשונה אינה זרה לו, ושאינה זרה גם למי שממוקם במקום הרביעי, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) שנכח בכנסת 50 שעות. במקום החמישי ניתן למצוא את עמית הלוי  (ליכוד) עם 48 שעות נוכחות. 

ממוצע הנוכחות של 56 חברי הכנסת מהאופוזיציה עבר השבוע את זה של 64 חברי הקואליציה, לראשונה זה זמן רב. ממוצע הנוכחות באופוזיציה עמד השבוע על 27:25 שעות, בעוד ממוצע הנוכחות בקואליציה עמד על 25:48 שעות בלבד. בבדיקת ממוצע השעות של 45 חברי קואליציה שאינם מכהנים במקביל כחברי ממשלה, הממוצע עולה ל-30:11 שעות. 

הובלת האופוזיציה ניכרת גם בממוצע השעות הסיעתי. אחרי היעדרות של שבוע, בשל חג הקורבן שצוין בקרב המוסלמים, חברי סיעת חד"ש-תע"ל שבו עם כוחות מחודשים וכובשים בסערה את המקום הראשון עם ממוצע של למעלה מ-36 שעות נוכחות. סיעת הציונות הדתית ממוקמת במקום השני עם 32 שעות נוכחות ומתחתיה ממוקמות שלוש סיעות אופוזיציה – העבודה עם 28.5 שעות נוכחות, יש עתיד עם מעט יותר מ- 28 שעות, וישראל ביתנו עם מעט פחות מ-28 שעות בממוצע. 

חבר הממשלה הממוקם במקום הגבוה ביותר הוא סגן שר החקלאות, משה אבוטבול (ש"ס), שממוקם במקום ה-36 מבין חברי הכנסת עם 31 שעות נוכחות שבועיות. אחריו במקום ה-28 ניתן למצוא את שר התקשורת שלמה קרעי (הליכוד) עם 28 שעות נוכחות. 

חברות הכנסת המובילות מבין חברי האופוזיציה הן ח"כ מירב כהן (יש עתיד) הממוקמת במקום השישי עם 46 שעות נוכחות, ומתחתיה במקום השביעי, עם תוצאה צמודה, נמצאת ח"כ מטי צרפכתי הרכבי (יש עתיד) עם 45 שעות נוכחות.  

עוד חריג לחיוב שניתן לציין הוא מיקומה של יו"ר סיעת העבודה לשעבר, מרב מיכאלי, שלרוב ניתן היה למצוא בתחתית טבלת הנוכחות, השבוע ניתן היה למצוא אותה ב"מקום טוב באמצע" עם 25 שעות נוכחות שהעניקו לה את המקום ה-68 מבין חברי הכנסת.  

רק שני חברי כנסת לא הגיעו למשכן הכנסת אפילו דקה אחת בשבוע שעבר – אריה דרעי, יו"ר מפלגת ש"ס, ושר הביטחון יואב גלנט שבחלק מהשבוע היה בביקור בוושינגטון, ארה"ב. 

פינת הפיקוח: אדלשטיין מתגייס

הפינה השבועית שלנו על פיקוח הכנסת על הממשלה אינה יכולה להתעלם מהמקרה האולטימטיבי של פיקוח מוצלח שהתרחש השבוע בוועדת החוץ והביטחון. המקרה מזכיר לכולנו כי עבודת הפיקוח על הממשלה אינה רק עבודה של חברי האופוזיציה, שבישראל הם כמעט מחוסרי כוח של ממש, אלא גם של חברי הקואליציה. 

ביום רביעי שעבר נדחתה ההצבעה על הצעת החוק להעלאת גיל הפטור ממילואים בשנה, ולא תועלה לדיון בוועדת החוץ והביטחון שבראשות ח"כ יולי אדלשטיין. לאור מצב המלחמה המתמשך ונטל המילואים האדיר, הממשלה מקדמת חקיקה להארכת גיל המילואים מגיל 40 לגיל 41, כשלקצינים ההארכה היא מגיל 45 ל-46, ולמי שמשרת ב-28 מקצועות נדרשים גיל השחרור יעמוד על 50. 

ההחלטה לדחות את ההצבעה התקבלה לאחר שהתברר כי בוועדה אין רוב לתמיכה בהצעת החוק, כשיו"ר הוועדה אדלשטיין טען כי "אני סירבתי לעשות גיוס קואליציה. לא יהיה מצב שהארכת החוק הזה תעבור על כידוני הקואליציה ואחר כך אשמע במליאה חברי כנסת אומרים שהקואליציה שמבוססת על משתמטים העבירה, ואנחנו נלחמנו שאשת המילואימניק תראה את בעלה סוף סוף. לא יהיה, או שכולנו נדחה את הבקשה של צה"ל או שכולנו נסכים על משהו".

חברי הכנסת מהאופוזיציה יצרו קישור בין העברתו במליאה של חוק שיכשיר המשך השתמטות בני ישיבות מגיוס, גם כשצה"ל משווע לכוח אדם ומגויסים, ובין הגברת נטל המילואים על מי שבשנה האחרונה נשחק מרוב העומס שימי המילואים מטילים על המערכת המשפחתית שלו ועל פרנסתו ומקומות העבודה. בכך בא לידי ביטוי, באופן נדיר, כוח המחוקקים על הממשלה. 

אוחנה מתעלם משאילתות

לצד ההצלחה בפיקוח בנושא הגברת נטל המילואים, הייתה גם עדות נוספת לבעייתיות שבה מנהל יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, את אחד מכלי הביקורת היעילים על פעילות הממשלה – כלי השאילתות הדחופות. 

בדיון במליאה ביום רביעי טען ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) כי "לפי נתונים שאספה עיריית קריית שמונה, כ-11% מהמורים והמורות והגננות, סביר להניח שלא יחזרו בשנת הלימודים הבאה. כך פרסם עיתונאי ידיעות אחרונות יאיר קראוס. הגשתי השבוע שאילתה דחופה בנושא לשר החינוך. מה יושב-ראש הכנסת עשה עם השאילתה הזאת? זרק אותה לפח".

ולאחר מכן הוסיף, "היא לא אושרה, בדומה לשאילתה קודמת בשבוע שעבר, שהגשתי לשר החינוך – שאילתה דחופה בנוגע לנתונים שהציג דובר עיריית קריית שמונה, שלפיהם שני שלישים מהתלמידים המפונים בקריית שמונה נשרו מהלימודים. גם אז יושב-ראש הכנסת זרק את השאילתה שלי לפח. האם זה לא נושא שראוי שכנסת ישראל תדון בו? ששר החינוך יתייצב בפני הציבור וישיב איך המשרד שלו מתמודד עם הנתונים המטרידים הללו?". 

"שקוף" החלה לעקוב מקרוב אחר דפוס התנהלות יו"ר הכנסת באישור שאילתות דחופות המוגשות לאישורו. ליו"ר הכנסת מותר לאשר עד ארבע שאילתות דחופות בשבוע, ובכנס הנוכחי לא היה שבוע אחד בו אישר אוחנה ארבע שאילתות דחופות. בכך למעשה פוגעים מעשיו של יו"ר הכנסת ביכולת הכנסת לפקח על הממשלה.